ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עזבון המנוח שטרית יעקב ז"ל נגד המוסד לביטוח לאומי :

1. עזבון המנוח שטרית יעקב ז"ל

2. מרי שטרית

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

כב' ס. הנשיא א. קציר

פסק דין

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 9/3/11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 45% נכות צמיתה מיום 1/1/95 ונכות זמנית בשיעור 100% מיום ה- 6/2/94 עד 31/12/94 (להלן: ההחלטה).

2. טענות המערער:

2.1 הוועדה לעררים קבעה שהגידול בכליה הוא הגורם ליתר לחץ דם ולא להיפך אך התעלמה מהאמור בחוות הדעת מטעם המערער, לפיה מעבר לנכות הכלייתית אמור היה המערער להיות מזוכה בנכות נפרדת בגין יתר לחץ דם. הוועדה כלל לא התייחסה לנקודה זו שעניינה הענקת נכות נפרדת בגין יתר לחץ דם, לא קיבלה ולא דחתה את הקביעה בעניין זה.

2.2 על פי חוות הדעת של ד"ר אסחאק מיום 13/9/10 שהייתה מונחת בפני הוועדה הרפואית לעררים הערכים של לחץ הדם הגבוה נגרמו כך על פי קביעתו, מסרטן האר.סי.סי שהוכר על ידי פקיד התביעות של המשיב כפגיעה בעבודה.

קביעה זו התקבלה על ידי הוועדה הרפואית לעררים שקבעה בסופו של דבר בהסתמך על ממצא זה כי לא היה מקום כלל לנכות מצב קודם או במילים אחרות שיתר לחץ הדם אינו מהווה מצב קודם כלל ועיקר באשר סרטן האר.סי.סי. הוא הגורם ללחץ הדם ולא להפך.

במילים אחרות, יתר לחץ דם גבוה הינו תוצאה של הגידול ואם כך הם פני הדברים והוועדה למעשה ביטלה את המצב הקודם בעניין זה, היה על הוועדה לדון בקביעה בסיפא של חוות הדעת של ד"ר אסחאק לפיה יש לזכות את המערער בנכות נפרדת בגין יתר לחץ הדם שהוכר כאמור כנגרם על ידי הסרטן שהוכר.

2.3 גם הקביעה בעניין שיעור הנכות הכלייתית כמפורט בסעיף 5 ג' להודעת הערעור ונימוקיה לא זכה להתייחסות המניחה הדעת על ידי הוועדה, על פי חוות הדעת של ד"ר אסחאק ועל פי הממצאים של הוועדה עצמה ערכי הקריאטנין שנמדדו לאחר כריתת הכליה למדו, כי קיימת הפרעה בתפקוד הכליה השנייה ובמצב דברים כזה סעיף 22 (4) (א) אינו משקף את המצב לאשורו והסעיף הנכון הוא 22 (4) (ב) דחיית הטענה של הוועדה בעניין זה הייתה מהפה אל החוץ ללא שום נימוק מניח את הדעת, גם הניסוח של "קרוב לוודאי" כפי שבא על ידי ביטוי בסעיף 23 בדוח הוועדה מיום 26/1/11 לא יכול להיות נימוק שעל פיו דוחים מסקנות בנקודה זו.

2.4 בנסיבות העניין, להשקפתנו נפלו פגמים בקביעת הוועדה הרפואית לעררים המחייבים החזרת עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב תוך פסיקת שכ"ט עו"ד.

3. טענות המשיב:

3.1 הטענה לעניין לחץ דם, היא טענה שיש לדחותה והיא קודם כל מתבססת על חוות הדעת של ד"ר אסחאק שכאשר מעיינים בה אפשר לראות שהוא קובע ראשית שלחץ הדם נמצא אצל המנוח משנת 86, נתון זה דרך אגב מופיע גם בחוות הדעת של היועץ של בית הדין ד"ר טמיר וגם מופיע בפס"ד שניתן על ידי בתיק בל 4650/04 ולעומת זאת מחלת הסרטן נמצאה לצערנו אצל המנוח והוכרה כמועד תחילה משנת 95, כלומר חוות הדעת עצמה קובעת כי אחוזי הנכות הנטענים לעניין לחץ הדם הינם ממועד תחילת 1986 ואילו הסרטן הוא קרוב ל- 10 שנים לאחר מכן.

יצוין כי חוות הדעת אינה מפרטת את ערכי לחץ הדם ואינה קובעת כל קביעה לגבי מועד תחילה אחר כפי שמנסה ב"כ המערער לייחס לחוות הדעת שאין בה את הדברים.

3.2 הוועדה התייחסה לכל הנדרש בחוות הדעת ואכן קיבלה את העמדה שאין להפחית בגין מצב קודם על בסיס לחץ הדם, אבל לא יתכן לאחוז במקל בשתי קצותיו ולקבוע שלחץ הדם שקדם בהרבה לפגיעה בעבודה שנקבע לגביה שהיא הסרטן, לא יוכר כמצב קודם. פה יש רצון תפסת את המרובה לא תפסת לטעון שלחץ הדם נובע מהסרטן יש לו קשר סיבתי לסרטן ויש להוסיף אותו בנוסף לאחוזי הנכות בגין הסרטן, כאשר גם ד"ר אסחאק לא טוען את זה לחלוטין בסיכום חוות הדעת אלא הוא מתיימר לטעון שלחץ הדם הינו תוצאה של העבודה כלומר הוא מנסה לטעון שמתישהו עוד לפני שנת 86 המנוח נפגע מעבודתו לא ברור באיזה אופן וכתוצאה מזה הפך לנכה בסעיף של לחץ דם אבל זה חורג מהחזית שאנו נמצאים בה כרגע. הטענה היא חדשה ולא ניתן כעת להוסיפה, אין בחוות הדעת טענה שנוצרה נכות של לחץ דם עקב הסרטן או לאחר מועד התחולה של הסרטן ולא ניתן לרתום את העגלה לפני הסוסים, צריך היה המערער להסתפק בהשמטת המצב הקודם של לחץ הדם ולא לנסות לתפוס מעבר למה שנקבע בצורה מנומקת ומפורטת וזה גם דבר שהמומחה אסחאק לא כותב אותו בחוות הדעת ומעבר לכך היא לכשעצמה סתמית באשר למדידות ושיעורי לחץ הדם הוא קובע את הדברים בצורה מעורפלת ומתייחסת לשנת 86 שהוא מועד התחולה וזה אכן המועד שהוכר בגלגלים קודמים אבל על פניו עצם קדימותו בשנים רבות למועד התחולה של הסרטן מעידה שאין מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה.

3.3 מעבר לכך חוות הדעת לא טוענת לאחוזי נכות אחרים בניגוד לקביעת הוועדה, כאשר כל המחלוקת האמיתית זה שהיא התקבלה נגעה לעניין שאלת הלחץ הדם כמצב קודם או לא והיא הוכרעה לטובת המערער ולכן מבוקש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה:

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6. הוועדה התכנסה ב- 3 ישיבות. בישיבתה הראשונה מיום ה- 13/10/10 שמעה הוועדה את תלונות ב"כ המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), שביקש להתייחס לכל המסמכים הרפואיים שהציג בפני הוועדה לרבות חוות הדעת של ד"ר אסחאק ולטענות ב"כ המערער לפיהן לא היה מקום להפחית מצב קודם וכי בעקבות כריתת הכליה נפגעה הכליה השניה.

7. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה, כי היא נזקקת לתיק נכות כללית, תיק מס הכנסה וציינה כי לאחר עיון באלה תעיין בכל המסמכים וביקשה לכנס את ישיבתה הבאה בעניינו של המערער כתיק בודד.

8. הועדה התכנסה לישיבתה השניה ביום 26/1/11 ומציינת, כי עיינה בכל המסמכים הרפואיים ובחוות הדעת של ד"ר אסחאק מיום 13/9/10. הועדה מציינת, כי היא מסכימה עם חלק מהדברים של ד"ר אסחאק באשר להפחתת אחוזי הנכות עקב מצב קודם. הועדה ציינה, כי היא מסכימה שגידול סרטני עשוי להיות הגורם ליתר לחץ דם ולא להיפך, הסיבה להתפתחות הסרטן. עוד מציינת הועדה כי לאחר עיון בחוות הדעת של ד"ר טמיר מאפריל 2007 על פיה נוכה מצב קודם כי היא אינה מקבלת מסקנותיו, וכי יש לבטל את המצב הקודם ולהעמיד נכותו הצמיתה של המערער על 30% לפי סעיף 22(4) א מיום 1/1/95.

9. הועדה מציינת בנוסף בהתייחס לבקשתו של ב"כ המערער להכיר בפגיעה בכליה הנותרת (עליית ערכי קריאטנין) כי היא אינה מקבלת טיעון ב"כ המערער ומסקנות ד"ר אסחאק בחוות הדעת, וזאת מן הטעם שהעובדה כי הקריאטנין היה תקין בזמן שהיו למערער שתי כליות אינו משקף ואינו מעיד שהכליה שנותרה היתה גם אז תקינה, כאשר קרוב לוודאי שהכליה שהוצאה היתה זו שגרמה לתפקוד כלייתי תקין וכי לאחר כריתת הכליה עליית ערכי הקריאטנין משקפים נאמנה את התפקוד הכלייתי שהיה קודם לכריתת כליה.

10. עיון בחוות הדעת של ד"ר אסחאק מעלה, כי במסגרת חוות הדעת העניק המומחה למערער ז"ל 10% נכות בגין יתר לחץ דם והגיע למסקנה כי לחץ הדם הגבוה שהינו תוצאה של הסרטן בכליה הינו תוצאה של העבודה ועל כן יש להעניק בעטיו נכות. הועדה ציינה בישיבתה השניה, כי גידול סרטני עשוי להיות הגורם ליתר לחץ דם ולא להיפך כאשר, לכאורה, עולה מדברי הועדה כי היא סבורה שאף המערער נופל לקטגוריה האמורה, אך מנגד לא התייחסה לקביעות ד"ר אסחאק בהתייחס לערכי יתר לחץ דם ולמסקנותיו כמפורט בחוו"ד במסגרת קביעותיה וניתוחה את חוות הדעת. בכך סבורים אנו, כי נפל פגם בהחלטת הועדה, וכי יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשוב ותעיין בחוות הדעת של ד"ר אסחאק ולאחר עיון בה וניתוח קביעותיו לעניין יתר לחץ דם אצל המערער תקבע האם יש לקבוע אחוזי נכות נפרדים בגין האמור.

11. באשר לטענתו השניה של ב"כ המערער לפיה היה על הועדה להתאים בעניינו של המערער לאור מצבו הרפואי פריט ליקוי 22 (4)(ב) במקום פריט ליקוי 22(4)(א) כפי שהתאימה הועדה, הרי שטענה זו וקביעת הוועדה בעניין האמור הינה רפואית ועל כן ביה"ד לא יתערב בה. פריט ליקוי 22(א)(ב) עוסק בכריתת כליה אחת כשישנן הפרעות קלות בפעולת הכליה השניה בעוד הועדה מציינת, כי ההפרעה בתפקודי הכליות נבעה מהכליה שהוצאה משכאן אין כל הפרעה בתפקודי הכליה שנותרה. אף אם קבעה הועדה את קביעתה האמורה וציינה, כי "קרוב לוודאי" שזו הסיבה לשינוי בערכי הקריאטנין הרי שקביעתה זו של הועדה הינה רפואית כאשר הוועדה מבהירה קביעתה באופן המאפשר מעקב אחר הלך מחשבתה ועל כן בית הדין לא התערב בה.

12. לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת שתתייחס לאמור בסעיף 10 לעיל.

13. המשיב ישלם למערער סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד תוך 30 יום מהיום.

14. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י' טבת תשע"ב, 05 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עזבון המנוח שטרית יעקב ז"ל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: