ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד עירית פתח תקוה :

כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אריה נגה ואח'

נ ג ד

עירית פתח תקוה

ע"י ב"כ אהרון שפרבר ואח'

בית משפט השלום בפתח-תקוה

כב' השופטת ניצה מימון שעשוע

פסק - דין

בפניי תביעה בסד"מ לתשלום דמי פרמיות והשתתפות עצמית.

הנתבעת הינה רשות מקומית אשר ערכה ביטוחים שונים אצל התובעת במועדים הנטענים בתביעה.

לטענת התובעת, הנתבעת לא שילמה לה דמי פרמיה בגין 3 פוליסות שהוצאו אצלה, ואשר פרטיהן כדלקמן:

פוליסה מספר 529337474 מיום 1.1.05 עד יום 31.12.05 בסך 12,594 ₪. (להלן: פוליסה 1)

פוליסה מספר 5255535741 מיום 1.1.05 עד יום 31.12.05 בסך 401 ₪. (להלן: פוליסה 2)

פוליסה מספר 6616385108 מיום 1.9.06 עד יום 81.8.07 בסך 850 ₪. (להלן: פוליסה 3)

התובעת צרפה לכתב התביעה פרוט מצב חשבון לפוליסות אלו, שסומנו נספחים ו-ח לתביעה.

בנוסף, טענה התובעת כי לנתבעת קיים חוב בגין החזר דמי השתתפות עצמית, לפי הפירוט הבא:

בגין תאונה מיום 4.6.2007, פוליסה 718763872, סך של 4,452 ₪. (להלן: פוליסה 4)

בגין תאונה מיום 12.2.2006, פוליסה 627546118, סך של 4,417 ₪. (להלן: פוליסה 5)

התובעת צרפה לכתב התביעה פרוט התשלום לפוליסות אלו, שסומנו נספחים ט-י לתביעה.

התובעת טענה כי פנתה לנתבעת לביצוע התשלומים הנ"ל, אך הנתבעת לא שילמה עד מועד הגשת התביעה.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להגן, אליה צורף תצהיר מנהלת מחלקת ביטוחים אצל הנתבעת, גב' מירב בלומברג.

בתצהיר נטען כי לגבי פוליסות 1-2, הנתבעת שילמה לתובעת ביום 31.3.05 300,000 ₪ באמצעות שיק מס' 121651. נטען כי התשלום הנ"ל היה אף בגין פוליסות אלה.

לתצהיר צורף מסמך שנערך ע"י סוכן הביטוח דורון רצון מיום 24.2.05, שכותרתו "מצבת פוליסות רכב", ובסיכומו נקוב הסכום הכולל - 396,481 ₪.

בתצהיר נטען שפוליסה 3 לא הוזמנה כלל ע"י הנתבעת.

כן, נטען לגבי פוליסות 4-5 כי התאונות בגינן נדרש תשלום ההשתתפות העצמית כלל לא דווחו לנתבעת, והנתבעת לא קיבלה כל הודעה בטרם בוצע התשלום לצד ג'.

נציגת הנתבעת טענה כי בטרם התשלום לצדדי ג' היה על התובעת לפנות לנתבעת לקבל אישור לתשלום, ומשדבר זה לא נעשה, לא ניתן לדרוש ממנה את תשלום ההשתתפות העצמית.

מטעם התובעת הוגש תצהירו של סוכן הביטוח מר דורון רצון, אשר טען לגבי פוליסות 4-5 כי מדובר באירועי תאונות בהם נהגיה של הנתבעת היו מעורבים והודעות מטעמם נמסרו לתובעת, ואף התקיימו לגבי אחת מהם הליכים משפטיים, כך שאין בסיס לטענת הנתבעת כי לא ידעה על התאונות והתשלום בגינן.

ב"כ התובעת טענה בדיון שהתקיים ביום 23.2.11 בבקשת הרשות להגן, כי אף אם נקבל את טענת הנתבעת לגבי פוליסות 1-2, במסמך שצורף על ידה צוין חוב של 396,481 ₪, ואילו הנתבעת הראתה כי שילמה רק 300,000 ₪.

בדיון שהתקיים ביום 10.10.11 הציגה ב"כ הנתבעת פקודת תשלום, לפיה שולמו עוד 96,481 ₪ ביום 24.8.06, כך שלטענתה הפוליסות המצויות ברשימה שצורפה (ובהן פוליסות 1-2) שולמו במלואן.

כמו כן, נטען לגבי פוליסה 3, כי נערך בירור, ופוליסה זו אכן הוזמנה ע"י הנתבעת ואף שולמה, וזאת בהתאם למסמך שהוצג בדיון, שהינו פקודת תשלום וצילום המחאה ע"ס 850 ₪ מיום 7.9.11.

לגבי פוליסות 4-5 חזרה ב"כ הנתבעת על טענותיה.

בסיום הדיון הוצע לצדדים כי בית המשפט ייתן פסק דין בהתאם למסמכים שצורפו ללא צורך בחקירת עדים כלשהם.

בהודעת התובעת מיום 1.12.11 ניתנה הסכמה להצעה זו בכפוף להוספת תצהיר מטעמה.

המדובר בתצהירו של מר עדי חיים שהינו ראש צוות גבייה בתובעת. בתצהירו הוא מתייחס לפקודת התשלום שהציגה ב"כ הנתבעת בדיון האחרון, ולפיה שולמו ע"י הנתבעת סך של 96,481 ₪ ביום 24.8.06.

לתצהיר צורף מסמך שהינו קבלה מספר 51-210709 ואשר לפיו שולמו ע"י התובעת שני שיקים מיום 24.8.06 - האחד שיק מספר 127153 ע"ס 96,481 ₪, והשני - שיק מספר 127159 ע"ס 300,000 ₪.

בקבלה נרשם פירוט הפוליסות עבורן בוצע תשלום זה כאשר פוליסות 1 ו- 2 לא מופיעות ברשימה זו.

מכאן, נטען כי התשלום השני של 96,481 ₪ שהנתבעת טענה שהיווה חלק מהתשלום עבור הפוליסות מהרשימה שהועברה אליה ע"י הסוכן, לא נועד כלל לפוליסות אלה אלא לפוליסות אחרות בהתאם לפירוט בקבלה שצורפה.

כמו כן נטען כי מועד ביצוע התשלום השני ע"ס 96,481 ₪ (24.8.06), הינו מאוחר בהרבה ממועד דרישת הסוכן (24.2.05), ועל כן לא הוכח ביצוע מלוא התשלום בגין הפוליסות נשוא התביעה הנכללות ברשימה מפברואר 2005.

ביום 14.12.11 הוגשה תגובת הנתבעת להודעה זו.

הנתבעת טענה שהתשלומים לתובעת נעשו בהתאם לדרישותיה, כך שבשנת 2005 הועברה דרישה ע"י התובעת לתשלום בגין פוליסות ביטוח רכב, והנתבעת שילמה ע"פ הדרישה.

מאז ועד להגשת תביעה זו לא טענה התובעת דבר לגבי פרמיות של פוליסות משנת 2005 שלא שולמו.

הנתבעת טוענת כי לאחר שנתקבלו הכספים מאיתה בהתאם לפירוט ששלחה לה התובעת, אין היא יכולה לבוא כעת ולטעון שהתשלומים לא כללו את הפוליסות שהופיעו בפירוט שנשלח על ידה.

בנוסף נטען כי בהגשת התביעה זמן כה ממושך לאחר ביצוע התשלומים, נגרמו לנתבעת נזקים ראייתיים.

הנתבעת טענה כי הוכח על ידה ששילמה את תשלומי הפרמיות לפוליסות 1-2 ע"י צירוף מסמך "מצבת פוליסות רכב" (בו מופיעים הרכבים המדוברים) ואישורי התשלום המתאימים לסכום הכולל.

הנתבעת טענה כי אף בתצהירו של הסוכן דורון רצון בסעיף 4, הוא מתייחס לתשלום בסך 300,000 שבוצע ע"י הנתבעת וטוען כי סכום זה לא היה מספיק בכדי לכסות את החוב הנדרש. לטענתה, משתמע מדברים אלה, שלו היה מוצג סכום התואם במלואו את הסכום הנדרש אזי, ניתן היה לראות את החוב כמכוסה.

הנתבעת טוענת כי לאחר שהראתה כי הועברו תשלומים המתאימים בסכומם לסכום החוב, נסתתמו טענותיה של התובעת.

הנתבעת הסכימה אף היא למתן פסק דין מנומק בהתאם לראיות שהוצגו וללא חקירת עדים.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוגשו, אני מוצאת כדלקמן:

לגבי פוליסה 3 - נראה כי הנתבעת זנחה טענתה בהקשר לפוליסה זו לאחר שבדיון האחרון הציגה הנתבעת אישור תשלום בסך 850 ₪ המתייחס לחוב בגין ביטוח תאונות אישיות - ביטוח ספורטאים, ונראה כי ענין זה בא על פתרונו.

לגבי פוליסות 1-2, התובעת הראתה בהתאם לנספחים ו-ז (שנרשם עליהן כי הם נכונים לחודש 9/09) כי נותרה יתרת חוב לגבי פוליסות אלה.

הנתבעת הציגה מסמך, שהופק ע"י הסוכן דורון רצון, ואשר מהווה את חובות הנתבעת בגין פוליסות רכב נכון למועד הנקוב בו - 24.2.05. סה"כ החוב לפי מסמך זה 396,481 ₪.

במסמך זה מופיעים שני הרכבים נשוא פוליסות 1-2.

הנתבעת הציגה שני אישורי תשלום - אחד ע"ס 300,000 מיום 20.5.05, והשני ע"ס 96,481 ₪ מיום 24.8.06, המהווים לטענתה את התשלום ע"פ המסמך הנ"ל.

אלא, שהתובעת הראתה במסמך שצורף לתצהירו של מר עדי חיים, כי התשלום השני ע"ס 96,481 ₪, נתקבל עבור פוליסות אחרות, כאשר רשימת הפוליסות המופיעה בקבלה אינה תואמת את הפוליסות ברשימה שהופקה ע"י הסוכן. רשימה זו מתייחסת ככל הנראה לרכבים שבוטחו בשנה העוקבת, מה שמתיישב עם מועד התשלום המאוחר בשנה וחצי.

במצב דברים זה, לא הוכח ע"י הנתבעת כי בוצע תשלום המכסה את מלוא הפוליסות המופיעות ברשימה שהפיק הסוכן, וביצוע התשלום החלקי על סך 300,000 ₪ אינו יכול להוות הוכחה לתשלום שתי הפוליסות הנטענות המופיעות ברשימה זו.

לגבי פוליסות 4-5, בעניין זה מקובלות עליי טענות התובעת, כי לא ייתכן שהנתבעת לא ידעה על קיומן של התביעות הללו, וזאת לאחר שעובדיה הם שהיו מעורבים בתאונות, העבירו דיווחים ושיתפו פעולה עם התובעת, שאחרת לא היתה מפעילה את הפוליסות ומשלמת לצדדי ג'. קשה לקבל את טענת הנתבעת לכך שלא ידעה כלל על התאונות ולא קיבלה הודעה מהתובעת על ביצוע התשלום לצד ג' ודרישה לתשלום ההשתתפות העצמית. בהתאם לנספחים ט-י שצורפו לתביעה, התובעת שלחה לנתבעת מכתבים רשומים בדבר הדרישה לתשלום ההשתתפות העצמית בגין תאונות אלה.

איני מקבלת את הטענה לנזקים ראייתיים עקב השיהוי בהגשת התביעה, שכן מדובר בגוף ממלכתי שספריו מנוהלים ע"י פקידים מוסמכים וע"פ נהלים, ואמורים להשמר בחזקתה כל המסמכים הרלוונטיים למשך תקופת ההתיישנות.

לפיכך אני מקבלת את התביעה בנוגע לפוליסות 1,2, 4 ו-5.

הסכומים ישולמו כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

כמו כן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ ואגרת המשפט.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: עירית פתח תקוה
שופט :
עורכי דין: