ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד יעקב צאצאשווילי :

מדינת ישראל

נ ג ד

יעקב צאצאשווילי (עציר)

ע"י ב"כ עו"ד אייל שמולביץ

בית משפט השלום בפתח-תקוה

כב' השופטת ניצה מימון שעשוע

גזר - דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות התפרצות למקום מגורים בכוונה לגנוב, גניבה, היזק בזדון, שתי עבירות של החזקת כלי פריצה, החזקת סכין, החזקת סמים לצריכה עצמית והחזקת נכס חשוד כגנוב, כמפורט בכתב האישום.

בהתאם לאישום הראשון בכתב האישום, ביום 25.5.10 בבוקר התפרץ הנאשם לבית המגורים של המתלונן בפתח תקווה דרך תריס גלילה חשמלי בויטרינה של הסלון, תוך שהנאשם נעזר במברג ושובר את התריס, במטרה לבצע גניבה.

הנאשם נטל מהבית מחשב נייד, טלפון נייד, שרשרת כסף, תיק ציור, כסף מזומן בסך 670 ₪ ומפתח פלדלת של הבית.

בהמשך לכך נערך חיפוש ברכבו של הנאשם ובתא הכפפות נמצא סכין יפנית, שהנאשם לא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה.

הנאשם החזיק במברג ובזוג גרביים בהן השתמש ככפפות וככלי פריצה לבית.

בהתאם לאישום השני, ובהמשך למתואר באישום הראשון, הגיעו 3 שוטרים עם הנאשם אל בית הנאשם במטרה לבצע חיפוש.

בחיפוש נמצא כי הנאשם החזיק במטבח ביתו בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל ברוטו של 4.0 גר', שלא כדין ולצריכה עצמית.

כמו כן החזיק הנאשם 7 מכשירי פלאפון מסוגים שונים, 2 מצלמות דיגיטליות, 5 כרטיסי זיכרון, 2 מכשירי רדיו דיסק ופאנלים, 7 שעונים מדגמים שונים, טבעת, 2 נגני 3MP, קוראי זכרון, מסך LCD, קופסת עטים, שטר של 10 רובל ובקבוק "גוני ווקר".

כמו כן החזיק הנאשם בארונות השירות שבביתו כפפות צמר שחורות, משקפת, פנס, לום באורך 78 ס"מ, מגזרי תיל באורך 62 ס"מ, ומברג גדול היכולים לשמש ככלי פריצה, ומבלי שניתן הסבר סביר להחזקתם.

הנאשם היה עצור מיום 25.5.10 עד יום 4.8.10 , מועד בו שוחרר על פי המלצת שירות המבחן לקהילה הטיפולית "בית אביבה". הנאשם עזב את "בית אביבה" על דעת עצמו ביום 15.8.10. הנאשם לא דיווח על עזיבתו ולא יצר קשר עם סנגורו והוא אותר שוב ונעצר רק ביום 19.9.11. ביום 20.9.11 נעצר הנאשם עד תום ההליכים.

לבית המשפט הוגש גיליון המרשם הפלילי של הנאשם ממנו עולה כדלקמן:

הנאשם הורשע בבית המשפט לנוער בשנת 1993 ב-4 עבירות של בריחה ממעצר, עבירת התפרצות, גניבה ושתי עבירות פריצה, ונדון למעון נעול לתקופה של שנה.

כן הורשע בשנת 1993 בעבירות נוספת של התפרצות ופריצה לרכב.

בשנת 1995 הורשע בשתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, גניבת רכב, נהיגה ללא רישיון, בריחה ממשמר חוקי.

כן הורשע בשנת 1995 ב- 3 עבירות גניבה, פריצה לרכב, ניסיון פירוק רכב, החזקת סמים לשימוש עצמי, גניבה מרכב, איומים, העלבת עובד ציבור, 7 עבירות של פריצה לבנין, התפרצות והחזקת כלי פריצה, בגינן נגזר עליו מאסר בפועל של 3 חודשים ומעון נעול למשך שנתיים.

בשנת 1997 הורשע בעבירות של גניבה, בריחה ממשמר חוקי וממעצר, התפרצות ופריצה, שבל"ר ונטישה, הפרעה לשוטר, נהיגה ללא רישיון, התחזות לאדם אחר במטרה להונות, ונדון לשנת מאסר.

כמו כן הורשע בשנת 1997 בעבירות של פריצה, התפרצות, גניבה והפרת הוראה חוקית, ונדון ל-8 חודשי מאסר בפועל.

בשנת 2001 הורשע בעבירות של פריצה וגניבה, החזקת מכשיר פריצה, הפרת הוראה חוקית, החזקת סמים וסחר בסמים, ונדון ל- 18 חודשי מאסר בפועל.

בשנת 2002 הורשע בעבירות של גניבה בידי עובד ממעבידו, היזק לרכוש, קבלת דבר במרמה, התפרצות ו-3 עבירות גניבה, תחבולה בשימוש במתן בזק, ונדון ל- 15 חודשי מאסר.

כמו כן בשנת 2002 הורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית ונדון ל- 4 חודשי מאסר.

בשנת 2004 הורשע בעבירות של התפרצות וגניבה ונדון ל- 6 חודשי מאסר.

כמו כן הורשע בשנת 2004 בעבירות של הפרה הוראה חוקית ונדון למאסר על תנאי.

בטרם נשמעו הטיעונים לעונש הובאו מטעם הנאשם מספר עדי אופי.

מר רניאל פנחס העיד כי הוא מכיר את הנאשם כ- 5.5 שנים. היכרותו את הנאשם הינה על רקע היותם שכנים ופעילים בשכונה. הנאשם לומד עימו פעם בשבוע בחברותא והם משתתפים באותם שיעורים. הוא העיד כי הנאשם הינו אדם חיובי, מסור למשפחתו, תורם לקהילה, מעורב בפעילויות שונות לילדים ונכון תמיד לעזור. הנאשם שיתף אותו בעברו הפלילי מהזמן בו התגורר הנאשם ברמלה, לפני כשש שנים. להתרשמותו הנאשם מצטער על עברו ופנה לדרך אחרת במטרה לתקן דרכיו. לגבי העבירות נשוא האישום, העיד מר רניאל כי הנאשם נקלע למשבר מסוים ובעקבותיו היה במצב כלכלי מעורער, כמו כן אימו סבלה ממצב בריאותי קשה. הנאשם הביע צער על מעשיו וחיפש דרכים לתרום לחברה ולפצותה על מעשיו.

מר ליאור אנריקז העיד כי הוא ראש ישיבת דן בן יעקב. הישיבה מוכרת לבתי משפט ולשירות המבחן ומשמשת חלופת מעצר. הנאשם הגיע ללמוד בישיבה לפני כשנה וחודש, והוא התרשם שהנאשם הינו בחור מאוד חיובי, שהתגלה כבעל רצון לעזור ולהוות תמיכה לבחורים האחרים. כן התרשם מאהבתו את משפחתו ובנותיו. הנאשם שימש דמות חיובית לבחורים האחרים, הרבה לעזור ולתרום ככל שיכל. הנאשם הביע חרטה על מעשיו ומנסה לעשות שינוי בחייו ולחיות חיים תקינים.

הרב אידן טובים העיד כי הוא משמש כמנהל מועדון "קטורת" של נוער בסיכון מטעם עיריית פ"ת. מעדותו עולה כי הנאשם מוכר לו מזה שנתיים וחצי בהיותו מתנדב במועדון. לדבריו הנאשם תרם רבות למועדון, הן מבחינת שיחות עם הנוער והן בעזרה כגון שיפוץ, תחזוקה וניקיון. הרב טובים העיד כי התפלא לגלות את עברו הפלילי וכי התרשם מאוד מאישיותו החיובית. כמו כן העיד שהתנהלותו היתה התנהלות נורמטיבית וחיובית.

ב"כ הנאשם הגיש תלושי שכר של הנאשם לחודשים 1/2011 עד 8/2011 משהם שירותי השמה ומיון ומוייסבורד הספקה. כן הוגשו מסמכים רפואיים של אימו של הנאשם.

ב"כ המאשימה התייחסה לעברו הפלילי העשיר של הנאשם בתחום עבירות סמים ורכוש. נטען, כי אף אם העבירות האחרונות בוצעו בשנת 2003, הרי שהעבירות הנוכחיות אינן בבחינת מעידה חד פעמית אלא חזרה לדפוסי התנהגות קודמים, ובפרט כאשר בהתאם לאישום השני נמצאו בחזקת הנאשם פריטי רכוש רבים שנחשדו כגנובים, מה שמחזק את הטענה שאין כאן מעידה חד פעמית.

ב"כ המאשימה טענה כי התנהגותו של הנאשם, בריחתו מ"בית אביבה" ועשיית הדין העצמי, משך שנה תמימה של הימלטות מהדין, הינם חמורים ויש לתת להם את המשקל הראוי במסגרת השיקולים השונים המועלים בטרם מתן גזר הדין.

ב"כ המאשימה טענה כי אף אם בית המשפט יקבל את עדות עדי האופי שהעידו מטעם הנאשם, על הנאשם לשלם את חובו לחברה בגין המעשים החמורים שעשה ושלא נתן עליהם את הדין.

ב"כ המאשימה הפנתה את בית המשפט לפסקי דין במקרים דומים בהם נפסקו עונשי מאסר ממושכים, לדוגמת רע"פ 1020/09 בו אישר בית המשפט העליון הטלת עונש מאסר של 30 חודשים בגין עבירת התפרצות.

ב"כ המאשימה טענה כי בענייננו קיימות נסיבות שיש בהן להחמיר עם הנאשם ובהן בריחתו מ"בית אביבה", הימלטותו הממושכת מההליכים וכן עברו המכביד.

לאור זאת עתרה ב"כ המאשימה לגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך, שיהווה עונש מרתיע ויעביר את המסר, כי עבירות של פגיעה ברכוש הציבור ובביטחונו הינן עבירות חמורות ויש למצות את הדין עם העוברים על עבירות אלו.

ב"כ הנאשם טען כי הנאשם הודה, הביע חרטה וחסך בזמן שיפוטי. נטען כי עברו הפלילי, אף שהינו ניכר, מתרכז עד לשנת 2003 ולארח מכן הנאשם למעשה עשה שינוי בחייו ופתח דף חדש לגביו העידו עדי האופי מטעם הנאשם.

ב"כ הנאשם טען כי לאחר שנעצר בגין העבירות נשוא כתב האישום עבר התנקות מהסמים והחל השתלבותו ב"בית אביבה", נטען כי לנוכח קשיים כלכליים, כאשר אישתו נותרה לגדל את שתי הבנות, בגילאי 3 ו- 5, לבד, הנאשם לא יכל לעמוד מנגד ועל כן עשה דין לעצמו והחל ויצא כדי לפרנס את משפחתו. נטען עוד כי באותה תקופה פעל באופן חיובי במקומות שונים. בנוסף הציג ב"כ הנאשם מסמך לפיו, מסר הנאשם במרכז לטיפול בהתמכרויות ושיקום האסיר בעיריית רמלה בדיקות שתן בחודשים 10/10 עד 4/11.

ב"כ הנאשם טען כי ממכלול הנסיבות עולה שהנאשם עבר הליך מוצלח של שיקום, וכי למעט המעידה האחרונה, הוא מצוי בנתיב של חיים נורמטיביים מזה תקופה ארוכה.

נטען עוד כי הפסיקה הינה אינדיבידואלית, כאשר לעיתים יעדיף בית המשפט את האינטרס השיקומי, שיכול אף להיטיב עם הציבור.

ב"כ הנאשם הגיש לבית המשפט פסיקה בה נלקח בחשבון שיקומו של הנאשם כשיקול מרכזי בין שיקולי הענישה. כך בע"פ 6585/07 הפחית בית המשפט העליון 6 חודשי מאסר מתוך 36 שנפסקו לאור הישגיו השיקומיים של הנאשם.

בת"פ (שלום נצרת) 2477-07 הוטל על נאשם 1 מבחן בלבד לאור הליך שיקומי מוצלח, לאחר שהורשע בעבירת פריצה וגניבה וכן צרף תיק של שימוש עצמי בסמים.

בת"פ (שלום נצרת) 2692/07 הורשע הנאשם בסדרת עבירות רכוש, ולאחר שהשלים הליך טיפולי ממושך נגזרו עליו צו מבחן מאסר על תנאי וקנס בלבד.

עוד טען ב"כ הנאשם כי העבירות הינן עבירות רכוש לא מהרף הגבוה וכי נעשו על רקע שימוש בסמים.

לאור כל האמור לעיל עתר ב"כ הנאשם להסתפק בימי מעצרו של הנאשם עד כה, אשר מגיעים לכ- 5 חודשים.

לחילופין נתבקש להטיל עונש של עבודות שירות.

לאחר ששקלתי את חומרת העבירות והצטברותן, המלמדת כי אין מדובר במעידה חד פעמית אלא בתקופה בה עסק הנאשם בשליחת ידו לרעה ברכוש הזולת, וצבר בביתו כמות נכבדה של רכוש יקר; וכאשר עולה כי לאחר שהות קצרצרה של 11 יום ב"בית אביבה", ברח הנאשם מהמסגרת תוך הפרת האמון שניתן בו ע"י בית המשפט ולא נכנס לכל הליך טיפולי אחר של גמילה מסמים, מאז ועד היום - הרי שקשה להתרשם כי הנאשם נגמל מתלותו בסמים כבמטה קסם, והפך לפתע לעובד חרוץ, תלמיד ישיבה מסור ומתנדב התורם מזמנו לרווחת הקהילה.

המסקנה היא, איפוא, כי השימוש המזדמן בסמים לא היה הרקע לביצוע העבירות נשוא האישום אלא התנהלות עבריינית למטרת בצע כסף, כי שביצע הנאשם לא אחת בעברו. שירות המבחן ציין בתסקיר המעצר שניתן לפני שחרורו של הנאשם לקהילה הטיפולית, כי להתרשמותו הנאשם מעדיף להסביר את ביצוע העבירות על רקע שימוש בסם, ואינו מוכן להודות במניעים האחרים מאחורי התנהגותו העבריינית, כגון צורך בריגושים. שירות המבחן סבר אז, כי ללא השתלבות ממושכת במסגרת טיפולית סגורה אשר תעמיק את מודעותו של הנאשם לדחפים העומדים מאחורי הסתבכויותיו העברייניות החוזרות, לא יוכל להשתקם לטווח הארוך. זו גם התרשמותי.

הנאשם נמנע מלבקש כי ינתן תסקיר לעונש בעניינו, וסיבותיו עמו. בנסיבות אלה איני יכולה לייחס משקל מלא לדברי עדי האופי, חבריו, אשר מציגים רק את הפן החיובי בהתנהלותו בשנה האחרונה, ומצניעים את היתר. יש חומרה נוספת בכך שהנאשם עשה דין לעצמו והתחמק מהליכי המשפט תקופה של שנה תמימה, עד למעצרו.

אני גוזרת על הנאשם שנתיים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

8 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים משחרורו, שלא יעבור עבירה מסוג פשע כנגד הרכוש.

6 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים משחרורו, שלא יעבור עבירה מסוג עוון כנגד הרכוש, עבירה על פקודת הסמים או עבירה של החזקת סכין.

הרכוש שנתפס יחולט/יושמד לפי שיקול דעת המשטרה כשגזר הדין יהיה חלוט.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתן היום, ל"א כסלו תשע"ב, 27 דצמבר 2011, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: יעקב צאצאשווילי
שופט :
עורכי דין: