ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מונדר מתא :

מדינת ישראל

נ ג ד

מונדר מתא

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בעכו

שופט יעקב בכר

הכרעת דין

1. האישום:

על פי כתב האישום בתאריך 6.1.09 , בשעה 10:10 נהג הנאשם ברכב מסוג רנו מספר רישוי 6534110, (להלן "הרכב"), ברחוב המייסדים בנהריה. בעת שהרכב היה בתנועה השתמש הנאשם בטלפון שלא באמצעות דיבורית.

הוראות חיקוק בהן הואשם הנאשם:

שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית, עבירה לפי תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

2. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

3. פרשת התביעה:

מטעם התביעה העיד חיים מור חיים - מתנדב בתחנת נהריה . ערך את הדוח (ת/1) ואת נסיבות המקרה ותגובת הנהג. בנסיבות המקרה ציין כי במהלך פיקוח סטטי ברח' המייסדים בנהריה הבחין בנאשם ממרחק של 5 מ' דרך השמשה הימנית הקדמית של הרכב כשהוא אוחז בידו הימנית טלפון נייד מוצמד לאוזן ימין.

ראות טובה, קשר עין רצוף עם הנאשם.

בדברי הנהג ציין: "אתה צודק, אמרתי לאשתי לא לדבר איתי בנייד".

בחקירתו הנגדית ציין כי הבחין בנאשם אוחז בפלאפון דרך השמשה, שהייתה שקופה ודרכה ניתן לראות בצורה ברורה.

לשאלה באם אפשר שהנאשם דיבר באמצעות אזנייה אותה הציג בפניו השיב העד כי "לולא ראיתי אותך אוחז בפלאפון כפי שציינתי, אוחז בטלפון ביד ימין והוא צמוד לאוזן שלך ולא אזנייה לא הייתי טורח לרשום לך דו"ח".

4. מטעם ההגנה העיד הנאשם.

לדבריו נסע ברח' המייסדים בנהריה ושמע את השוטר קורא לו לעצור בצד. לדבריו הרכב עם 5 דלתות וקשה להבחין דרך השמשה מה קורה בתוך הרכב.

לדבריו נוהג תמיד להשתמש באוזנייה כפי שעשה גם במקרה זה והוסיף כי השוטר ביקש שיציג רישיון נהיגה ורישיון רכב, לדבריו מאחר והרכב רשום על שם אשתו ציין זאת בפני השוטר. לדבריו משהודיע לו השוטר כי הבחין בו כשהוא מדבר בפלאפון, ענה לו כי הוא דיבר באמצעות אוזנייה ועל עניין זה התנהל ביניהם ויכוח.

בחקירתו הנגדית ציין כי אינו מכיר את המתנדב שערך את הדוח וכי הבין ממנו כי אסור לדבר בפלאפון שלא באמצעות דיבורית גם עם אוזנייה.

העד ציין כי לא ניתן להבחין מאחור בנהג לאור מבנה הרכב, רנו מגאן עם 5 דלתות, אולם, לשאלה לפיה המתנדב טען כי הבחין בו דרך השמשה הימנית השיב "הויכוח היה ביני לבין השוטר שאסור לי לדבר עם האוזנייה הזאת, אין טעם שאני אגיד את מה שהוא טען שאמרתי לאשתי שאסור לדבר בפלאפון". העד הכחיש כי אחז בפלאפון שהוצמד לאוזן ימין בידו הימנית. לשאלה האם ייתכן כי חלף על פני השוטר שעמד בפיקוח תנועה ובמצב סטטי השיב "ייתכן אבל זה לא היה בידי בזמן הנסיעה לכן לא חתמתי על הדו"ח". לשאלה מה זה "אמרתי לאשתי..."? השיב "אנשים מסתבכים לפעמים". העד הוסיף כי אותה שעה לא דיבר בפלאפון עם אשתו אלא עם אדם אחר שהכווין אותו לביתו בנהריה. לשאלת ביהמ"ש היכן היה מונח הפלאפון ברכב ? השיב "הוא היה מונח בדלת בצד שמאל , יש לי מקום לשים שם את הפלאפון". לשאלה מדוע במכתב שהגיש למשטרת ישראל יחידת התנועה גליל (נ/1) ציין כי הפלאפון היה מונח על הכיסא לצידו השיב "זה היה בכיסא על ידי. יש מקרים שאני שם בכיסא ויש מקרים שאני שם בדלת". והוסיף "כשאני יוזם התקשרות אני עוצר בצד".

5. סיכומי המאשימה:

ב"כ המאשימה ביקש להעדיף את גרסת המתנדב שהבחין בביצוע העבירה ממרחק של 5 מ' ובמצב סטטי כשהנאשם חלף על פניו והוא הבחין בעבירה בבירור. גרסתו של הנאשם התבססה תחילה על כי המתנדב הבחין בעבירה מאחור ומתברר כי המתנדב הבחין בעבירה דרך חלון ימין של הרכב לכן יש לאמץ את גרסת המתנדב.

6. סיכומי הנאשם:

הנאשם ביקש להעדיף את גרסתו לפיה דיבר באמצעות אוזנייה. לדבריו השוטר לא הסביר לו את מהות העבירה וערך את הדו"ח ומאחר ולא נרשם בדוח עניין האוזנייה סירב לחתום עליו.

7. דיון:

לאחר שבחנתי את העדויות והראיות שהוצגו בפניי מצאתי לבכר את עדותו של המתנדב שהבחין בנאשם אוחז בפלאפון נייד בידו הימנית כשהוא מוצמד לאוזן ימין, בעת שהרכב היה בתנועה.

הנאשם הפנה תחילה את טענותיו להעדר היכולת של המתנדב להבחין בביצוע העבירה מחלקו האחורי של הרכב לאור מבנה הרכב, רכב מסחרי בן 5 דלתות. טענה זו התבררה כלא נכונה שעה שהוצג כי המתנדב הבחין בביצוע העבירה מבעד לשמשה הימנית קדמית של רכב הנאשם בזמן שעמד במקום, שעה שהנאשם חלף עם הרכב על פניו.

טענה נוספת שהעלה הנאשם הייתה כי השיחה שביצע באמצעות הפלאפון הייתה באמצעות אוזנייה ואפשר שהמתנדב הבחין באוזנייה שהייתה באוזנו הימנית , דבר שהוביל בשגגה מצידו, לחשוב כאילו המדובר בפלאפון.

לדידי גם טענה זו דינה להידחות שכן המתנדב ציין כי הבחין בבירור בכך שידו הימנית של הנאשם הייתה צמודה לאוזן ימין וכל שכן במכשיר הפלאפון שהיה בידו, אשר אין חולק, כך גם לשיטת הנאשם כי אינו דומה בגודלו לזה של אוזנייה.

מצאתי כי גם תגובתו של הנאשם עובר לאירוע "אתה צודק, אמרתי לאשתי לא לדבר איתי בנייד", מלמדת כי עשה שימוש בפלאפון הנייד שעה שנעצר על ידי השוטר ותגובתו הספונטנית לפיה הצדיק את טענת השוטר כלפיו, הינה בעלת משקל רב נוכח סמיכותה לשעת ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם.

במצב דברים זה שוכנעתי מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

לפיכך אני מוצא לנכון להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

קובע לטיעונים לעונש ליום 4.2.12 שעה 13.00.

הנאשם יהיה פטור מהופעה במידה וימציא טיעונים לעונש בכתב.

המזכירות תמציא העתק מהכרעת הדין לצדדים.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב , 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: מונדר מתא
שופט :
עורכי דין: