ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סידי אוארו נגד עו"ד מוטי קניבסקי :

סידי אוארו

נ ג ד

עו"ד מוטי קניבסקי

בית משפט השלום בחדרה

כב' הרשמת קרן מרגולין-פלדמן

החלטה

בפניי בקשה למחיקת כותרת, כאשר במקביל לה הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, ורשות ניתנה.

כרקע להליכים כאן ראוי להבהיר כי המשיב ייצג את המבקשת בהליך שהתנהל בפני ביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה, להכיר בזכויותיה של המבקשת כידועה בציבור של המנוח, מר סמואל שמואל ברלין ז"ל, ולבטל צו ירושה שניתן קודם לפתיחת התובענה על ידי המבקשת שם.

בנוסף, אין חולק כי במהלך ניהול ההליכים בביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה הוחלף התובע כאן בב"כ המבקשת כאן, בשל מחלוקת שהתגלעה בין המבקשת למשיב.

התביעה שבפניי הוגשה בסדר דין מקוצר, ובמסגרתה מבקש המבקש לפסוק לו שכ"ט בהתאם לתעריף המינמלי המומלץ, וזאת בשים לב לאמור בהסכם שכה"ט שנערך בין הצדדים.

ראוי להבהיר כי אין חולק שבין הצדדים נערך הסכם שכה"ט אשר בעיקרו מבוסס על אחוזי הצלחה בהליך בביהמ"ש לענייני משפחה בטבריה, וקובע כי למשיב ישולם שכ"ט בשיעור של 35% מחלקה של המבקשת בעזבון, ככל שייקבע בעקבות שירותיו של המשיב, בייצוגה בהליכים שם.

הסכם שכה"ט קובע, בנוסף, כי המבקשת היא שתשא בכל ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך בביהמ"ש, כי שכה"ט ישולם אף אם תעבור המבקשת לעו"ד אחר, וכי בכל מקרה לא יפחת שכה"ט מהסך המינימלי המומלץ, לפי כללי לשכת עוה"ד.

במסגרת כתב התביעה בתיק שבפניי, ערך המשיב תחשיב בנוגע לשיעור שכה"ט אותו הוא דורש לפסוק לו כאן, ובמסגרת זו הוא מעריך את שווי נכסי העזבון, אשר לשיטתו המבקשת דרשה לקבל בהם חלק, בהליכים שהתנהלו בביהמ"ש לענייני משפחה.

כך, בין היתר ביקש המשיב לקבוע כי בין נכסי העזבון, אשר המבקשת טוענת למחצית בהם, נכללים שני נכסי דלא ניידי - האחד שירש המנוח מאימו המנוחה, אותו הוא מעריך בכ- 860,000 ₪, והשני שאת מרביתו רכש המנוח בכספים משותפים לו ולמשיבה ואשר הליך רכישתו טרם הסתיים, אותו הוא מעריך בכ- 1,500,000 ₪. בנוסף טוען המשיב כי בין נכסי העזבון כלולים אף כספים המצויים בכספת, אותם הוא מעריך בכ- 500,000 ₪.

לשיטת המשיב זכאית היתה המבקשת לכמחצית מכלל נכסי העזבון, ומשמעות הדבר הוא כי שווי תביעתה עמד על כ- 1,430,000 ₪, ומכאן סכום התביעה בתיק שבפניי.

המבקשת הגישה בקשתה למחיקת כותרת ובמסגרתה טענה כי דין הכותרת להמחק שכן אין מדובר בתביעה "לסכום קצוב", וזאת נוכח העובדה שתחשיבו של המשיב מבוסס על הערכותיו הן בנוגע לשווי נכסי העזבון, והן בנוגע להחלטת ביהמ"ש לענייני משפחה ביחס לחלקה של המבקשת בנכסי העזבון.

במסגרת בקשתה האריכה המבקשת בדברים ביחס לעובדה שעל פי הסכם שכה"ט שיעור שכה"ט אמור להגזר מהצלחת ההליך ומן הסכום שייפסק לטובתה בתום ההליך בביהמ"ש.

בכתב תגובתו השיב המשיב לטענות אלו והבהיר כי שיעור שכה"ט אותו ביקש לפסוק כאן אינו נגזר משווים המדויק של הנכסים ואף לא מתוצאות ההליך בביהמ"ש, שכן זה מבוסס על שיעור שכה"ט המנימלי על פי התעריף המנימלי המומלץ של לשכת עוה"ד, בהתאם לחלופה בהסכם שכה"ט הקובעת כי שכרו לא יפחת מסכום זה.

לשיטתו, הערכת הנכסים נעשתה רק לצורך הקביעה כי שווי התביעה שם לא ירד מן הסך של 993,938 ₪, וזאת לצורך בחירה באפשרות הנכונה מתוך טבלאות התעריף המינימלי המומלץ, וממילא סכום זה לא מוכחש ואינו יכול להיות מוכחש על ידי המבקשת.

מעבר לכך הרחיב המשיב והבהיר מנין נגזר השווי המצויין על ידו במסגרת כתב התביעה, והוא מפנה בהקשר זה לפרסומים באתר "יד2" שנערכו על ידי מי שמונה למכור את אחד הנכסים, וכן לפרסומי אתר רשות המיסים ביחס לשווי נכסים באזור בו מצוי הנכס הנוסף.

המבקשת השיבה לתגובה. ראוי לציין כי הן בבקשה והן בתשובה הוסיפה והרחיבה המבקשת טענותיה לגוף התביעה, טענות שמקומן בבקשת רשות להתגונן, ויתכן שיש בהן כדי להקים לה הגנה כנגד התביעה, אך אין בהן כדי להעלות או להוריד לעניין בחינתו של כתב התביעה, כמתאים להליך של סדר דין מקוצר.

בכלל אלו נכללות טענות בנוגע לעילת הפסקת הייצוג על ידי המשיב, שנראה כי הצדדים חלוקים לגביה, ויתכן שיש בה כדי להשליך על תוצאות ההליך כאן, אך אין בה כדי להשליך על השאלה האם ראויה התביעה להתברר כתביעה בסר דין מקוצר אם לאו.

בנוסף, ולגופם של דברים, השיבה המבקשת בתשובתה וטענה כי לא ניתן לגזור שכה"ט בשיעור המבוקש על ידי המשיב מתוך התעריף המינמלי המומלץ, שכן זה מתייחס לתעריף שכה"ט בתובענה כספית, כאשר במקרה דנן אין עניין לנו בתובענה כספית כי אם בתביעה להכרה כידועה בציבור אשר הוגשה לביהמ"ש לענייני משפחה, ולביטול צו ירושה, תביעות שאין בינן ובין תובענה כספית בבימ"ש ולו דבר.

מעבר לכך העלתה המבקשת טענה חדשה, לפיה נעדרת התביעה ראשית ראיה בכתב, וזאת לביסוס הטענות בנוגע לשווי נכסי העזבון.

המשיב הוסיף התייחסות קצרה לתשובה, ובה הוא מבקש למחוק מהתשובה כל טענה חדשה שלא עלתה במסגרת הבקשה המקורית, וזאת נוכח העובדה שבהעלאתה בשלב זה יש כדי לשלול ממנו את הזכות להגיב לדברים, ובעניין זה אני תמימת דעים את המשיב.

נראה בעיניי כי טענותיה של המבקשת בנוגע לאי צירוף המסמכים לכתב התביעה, הנדרשים לשיטתה כדי לאפשר הגשת התובענה בסדר הדין בו הוגשה - היה עליה להעלות כבר במסגרת בקשתה הראשונית למחיקת כותרת, והעלאת טענות חדשות אלו בשלב בו הועלו, אינה ראויה ואין ליתן לה יד.

מעבר לכך, גם לגופם של דברים נראה בעיניי כי טענה אחרונה זו, כשלעצמה, אינה מצדיקה מחיקת הכותרת, וזאת נוכח העובדה שדי בצירוף 'ראשית ראיה בכתב' לקיומה של עילת התביעה לשם התאמת התובענה להליך של סדר דין מקוצר, ואין התובע נדרש להמציא ראיות לכל רכיב ורכיב מתביעתו בשלב זה של הדיון. בהתאמה, די לי בכך שלתובענה צורפו ראיות המעידות על ייצוג המבקשת על ידי המשיב בהליך שהתנהל בביהמ"ש לענייני משפחה, ובקיומו של הסכם שכ"ט בין השניים, כדי למלא אחר הדרישה להמצאת "ראשית ראיה בכתב". ראיות לעניין סכום התביעה אינן הכרחיות בשלב זה של הדיון, בכל הנוגע לרכיב זה (של 'ראשית ראיה בכתב') בדרישות ההתאמה להגשה בסדר דין מקוצר.

כעת לטענה העיקרית - היא הגשת תביעה העונה להגדרה תביעה ל"סכום כסף קצוב".

כאמור מעלה, התביעה דנן אינה תביעה לפסיקת שכ"ט בשיעור של 35% מהסכום בו זכתה המשיבה בתביעתה, כי אם לפסיקת שכ"ט מינמאלי, על פי התעריף המיניאלי המומלץ של לשכת עוה"ד, בשים לב להסכמותיהם החלופיות של הצדדים עלי הסכם שכה"ט.

התובע מבסס סכום התביעה על הוראות התעריף ביחס לתביעה כספית, שסכומה "עולה על..", והמבקשת סבורה כי המשיב אינו זכאי לשכ"ט על פי מרכיב זה בכללי הלשכה, שכן אין עניין לנו בתובענה כספית. מעבר לכך, כמפורט מעלה, מכחישה המבקשת את הטענות בדבר שווי נכסיה בעזבון בשים לב לכך שיש בטענות המשיב בעניין זה משום הערכה של המשיב לבדו הן ביחס לחלקה של המבקשת בעזבון והן ביחס לשווי נכסי העזבון.

את ההכרעה בסוגיה זו ראוי, לטעמי, לחלק לשני חלקים, ששניהם ביחד הם שיביאו להכרעה בשאלה האם עניין לנו בסכום קצוב אם לאו.

החלק הראשון נוגע לשאלה - האם יש לגזור את שעור שכה"ט הנתבע מהחלק המתייחס לתביעות כספיות בכללי לשכת עוה"ד, והשני - האם, בהנחה שיש להפנות לכללים הנוגעים לשכ"ט בתביעות כספיות, הרי שההפניה למשבצת המיוחדת בה בחר המשיב, "תביעות כספיות שסכומן 'עולה על..'" היא המשבצת הנכונה למקרה שבפנינו, בשים לב לשאלה העיקרית והיא - האם הפניה זו אפשרית בהתחשב בנתונים עליהם מבוססת ההפניה בכתב התביעה.

אשר לחלק הראשון - כללי לשכת עוה"ד דנים בשיעור שכה"ט המינמאלי המומלץ, אשר מגיע לעו"ד המייצג בהליכים שונים. בין היתר מצויה בו התייחסות לשאלה מהו סוג ההליך ומה טיבו, כאשר ההגדרות הניתנות שם הן כלליות למדי.

בעניינננו, נראה כי ההגדרה הנכונה אליה יש להפנות היא ההגדרה הקובעת כי -

"בבית משפט השלום, בבית משפט מקומי, בבית משפט לתעבורה, בבית משפט למשפחה ובטריבונלים אחרים -

א. עניינים אזרחיים:

... (3) תביעה לפסק דין הצהרתי, לצו מניעה או צו עשה - כמו תביעה כספית"

הואיל וכאמור עניין לנו בתביעה לביטול צו ירושה ולהכרה במבקשת כידועה בציבור של המנוח, ובהתאמה כזוכה במנה בעזבון, הרי שלמעשה מדובר בהליך של סעד הצהרתי, ובהתאם להפניה שבכללים בעניין זה - יש לפנות לקבלת הנחיות ביחס לשכה"ט המתאים לכללים הנוגעים לתביעה כספית.

הנה כי כן, יש לומר, כשלב ראשון כי הפניה לכללים הנוגעים לתביעה כספית הנם ראויים ונכונים, וככל שהמענה לשאלה השניה חיובי- הרי שניתן לקבוע כי מדובר ב'סכום קצוב', שהרי שווים המדוייק של הנכסים אינם הכרחי לצורך קביעת שיעור השכר המינימאלי הנקוב שם.

באשר, אם כן, לשלב השני - חככתי בדעתי האם ניתן להסתפק בשלב זה בדברים כפי שהועלו בכתב התביעה כדי לקבוע כי מדובר ב'סכום קצוב', ולאחר ששקלתי את הדברים אני רואה לנכון לקבל את עמדת המבקשת בעניין, ואבהיר -

לו נפסק על ידי ביהמ"ש, במסגרת ההליכים בביהמ"ש לענייני משפחה מהו חלקה של המבקשת בעזבון, ניתן היה אולי, בנסיבות העניין, לקבוע, בכפוף לצירוף ראיות בנוגע לפירוט נכסי העזבון של המנוח, כי שווי חלקה של המבקשת "אינו פחות מן הסך של" , ובהתאמה לומר כי סכום התביעה בביהמ"ש לעניני משפחה הוא סכום "העולה על..", ולקבוע כי שיעור שכה"ט הוא אמנם סכום קצוב, באשר הוא מהווה הסכום המינמאלי הקבוע בכללים ביחס לשווי זה של התביעה, נוכח ההבהרה כי שיעור שכה"ט יהא "לא פחות מהסך של.." בכללים.

יחד עם זאת, כל עוד לא הונחו בפניי מסמכים המאמתים מהו חלקה של המבקשת בעזבון על פי החלטת ביהמ"ש (אשר עשוי לפסוק בתום ההליך אף כי חלקה אינו עולה על 1/5 מן העזבון, לצורך העניין), ומהם נכסי העזבון, הרי שהקביעה כי שווי התביעה שם, ללא ספק, אינו פחות מן הסכום הנקוב בהוראות כללי לשכת עוה"ד, אינה אלא בגדר הערכה בלבד, ובהתאמה גם שיעור שכה"ט לו זכאי התובע אינו סכום קצוב ונהיר.

אדגיש כי אין ההכרעה בשאלה זו מתבססת על השאלה - האם בין הצדדים מחלוקת בנוגע לשווי נכסיה של המבקשת בעזבון אם לאו, אלא אך ורק על השאלה האם ניתן לקבוע, בדרך של חישוב אריתמטי פשוט, מהו הסכום המינמאלי, הנכון לתובענה שבביהמ"ש לענייני משפחה.

שאלה זו מתבססת על השאלה האם שיעור התביעה בתיק ביהמ"ש לענייני משפחה הוא קבוע ואינו זקוק להערכה ולמומחיות בקביעתו. התשובה לשאלה זו, חוששני, הינה שלילית.

קביעת הסכום, ממנו תגזר הפניה למשבצת הנכונה בכללי לשכת עוה"ד כפופה להכרעת ביהמ"ש בנוגע לחלקה של המבקשת בעזבון שם, ולאחר מכן, לשאלה מהו השווי המוערך של כלל נכסי העזבון, ובהתאמה חלקה של המבקשת בהם.

כל עוד לא הוצגה בפניי הכרעה בסוגיות אלו, אין לומר כי ההפנייה למשבצת הנכונה אינה מצריכה הערכה, ובהתאמה, אין לומר כי סכום התביעה כאן הוא סכום קצוב, הניתן לחישוב אריתמטי פשוט.

למעלה מן הצורך אדגיש, כי הצורך בהפניה ובצירוף של המסמך המפורט כאן לעיל (הכרעת ביהמ"ש בנוגע לחלקה של המבקשת בנכסי העזבון) אינו נדרש לצורך ביסוס קיומה של "ראשית ראיה בכתב", כי אם לצורך ביסוס טענת המשיב בנוגע להפניה למשבצת הנכונה של כללי לשכת עוה"ד, והכל על מנת שניתן יהיה לקבוע כי הסכום הנתבע כאן הוא בגדר "סכום קצוב" שאינו נדרש להערכה.

מכל האמור, אני רואה לנכון לקבל בקשת הנתבעת למחיקת הכותרת, ואני קובעת כי הדיון בתובענה יועבר לסדר דין מהיר, בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי.

התיק יועבר למנ"ת לצורך מתן הוראות נוספות.

הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ יושתו בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים,

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ב, 06 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סידי אוארו
נתבע: עו"ד מוטי קניבסקי
שופט :
עורכי דין: