ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוחמד סברי בושנק נגד מ.מ. כפר מנדא :

1. מוחמד סברי בושנק

2. בושנאק אקבאל

3. סברי מוחמד בושנאק

4. ראמז מוחמד בושנאק

נ ג ד

מ.מ. כפר מנדא

בית משפט השלום בקריות

כב' השופט דאוד מאזן

פסק דין

פתח דבר:-

בפניי תובענה שהוגשה ביום 10.5.04, במסגרתה עתרו התובעים לצו עשה קבוע ולפיו יינתן צו ע"י בימ"ש, המורה לנתבעת לצורך הוצאת והעתקת קו הביוב מאדמת התובעים והנמצאת בחלקה 71 גוש 17568 מאדמות כפר מנדא.

ביום 23.6.04 ניתן פס"ד בהעדר הגנה לפיו חויבה הנתבעת לסלק את קו הביוב ממקרקעי התובעים, ואף חויבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, או אז החל מסע של ביטול פסה"ד שניתן בהעדר, והצדדים החלו ביניהם הליכי ביניים רבים, לרבות הגשת הערעור על החלטת רשם, בכל הקשור להליך ביטול פסה"ד.

סופו של דבר, בוטל פסה"ד וההוצאות שנפסקו שולמו.

ביום 4.2.07 הוגש כתב תביעה מתוקן הכולל תביעה לסעד מסוג "צו עשה קבוע" וכן תובענה כספית ע"ס 159,320 ₪.

לעניין סקירת ההליכים שהתנהלו בתיק זה והתנהלות הצדדים, מפנה לפרוטוקול מיום 31.3.09.

צמצום המחלוקת;

במהלך ניהול התובענה התברר כי האחריות על מערכת הביוב בשטח שיפוט המועצה המקומית הועבר לתאגיד מים וביוב סובב שפרעם.

משכך המשך ניהול התובענה בצו עשה כלפי המועצה , הפך לסעד תיאורטי בלבד שכן הצד הרלבנטי אינו צד לתובענה.

הצדדים הסכימו כי המחלוקת שנותרה היא מחלוקת כספית וכי בפסיקת בית המשפט אין ולא יכולה לחסום את התובע בהגשת תביעה מתאימה כנגד תאגיד המים והביוב, לצורך כך הצהירו הצדדים:

ובפרוטוקול הדיון מיום 5/12/10 הצהירו הצדדים:

אם כך המחלוקת שבין הצדדים בפני היא מחלוקת כספית בגין הנזקים שנגרמו לתובעים בעקבות אירועי ההצפה של מי ביוב, והתובע שומר על זכויותיו ביחס לקו הביוב כנגד תאגיד המים והביוב סובב שפרעם , ואין בפסק דין זה כדי לחסום אותו מכל זכות או טענה שעומדת לו בדין כנגד התאגיד.

אם כך פסק דינו מצומצם למחלוקת הכספית בלבד.

מינוי מומחה מטעם בימ"ש:-

בק.מ. שהתקיים בפניי ביום 30.3.09 ביקשתי מהצדדים לטעון לעניין מינוי מומחה מטעם בימ"ש. הצדדים לאחר הדיון הודיעו שהם משאירים לשיקול דעת את מינוי מומחה מטעם בימ"ש, למרות שבתחילת הדיון, הצדדים הביעו התנגדות.

לאותה החלטה מיום 31.3.09 העליתי תהיות ביחס לסמכות ביהמ"ש להורות על העתקת קו הביוב, מכוח חוק הרשויות המקומיות (ביוב תשכ"ב - 1992), תוך כדי כך שאני מציין, כי יש לשקול קיומה של עילה בשל מטרד, בסמכות ביהמ"ש להורות על הסרת המטרד במסגרת פקודת הנזיקין. באותה החלטה הוריתי על מינוי המומחה מר דן ברלינר, כמומחה מטעם ביהמ"ש, אשר יחווה דעתו בין היתר לסיבות של ההצפות החוזרות ונשנות והצעתו לתיקון בעיית ההצפות וכן יחווה דעתו לשאלת הנזקים שנגרמו.

המומחה הגיש חוות דעתו לתיק בימ"ש ביום 25.6.09. המומחה מציין כי מדובר במגרש בשטח של 1,155 מ', על חלקו הקדמי של המגרש בנוי בית מגורים והחלק האחורי של המגרש בשטח של 600 מ' הוא ריק מבנייה. עוד מציין המומחה בחוות דעתו כי קו הביוב עובר בצידו המערבי של המגרש וקוטר קו הביוב הוא 150 ס"מ.

המומחה מציין, כי יש מס' גורמים שהביאו להצפות: שקיעה של קו הביוב, חדירת שורשים אל קו הביוב, קוטר קו הביוב קטן, שיפוע אורכי קטן של קו הביוב. המומחה ציין, כי מאחר שלא נעשה צילום טלוויזיוני של קו הביוב, לא ניתן לדעת בוודאות סיבת ההצפה.

המומחה סקר את הפתרונות והציע מס' פעולות, ביניהם להגביה את מכסת שוחת הביוב הנמצאת במגרשו של התובע ולחשוף ולגלות את שוחת הביוב הנמצאת בתוך הרחוב ואשר מכוסה בבטון ואינה נגישה לטיפול. היה ולא תיפתר הבעיה יהיה צורך להתקין קו ביוב חלופי, בצידו המזרחי של המגרש בתוואי הדרך הפנימית.

המומחה ציין, כי כל עוד לא נפתרת הבעיה של פריצת מי הביוב, נגרם נזק למגרשו וביתו של התובע על ידי פגיעה באיכות החיים והוא העריך את הנזק בסך 250 ₪ לחודש.

ככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך לדוגמה, נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949 (2002):

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." .

עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779 ; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 (1998).

בהעדר חקירה למומחה ובהעדר סתירה לחוות דעת המומחה , לא מצאתי לסטות מחוות דעתו של המומחה, וחוות דעתו תשמש כנקודת מוצא לגבי עצם קיומה של הצפה, הסיבות שהביאו להצפה הפתרון לתיקון המצב והערכת הנזק שנגרם .

אציין כי חוות הדעת מטעם התובע אינה מקובלת עלי בכל הקשור לנזק שכן לא הוכח כי ההצפות גרמו לפגיעה במבנה והסבו לו נזק שפוגע ביציבותו.

אחריות המועצה:-

אין ולא יכולה להיות מחלוקת לגבי קיומה של חובה מצד המועצה, לדאוג לתקינות מערכת הביוב בתחום שיפוטה וזאת עד ליום שבו האחריות על מערכת הביוב עברה לתאגיד המים והביוב סובב שפרעם והנתבעת לא חלקה על כך.

אין חולק, כי קיימת חובת זהירות מושגית וקונקרטית מצידה של מועצה מקומית כלפי תושביה, לדאוג למערכת ביוב תקינה וכי קיומה של מערכת ביוב לא תקינה, מולידה ציפייה שאי תקינות המערכת עשויה לגרום לנזקים לתושבים המתגוררים בתחום שיפוטה של המועצה, בין ברכוש ובין בנפש.

אני סבור, כי הנתבעת התרשלה. התרשלותה מתבטאת בכך, שבזמנים הרלבנטיים לכתב התביעה, מערכת הביוב כשלה ומידי פעם הוכח בפני קיומן של הצפות במערכת הביוב וכל הגורמים שהצביע עליהם המומחה כסיבות להצפה, הן באחריות המועצה.

בין אם מדובר בשקיעה של קו ביוב ובין אם מדובר בחדירת שורשים לקו הביוב ובין אם מדובר בקוטר קו קטן או שיפוע ארכי קטן של קו הביוב; גורמים אלו באחריותה של המועצה. בין אם אלה תולדה של הזנחה ותחזוקה לקויה (שקיעה של קו ביוב וחדירת שורשים לקו ביוב) ובין אם אלה שהם תולדה של תכנון או ביצוע לקוי של קו הביוב (קוטר קו הביוב קטן ו/או שיפוע ארכי קטן), הרי כל הגורמים שמנה המומחה, שהם תולדה וסיבה של ההצפה, כל כולן הם באחריות המועצה ומלמדים על הזנחה של קו הביוב, העדר תחזוקה נאותה ותכנון לקוי של קו הביוב.

מועצה אמורה להיות מודעת לנתוני האזור, לסכנה של שקיעת קו ביוב, לחדירת שורשים לקו ביוב וצריכה לתכנן את קוטר קו הביוב בהתאם לנתוני השטח ולהתקין מערכת ביוב אשר מספקת את הצרכים המשתנים של האזור.

לאור כל אלה אני סבור, כי המועצה התרשלה והפרה את חובתה על פי דין ובכך היא אחראית לנזקים שנגרמו לתובע.

על הקשר הסיבתי:-

מי ביוב, בעקבות ההצפות שהיו באזור, חדרו לביתו של התובע.

גם בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ציין, כי מידי פעם היו פריצות של ביוב משוחת הביוב הנמצאת במגרשו של התובע ואף המומחה אומר ומציין בסעיף 4.2 לחוות דעתו, כי נגרם נזק למגרשו וביתו של התובע כתוצאה ובעקבות פריצת מי הביוב.

מכאן, קיים קשר סיבתי הנדרש, בין פריצת מי ביוב לבין הנזקים שנגרמו לביתו של התובע.

תקופת ההצפה:-

בין הצדדים נטושה מחלוקת לעניין מועד בו התחילו ההצפות בקו הביוב לתוך חלקתו של התובע. התובע טוען שההצפות החלו בשנת 1998 ואילו הנתבעת מודה בקיום ההצפות החל משנת 2004.

לאחר ששמעתי את שני הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לי, אני סבור כי ההצפות החלו בשנת 2002 וזאת על פי הודעת התובע מיום 15/6/02 (נספח ב(1) לתצהיר התובע אשר נתקבל על ידי מבקר המועצה).

אין בידי התובע כל ראיה לפיה ההצפות החלו לפני מועד זה. התובע לא פנה למועצה, למרות שהוא עובד המועצה, לפני התאריך של 15/6/02, אין בידיו ולו בדל ראיה ביחס לתחילת ההצפות לפני מועד זה וכל הראיות שהובאו, הם ראיות לאחר תאריך זה.

מכאן אני קובע, כי רק ממועד מכתבו הראשון של התובע לנתבעת, מתחיל מניין הימים לנזק בגין בעיות ההצפה שסובל מהם מגרשו של התובע.

מועד העברת האחריות לתאגיד מים וביוב:

הנתבעת טוענת, כי ההסכם נחתם ביום 3/3/09 ואילו התובע טוען, כי האחריות הועברה לתאגיד המים והביוב בשלב יותר מאוחר, ב- 1/8/09.

מבין שתי העמדות, אני מבכר את עמדת התובע, לפיו האחריות החלה רק ב- 1/8/09 וזאת על פי מכתב מאת תאגיד המים סובב שפרעם. הנמקתי לכך מבוססת על ההסכם שצורף על ידי הנתבעת ואשר בו קיימת חתימה אחת של המועצה בלבד ואין חותמת של התאגיד. חתימת המועצה הייתה ב- 3/3/09, אך אין אישור הממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב .היה ביכולת המועצה להגיש לעיוני את ההסכם המלא ומתי נחתם על ידי תאגיד מים וביוב סובב שפרעם.

זאת ועוד, על פי ההסכם שצורף, בין הנתבעת לבין התאגיד, הוזכרו תנאים מתלים וביניהם אישור של הרשות, אישור שר הפנים ואישור הממונה על פי חוק (ראה סעיף 4). מאחר והמועצה לא טרחה, למרות שהמסמכים בידיה, לצרף את האישורים המאוזכרים בסעיף 4, הרי לא ניתן לקבוע שההסכם הזה החל במרץ 2009, אלא על פי הודעת תאגיד המים והביוב, שהאחריות החלה מ- 1/8/09.

מכאן, שהתקופה לצורך ביצוע החישוב, היא החל מ- 15/6/02 ועד 31/7/09, במשך 85.5 חודשים.

הנזק:-

התובע הגיש תובענה וכלל בה מספר מרכיבים של נזק, אך בעקבות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, יש לבחון את נזקיו של התובע באור אחר.

איני מקבל את ראשי הנזק שציין התובע בתצהירו ובסיכומיו, הנזק אשר הוכח בפני הינו על פי חוות הדעת וכן נזק נוסף של עגמת נפש.

לתובע מגיע על פי חוות הדעת סך של 250 ₪ לחודש וזאת החל ממועד ההצפה עד למועד שבו האחריות על קו הביוב הועתקה לתאגיד המים סובב שפרעם וזאת על פי ההסכם שבין הנתבעת לבין התאגיד.

מכאן, שהנזק על פי חוות הדעת הינו 21,375 ₪.

עגמת נפש:-

מאחר ומדובר בהצפות חוזרת ונשנות, אם כי היא מתרחשת לעתים, אך חדירת מי ביוב לשטח ביתו של התובע, גורמת לעגמת נפש לא מבוטלת בעקבות הריחות, העדר נעימות וכעולה מהתמונות שצורפו לתיק בית המשפט וכן כעולה מהקלטות שהובאו לעיוני.

אני מעריך את עגמת הנפש בסך של 10,000 ₪.

העדר בעלות;

אין ולא הייתה מחלוקת לעניין החזקה. גם מחזיק יש לו עילת תביעה כנגד המועצה על פי סעיף 29 לפקודת הנזיקין ולא רק לבעלים הרשום. הפיצוי ישולם לתובע כפוף לכתב שיפוי שייחתם על ידו היה ומי מהבעלים הרשום של החלקה המוחזקת על ידי התובע יגיש תביעה לפיצוי בגין אירועי ההצפה הנטענים בכתב התביעה.

התוצאה:-

אני מקבל את התובענה בחלק הכספי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 21,375 ₪ ומורה לנתבעת לשלם לתובע החזר האגרה ששולמה וכן שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ כולל מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ב, 02 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוחמד סברי בושנק
נתבע: מ.מ. כפר מנדא
שופט :
עורכי דין: