ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מיקי אמויאל :

מדינת ישראל

נ ג ד

1. מיקי אמויאל (עציר)

2. סאני לסרי (עציר)

3. משה וקנין (עציר)

4. שחר סוסן (עציר)

בית משפט השלום בחיפה

כב' השופטת תמר נאות פרי

החלטה

לפני בקשה למעצרם של ארבעת המשיבים עד תום ההליכים: משיב מס' 1 - מיקי אמויאל (להלן: "אמויאל"); משיב מס' 2 - סאני לסרי (להלן: "לסרי"); משיב מס' 3 - משה וקנין (להלן: "וקנין") ומשיב מס' 4 - שחר סוסן (להלן: "סוסן").

1. בכתב האישום שהוגש כנגד הארבעה (ת.פ. 5377-01-12) נטען כי הם חברו יחדיו להתפרצות לדירת מגורים ברח' יהואש בחיפה (להלן: "הדירה") וכי בליל 26/12/2011 ואל תוך תחילת יום 27/12/2011 ביצעו את תוכניתם, התפרצו לדירה וגנבו ממנה רכוש. לכל הארבעה מיוחסות עבירות של התפרצות, גניבה, קשירת קשר ואחזקת מכשירי פריצה.

2. ההלכות לגבי מעצר עד תום ההליכים בהתייחס לעבירות רכוש ידועות זה מכבר (בש"פ 5431/98 רוסלן נ' מ"י, פ"ד נב(4) 268; בש"פ 3453/05 אברג'ל נ' מ"י; ובש"פ 45/10 מסארוה נ' מ"י) והמחלוקת הינה בדבר היישום הראוי של אותן הלכות על המקרה דנן.

3. אתייחס להלן במובחן לגבי כל אחד מהארבעה.

המשיב מס' 1 - אמויאל :

4. ע"פ כתב האישום, מעורבותו של משיב זה בהתפרצות היתה הבאה: הוא הגיע לדירה בשעה 21:00, על מנת להכשיר את הקרקע לביצוע ההתפרצות, ובדק את מנעול הדירה תוך שהוא מדבר בטלפון עם וקנין, תוך כדי ה"בדיקה". חצי שעה לאחר מכן, נפגש אמויאל עם וקנין וסוסן והשלושה התקדמו אל עבר הבניין בו נמצא הדירה (להלן: "הבניין"). הוא עזב את המקום במועד לא ברור ונצפה מגיע שנית לבניין בשעה 02:05 לערך, או אז עלה לדירה יחד עם לסרי. השניים נכנסו לדירה, גנבו מהדירה רכוש (לרבות תכשיטים) ובבואם לצאת - נתפס אמויאל על ידי אחד השוטרים שהיו במקום (ולא במקרה). אמויאל ניסה לברוח, השליך מידיו את הרכוש שנגנב - ונתפס. עוד נטען כי לאחר מכן, נעשה חיפוש ברכב של סוסן ושם נמצאו לום המשמש לפריצה, כפפות וגרבים - השייכים לאמויאל ולסוסן. עוד טוענת המאשימה לגבי אמויאל כי יש לו היכרות עקיפה עם בעלת הדירה, וכי בשל אותה היכרות הוא ידע כי היא לא תמצא בבית במועד ביצוע העבירה (ואעיר כי המדובר באשה ילידת 1940, אשר למרבה הצער התאלמנה בחודש נובמבר 2011, ומאז אינה לנה בדירתה אלא אצל בתה הגרה בסמוך).

5. ראיות לכאורה - במהלך הדיון הסכים ב"כ של משיב זה כי קיימות ראיות לכאורה לגביו. יחד עם זאת, בחנתי את התשתית הראייתית ועמדתי שאכן כך הוא הדבר. אפנה בראש ובראשונה למזכרים של השוטרים אשר ביצעו את המעצר (כאשר למעשה עסקינן במי ש"נתפס על חם", כמאמר הביטוי), להסברים הלא משכנעים של משיב זה באשר להימצאותו במקום, לרכוש שנתפס (ואשר זוהה על ידי המתלוננת) ולשיחת הטלפון בינו לבין וקנין בסמוך לשעה 21:00, כשלוש שעות עובר להתפרצות, לגבי המנעול שבדירה.

6. עילת מעצר - ב"כ של אמויאל אף הסכים כי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו - ואף לכך אני מסכימה. אזכיר כי הפסיקה קבעה כי עילת מסוכנות בנוגע לעבירות רכוש קמה כאשר העבירה בוצעה תוך התארגנות של כמה יחדיו, או כאשר נעשה שימוש באמצעים מתוחכמים, או כאשר העבירה אינה הראשונה והמדובר בעבירות שיטתיות ובהיקף ניכר.

7. לגבי התנאי הראשון - במקרה דכאן, ברי כי העבירה בוצעה ביחד עם אחרים ולאחר התארגנות, הכוללת לכל הפחות את "גיוס" הצוות, חלוקת משימות (מי נכנס לדירה ומי נשאר למטה כתצפיתן), ו"טיפול מקדים" במנעול.

8. לגבי התנאי השני - באשר ל"תחכום" - אומר כי טענת המאשימה היא שנעשה שימוש במפתח ששוכפל מראש (בין אם לאחר נטילה שלא כדין של המפתח מהמתלוננת או מאחת מבנותיה ושיכפולו ובין אם באמצעות גלופה מסוג זה או אחר שנוצרה תוך שימוש בפלסטלינה או חומר אחר). בהקשר זה, אומר שלא מצאתי בראיות שהונחו על שולחני תימוכין מספיקים לטענת השכפול מראש. מהשיחה שניהלו אמויאל ווקנין בשעה 21:00 (שיחה מספר 1165) עולה שאמויאל בודק את המנעול של הדירה ו"מטפל" בו, לאחר שמקבל הנחיות מוקנין בטלפון, אך לא ניתן להבין חד משמעית מה בדיוק התבצע - אולי הוא ניסה לפרוץ את המנעול באמצעים "פשוטים", אולי הגיע ובאמתחתו מפתח משוכפל והתקשה לעשות בו שימוש ואולי הגיע עם ציוד שנועד לסייע בביצוע השכפול. יתכן והכנה מוקדמת של מפתח באחד מהאמצעים המתוארים מעלה מלמדת על תחכום ברמה גבוהה יותר מאשר הכנה מוקדמת שעניינה פריצה "סטנדרטית" של מנעול, אך כל עוד לא שוכנעתי שהמדובר בקיומו של מנגנון "שיכפול" - אזי שלשיטתי אין המדובר ב"תחכום" משמעותי. אעיר עוד כי המונח "תחכום" בעייתי לשיטתי, במיוחד כיום, על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות - ומה שנחזה להיות מתוחכם בשנת 1998 (השנה בה ניתן פסה"ד המנחה בעניין רוסלן) אינו יכול להחשב כ"מתוחכם" היום. עוד יש לזכור כי בפסה"ד בעניין רוסלן המדובר היה בשנים שהתחזו על מנת להתקבל לעבודה במוסך, פעלו לניטרול מערכת האזעקה במוסך וגנבו חמש מכוניות בלילה אחד + 350,000 ₪. לכן, אינני בטוחה שניתן לראות את פועלם של המשיבים במקרה זה כ"מתוחכם" במיוחד - אך יש להבהיר שאין בכך כדי לגרוע ממסקנתי באשר להתארגנות המוקדמת (דהיינו, שרכיב ההתארגנות אינו זהה לרכיב התחכום), וממילא - על מנת שתקום עילת מעצר אין חובה שיתקיימו כל הרכיבים (והמדובר, כמו תמיד, במקבילית כוחות בין הרכיבים השונים בהתאם לעוצמתם והיקפם).

9. לגבי התנאי השלישי - השיטתיות - יש לראות כי לאמויאל הרשעות קודמות רבות. הוא יליד 1988, משמע - בן 23 כיום, והספיק לצבור לחובתו את הבאות: בשנת 2007 הורשע בעבירת התפרצות לבית מגורים, בשנת 2006 הורשע בחמש עבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב (אשר נדונו ביחד), ובשנת 2005 הורשע בעבירות של איומים, תקיפה סתם וחמש עבירות של גניבה (שאוחדו).

10. לפיכך, אכן קיימת עילת מעצר.

המשיב מס' 2 - לסרי :

11. ע"פ כתב האישום, בשעה 02:05 לערך, הגיע לסרי לבניין עם אמויאל וסוסן. הוא ואמויאל עלו לדירה, שעה שסוסן נשאר ברחוב כתצפיתן. השניים נכנסו לדירה, גנבו את הרכוש - ואף לסרי נתפס על ידי אחד השוטרים בצאתו מהדירה.

12. ראיות לכאורה - ב"כ של משיב זה הסכים כי קיימות ראיות לכאורה לגבי ההתפרצות והגניבה אך סבור שאין ראיות לעניין קשירת הקשר או החזקת אמצעי הפריצה. לגבי אמצעי הפריצה - יש ממש בטענה, אך אינני יכולה לקבל את עמדתו לגבי העדר תשתית לעניין הקשר.

13. אמנם, מהמידע שקיים בתיק עולה שלסרי "גויס" להתפרצות הספציפית בסמוך לשעה שבה הוא נסע עם אמויאל וסוסן לבניין ולא מצאתי אינדיקציה למעורבותו בהכנה המוקדמת של המנעול (בשעה 21:00) או לאחר מכן. עם זאת, מהשיחות שנוהלו איתו - ניתן להבין שהוא ידע מהי מטרת ה"גיוס", וראו את שיחה מספר 1178, משעה 23:17, שם וקנין שואל את לסרי אם הוא יכול להיות "זמין" עוד מעט וכי צריך רק "לבוא ולעשות" כי "הכל מסודר". נכון הוא כי יתכן והמשמעות של "הכל מסודר" הינה שהמנעול כבר "טופל" (ואכן כך ככל הנראה היה שכן השיחה התקיימה בשעה 23:17 והמנעול "טופל" קודם לכן), אך התארגנות עם מטרה ברורה בוודאי שהיתה. אין חובה להראות שלסרי נטל חלק בהכנות בשטח כדי להגיע למסקנה שהוא ידע בדיוק להיכן הולכים ולאיזו מטרה, וראו כי כאשר הוא נשאל אם הוא יכול להיות זמין הוא עונה: "בטח, למה לא", ולא שואל שאלות לגבי מטרת הזמינות. כך גם בשיחה הבאה עמו, כרבע שעה לאחר מכן, בשעה 23:31 (שיחה 1180), עת הוא מנהל שיחה עם סוסן ומבקש לדעת "עם מי אנחנו הולכים", מבקש לוודא "שיהיה מישהו למטה", וקובע שיאספו אותו בשעה 1:20. לכן, אני סבורה כי קיימת תשתית ראייתית אף באשר לעבירת קשירת הקשר כהכנה להתפרצות ולגניבה (במהלכן הוא נתפס).

14. עילת מעצר - מכאן, שסקירת המבחנים להתקיימות עילת מעצר מחייבת את המסקנה כי גם מבחינת משיב זה קמה עילת מעצר - ואין צורך לחזור על הדברים. לגבי עברו הפלילי - יש לציין כי לסרי הינו יליד 1991, בן 20, ולו הרשעה בודדת משנת 2008 בכל הנוגע לנהיגה פוחזת ברכב בנסיבות של שבל"ר, ללא רשיון.

המשיב מס' 3 - וקנין :

15. בהתאם לכתב האישום, וקנין שוחח בטלפון עם אמויאל כאשר זה האחרון הגיע לדירה בשעה 21:00 ובדק את מנעול הדירה - כאשר שיחתם נסובה סביב מנעול הדירה. בשעה 21:32 הגיע וקנין לרחוב הסמוך יחד עם סוסן, ברכב בו נהג סוסן (להלן: "הרכב"). בשעה 22:45 לערך, נצפה וקנין נכנס לתוך הבניין והוא יצא ממנו במועד לא ידוע. אין חולק כי במועד ביצוע הפריצה, וקנין היה בביתו ולא בזירה. לאחר שאמויאל ולסרי נתפסו, סוסן נמלט מהזירה ושוחח עם וקנין. וקנין הציע לו להגיע אליו, וכאשר סוסן היה בדרכו, כנראה אל וקנין - הוא נעצר. בחיפוש שנעשה בביתו של וקנין, בסמוך לשעה 03:00, נמצא כסף במזומן (כ-32,000 ₪) וכן כלים וחומרים המשמשים לפריצה, כגון חומר אקרילי גמיש המשמש להטבעת מפתחות והכנת מפתח נוסף, סט קיסמים המשמש לפריצת מנעולים, צילינדרים של רב בריח, כרטיס מגנטי לשכפול מפתחות, מפתחות שונים ופלסטלינה.

16. ראיות לכאורה - משיב זה טוען כי אין לגביו ראיות, אף לא לכאורה, לגבי ההתפרצות והגניבה או קשירת הקשר או החזקת אמצעי הפריצה - וכי לכל היותר הוא יכול להחשב כמסייע. לא אוכל לקבל עמדה זו, עם כל הכבוד.

17. ראשית, יש לתת משקל משמעותי לשיחות עם אמויאל כאשר זה האחרון הגיע לדירה, בדק את המנעול וניסה ל"טפל" בו (ולא ניתן לדעת אם הוא הצליח בשלב הזה או שהמנעול נפרץ רק בשלב מאוחר יותר). השיחות בין וקנין לבין אמויאל מתייחסות חד משמעית לנתונים טכניים של המנעול, ואין להבין אותן אלא כשיחות שעניינן נסיון לפרוץ את המנעול (שיחות 1165 + 1166).

18. שנית, יש לתת את הדעת להימצאותו של וקנין בבניין יחד עם אמויאל וסוסן בסביבות השעה 21:00 - 22:00, כשלוש שעות לפני ההתפרצות. בא כוחו טוען שלא ניתן לדעת מה עשו שם השלושה, וזה נכון, אך נוכחותם שם אינה יכולה להיות אקראית (בוודאי שלא אחרי השיחה עם אמויאל לגבי המנעול ולפני סיום הפריצה עצמה). האם בשלב הזה "טופל" המנעול (כיון שאמויאל לא הצליח לבצע זאת לבד בשעה 21:00) או שבוצעו פעולות אחרות ? אולי בשלב הזה כבר נכנסו השלושה לדירה והתחילו לחפש רכוש? לא אדע, אך אין המדובר בצירוף מקרים. המדובר בהכנה וקשירת הקשר - לכל הפחות.

19. שלישית, יש לזכור כי לאחר המעצר של אמויאל ולסרי, בעוד סוסן נמלט על נפשו הוא מתקשר מתנשף לוקנין, מספר לו על הכשלון ומתייעץ עמו (שיחה 1228). לאחר מכן, הוא אף מספר לו פרטים נוספים לגבי האירוע (לרבות העובדה שהרכוש שנגנב כלל "צהוב" - שיחה 1129), השניים "מנתחים" את מצבם העגום של אמויאל ולסרי שנתפסו, ווקנין מייעץ לו להפטר מהטלפון שלו ולקחת מונית (שיחה 1233). לא יכולה להיות משמעות אחרת לדברים אלא שוקנין היה חלק מה"מבצע", לרבות ההערכות שלאחר מעשה.

20. רביעית, יש לתת את הדעת לציוד שנמצא בביתו, אשר כשלעצמו אולי אינו יכול להצדיק הסקת מסקנות לגבי התפרצות ספציפית זו, אך כאשר הוא מצטרף לפועלו של וקנין בכל הנוגע להנחיות שנתן לגבי המנעול, הוא מהווה נדבך נוסף במסקנה לגבי מעורבותו (ואציין כי ההסבר לגבי הפלסטלינה, אשר שימשה כנטען לאיטום סתימות, קצת תמוה).

21. חמישית, קיים בחומר שהוגש לעיוני תיעוד לגבי פניה של וקנין, יחד עם סוסן, לדוכן לשכפול מפתחות ביום 20/12/2011, ששה ימים לפני האירוע, אשר במהלכו הביעו עניין בציוד הקשור לפריצת מנעולים. מהעדות של המוכר בדוכן עוד עולה כי וקנין הציג עצמו כמנעולן, התעניין בפרטים הקשורים לשכפול מפתחות ופריצת מנעולים, הזמין ציוד לפריצת מנעולים ושכפל בעבר כשבעה מפתחות (וראו את חקירתו של המוכר, מר דרור מילר, ובמיוחד שורות 38-39, 50-51, ו-104-109). אנו יודעים שוקנין אינו "מנעולן", ובכל אופן, זהו אינו עיסוקו הפורמלי המוצהר (וראו כי לטענתו הוא סוחר מכוניות פרטי ועובד עם חברים שיש להם מגרשים - בחקירתו מיום 27/12 שורה 19). אף לגבי נושא זה, הרי שהוא כשלעצמו אינו קשור בקשר ישיר מספיק לפריצה הנדונה - אך בוודאי שראיה זו מצטרפת לראיות לגבי ההכנה מראש, קשירת הקשר והחזקת אמצעים לצורך פריצה.

22. לכן, מצאתי שקיימת תשתית ראייתית אף לגבי משיב זה.

23. באשר לעילת המעצר - היות ומצאתי כי ישנן ראיות לכאורה לגבי מעורבותו, המסקנה הינה כי קיימת אף עילת מעצר שאינה שונה מהעילה שקיימת לגבי המשיבים האחרים אשר נדונו לעיל, ולגבי עברו הפלילי של וקנין (יליד 1985) יש לציין כי לחובתו הרשעה משנת 2011 לגבי עבירה שבוצעה בשנת 2007 שעניינה הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר.

המשיב מס' 4 - סוסן:

24. כנטען בכתב האישום, משיב זה הגיע לרחוב הסמוך לבניין יחד עם וקנין, בעודו נוהג ברכב, בשעה 21:32. הוא ווקנין חברו לאמויאל ויחדיו פסעו אל עבר הבניין. סוסן נכנס לבניין בערך בשעה 21:54 ויצא ממנו בערך בשעה 23:17, או אז התרחק מהמקום עם הרכב. סוסן שב אל הבניין בשעה 02:05, יחד עם אמויאל ולסרי. אמויאל ולסרי עלו לדירה והוא נשאר כתצפיתן בכניסה לבניין ובשביל המוביל לבניין תוך שהוא מדבר בטלפון. כאשר הבחין בכך שאמויאל ולסרי נעצרו - ברח מהמקום רגלית ולאחר מכן באמצעות מונית - או אז נעצר. ברכב שבו נהג סוסן ואשר איתו הגיע למקום, נמצאו לום המשמש לפריצה, כפפות וגרבים.

25. ראיות לכאורה - במהלך הדיון הסכים בא כוחו של וקנין כי קיימות לגביו ראיות לכאורה. שוב, בחנתי בעצמי את הממצאים - ואכן קיימת תשתית ראייתי הרבה מעבר לנדרש בשלב הזה של הדיון. אין לי אלא לחזור על עיקרי הדברים שכבר צויינו מעלה - לרבות השיחות בהן הוא השתתף, תפקידו כתצפיתן ובריחתו מהמקום, ורק על מנת לתת דוגמא אפנה לשיחה משעה 22:05 (1171) בין סוסן (הנמצא במועד זה בבניין) לבין וקנין, בה אומר וקנין: "צריך לעשות עם הזה ... המפתח עוד פעם ... להדק את זה עד הסוף", סוסן משיב: "אני יכניס את המפתח ?" ווקנין מנחה: "תכניס רגע, תנסה רגע ...".

26. עילת מעצר - בא כוחו של סוסן הסכים כי קיימת עילת מעצר בשל מסוכנותו - ואף לכך אני מסכימה לאור שנאמר כבר לעיל, ובאשר לעברו הפלילי - הרי שלחובתו הרשעה מחודש נובמבר 2010 בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב (שני אירועים שונים שאוחדו) אשר בגינן הושת עליו, בין היתר, מאסר על תנאי בר הפעלה וצו מבחן שתוקפו טרם פג במועד ביצוע המעשים המיוחסים לו בתיק זה. בנוסף, קיימת הרשעה נוספת משנת 2004 שעניינה שימוש בסמים והחזקת רכוש חשוד כגנוב (והמדובר ביליד 1987).

חלופות מעצר -

27. הינה כי כן, מהמקובץ עולה שלשיטתי קיימות ראיות לכאורה לגבי כל ארבעת המשיבים לגבי עיקר העבירות (בסייגים שפורטו מעלה) ושוכנעתי כי לגבי כולם קיימת עילת מעצר.

28. בהתאם, יש לבחון לגבי ארבעתם אם ניתן לאיין את אותה מסוכנות במעצר בית מלא, בתנאים מגבילים אלו או אחרים.

29. לגבי אמויאל - לא הוצגה חלופה קונקרטית והתבקשה הכנת תסקיר.

לגבי לסרי - הוצעה חלופת מעצר בביתו, בפיקוח אמו וסבו - אשר נחקרו בבהמ"ש.

לגבי וקנין - הוצע מעצר בית בביתו בפיקוח אשתו, אביו ואמו - אשר נחקרו.

לגבי סוסן - אף כאן התבקשה הכנת תסקיר ולא הוצעה חלופה קונקרטית.

30. הלכה היא כי יש חובה לבחון את האפשרות להסתפק בחלופת מעצר, אף בעבירות חמורות בהרבה מאלו אשר בהן עסקינן, ומנגד - נקבע בפסיקה לא אחת כי כאשר בהמ"ש משוכנע כי לא ניתן יהא להסתפק בחלופה בשל הצטברות של נסיבות אלו ואחרות, אין טעם בהכנת תסקיר ובבזבוז זמנו של שירות המבחן.

31. שני הצדדים הרעיפו על בהמ"ש אסמכתאות לרוב לגבי מקרים דומים יותר ודומים פחות, בהן שוחררו נאשמים למעצר בית - או שלא שוחררו - וביקשו, כל אחד בהתאם לגישתו, לגזור מאותם מקרים גזירה שווה. מטבע הדברים, קשה היה למצוא מקרה זהה ובו קביעות של ערכאה מנחה לגבי הראוי במקרה זה. עסקינן בארבעה בחורים צעירים שונים, חלקו של כל אחד שונה במעט, עברו של כל אחד שונה במעט, התנהלותו של כל אחד בחקירה שונה, ולא מצאתי בשלב הזה מקום לנתח כל אחד ואחד מפסקי הדין הרבים שאליהם הופניתי (וקיימים עוד רבים אחרים).

32. בעניין וקנין - אשר לגביו הוצעה חלופה קונקרטית, מצאתי שאין לפסול מקדמית את החלופה היות וחקירתם של המפקחים הותירה רושם ראשוני לפיו הם אכן מודעים לתפקידם המבוקש. יחד עם זאת, לאור עברו המכביד, לאור מעורבותו המקדמית (לרבות פועלו כ"מנעולן"), לאור הציוד שנתפס בביתו (אשר שם הוא אמור לשהות במעצר), לאור כך שאשתו, אחת המפקחות המוצעות (אם לא העיקרית), לא ידעה על הציוד ועל התנהלותו - אני מוצאת שאין לנגד עיני מספיק נתונים לגבי יכולתם של המפקחים לבצע את תפקידם ולהציב גבולות מלפני משיב זה - ואבקש כי יוכן תסקיר לגביו. החלטה סופית באשר לבקשתו לשהות במעצר בית תינתן לאחר הגשת התסקיר. שקלתי אם זה המקום להורות על חלופת מעצר זמנית עד הכנת התסקיר (בש"פ 841/07 מ"י נ' פלוני (2007), בש"פ 5244/08 חיים נ' מ"י (2008)), אך מצאתי שנסיבות המקרה אינו מחייבות או מאפשרות לי לעשות כן.

33. בעניין לסרי - שוכנעתי כי ניתן להורות על מעצר בית כבר בשלב הזה. ראשית, חלקו באירוע היה למשך פרק הזמן הקצר ביותר. שנית, עברו הפלילי אינו מכביד, כולל עבירה בודדת סביב שבל"ר וגידול סמים בהיותו קטין, ואין בעברו עבירות רכוש. שלישית, המפקחת המוצעת העיקרית לגביו, אמו, הותירה רושם כמי שמבינה את חומרת הדברים מבינה את תפקידה כמפקחת ושוכנעתי שתוכל לעמוד במשימת הפיקוח, לרבות דיווח למשטרה במידה ויופרו תנאי המעצר. עמדתי זהה לגבי הסב, אשר נחקר אף הוא, ואמור לשמש כמפקח במקביל לאם. לכן, אני מורה על שחרורו של לסרי למעצר בית מלא, בביתו שברח' ערד 102 בתנאים הבאים:

(א) לסרי ישהה בכל העת בביתו, ויציאות לטיפול רפואי תתאפשרנה רק בתיאום מראש עם המשטרה. לסרי מתחייב להתייצב בבהמ"ש להמשך ההליכים. ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ ועל לסרי להפקיד את דרכונו במשטרה, באמצעות אמו, עד יום א', 8/1/2012 בשעה 12:00.

(ב) על לסרי יפקחו ביחד או לחוד אמו, הגב' סיגלית חיה אדלמן וסבו, מר דוד לסרי.

(ג) לסרי יחתום על התחייבות עצמית בסך 8,000 ₪ להבטחת קיום התנאים המפורטים מעלה.

(ד) כל אחד משני המפקחים יחתום על ערבות צד ג' בסך 12,000 ₪ להבטחת התנאים המפורטים מעלה.

34. לגבי אמויאל וסוסן - לא אורה על הכנת תסקיר עד אשר לא תתגבש חלופה ראויה שיש לשקול. עמדתם לפיה יש לבקש הכנת תסקיר טרם הוצגה חלופה ריאלית אינה מקובלת עלי. עליהם קודם להציע חלופה, אשר תיבדק על ידי בהמ"ש, לרבות באמצעות חקירתם של המפקחים המוצעים - ורק אם יהא צורך, יש להפנות לתסקיר. יש לזכור כי תסקיר של שירות המבחן הינו כלי עזר בידיו של השופט. לעיתים כלי עזר רב משמעות אשר מספק נתונים שבהמ"ש אינו יכול ללמוד בלעדי קציני המבחן; אך לעיתים - בהמ"ש יכול להגיע למסקנות גם ללא תסקיר (חיוביות או שליליות).

35. יתכן והחלופה שתוצע, אם תוצע, תפסל א-פריורי על ידי בהמ"ש בשל מיקומה, זהות המפקחים, קרבה למתלוננת (נושא שרלבנטי יותר בעבירות אלימות או איומים, ובכל אופן זו רק דוגמא). יתכן מנגד, שהחלופה תהא כה "משכנעת" שבהמ"ש יעתר לה אף ללא הצורך בקבלת נתונים משירות המבחן (ואזכיר שוב כי יש לעשות כל אשר ניתן על מנת לא להעמיס על שולחנם של קציני המבחן עבודה מיותרת).

36. לכן, לגבי שני משיבים אלו - אני מורה על מעצרם עד תום ההליכים וניתן יהא להגיש בקשה סדורה לגבי חלופת מעצר בהמשך.

ניתנה היום, י"א טבת תשע"ב, 06 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: מיקי אמויאל
שופט :
עורכי דין: