ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמין נאיף עבוד נגד בני נעמה נאסר בע"מ :

אמין נאיף עבוד

נ ג ד

בני נעמה נאסר בע"מ

בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

כב' סגן הנשיא אברהם אברהם

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט ט' ערפאת) מיום 16.11.2011

פסק דין

המחלוקת

1. בשנת 2000 הגישה המשיבה תביעה כספית נגד המבקש ושניים אחרים (נגדם ניתן פסק דין בהעדר הגנה). בשנת 2002 העביר בית המשפט את הסכסוך להכרעת בורר, בהסכמת הצדדים. עד שנת 2004 התקיימה התדיינות לפני הבורר, שאז נזנחה על ידי הצדדים ולא הושלמה. בשנת 2010 נשלחה הודעה מאת בית המשפט למשיבה, כי תיתן טעם מדוע לא תימחק תובענתה מחוסר מעש. בתגובה ביקשה המשיבה להימנע מלמחוק את תביעתה, ותחת זאת להורות על עיכוב הליכים, בגדרו של סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 ("חוק הבוררות" או "החוק"). לפי מצוות כב' הרשם (ר' קודסי) נתן המבקש את תגובתו לבקשה וביקש לדחותה. אחר כך הורה הרשם למשיבה להניח לפניו את מסמכי הבוררות, ובתגובה (מאוחרת מאוד) ביקשה המשיבה לחדש את ההליכים בפני בית המשפט. אחר הדברים הללו הורה הרשם הנכבד על חידוש ההליכים בתובענה. ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה בידי שופט של בית משפט השלום, ועל החלטה זו נסבה בקשת רשות הערעור שלפניי.

2. המבקש טוען בפניי, כשם שטען בפני שופט השלום, כי הודעת בית המשפט, שביקשה מן המשיבה ליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה מחוסר מעשה, הינה הודעה שגויה, שהרי ההליכים נסתיימו זה מכבר, בפסק הדין משנת 2002. פסק הדין ציווה על העברת הסכסוך להכרעת בורר, בגדרו של סעיף 79ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ("חוק בתי המשפט"), ובכך נסתיימו ההליכים בפני בית המשפט, ועל כן אל היתה כל סמכות לחדשם. המבקש מבקש להבחין בין מצב עניינים שכזה לבין עיכוב הליכים לפי סעיף 5 לחוק הבוררות, עיכוב הניתן, לשם הדוגמא, כאשר בין הצדדים קיים הסכם בוררות, וחרף ההסכם מגיש אחד מהם תביעה לבית המשפט, שאז מעוכבים ההליכים על פי סעיף 5 לחוק, ובתנאים מסוימים ניתן גם לחדשם אחר כך. לא כך בהעברת סכסוך לבוררות על פי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט, שם לא מדובר על עיכוב הליכים, וממילא אין עוד לדבר על חידושם בעתיד.

3. בפסק דינו שבערעור הטעים שופט השלום, כי ההחלטה משנת 2002, שהורתה על העברת הסכסוך להכרעת בורר, הינה בבחינת החלטה אחרת שאינה מסיימת את ההליכים בבית המשפט, כיוון שהשופטת שהורתה על ההעברה לבוררות ציינה, כי הינה מעכבת את ההליכים. משעוכבו ההליכים - ניתן גם לחדשם, כך שופט השלום.

4. שופט השלום התחזק בדעתו, לפיה מדובר בהחלטה אחרת שאינה מסיימת את ההליכים, מתוך כך שבהסכם הדיוני בו הוסכם על ההעברה לבוררות הותיר לעצמו המבקש פתח לחזור בו מן ההסכמה, ולבקש לשוב לבית המשפט.

5. המשיבה שבה, בטיעוניה בפניי, על הטעמים שהטעים שופט השלום בפסק דינו בערעור, והיא מבקשת לדחות את בקשת הרשות לערער.

גלגול שלישי

6. לאחר ששקלתי בדבר החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות, והוגש ערעור על פיה. את המאוחר אקדים ואומר, כי בחרתי את הערעור בחרתי לקבל.

בראשית אציין, כי ההליך שלפניי הוא בבחינת גלגול שלישי של הסכסוך בסוגיית חידוש ההליכים, שהרי זה החל בהחלטת רשם בית משפט השלום, והגיע לפתחי לאחר שנדחה ערעור על ההחלטה בידי שופט בבית משפט השלום (רע"א 6520/05 Kirkham Holdings Limitedנ' Albany Park Limited(נבו, 2005). בכגון דא על המבקש להצביע על עניין בעל חשיבות, החורגת בגדריו של הסכסוך המסוים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו(3), 123) (1982).

ואמנם, לטעמי, הסכסוך שבפניי מעלה סוגיה, שראוי להידרש לה, משום ההבחנה שיש לעשות בין העברת סכסוך לבוררות בגדרו של סעיף 79ב לחוק בתי המשפט, לבין עיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות. להבחנה זו עשויה להיות חשיבות בשאלת האפשרות לחידושם של ההליכים, כאשר נכשלת הבוררות.

7. מכאן לגופם של דברים. השתלשלות העניינים שהביאה להעברת הסכסוך לבוררות הוזכרה בתמצית למעלה. לשם הבנת תמונת המצב ראיתי להרחיבה קמעא. ובכן התביעה הוגשה, כזכור, בשנת 2000. ביום 24.9.2001 הודיעו בעלי הדין לבית המשפט כך:

"הגענו להסכמה שהתיק יועבר להכרעה בפני הבורר עו"ד עאדל שהאב. הבורר יהיה משוחרר מהדין המהותי ומדיני הראיות ויפסוק כראות עיניו לאחר שישמע את הצדדים. במידה והנתבע יודיע בכתב לבית המשפט עד יום 2.10.01 כי הוא חוזר בו מהסכמתו, הסכם הבוררות יבוטל והתיק יקבע להוכחות."

8. שופטת השלום המנוחה, כב' סגנית הנשיא (לפי תוארה אז) דינה מויאל ז"ל קבעה, בהחלטה שכותרתה "פסק דין":

"נוכח קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים אני מעכבת את ההליכים בתיק. להחזיר האגרה לתובעת באמצעות בא כוחה לאחר יום 2.10.01 ובמידה והסכם הבוררות לא יבוטל."

9. אחר הדברים הללו בחר המבקש, לפי הזכות שניתנה לו, לחזור בו מן ההסכמה להפניית את הסכסוך לבוררות. מאוחר יותר שב המבקש וחזר בו, ועתה הסכים להעברת הסכסוך לבוררות. ואמנם, בישיבה מיום 18.9.2002 הודיעו בעלי הדין לבית המשפט, כי בחרו לשוב להסכמה הדיונית בדבר העברת הסכסוך לבוררות. בעקבות הודעה זו הורה בית המשפט (כב' השופטת ר' נדאף) כך:

"נוכח קיומו של הסכם בוררות בין הצדדים אני מעכבת את ההליכים בתיק".

העברה לבוררות או עיכוב הליכים

10. שתי הוראות מצינו בדין, שתוצאתן - הפסקת ההתדיינות בפני בית המשפט, משום קיומה של הסכמה להתדיין בפני בורר. מן הצד האחד נמצא סעיף 5 לחוק הבוררות, המצווה כך:

(א) הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.

(ב) בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של ענין התובענה.

(ג) בית המשפט רשאי שלא לעכב את ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות.

מן הצד האחר מצינו את סעיף 79ב' לחוק בתי המשפט המורה כך:

(א) בית משפט הדן בענין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לבוררות, וכן רשאי הוא, בהסכמתם, להגדיר את תנאי הבוררות.

(ב) בעלי הדין, באישור בית המשפט, ימנו את הבורר; לא באו בעלי הדין לידי הסכמה על הבורר, רשאי בית המשפט למנותו מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, או לפי בחירתו - באין רשימה כזו.

(ג) הוראות חוק הבוררות, התשכ"ח-1968, יחולו על בוררות לפי סעיף זה; אולם "בית המשפט" שבסעיף 1 לחוק האמור יהיה בית המשפט שהעביר את הענין לבוררות.

11. שתי הוראות חוק אלה עוסקות במצבים שונים, ונועדו לתכליות שונות:

הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות עניינה במצב עניינים, בו עובר להגשת התובענה קיים בין בעלי הדין הסכם בוררות, והנה בכל זאת בוחר מי מבעלי ההסכם להגיש תביעה לבית המשפט, שאז נתונה בידי בית המשפט סמכות לעכב את ההליכים שבפניו, אלא אם יתקיים תנאי מן התנאים הקבועים בסעיף 5 הנ"ל. תכליתו של סעיף זה לאכוף קיומו של הסכם בוררות, על מנת שלא תתקיים בפני בית המשפט התדיינות בתובענה. הגשת בקשה לעיכוב הליכים במקרה שכזה נעשית בהזדמנות הראשונה בה המבקש טוען לגופה של תובענה, משמע בטרם מתחילה ההתדיינות (ס"ק 5(ב) לחוק הבוררות).

12. ועוד יש לראות, כי בגדרו של סעיף 5 לחוק הבוררות לא נתונה סמכות לבית המשפט להעביר סכסוך לבוררות. סמכותו מתמצית בעיכוב ההליכים בתובענה, נוכח קיומו של הסכם בוררות. בית המשפט איננו עוסק, בהליך שלפי סעיף 5 לחוק, בקביעת זהותו של הבורר, בתנאי הבוררות, ועוד כיו"ב. כל שהוא עושה - אוכף על בעלי הדין את הסכם הבוררות, על ידי מניעת ההתדיינות בפניו, משמע על ידי עיכוב ההליכים. החלטה שכזו איננה מסיימת את ההליך (אינה "סוגרת את התיק"), שהרי אפשר כי בעתיד ישובו בעלי הדין ויפנו לבית המשפט בבקשה לחידוש ההליכים, אם יתקיים תנאי מן התנאים הקבועים לשם כך בסעיף 5, כגון כאשר מי מבעלי הדין איננו עושה את הדרוש על מנת לקיים את הבוררות או להמשיכה (רע"א 1986/01 המועצה המקומית בנימינה נ' צבי דיקמן ובניו בע"מ, תקדין, 2001).

13. מן הצד השני, סעיף 79ב לחוק בתי המשפט נותן בידי בית המשפט להעביר סכסוך לבוררות. תכליתה של הוראת חוק זו בעידודם של בעלי הדין להסכים להעברת הסכסוך לבוררות, עידוד המושג על ידי החזרת האגרה ששילם התובע בהגשת תובענתו (תקנות 5 ו-6 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). בניגוד לסעיף 5 לחוק הבוררות, העוסק בהסכם בוררות שנכרת עובר להגשת התובענה, כאן עניין לנו בהסכמה אליה הגיעו בעלי הדין בכל שלב של ההתדיינות שלאחר שהוגשה התובענה.

14. נשים נא לב בהקשר זה, כי בהליך בגדרו של סעיף 5 לחוק הבוררות אין בית המשפט מוסמך לצוות על החזרת האגרה ששולמה. כאן לא מתקיימת עוד הלוגיקה שמצינו בסעיף 79ב' לחוק בתי המשפט, המבקשת לעודד העברתם של סכסוכים לבוררות. במקרה הנדון בסעיף 5 לחוק אנו מדברים על בעל דין, שחרף קיומו של הסכם בוררות בחר להטריח את בית המשפט (ואת יריבו) בהגשת תביעה, ולכן לא יזכה להחזר האגרה (השוו בש"א (תל אביב) 46116/99 UPSשירותי פרויקטים מיוחדים בע"מ נ' Midatlantic Energy Inc., תקדין 1999; ס' אוטולנגי בוררות - דין ונוהל (חלק שני) ע' 254.

15. בניגוד להחלטה, המעכבת הליכים בגדרו של סעיף 5 לחוק הבוררות, החלטה המעבירה סכסוך לבוררות בגדרו של סעיף 79ב לחוק בתי המשפט מסיימת את ההליך שבפני בית המשפט באורח סופי (ומכאן גם מצוות מתקין התקנות על השבת האגרה ששולמה). חידושם של הליכים במקרה שכזה איננו אפשרי, כשם שהיה אפשרי במקרה של עיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות. אמנם אפשר, כי בעלי הדין ישובו לאותו בית משפט, גם לאחר העברת ההליך לבוררות על פי סעיף 79ב לחוק בתי המשפט, אלא שובם לא יהא על מנת להתדיין בפניו לשם בירורה של התובענה לגופה, כי אם בפניה על פי חוק הבוררות, על מנת שבית המשפט יעשה שימוש בסמכויות שונות הנתונות לו בחוק זה, החל משימוש בסמכויות עזר (ס' 16 לחוק) וכלה באישור פסק בורר או ביטולו.

מן הכלל אל הפרט

16. מכאן לענייננו. כשם שראינו, בין בעלי הדין לא קיים היה הסכם בוררות עובר להגשת התובענה. לאחר שזו הוגשה הגיעו בעלי הדין לכלל הסכמה בדבר העברת ההליך לבוררות, ובית המשפט אישר הסכמה זו וציווה לפי מבוקשם. טעות נפלה בניסוחה של ההחלטה, כאשר ציווה בית המשפט על עיכוב ההליכים. לא עיכוב הליכים היה כאן, כי אם הפסקתם (בפני בית המשפט) באורח סופי. על כן לא היה גם כל מקום לחידושם לאחר שהבוררות לא התקדמה. במקרה שכזה אפשר וניתן היה (ואולי עדיין ניתן) בידי המשיבה לפעול לפי שנותן בידה חוק הבוררות, לשם המשכת ההליך בפני הבורר, החלפתו וכד'. חידוש הליכים בפני בית המשפט לשם בירורה של התובענה בין כתליו - אינה אפשרית עוד.

17. אגב כך אציין, כי פניית בית המשפט בשנת 2010 למשיבה כי תיתן טעם מדוע לא תימחק התובענה מחוסר מעש היתה פניה שגויה, שלא הלמה את העובדה, כי ההליך נסתיים שנים רבות קודם לכן בפסק דין, שהורה - בגדריו של סעיף 79ב לחוק בתי המשפט - על העברת ההליך לבוררות.

18. סוף דבר, משום כל הטעמים שהטעמתי הנני מקבל את הערעור ומבטל את החלטת בית משפט השלום. ההליכים בתובענת המשיבה בבית משפט השלום לא יחודשו.

המשיבה תישא באגרה ששילם המבקש בהגישו בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, וכן בשכר טרחת עורכי דין בסך של 10,000 ₪.

ניתן היום, י"א טבת תשע"ב, 06 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמין נאיף עבוד
נתבע: בני נעמה נאסר בע"מ
שופט :
עורכי דין: