ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד רמאח אקרע :

מדינת ישראל

נ ג ד

1. רמאח אקרע (עציר)

2. פאדי אבו צעלוק (עציר)

3. שאדי סלאמה (עציר)

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

בפני כב' השופט שמאי בקר

ב"כ המבקשת עו"ד חנוך

ב"כ המשיב 1 עו"ד תילאוי

ב"כ המשיב 2 עו"ד אבנון

ב"כ המשיב 3 עו"ד חמדאן

החלטה

נגד המשיבים הוגש כתב אישום אשר פוצל לשניים, לאחר שהמשיב 3 הפליל את חבריו, המשיבים 1 ו- 2. המשיב 1 מסכים לקיומן של ראיות לכאורה, ובדין הוא עושה כן, נוכח ההפללה של משיב 3, בין היתר.

שונים הם פני הדברים ביחס למשיבים 2 ו- 3, אשר מתקוממים ביחס לאישומים שמופיעים לגביהם, והם טענו להעדר קיומן של ראיות לכאורה.

אתחיל מן הסוף ואומר כי שמעתי את התביעה מבססת ומפנה את בית המשפט לשיטות פעולה של כנופיות גונבי רכבים משטחי הרשות, ושמעתי את עתירתה לבסס את הראיות לכאורה ביחס למשיבים הללו, לאור הכרות עם אותן הכנופיות ושיטת פעולתן.

לאחר ששמעתי את צדדים טוענים, וראיתי את העבר הפלילי של המשיבים, נראה כי אין המדובר, הפעם, באחת הכנופיות האמורות, או למצער - מדובר בכנופיה שרק התאגדה לאחרונה, ונוכח פועלו של משיב 3 ספק אם ימשיכו לשתף פעולה בעתיד, וזאת אפילו אם נתעלם מהאופן הבלתי מוצלח בו פעלו בגניבת רכבים.

אשר למשיב 3. אני מסכים עם הסנגור, כי אם התביעה מבססת את הפללת האחרים על דברתו, הרי שאין זה השלב, ללא בסיס ממשי, לעשות פלגינן דיבורא ביחס להודעותיו, וליטול חלקים מפלילים ולאמצם אל חיק התביעה, ולדחות - ללא הסבר מניח את הדעת - את החלקים המזכים, מן הסתם - אותו עצמו.

אני נכון להניח, ודומני שאף התביעה עושה כן, כי המשיב 3 חיפש עבודה, הצטרף למשיב 1, שהוא הרוח החיה בכנופיית השלומיאלים הללו, והמשיב 1 הוא זה שהביא רכב גנוב אל המשיב 3, והמשיב 3 הצטרף לאותה נסיעה. לא ניתן אפוא לייחס גניבת רכב למשיב 3, כאשר הוא עצמו, והתביעה מאמצת את דבריו והפללותיו, מספר כי המשיב 1 השתמש במספרים כדי לפרוץ ולהתניע את הרכב והוא זה שהביא את הרכב, ללא ידיעה מוקדמת של משיב 3.

ביחס לאישום השני, הרי שהתביעה בהגינותה מודה כי יש עמה תיאוריה כיצד הגיעו הכלים מכלי הרכב נושא האישום השני לכלי הרכב הגנוב נושא האישום הראשון, אולם בהחלט יתכן כי יש אדם רביעי ברקע, או שיתכנו הסברים אחרים למציאת אותם כלים ברכב הגנוב אליו הצטרף משיב 3.

מכל האמור לעיל, הרי שאני קובע כי קיימות ראיות לכאורה ביחס למשיב 3 בדבר כניסה לישראל שלא כדין, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אולם ספק בעיניי אם חבלה במזיד, גניבת רכב ופריצה לרכב, יכולות להסתיים בהרשעה ביחס למשיב זה, באישום הראשון.

אני קובע שאין ראיות ביחס למשיב 3 ביחס לאישום השני למעט עבירת השב"ח, שכן כאמור רב הנסתר על הגלוי, בוודאי ברמה הדרושה לצורך הרשעה, ביחס לאותה פריצה של רכב הלרגו וכלי העבודה שנטלו ממנו. באיכונים שיש בידי התביעה אין די לעניין זה.

ביחס למשיב 2 - מדובר באדם נורמטיבי לכאורה, סטודנט ללא כל עבר פלילי, ולא לחינם אני מזכיר זאת עוד בשלב הראיות, שכן כאמור הדבר משליך על תיאוריית התביעה כאילו מדובר בכנופיה ששמה לנגד עיניה ופועלת מזה תקופה לשם גניבת רכבים מישראל לשטחי הרשות. לגופו של עניין, הגם שהמשיב מכחיש כל שיחות עם משיב 1, הרי שאין הוא מכחיש הכרות עמו, ובהחלט ניתן לקבל הסבר לפיו המשיב 2 שיתף פעולה, באופן חד פעמי, עם גנב רכב - המשיב 1, ובנסיבות אלה, כאשר אין המדובר במקרים חוזרים ונשנים ובשיטת פעולה שמפעילים השניים מימים ימימה, הרי שמקובלת עלי השקפת הסנגור לפיה בסופו של יום ההרשעה תישא כותרת של סיוע לגניבת רכב.

אני קובע אפוא כי אין ראיות לכאורה ביחס לגניבת רכב, חבלה במזיד ופריצה לרכב, אולם קיימות ראיות, וזאת ביחס לאישום הראשון בעיקר, לסיוע לגניבת רכב.

נעבור אפוא לטיעון קצר בעניין עילת המעצר.

החלטה

למשיב 1

המשיב 1 הודה בקיומן של ראיות לכאורה, ובנסיבות אלה, כאשר מדובר בשוהה בלתי חוקי שתלוי ועומד מעל ראשו מאסר מותנה בן ארבעה חודשים שנגזר עליו אך לאחרונה ממש, ואת שהוא מבצע לכאורה כמתואר בכתב האישום דנן, הוא עושה כאשר הוא משוחרר בתנאים במסגרת תיק אחר, כלל לא עולה שאלת האמון שניתן לתת במשיב, הואיל וכזה לא קיים עוד מלכתחילה.

במסגרת עמ"ת 11936-01-11 בענין שטארה, קיבל כב' הש' קפאח את ערר המדינה על שיחרור שב"ח אחר שגנב רכב לכאורה, והורה על מעצרו עד תום ההליכים, בנסיבות דומות.

דין אקרע כדין שטארה, כאשר הנסיבות דומות, והרהורו של הסניגור על חלופת מעצר בישראל, לא עולה על הדעת, בנסיבות הענין, ולאו דווקא נוכח העובדה כי מדובר בשב"ח. ודוק: גם ישראלי אשר היה שולח ידו ברכבי הזולת כאשר מעל ראשו מאסר מותנה והוא משוחרר בתנאים, היה מוצא עצמו בסיטואציה דומה של מעצר עד תום ההליכים, מפאת העדר אמון בסיסי שניתן לתת בו.

אני מפנה גם לבש"פ 45/10 בענין מסארווה, שם קבע כב' הש' עמית כי גם עבירת רכוש יחידה עם עבר פלילי ומאסר מותנה מוליכים למעצר עד תום ההליכים.

אני עוצר את המשיב עד תום ההליכים.

התיק יועבר לשמיעה בפני כב' השופט בני שגיא.

יש לאפשר למשיב 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים סלולריים.

החלטה

(למשיבים 2 ו-3)

בהסכמת המדינה, נוכח החלטתי דלעיל, אני מורה על שיחרורם של המשיבים 2 ו-3 בתנאים הבאים:

1. המשיבים יחתמו על ערבות עצמית בסך 8,000 ₪ כל אחד.

2. ערבות צד ג' של ערב ישראלי, על סך 8,000 ₪. כתובת הסניגורים תשמש למסירת כתבי בי בי-דין והזמנות למשיבים. אני מאשר למשיב 2 כערב צד ג' את מר ראג'ב אבו צעלוק, ת"ז 23171002.

3. הפקדת מזומן בסך 5,000 ₪. עם הפקדה של 2,000 ₪ תינתן אכה להפקדת יתרת הסכום למשך 96 שעות.

בהיעדר ערבויות יישארו המשיבים במעצר עד להחלטה אחרת, ויובאו בפני שופט ביום 9.1.2012 בשעה 12:00.

יש לאפשר למשיב 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה לרבות לטלפון סלולארי.

המזכירות תזמן מתורגמן לערבית לדיון הבא.

החלטה

מעכב ביצוע החלטתי עד שעה 16:00, אולם, אם עד אותה שעה תחליט המבקשת להגיש ערר, יוארך עיכוב הביצוע עד יום 6.1.2012 , בשעה 11:00.

המבקשת תודיע עד שעה 16:00 לסניגורים ולבית המשפט אם בכוונתה להגיש ערר.

ניתנה והודעה היום י' טבת תשע"ב, 05/01/2012 במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: רמאח אקרע
שופט :
עורכי דין: