ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורי קוברינסקי נגד המוסד לביטוח לאומי :

יורי קוברינסקי

ע"י ב"כעו"ד רועי זייפר

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד אירית רייכנברג

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו

כב' השופט ד"ר יצחק לובוצקי

נ.צ. גב' שרה ברנפלד

פסק דין

המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד"), דחה את תביעתו של מר יורי קוברינסקי (להלן: "התובע"), להכיר באוטם שריר הלב אשר פקד אותו ביום 25.4.08 (להלן: "האירוע") כתאונה בעבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). מכאן התביעה הנוכחית.

התובע הינו ספק עצמאי העוסק בשיווק מאפים ועוגות והחל לעבוד בתחום זה כשלוש-ארבע שנים טרם האירוע הנטען (עמ' 4 שורה 9).

לטענת התובע, ביום 24.4.08 משסיפר לו אחיו, מר יפים קוברינסקי (להלן: "יפים") כי אחד מלקוחותיו העיקריים, בעלי חנות בשם "ניבה" (להלן: "ניבה" או "הלקוח") , ברחו מהארץ ומכאן הבין כי חובם כלפיו בסך של למעלה מ-60,000 ₪ לא ייפרע, חש בלחץ ומתח רבים והם שהובילו לקרות האוטם ביום 25.4.08.

השאלה הדרושה הכרעתנו הינה האם עלה בידי התובע להוכיח קרות "אירוע חריג", המצדיק מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי.

לאחר שבחנו את הראיות אשר לפנינו, אנו קובעים כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכחת קרות אירוע חריג בעבודה. ונבהיר טעמנו -

1. מהעדויות והראיות שהונחו לפנינו עולה, כי העובדה שהלקוח היה מצוי בקשיים כלכליים היתה ידועה לתובע כבר החל מתחילת שנת 2008 ומכאן שסבורים אנו כי הידיעה שהלקוח סגר את עסקו ונעלם, לא היוותה הפתעה דרמטית עבור התובע. התובע עצמו הצהיר כי: "לפני מספר שנים נשרפה חנות 'ניבה' ומיד לאחריה חזרו שיקים ספורים שקיבלתי על סחורה שסיפקתי לה. יחד עם זאת, לאחר שהוקמה החנות מחדש, חזרה 'ניבה' לשלם עבור הסחורה באופן מסודר ...

החל משנת 2008, החלו לחזור שיקים שקיבלתי מחנות 'ניבה' וכששאלתי את ארנולד (בעלי החנות) מדוע השיקים חוזרים, הוא אמר לי שהחנות נקלעה לקשיים כלכליים, אולם שבכוונתו למכור החנות ולשלם לכל הספקים את החובות שנצברו" (סעיפים 6-7 לתצהיר התובע).

2. בבית הדין אישר התובע כי כבר בתחילת שנת 2008, פתח כנגד "ניבה" תיק הוצל"פ.

לדבריו: "אני עשיתי את זה שיהיה ליתר בטחון. הם אמרו לי שהם ישלמו לכולם אז ליתר בטחון פתחתי נגדם תיק הוצאה לפועל... נכון שהיו גם שקים קודמים שלהם שלא נפרעו וגם היה חוב שלהם שלא נפרע וזה היה מ- 2005 ואילך עד 2008, אבל אני רוצה להסביר: לפני כמה שנים, לא זוכר מתי, החנות ניבה נשרפה. שקים היו חוזרים אבל העלים המשיכו להבטיח לנו שהם יבנו חנות חדשה ובסוף יפרעו את השקים.

אם את טוענת שכבר מ-2005 ובמהלך 2006 ולפחות שישה שקים כבר תבעתי בהוצאה לפועל שלא נפרעו ועד 2008, אני אומר שיש רק שני שקים שהם לא כיבדו.

נכון שפתחתי את תיק ההוצאה לפועל כדי לנסות ולגבות השקים של החובות שלהם עוד לפני שקרה לי הארוע בלב בערך חודשיים לפני. זה היה שפתחתי את תיק ההוצל"פ בערך ב- 2/08" (עמ' 5 שורות 21-31).

בהמשך ציין התובע, כי למרות שהשקים של הלקוח לא כובדו, המשיך לספק להם סחורה (עמ' 6 שורה 14), והוסיף: "אם את שואלת אותי מדוע אני מספק עוגות למרות שהם לא כיבדו את השקים ותבעתי בהוצאה לפועל, אני אומר שברגע שראיתי שהשקים לא מכובדים, הפסקתי לספק להם סחורה."

ובהמשך: "לאחר שהגשתי את תיק ההוצלפ ב- 2/08 לא שמעתי כלום וגם לא קיבלתי כסף מהם בקשר לכך" (עמ' 6 שורות 20-21, 25).

3. התובע לא פעל להוצאת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (עמ' 7 שורה 8).

4. את תביעו למוסד לביטוח לאומי הגיש רק בחודש 9/09, כעבור כשנה וחצי ממועד האירוע הנטען.

5. בדו"ח מד"א מיום קרות האוטם נרשם: "... מזה 40 דקות מתלונן על כאבים לוחצים בבית החזה שהחלו בזמן מנוחה...". אין אזכור של האירוע הנטען מיום 24.4.08. בבית הדין טען התובע: "...אף אחד לא שאל אותי איך זה קרה. כשהגעתי למוקד ישר בדקו אותי ושלחו אותי לבית החולים" (עמ' 7 שורות 6-7).

ואולם, גם בדו"ח סיכום אשפוז מביה"ח אסף הרופא לא נרשם דבר אודות האירוע הנטען מיום 24.4.08. כל שנרשם הוא: "ביום קבלתו במנוחה חש כאבים בחזה בעלי אופי לוחץ עם הקרנה לידו השמאלית...".

התובע התאשפז פעם נוספת ביום 12.5.08 וגם בדו"ח סיכום אשפוז מיום 13.5.08 אין כל אזכור של האירוע הנטען בעבודה.

6. יפים העיד כי אינו זוכר מתי ארע האירוע הנטען (עמ' 7 שורה 23). לדבריו:

"יום אחד בוקר בבוקר בא איזה בן אדם בשם ישי והוא אמר לי וסיפר לי שהבעלים של ניבה ברחו מישראל. אני חושב שזה היה באותו יום של הארוע מתי שבערב אח שלי קיבל התקף לב" (הדגשה הוספה) (עמ' 8 שורות 1-2).

7. אשת התובע, הגב' אינסה קוברינסקי העידה: "שמעתי מבעלי ששקים של חנות ניבה היה ללא כיסוי, זה נכון. אני יודעת על השיקים שהוא קיבל ולא היו להם כיסוי. אני גם יודעת שהוא הלך לבית המשפט (הוצאה לפועל).

הארוע היה בסוף אפריל ב-24/4 הוא חזר בערב וראיתי שהוא לא בסדר...

לשאלתך- האם הוא סיפר לי ממי הוא שמע שהבעלים של ניבה ברחו מהארץ, אני משיבה: הוא היה בקונדיטוריה וזה היה בסוף היום ושם אמרו לו, כנראה שאח שלו אמר לו. הוא אמר לי שמישהו בקונדיטוריה אמר לו. וכשבית הדין שואל אותי מי בדיוק, אני משיבה: האח שלו יפים קוברינסקי אמר לו" (עמ' 9 שורות 4-6).

מהעדויות והראיות שלעיל אנו מסיקים את המסקנות הבאות:

1. התובע ידע כי הלקוח מצוי בקשיים כלכליים כבר מתחילת שנת 2008 ואף פעל למימוש זכויותיו בהוצל"פ במהלך החודשים שקדמו לאירוע הנטען. כלומר, העובדה שהלקוח אינו פורע את חובותיו כלפי התובע לא היוותה עבור התובע הפתעה שנגלתה לו רק ביום 24.4.08. ההיפך מכך, קדמה לכך תקופה ממושכת של ניסיונות לפרוע את חובם כלפיו.

2. במסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע, אין כל אזכור אודות האירוע הנטען מיום 24.4.08.

3. התובע לא פעל להוצאת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, ואף הגיש את תביעתו למוסד רק כשנה וחצי ממועד האירוע הנטען. דבר המלמד כי בזמנו גם הוא לא סבר ולא קישר בין אותה ידיעה על הלקוח שלטענתו ברח בלי לפרוע את חובו, לבין האירוע הלבבי שפקד אותו.

4. יפים אינו זוכר במדויק מתי אירע האירוע הנטען ומעבר לכך, לעדותם של יפים וגב' קוברינסקי יש ליתן את המשקל הראייתי המתאים משמדובר בעדותם של קרובי משפחה.

לאור האמור, לא הוכח כהלכה קיומו של "אירוע חריג" בעבודה במועד הנטען, ואין מנוס מדחיית התביעה.

אין צו להוצאות.

ניתן היום 06/01/2012


מעורבים
תובע: יורי קוברינסקי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: