ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נגד ס.ש אלרום בע"מ :

בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ

נ ג ד

1. ס.ש אלרום בע"מ

2. ארז סמל

3. אוהד שטריט

בית משפט השלום בכפר-סבא

כב' הרשם צוריאל לרנר

פסק-דין

רקע ותקציר העובדות

1. בפני בקשת רשות להתגונן מפני תביעה כספית על סך 194,787 ש"ח, שהוגשה לפי סדר דין מקוצר על ידי המשיב, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, נגד המבקשים, ס.ש. אלרום בע"מ ("החברה"), מר ארז סמל ("סמל") ומר אוהד שטרית ("שטרית"). כתב התביעה הוגש מלכתחילה נגד החברה וסמל, אולם בסמוך לאחר הגשתו תוקן על ידי הוספת שטרית כנתבע נוסף. על פי כתב התביעה, ניהלה החברה חשבון אצל המשיב, במסגרתו הועמד לה אשראי, וסמל ושטרית ערבו לחובותיה: סמל, כמנהל החברה, אינו במעמד ערב יחיד או מוגן, כהגדרתם בחוק הערבות, התשכ"ז-1967, ואילו שטרית הוא ערב יחיד אך אינו ערב מוגן. יתר על כן, ביום 12.8.2009 חתמו המשיב והמבקשים על הסכם (נספח ח' לכתב התביעה המתוקן - להלן - "הסדר החוב"), בו אישרו את יתרות החוב בחשבון, והתחייבו לפרוע אותם בתנאים שונים, ביניהם תשלום 40,000 ש"ח תוך 3 שבועות - אולם לא עמדו בתנאים המוסכמים.

2. מלכתחילה הוגשה בקשת הרשות להתגונן על ידי החברה וסמל, ואילו נגד שטרית ניתן פסק-דין, אלא שזה בוטל בהחלטתי מיום 28.11.2010, ובקשת הרשות להתגונן שהגיש באיחור צורפה אף היא לתיק ונדונה בו-ביום, ביחד עם בקשתם של החברה ושל סמל.

3. בקשת הרשות להתגונן ארוכה ביותר, ומלאה בכל הטענות שברגיל נשמעות כנגד בנקים, כמעט מבלי להשאיר טענה אחת שלא נעשה בה שימוש, אולם בחלק ניכר מהמקרים לא לווה המלל וסקירת הפסיקה בעובדות קונקרטיות המשליכות על התיק דנן.

4. מאידך, תצהירו של סמל, שצורף לבקשה, מגולל סיפור שאלה עיקריו:

· בחודש מאי 2008 הוקמה החברה, תוך העמדת מסגרת אשראי ללא בטחונות.

· בהמשך נדרשה החברה לרכוש מכונה לשם עמידה בהתחייבויות שונות, אולם לאחר שהמשיב אישר את ההלוואה הנדרשת לשם כך, חזר בו; כשפנתה החברה לבנק אחר, שהסכים להעמיד את ההלוואה, סרב המשיב להחריג אותה מהשעבוד השוטף הרשום לטובתו על נכסי החברה.

· לימים, ובלא התראה, ביטל המשיב את מסגרת האשראי באופן חד-צדדי.

· ביני לביני, בחודש מרץ 2009 היתה פריצה למשרדי החברה, ונגנבו שיקים. לפיכך ביטלה החברה סדרות שלמות של שיקים.

· להסדר החוב מתייחס סמל בחטף, כ"הסדר" עליו חתמו המבקשים, שנועד להביא לביטול השעבוד השוטף.

טענות הצדדים

5. על פי גרסה זו, אלה טענות המבקשים:

א. בקשה למחיקת כותרת: המבקשים טוענים, אם ירדתי נכונה לסוף דבריהם, כי התביעה אינה כשרה להידון לפי סדר דין מקוצר, שכן בדף החשבון שצורף לא פורט סוג החשבון, בניגוד לכללי גילוי בנקאיים. כבר עתה אבהיר, כי לא השכלתי להבין מה לכך ולכשרות התביעה להידון לפי סדר דין מקוצר, ואני דוחה את הבקשה למחיקת כותרת.

ב. המשיב סירב להמציא מסמכים שנדרשו לצורך פרישת טענות ההגנה כדבעי. במיוחד סירב הבנק להמציא דפי חשבון וצילומי שיקים שנפרעו מהחשבון, והתנה את מסירתם בתשלום מופקע.

ג. המשיב הפר את חובות הגילוי המוטלות עליו, בכך שלא שלח מסמכים באופן רציף (אם כי המבקשים טוענים גם, כי הדבר הוא למיטב זכרונם, ומשתמע כי כלל אינם משוכנעים שלא כל דפי החשבון התקבלו, או שההודעות על שינוי בשיעור הריבית לא התקבלו).

ד. המשיב כיבד שיקים שבוטלו, או שלא בוטלו אך לא נחתמו כהלכה, בסכום כולל של למעלה מ-250,000 ש"ח. לעניין זה מצרפים שתי רשימות: האחת, מפורטת בגוף התצהיר, של 12 שיקים בסכום כולל של 14,364 ש"ח, והשניה, כנספח לתצהיר, רשימה בכתב יד של שיקים רבים המסתכמים, כנטען, בכ-240,000 ש"ח.

ה. המשיב מנע מהם לנהל את העסק כהלכה, לאור פרשיית ההלוואה לרכישת המכונה, ובכך גרם להם להיכשל במילוי התחייבויותיהם העסקיות, והביא למעשה לנפילת העסק.

ו. המשיב ביטל את מסגרת האשראי בלא הצדקה ובלא התראה.

ז. המשיב פעל בחשבון החברה כבשלו, וביצע העברות מחשבון אחר של סמל לחשבון החברה, בלא רשות.

ח. המשיב דרש מהחברה להחזיק כספים בתכניות חסכון ובפקדונות, שעה שחשבונה היה ביתרת חובה, ומנע ממנה לפרוע תכניות חסכון ופקדונות אלה.

ט. בנוסף על אלה, בפי שטרית טענות כלפי המשיב, הנוגעות להפרת חובת הגילוי כלפי ערבים.

6. בדיון שהתקיים בפני נחקר סמל על תצהירו, ואף שטרית נחקר קצרות. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. טענות המבקשים פורטו לעיל, ואילו המשיב טען כדלקמן, ראשון ראשון ואחרון אחרון:

א. שאלת הכותרת זכתה למענה בתגובה שהגיש - וכאמור לעיל, דחיתי את הבקשה בעניין זה.

ב. לעניין המסמכים טוען המשיב טענה כפולה: ראשית, הדרישה היתה כוללנית, ואין עליו חובה לספק מסמכים באופן כללי, כשמטרת הדרישה היא חיפוש אחר טענות הגנה; ושנית, הוא נאות להמציא מסמכים שנדרשו, כנגד תשלום סמלי בלבד (אעיר כי התברר אגב הדיון, כי לפחות חלק ממסמכים אלה נמסרו בסופו של דבר). לא מצאתי התייחסות של ממש של המשיב לשאלת המצאת תצלומי השיקים שנדרשו, ושהופיעו ברשימה שצורפה לתצהירו של סמל.

ג. טענות הפרת חובות הגילוי הן כלליות וסתמיות.

ד. רשימת השיקים הארוכה היא סתמית, ואין כל יסוד עובדתי התומך בטענה כי כובדו שלא כדין. הטענה אינה עומדת ברמת הפירוט הנדרשת מטענת קיזוז. יתר על כן, מכיוון שתצלומי השיקים כלולים ברשימת המסמכים שנדרשו - אין ביסוס עובדתי לטענה כי דווקא השיקים שברשימה בוטלו, או כי החתימה בהם מזויפת, וכיוצא-בזה.

ה. טענות המבקשים לעניין האשראים ומניעתם סותרות את טענותיהם במקום אחר בתצהיר, כי אשראים ניתנו בלי בטחונות, וממילא הוצג לסמל מכתב החרגה מאת המשיב, הקודם במספר חודשים לאירועים הנטענים בתצהירו.

ו. טענת ביטול האשראי נטענה אף היא על דרך הסתם, כשלא הובהר מה הוסכם לעניין אשראי, מה היו התנאים לכך, מתי בוטל האשראי, וכיצד היה בכך הפרה של הסכם כלשהו בין הצדדים.

ז. לא מצאתי מענה של המשיב לטענה (הכללית, יש לומר) בדבר העברת כספים מחשבון למשנהו בלא הרשאה. מאידך, המשיב מפנה להסדר החוב שנחתם.

ח. אין בטענות כפי שהועלו כדי להקים טענת התניית שירות בשירות, ולגיטימי שהמשיב דרש בטחונות כנגד אשראי.

ט. טענותיו של שטרית הועלו באופן סתמי, בניסוח משפטי שהוא עצמו לא הבין, ומשאינו כופר בערבותו - כל הגנה העומדת לזכותו היא רק זו העומדת, אם בכלל, לזכות החברה.

דיון והכרעה

7. לאחר עיון בטענות ובפרוטוקול החקירה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, והטעם העיקרי לכך הוא השלכותיו של הסדר החוב, נספח ח' - שלגביו לא מצאתי מענה משביע רצון בפי המבקשים. הסדר החוב כולל פירוט של כל יתרות החוב בחשבון, והתחייבות לשלמם; אולם למעלה מכך, הוא כולל ויתור מפורש (סעיף 11 שבו) על טענות נגד יתרת החובה, תוך הצהרה, כי יתרות אלה נבדקו על ידי המבקשים ונמצאו נכונות. ויתור זה יוצר מניעות מלהעלות את טענות המבקשים כפי שפורטו לעיל.

8. אמנם, ניתן היה להעלות, כטענת הגנה, טענות נגד תוקפו של הסדר החוב ונפקותו, אם בשל טעות, הטעיה, כפיה, עושק, חוסר תום לב, או כל טענה אחרת הראויה לכך על פי דיני החוזים. ברם, טענה מעין זו היה על המבקשים להעלות במפורש, תוך הצבעה מפורטת על העובדות המקימות את עילת הביטול או הבטלות, או המקימות למבקשים הגנה חרף המניעות שנוצרה עקב הסדר החוב.

9. ברם, דבר מכל אלה לא מצאתי. בתצהירו, כאמור לעיל, מזכיר סמל את הסדר החוב כבדרך אגב, ואינו מייחס לו כל חשיבות; בחקירתו טען, אמנם, כי לא הבין על מה חתם, וכי היה "חנוק" וחתם בשל לחצו של המשיב (ראש עמוד 11 לפרוטוקול הדיון), אולם מעבר לכך שטענות אלה לא באו מיוזמתו, אלא רק כתוצאה משאלות ב"כ המשיב המלומדת, שאף נוסחו באופן מדריך המעקר במקצת את משקל התשובות, הרי שאף כפי שעלו אין הן עולות כדי איזו מהעילות הנזכרות לעיל, שהיה בהן כדי להביא לקביעה אפשרית של ביטול או בטלות של הסדר החוב.

10. משכך, נמצאת הגנת המבקשים הגנת בדים, העומדת בסתירה מיניה וביה לחתימתם המפורשת על הסכם בו ויתרו על כל טענותיהם דהיום.

11. לשם הזהירות, אסקור בקצרה רבה גם את טענות המבקשים לגופן, ואראה כי אף הן אינן מצדיקות, למעשה, מתן רשות להתגונן אלא בדוחק, ואם הייתי נעתר לבקשה - בהעדר הסדר החוב, כנזכר לעיל - כי אז הייתי נעתר לה בכפוף להפקדת סכום משמעותי מתוך סכום התביעה.

12. נזכיר, כי בית המשפט העליון, בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ. Warner Home Video, פד"י מ"ו (2) 273, בעמ' 277-278, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום:

"אכן, הדין הוא כי בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה...

"בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר. אולם אם תצהירו של הנתבע אינו מצליח לעמוד אפילו במבחן זה, אין להגנתו כל יסוד, ובכגון דא אין נותנים רשות להתגונן... גם הימנעותו של התובע מניצול זכותו לחקור את המצהיר על תצהירו אין בה כדי להוסיף לתצהיר את שאין בו מעיקרו. ...בעוד שיש בחקירה על התצהיר כדי להוסיף או להבהיר פרטים לטובתו של צד זה או אחר, הרי באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה.

"...אמנם ההלכה היא, כי בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן ניתן להעלות טענות בעל-פה נגד מסמך בכתב, שכן אין למנוע בשלב זה העלאתה של טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד, ואין בודקים כיצד יוכיח הנתבע את הגנתו... אולם, אין הנתבע יוצא ידי חובתו בהעלאת טענות סתמיות בתצהיר, אלא עליו לטעון את העובדות המבססות את הגנתו. עובדות אלה, אם עברו את מכשול החקירה הנגדית, מוחזקות כנכונות, ובית המשפט בוחן על יסוד הנחה זו, אם קיימת אפשרות שהנתבע יזכה במשפט, אם יתברר המשפט בסדר דין רגיל. יפים לכאן דברי בית המשפט בע"א 469/87, אשר בהתייחס להלכה הנ"ל אמר, בעמ' 121:

'אך יש להוסיף ולהדגיש, כי באומרנו "בהנחה שהעובדות נכונות" אין כוונתנו להנחה בעלמא. כך, למשל, יכול שההנחה העובדתית שטוענים לה תקרוס לחלוטין בעת החקירה הנגדית של המצהיר... כך גם יכול שההנחה העובדתית הנטענת תקרוס אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת כאשר בחינתו של החומר אינה מצריכה לבחון שיקולי מהימנות, וכאשר אין אנו נדרשים להכריע בין גירסאות נוגדות, אלא עניין לנו בגירסה אחת, המופרכת מעצמה'."

13. נבחן, איפוא, את טענות המבקשים, אחת לאחת, לאור הלכת היסוד האמורה:

א. הבקשה למחיקת כותרת נדחתה בראשית החלטה זו, כאמור לעיל.

ב. עניין המסמכים החסרים: טענה זו הועלתה באופן המקשה על דיון בה כהלכה, שכן לא מצאתי בבקשה התייחסות של ממש בצורך שיש למבקש במסמכים השונים. המבקש הסתפק בהפניה להחלטות שונות, מהן עולה גישה שהובאה בפסיקה, לפיה אין פסול בבקשת מסמכים לפי רשימה כללית, גם אם רק כתוצאה ממנה ידלה הנתבע טענות הגנה.

ישנה, כמובן, גם גישה הפוכה (ר', למשל, בש"א (ת"א) 14218/03 בנק הפועלים בע"מ נ' עזבון המנוח הבי ז"ל). עם זאת, נראה כי ככל שבפי הנתבעים טענות הגנה רבות יותר, או מבוססות יותר, מעבר לעצם דרישת המסמכים, כך עולה הנטיה להכיר בזכותו של נתבע לנסות ולבסס את הגנתו באמצעות עיון במסמכים שהוא דורש מהבנק התובע. במקרה דנן, בפיהם טענות רבות, אך הביסוס העובדתי להם רעוע ובלתי-עקבי. לא נראה כי רק משום כך יש להכיר בדרישת המסמכים, גם אם נענתה רק באופן חלקי, כמקימה בעצמה הצדקה למתן רשות להתגונן.

ג. טענת הפרת חובות הגילוי הועלתה באופן כללי, בלא להתייחס פרטנית לאופן בו הפרה נטענת זו מקימה למבקשים הגנה מפני התביעה, וכאמור בסקירת הטענות לעיל, המבקשים עצמם אינם נחרצים בטענתם זו. לבטח לא יוכלו להישמע בטענה (שעלתה) כי אינם בטוחים ברצף המסמכים; וכי לא יכלו לבדוק המסמכים שבידיהם קודם להעלאת הטענה? טענה זו אין בה ממש, איפוא.

ד. טענת השיקים שכובדו שלא כדין. אכן, לטענה זו שני פנים: מחד, צודקים המבקשים בכך, שהטענה מלווה בפירוט מלא של השיקים המדוברים; מאידך, צודק המשיב, כי המבקשים לא השכילו לבסס את היסוד לטענתם זו - לא בבקשה גופה, ולא בחקירה שכנגד. לסמל הוצגו העתקי הודעות הביטול שבידי המשיב, והוא לא יכול היה להראות היכן כלולים בהם שיקים שונים שברשימה. אף כאן, יש לציין את האופן בו הועלתה הטענה בסעיף 83 לבקשה, כאילו "מעיון בכל שיק ושיק עולה השוני [בחתימות] בוודאות", שעה שבמקביל ביקשו המבקשים דווקא את העתקי השיקים האמורים, במסגרת בקשתם לגילוי מסמכים מוקדם. לא זו אף זו, שבולט הניגוד בין הפירוט של השיקים בסך 14,364 ש"ח (סעיף 82.1 לבקשה), לבין העדרו המוחלט של הפירוט של השיקים בסך 241,037 ש"ח - חרף סכומם המצטבר הגבוה כל כך. בולטת גם העובדה שהמבקשים לא טרחו לצרף צילום של השיקים האמורים, או לפחות חלקם, כדי להראות את השוני העולה "בוודאות", כטענתם, מעיון בחתימות שעל גביהם

ה. טענת מניעת האשראים לצורך רכישת המכונה. גם בטענה זו לא פרטו המבקשים יתר על המידה, אם כי לסמל ניתנה אפשרות להרחיב בעניין בעדותו שבעל-פה. ברם, הרחבה זו לא שפכה אור רב על הטענה וטיבה, וניתן אף לומר כי זו התבררה כבלתי קוהרנטית (ראה עמודים 9-10 לפרוטוקול הדיון). עולה ממנה, באופן כללי, כי ככל הנראה היו שתי מכונות בסיפור, ואחת מהן שועבדה לטובת המשיב. מכונה זו נרכשה ע"י החברה דווקא משטרית, בנובמבר 2008, לצורך הקמת העסק. בהמשך, באפריל 2009, רצה סמל לקנות מכונה חדשה, ואז סרב המשיב להעמיד את האשראי הנדרש, וגרם לנזק המתואר למעלה, בסעיף 5 לסקירת טענות המבקשים. גרסה זו נותרה עמומה, השתנתה בין אופן העלאתה בתצהיר לבין אופן התיאור בחקירה, והיא כוללת התעלמות מפתיעה משאלת גורלה של המכונה ששועבדה לטובת המשיב, וכבר אינה בידי החברה או סמל (מסיכומי המבקשים עולה כי יתכן שהוחזרה למוכר, אולם אם כך, ואם המוכר הוא שטרית עצמו, הנתבע 3, כי אז דווקא מתחדדת הקושיה).

ו. המשיב ביטל את מסגרת האשראי בלא הצדקה ובלא התראה. טענה זו אינה מתיישבת, בעצמה, עם רצף העובדות, שכן ברי לכל מעיין, כי המבקשים מתארים תהליך של הסתבכות הדרגתית שקדם לאותו ביטול מסגרת אשראי; קשה לראות בביטול מסגרת בנסיבות מעין אלה משום ביטול פתאומי ובלתי מוצדק. למעלה מכך, צודק המשיב כי הטענה עצמה נעדרת פירוט באשר למועדים הרלבנטיים, למסגרת שהועמדה קודם לאותו ביטול, ולתוצאת הביטול עצמו.

ז. המשיב פעל בחשבון החברה כבשלו, וביצע העברות מחשבון אחר של סמל לחשבון החברה, בלא רשות. טענה זו נעדרת פירוט כליל, ואין בה ממש. אעיר, כי דווקא מעדותו של סמל עולה, כי החברה היא שגרמה לטשטוש גבולות מסוים בין חשבונה לבין חשבונות יתר הנתבעים, ולו בשל האופן בו נוצרה יתרת החובה הראשונית - ע"י כיסוי יתרות חובה בחשבונותיהם האישיים של סמל ושל שטרית (ר' המחצית השניה של עמ' 7 לפרוטוקול הדיון).

ח. המשיב דרש מהחברה להחזיק כספים בתכניות חסכון ובפקדונות, שעה שחשבונה היה ביתרת חובה, ומנע ממנה לפרוע תכניות חסכון ופקדונות אלה. איני רואה כיצד יכולים המבקשים להקים טענת התניית שירות בשירות קוהרנטית, שעה שלגרסתם, הועמדה מסגרת האשראי הראשונית בלא בטחונות, כלל, בעוד בחקירתו, אישר סמל (סוף עמוד 11 לפרוטוקול), כי המשיב עצמו נקט בהליכי מכירה של פקדונות וחסכונות כדי להקטין את יתרת החובה בחשבון.

ט. ובאשר לטענותיו האישיות של שטרית - הרי שגם בהן אין ממש. בצדק טוען המשיב, כי תצהירו של שטרית הוא "משפטי" באופיו, וכולל מעט מאד טענות שבעובדה. את הטענות המשפטיות הודה בחקירתו שאין הוא מבין, ואילו טענות עובדתיות ספציפיות אודות אופן החתמתו, אופן הגילוי או העדרו, השאלות ששאל, וכיו"ב - נעדרות מהתצהיר. לפיכך גם אין ממש בטענת שטרית בסיכומים, כאילו היה על ב"כ המשיב לחוקרו באופן פרטני אודות נפקויות סעיף 22 לחוק הערבות.

מסקנה ותוצאה אופרטיבית

14. לסיכום, איפוא, דין הבקשה להידחות מיניה וביה, מחמת המניעות שבפני המבקשים מלהעלות את הטענות הכלולות בה. למעלה מכך, דינה להידחות - ובמקרה הטוב, להתקבל באופן חלקי, בדוחק, ואגב הצבת תנאים - בשל העדר פירוט, העדר גרסה עקבית ואחידה והעדר מסמכים התומכים בחלקים הרלבנטיים לכך.

15. הבקשה נדחית בזה, איפוא, ואני מחייב את המבקשים, ביחד ולחוד, בהוצאות המשיב בקשר אליה, בסך כולל של 3,600 ש"ח.

16. משנדחתה הבקשה - ניתן בזה פסק-דין על פי כתב התביעה. המשיב רשאי להגיש פסיקתה לחתימתי.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ב, 29 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ
נתבע: ס.ש אלרום בע"מ
שופט :
עורכי דין: