ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אלקורעין עלי :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום באר שבע

בש 009250/08

בתיק עיקרי: פ 004930/08

בפני:

כב' השופט אילן בן-דור

תאריך:

26/10/2008

בעניין:

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד

אייל זיכרמן

המבקשת

נ ג ד

אלקורעין עלי – בעצמו (עצור)

ע"י ב"כ עו"ד

נמר אלטורי

המשיב

פרוטוקול

ב"כ המשיב :

אני מבין שהעצור הוזמן כבר לפני כ50 דקות. אני ממתין לחברי עו"ד זיכרמן שנמצא אצל כב' השופט אקסלרד ולא יכול היה להגיע . אודיע לו להגיע כדי לקחת את תיק החקירה

עו"ד זכרמן:

הגעתי לקחת את תיק החקירה. מחכים לי אצל שופט אחר.אבקש אם אפשר על דעת חברי לשמוע שורה תחתונה בהחלטה

ב"כ המשיב: איני מתנגד

החלטה

מבוא:

1. בקשה למעצר עד תום ההליכים נגד המשיב לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים),התשנ"ו -1996. (להלן: "החוק").

2. כתב האישום מייחס למשיב שהוא יליד 15.12.1955, גידול יצור והכנה של סמים מסוכנים, שהיא עבירה לפי הוראות סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה") וכן, החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שהיא עבירה לפי הוראות סעיפים 7(א) ו-7 (ג) רישא לפקודה.

3. בתמצית, אומר שלפי סעיף 1 לעובדות כתב האישום ביום 7.10.08, גידל המשיב בחצר ביתו סם מסוכן מסוג קנבוס, במשקל כולל של 3.18 ק"ג. לפי סעיף 2 לעובדות כתב האישום, החזיק המשיב בביתו, ובסמוך לו, סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל כולל של 1493.50 גרם שלא לצריכתו העצמית.

הטענות והמחלוקת:

4. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר לגבי סעיף 2 לעובדות כתב האישום.

5. המחלוקת התעוררה לגבי קיומן של ראיות לכאורה לגבי סעיף 1 לעובדות כתב האישום, וסביב השאלה אם לשחררו לחלופת מעצר:

א. ב"כ המשיב חלק על קיומן של ראיות לכאורה. הוא עמד על בירור הטענה שלפיה חל כרסום ב"כל הקשור בשרשרת הסם". לדבריו, לא הוכח, שמקור הסם שהגיע למז"פ אכן בשקית שנתפסה אצל המשיב ודי בכך לאיין את התשתית הראייתית לגבי סעיף 1. לשיטתו מוצדק לשחרר את המשיב לחלופת מעצר כי כלשונו "זהו המקרה הקלאסי שניתן לאיין מסוכנות באמצעות חלופת מעצר" יש לשחרר מחמת נסיבות שלטענתו חריגות והן גיל 53, מחלת סוכרת,יתר לחץ דם, מגבלות רפואיות רבות, ונכות רפואית של 15%. הוגש בהקשר תיעוד דל בדמות מסמך של המוסד לביטוח לאומי.

ב. ב"כ המבקשת – טענה שקיימות לכאורה גם לגבי סעיף 1 לעובדות כתב האישום , וזאת בין היתר על בסיס הודאת המשיב ודוח פעולה של השוטר קוסה. ב"כ המבקשת התנגדה בתוקף לשחרור לחלופת מעצר עקב הכמויות הגדולות של הסם שנתפסו, עקב עברו הפלילי בעבירות סמים, ובנימוק שמקומם של כל העוסקים בשרשרת הפצת הסם מאחורי סורג ובריח גם בשלב המעצר עד תום ההליכים.

ג. בטיעון ב"כ המשיב הייה חוסר בהירות מסוים כי את כפירתו בסעיף 1 שמתייחס ל3.18 קילוגרם סם נימק בטענה נגד מוצג מספר 4 שכלל "רק" 928.47 גרם. (עמוד 3 לפרוטוקול), שמתייחס לכאורה לסעיף 2 לעובדות כתב האישום. כך או כך כמפורט להלן דין טענתו להדחות.

דיון והכרעה:

6. לאחר שעיינתי בכתב האישום, בבקשה למעצר עד תום ההליכים, בחומר החקירה, במסמך שהגיש הסנגור ובשים לב לטיעוני הצדדים מצאתי שאכן קיימות ראיות לכאורה, קיימת עילת מעצר יש טעם לעצור את המשיב אך בנסיבות העניין מצאתי לנכון להזמין תסקיר משירות המבחן לבחינת הלימות החלופות המוצעות.

7. להלן אנמק את הדברים.

ראיות לכאורה:

8. לאחר שעיינתי בחומר החקירה מצאתי שקיימת ראיות לכאורה לגבי כל כתב האישום.

9. תשתית ראייתית מספקת קיימת כמובן לגבי המסומן בסעיף 2 לעובדות כתב האישום הואיל ואינה במחלוקת לפיכך, שהמשיב גידל לכאורה סם מסוכן בכמות של 1493.50 גרם ברוטו , שזו כמות החורגת מאד מהכמות לשימוש עצמי. (ע' 3 לפרוטוקול).

10. אולם, תשתית קיימת גם לגבי סעיף 1 לעובדות האישום, כי התמונה הראייתית הכוללת מבססת סיכוי סביר להרשעת המשיב בכל כתב האישום כמות שעולה בעיקר מהראיות הבאות:

א. המשיב הודה בגידול החומר שמסתבר שידע שהינו סם מסוכן (ראה בעמוד 1 שורה 3 ועמוד 2 שורות 8-16 להודעתו).הקנבוס אכן סם מסוכן לפי ס' 1 ופריט א (1) לתוספת הראשונה לפקודה.אף קיימת חזקה שידע שהסם מסוכן לפי סעיף 31(2)לפקודה. המשיב כבר הורשע בעבר בעבירות סמים.

ב. המשיב הודה כשהוצגו בפניו 4 מוצגים , שכללו סמים, שכולם שייכים לו. (עמוד 2 בין השורות 21-30).

ג. כאשר הוצגו למשיב שתילי סם, שבמוצג 1, אשר משקלם 4,400 גרם ברוטו, זיהה אותם ואמר בפשטות: "כן זה שתילים שלי". בדו"ח הפעולה מתאר השוטר קובי כיצד עקר את השתילים הללו בעצמו בו ביום על קרקע שהושקתה. כלומר, יש הודאה של המשיב בגידול שתילי קנבוס במשקל שלטענת המבקשת נקשר לנאמר בעובדה 1 לכתב האישום. המשיב זהה את השתילים שנעקרו בו ביום כשלו.

ד. טענתו של ב"כ המשיב כנגד מוצג מספר 4 אינה גורעת מראיות לכאורה שבבסיס סעיף 1 לעובדות האישום גם כי בבסיס סעיף 1 לעובדות האישום מצוי דווקא מוצג מספר 1 ולא מוצג 4 שבו התמקד ב"כ המשיב בטיעון נגד קיום שרשרת הסם (כמפורט בעמוד 3 שורה 26 לפרוטוקול הדיון ) על כך שמוצג 1 בבסיס עובדה 1 מעיד אופן סימון המוצגים כמתואר בדו"ח הפעולה של השוטר אסף דיין, וכן דוחות שקילה שצורפו לו. לפיהם:

1. שתילים שנעקרו בו ביום, על ידי השוטר קוסה הוכנסו לשקית וסומנו כמוצג מספר 1. הם שקלו משקל כולל(ברוטו) של 4,400 גרם.

2. חומר בניר עיתון שסומן כמוצג מספר 2 שקל 50 גרם ברוטו.

3. שקית לבנה שסומנה כמוצג מספר 3 שקלה 550 גרם ברוטו.

4. שק לבן שכלל שקית עם ניירות שעטפו שתילים שקל 1050 גרם, ושסומנו כמוצג מספר 4.

ה. אוסיף שהמשיב אמנם טען בהודעתו שמלוא הכמות, בכללה זאת שבעובדה 1 נועדה לצריכתו העצמית. (עמוד 2 לפרוטוקול) אך לא כפר בכך שיש ראיות לכאורה בנוגע לעובדה 2 המתייחסת לכמות שאינה לצריכה עצמית. אציין גם שמקור פרנסתו המוצהר היחיד של המשיב הוא קצבת הביטוח הלאומי בסך של 2,300 ₪ (עמוד 2 שורה 10 להודעתו). אגב בנו טען שלא ראה אותו משתמש בסמים (עמוד 2 שורות 22 ו- 23 להודעתו של הבן דהאש אלקרען). אגב ברמה הסטוטורית בסעיף 6 לפקודה אין חלופה המתייחסת לגידול לשימוש עצמי.

ו. במילים אחרות התמונה הראייתית אכן קושרת את המשיב לכל כתב האישום, ולגרעינו הקשה של האירוע הפלילי. אין בטענת ב"כ המשיב לאי התאמה בפרטים מסוימים, כדי לגרוע מהתרשמות זאת. הראיות לא מתיישבות עם טענות, הן נוכח דבריו של המשיב עצמו, נסיבות התפיסה, כמות הסם, שנתפסה. על כל פנים על טענה עובדתית זאת להתברר בשלב הדיוני המתאים.

יפים לענייננו דברי כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"פ 7258/08 אלקדיפאת נגד מדינת ישראל (טרם פורסם) (22.9.08) (להלן: "אלקדיפאת") שם אכן נמצאה אי התאמה במספר שקיות הסם בין עדות שוטר לחוות דעת המז"פ, אך נדחתה הטענה נגד העדר תשתית ראייתית ונאמר גם: "ניסיונותיו הנמרצים של ב"כ העורר לאתר סתירות בפרטים שונים בגרסאות אנשי המשטרה אינם יכולים להועיל בשלב זה של ההליך, כאשר גרעינו הקשה של האירוע הפלילי מוכח לכאורה מן הראיות, וקושר, על פני הדברים, את העורר אליו." והשווה גם לכב' השופטת נאור בבש"פ 07 / 7817 אנס אבו שיכה נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 07 (28) 667], 2 (19.9.2007) וכן ראה דבריה בבש"פ 06 / 5973 שלמה בר ששת נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 06 (16) 435], עמוד 2(19.7.2006).

11. לפיכך, גם לגבי עובדה שסומנה כמספר 1 קיים בחומר הראיות הגולמי פוטנציאל ראייתי המקיים את מבחן ה"סיכוי סביר" כמובנו בפרשת זאדה.בבש"פ 95 / 8087 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133, עמוד 147 ((15.4.96) קיים "סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (רגילות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר.

עילת המעצר:

12. במקרה זה, מתקיימת עילת מעצר של מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) ומכוח סעיף 21(א)(1)(ג) סיפא. המשיב החזיק קנבוס בכמות שחזקה שאינה לצריכה עצמית.

חלופת מעצר:

13. אמנם, קמה עילת מעצר, אך בית המשפט מצווה לבחון אם ניתן להשיג את מטרת המעצר, כלומר להפיג את המסוכנות שביסוד העילה, בעזרת חלופה למעצר. זאת כמצוות סעיף 21(ב) לחוק.

14. לשם כך שומה לבחון את המסוכנות והחשש להישנות העולה מהמעשה, ומהעושה.

בעת שנבחן המעשה ישנה חשיבות לסוג העבירה, להגדרתה. כך למשל, משמדובר בסחר ויבוא של סם נקבע כלל הילכתי שלפיו רק במקרים חריגים מוצדקת חלופת המעצר. וראה דבריו של כב' השופט זמיר בש"פ 99 / 7913 מדינת ישראל נ' אדורם הר שפי [פדאור (לא פורסם) 99 (3) 354], עמוד 3(12.11.99).ומפי כב' השופטת חיות בבשפ 03 / 3927 אבי לוי נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 03 (3) 883], עמוד 2(06.05.03) וכן בבש"פ 8224/07 סעדה נגד מדינת ישראל דינים עליון כרך פו 854(15.10.07).אך אין לייחס למסוכנות הנשקפת מההגדרה חשיבות בלעדית ויש לבחון מגוון נסיבות רלבנטיות נוספות . בהן למשל כמות הסם, האפשרות לנטרל את המעשה במעצר בית או חלופת מעצר.

יש ליחס משקל גם לשיקולים הכרוכים במיהות העושה ונסיבותיו האישיות כדוגמת גילו, בפרט אם הוא קטין או צעיר ואם עברו נקי או שקיימות הרשעות קודמות בעבירות סמים או בעבירות אחרות ניתן לעיתים משקל לקיום מקום עבודה, קבוע או אורח חיים נורמטיבי .

ולענין זה אפנה לאסמכתאות הבאות: בענין זגדון בבשפ 98 / 4262 יאיר זיגדון נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 98 (3) 435], עמוד 2(23.7.98) התייחסה כב' השופט שטרסברג כהן לכמות גדולה של סם,ונתנה משקל להעדר עבירות סמים למרות קיום עבירות אחרות. וראה גם מפי כב' השופט גובראן בבש"פ 1191/04 שבת נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.2.04) (להלן:"שבת") שבו ניתן משקל לקיום של עבר נקי ועבודה סדירה . באלקדיפאת הנ"ל, כב' השופטת פרוקציה התייחסה למקרה של אישום בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, ובאותו מקרה נתפסו בין היתר כשמונים אלף טבליות סם מסוג אמפטאמין. בידי נאשם שביצע עבירת סמים יחידה כ- 12 שנה קודם לכן, בשנת 1996, ושלא היה מעורב בפלילים כעשר שנים קודם לכן. למרות זאת נראה היה ששחרור לחלופת מעצר לא יספק לציבור את ההגנה הראויה מהישנות עבירות דומות של הפצת סמים קשים, או הפרת תנאי שחרור שניתן לקחת חלק בהן גם ממקום מעצר הבית. על מנת לנתץ את שרשרת הפצת הסם המעצר בשלב המעצר עד תום הליכים נמצא כלי חיוני וראה למשל מפי כב' הנשיאה בייניש בש"פ 7083/08 מדינת ישראל נגד אלימלך (לא פורסם) (14.9.2008). למשקל שניתן להתחשבות בגיל צעיר לצד עבר נקי ראה למשל מפי כב' השופט רובינשטיין בש"פ 981/05 בחיץ נגד מדינת ישראל (לא פורסם)(14.2.2005) וכן מפי כב' השופט גובראן בבשפ 03 / 9089 פיראס רדא נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 03 (6) 362], עמוד 3((29.10.03) להתחשבות במקום עבודה קבוע ראה למשל מפי כב' השופט טירקל בשפ 03 / 4823 חטיב יאסין נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 03 (4) 70], עמוד 1(18.6.03). במקרים מתאימים גם משדובר בעבירות של סחר בסמים נתנה הכנת תסקיר קצין מבחן בשפ 06 / 3980 שריף חמוד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 06 (10) 799], עמוד 2 ( 3.5.2006).

מן הכלל אל הפרט:

15. במקרה שלפנינו חזקת המסוכנות הסטטוטורית החזקה לא הופרכה אלא להיפך, מהמשיב נשקפת מסוכנות קונקרטית רבה בגינה אין לשחררו בשלב זה, בלא בחינה מעמיקה של הלימותן של החלופות המוצעות. המסוכנות עולה גם מהנסיבות הבאות:

א. מדובר בעבירה של גידול סמים מסוכנים שמסתברת כחמורה.למגדל תפקיד רלבנטי בשרשרת הפצת סם ומדובר למעשה במי שמזרים סם חדש למערכת ויוצר סיכון חדש וחמור לציבור..ספק אם חלופת מעצר בית יכולה לסכן חשש מפעילותו שיכולה להתבצע מביתו. ב. דרגת המסוכנות גדילה נוכח כמות הסם שגידל ושנתפס , גם אם מדובר "רק" בקנבוס. יש ראיות לכאורה לכל האישום אך גם לפי הסעיף בכתב האישום שאינו במחלוקת חורג משקל הסם שנתפס במידה ניכרת מהכמות שחזקה שאינו לשימוש עצמי. בשקיות שאינן במחלוקת היו 1493.50 גרם ברוטו (1453.5 גרם נטו) ודי בהחזקה של סם משקל של יותר 15 גרם בלבד, לצמיחת החזקה שלפיה אינו לשימוש עצמי.

ג.בעבירת גידול סם בהיקף ניכר דומני שגלומה מסוכנות אינהרנטית רבה מאד ויש להגן על הציבור מפניהן והמעצר כלי יעיל בהקשר זה ד. המשיב אדם בוגר כבן 53 . ה. המסוכנות האישית ניכרת גם מדבריו לחוקר :"אני גידלתי אני אחראי על זה..". ו. עברו הפלילי אינו כולל הרשעות מהעת האחרונה אך אין המדובר במשיב שעברו נקי הוא הורשע בעבירות סמים ב1991 וב1980 (מבחינה זאת שונה העניין מפרשת שבת למשל אליה הפנה ב"כ המשיב)ז.למשיב אין עבודה סדירה והוא מובטל שטוען שמתפרנס מקצבת ביטוח לאומי בגובה של 2300 ₪ .

המצב הרפואי של המשיב אינו טעם מספיק לשחרר לחלופת מעצר:

16. עמדת ב"כ המשיב הייתה שמצבו הרפואי הוא סיבה לשחררו לחלופת מעצר .מובן שעל הגורמים הרלבנטיים ליתן את הדעת למצבו הרפואי של העצור ואולם, מחלה ככלל לא מהווה טעם מספיק לשחרור ממעצר כי חזקה שגם במעצר ניתן ליתן טיפול רפואי נאות .יפים לעניין זה דברי כב' השופט זמיר בבשפ 95 / 6234 מדינת ישראל נ' ג'רא גאלב [פדאור (לא פורסם) 95 (1) 725], עמוד 1-4(15.10.1995) לפיו מחלה אינה משמשת, בדרך כלל, טעם מספיק לשחרור ממעצר או מאסר שכן, בתי המעצר ובתי הכלא אמורים להיות ערוכים למתן טיפול רפואי נאות לעצירים ואסירים חולים. וראה ציטוט מדברי השופט י' כהן בב"ש 133/74 יהושע בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(2) 754, 756 לפיהם:"ההנחה היא שהחולה יקבל את הטיפול הרפואי הנאות במסגרת המעצר או המאסר."

בנוסף אציין שאף בהנחה שהמשיב סובל ממצבו הרפואי כמתואר מפי פרקליטו , מצבו לא מנע את ביצוע עבירות הסמים המסכנות את הציבור.

סוף דבר:

17. לפיכך בשלב ייעצר המשיב . יחד עם זאת מוזמן תסקיר שירות המבחן על מנת לבחון אם קיימת חלופה שבכוחה לאיין מסוכנות. בשלב המעצר מופנית תשומת הלב למצבו הרפואי של המשיב כנטען מפי פרקליטו.

18. תיק החקירה הוחזר לב"כ המבקשת.

19. קובע ליום 26/11/08 שעה 12:00.

ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ט (26 באוקטובר 2008) במעמד הצדדים.

אילן בן-דור, שופט

009250/08בש 134 רחל עמר