ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד יובל דוד קרן :

מדינת ישראל

נ ג ד

יובל דוד קרן

ע"י ב"כ עו"ד מורג

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בפתח-תקוה

סגנית נשיא אטליא וישקין

הכרעת דין

מצאתי הנאשם זכאי וזאת מחמת הספק.

הנאשם הואשם כי ביום 23.1.2009 בשעה 13:30 לערך, נהג ברכבו ברחוב המחתרות ברעננה ממזרח למערב והתקרב לכיכר עם רחוב הנשיאים.

ברחוב המחתרות, סמוך לפני הצומת ומימין למסלול נסיעת הנאשם, מוצב תמרור ב-36, ועל הכיכר ממול כיוון נסיעת הנאשם, מוצב תמרור ב-48.

אותה שעה בכיכר, משמאל לימין ובכיוון נסיעת הנאשם, נסע קטנוע נהוג בידי מנחם כץ (להלן: המעורב) אשר התקרב לצומת והחל לחצותו.

נטען כי הנאשם נכנס לכיכר מבלי לשים לב לדרך, לא אפשר לקטנוע להמשיך נסיעתו בבטחה, חסם את דרכו וכלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה נחבל המעורב חבלה של ממש וניזוקו שני כלי הרכב.

הוראות החיקוק המיוחסות לנאשם:

1. אי ציות לתמרור ב-36- עבירה על תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה+סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

2. אי ציות לתמרור ב-48- עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

3. נהיגה בחוסר זהירות- עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

4. גרימת תאונה בה נחבל אדם ונגרם נזק- עבירה על תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה+ סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

אין מחלוקת בדבר התרחשות התאונה ותוצאותיה.

לטענת הנאשם, אופנועו של המעורב נפל עם כניסתו לכיכר ונגרר על הכביש עד שפגע ברכבו.

פרשת התביעה

ע.ת 1, משה זינגר:

העד הינו בוחן תנועה.

העד גבה את הודעת הנאשם וערך ביקור בזירת התאונה כחצי שנה לאחריה.

לדברי העד, קבע את אופן התרחשות התאונה עפ"י העדויות שהונחו בפניו ולא עפ"י ממצאי הזירה. כעולה מעדותו של המעורב, מהירות נסיעתו עמדה על כ-40 קמ"ש- לדברי העד, אינו יודע לקבוע באיזו מהירות יגיע הדופן של הקטנוע לקרקע.

ע.ת 2, יוסף סניק:

העד הינו שוטר אשר הגיע לזירת התאונה סמוך לאחריה ושרטט תרשים של הזירה.

העד הסביר כי כאשר מגיע לזירת תאונה, הוא מפנה את המעורבים לבוחני התנועה. איננו זוכר האם במקרה זה גבה את גרסתו הראשונית של הנאשם בזירה.

ע.ת 3, מנחם כץ:

העד הינו נהג הקטנוע המעורב.

לדבריו, נסע ברחוב הנשיאים מדרום לצפון. בהגיעו לכיכר עם רחוב המחתרות, הגיע רכב מימנו:"כשהייתי כבר בתוך הכיכר.. כשנכנסתי לכיכר ראיתי אותו מאט..הוא האט, חשבתי שהוא רואה אותי, הוא נסע לתוך הכיכר,חסם לי את הדרך..".

בחקירתו הנגדית לסנגור, הסביר העד כי הוא פגע בנאשם.

הסנגור הציג בפני העד שתי עדויות- עדות שמסר בכתב ידו במשטרה ועדות שגבה ממנו הבוחן. בעדות שמסר בכתב ידו, טען העד כי הנאשם הוא שפגע בו. בעדות שגבה ממנו בוחן התנועה, ציין העד כי הוא שפגע בנאשם.

עוד הפנה הסנגור את העד לכתב תביעה אשר הגיש העד בבית המשפט לתביעות קטנות בעניין התאונה ובה ציין כי הוא שפגע בנאשם.

לטענת העד: "מה שכתבתי למשטרה, לא דייקתי בפרטים, זה לא משנה, משנה מי הייתה האשמה. היה חשוב לי שיפתחו נגדו תיק כי הוא סרב להודות באשמה. לאחר מכן כשהייתי צריך לדייק בפרטים כשהשוטר חקר אותי אז דייקתי ואמרתי שנכנסתי בו..".

עוד ציין העד כי כאשר הבחין בנאשם נכנס לכיכר ניסה להאט תוך שהוא מסיט את הקטנוע שמאלה, וסבור שפגע בו כשהוא עדיין על גלגליו. לדבריו:"אין סיכוי שנמרחתי על הכביש".

לשאלת הסנגור, השיב העד כי סבור כי נסע במהירות של כ-40 קמ"ש.

פרשת הגנה

ע.ה 1, הנאשם:

כך סיפר הנאשם:"הגעתי לכיכר, אני יודע שעצרתי לפני הכניסה הכיכר, נכנסתי לכיכר, לא היה שום רכב, ולא אופנוע, ובים הכניסה שלי לפנייה הבאה בכיכר, ושהייתי בין הכניסה הראשונה לשנייה, נכנס לצומת האופנוע, כאילו לא היה כיכר, הוא התהפך נגרר לחלק הפנימי של הכיכר..".

עוד ציין כי הראה לשוטר את החריצים שנוצרו מהכניסה לכיכר עד לחלקו הפנימי של הכיכר כתוצאה מגרירת האופנוע.

בחקירתו הנגדית, הוצגו לנאשם 2 עדויות שמסר במשטרה- אחת בכתב ידו ואחת שנגבתה ע"י הבוחן באזהרה.

בטופס התל"ם, אותו מילא בכתב ידו כ-4 ימים לאחר התאונה לא ציין דבר לגבי סימני גרירה או חריצים. לעומת זאת, בהודעה שנגבתה ממנו ע"י הבוחן , כחצי שנה לאחר התאונה, ציין הנאשם כי הראה לשוטר את "סימני הגרירה" של האופנוע.

עוד נשאל לגבי מצב רכבו בעת שפגע בו האופנוע. הנאשם ציין כי רכבו היה במצב של עמידה, וזאת על מנת לאפשר לנהג האופנוע לתמרן-"העדפתי שיכנס ברכב עומד מאשר ברכב נוסע".

לדבריו, הבחין לראשונה באופנוע כשכבר היה בתוך הכיכר, בין הכניסה הראשונה לשנייה. לאחר שנכנס לכיכר, הבחין בגוף נכנס לכיכר מצד שמאל ובכניסה לכיכר מתהפך ונגרר על הכביש עד שפגע ברכבו שעמד. ציין כי בטרם כניסתו לכיכר הסתכל גם לכיוון ממנו הגיע האופנוע, אך לא הבחין בכלי רכב כלשהו.

הנאשם נשאל ע"י ב"כ המאשימה, לגבי ההבדל בין גרסאותיו ב-2 ההודעות שמסר במשטרה. לדבריו, בעדותו הראשונה לא ציין שהאופנוע נגרר אלא שעצר על מנת לאפשר לאופנוע לתמרן, ובהודעתו השנייה ציין כי האופנוע נפל עם כניסתו לכיכר ואז נגרר על הכביש עד שפגע ברכבו. לדבריו, ההבדל הוא סמנטי בלבד.

דיון והכרעה

למעשה בתיק זה מדובר בגרסתו של הנאשם למול גרסתו של המעורב.

שני הנהגים הינם בבחינת "נוגעים בדבר" שהרי לשניהם אינטרס אישי בתוצאות הדיון.

בחנתי במשנה זהירות עדותו של הנהג המעורב, מר. כץ.

בעדותו, נתגלו מספר סתירות מהותיות- שלא הוכחשו על ידו. העד נשאל על ידי הסנגור להבדל בגרסאותיו, וציין מפורשות כי "מה שכתבתי למשטרה, לא דייקתי בפרטים, זה לא משנה, משנה מי הייתה האשמה. היה חשוב לי שיפתחו נגדו תיק כי הוא סרב להודות באשמה. לאחר מכן כשהייתי צריך לדייק בפרטים כשהשוטר חקר אותי אז דייקתי ואמרתי שנכנסתי בו..".

כאשר עד מעיד מפורשות על התאמת גרסתו לערכאה בפניה מעיד ומוסר גרסה כלשהיא, אך ורק בכדי להביא לפתיחת הליך, קיים קושי של ממש לתת אמון בגרסתו. אין מדובר בהבדלי גרסאות מזערים, אלא במקרה בו מודה העד כי מסר גרסאות שונות לצרכים שונים, בכך סתירות היורדות לשורש מהימנותו של העד.

בסיכומיה, טוענת ב"כ התביעה, כי גם ההבדל בין גרסאותיו השונות של הנאשם מעוררות תמיהה. בעדותו הראשונה, אותה מסר באמצעות טופס תל"ם, בכתב ידו, ציין כי עמד בכיכר לאחר שהבחין באופנוע נכנס לכיכר כדי לאפשר לו "לתמרן".

בעדותו השנייה, אותה גבה הבוחן כחצי שנה לאחר מכן, טען הנאשם כי הרוכב החליק עם כניסתו לכיכר ונגרר על הכביש עד שפגע ברכבו.

הסנגור לעומתה, טוען כי המדובר בהבדל סמנטי בלבד.

אין להתעלם מההבדלים המשמעותיים בין גרסאותיו של הנאשם, שכן בגרסתו הראשונה, שנמסרה סמוך מאוד לקרות התאונה, לא ציין דבר לגבי נפילתו של האופנוע וגרירתו על הכביש.

לא מצאתי כל סיבה להעדיף את גרסאותיו הסותרות של המעורב על פני גרסאותיו השונות של הנאשם.

משכך, קיים ספק בדבר אופן התרחשות התאונה והנושא באחריות- ולפיכך, מספק זה ייהנה הנאשם ויזוכה מחמת אותו ספק.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב , 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: יובל דוד קרן
שופט :
עורכי דין: