ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמי-תחזוקת בית שירותים כללים נגד עליזה אלבז :

רמי-תחזוקת בית שירותים כללים

נ ג ד

1. עליזה אלבז

2. אברהם אלבז

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בירושלים

כב' השופטת דורית פיינשטיין

פסק דין

רקע:

1. עליזה ואברהם אלבז, הנתבעים והתובעים שכנגד, הם הבעלים של דירת בקומת הקרקע בבית משותף ברח' שמואל תמיר 35/1 בשכונת פסגת זאב בירושלים (להלן: "הדירה").

2. רמי פרץ, התובע והנתבע שכנגד, הוא קבלן המספק שירותי בנייה ושיפוצים כלליים.

3. ביום 30.7.10 חתמו הצדדים על הסכם שמכוחו התחייב פרץ לשפץ את הדירה (להלן: "ההסכם"). ההסכם פירט את עבודות השיפוץ המבוקשות, תנאי התשלום ולוחות הזמנים לביצוע השיפוץ. עבודות השיפוץ כללו ריצוף בהדבקה בכל שטח הבית, שיפוץ חדר האמבטיה המרכזי ושירותי ההורים, חיפוי חרסינה במטבח וסיוד כל הבית. בנוסף הוסכם כי פרץ יקים בחצר הבית פרגולה בגודל של 33 מ"ר, ומתחתיה פרץ יבנה חדר שינה ופינת אוכל.

4. הצדדים הסכימו כי התשלום עבור כל השיפוץ יעמוד על סך של 58,000 ₪ בתוספת מע"מ.

5. בסיפא להסכם כתבו הצדדים מספר הערות ובין היתר הסכימו כי :

"כל הפסקת עבודה בשל בניית החדר ללא היתר לא תהווה תואנה לאי תשלום. וישולם רק על מה שנבנה. האומדן יהיה לפי 1 מ"ר ריצוף 100 ₪ למ"ר והקירות לפי 250 ₪ למ"ר. תמחור כל הפרגולה לא יעלה על 11,500 ₪".

6. הצדדים אף הסכימו כי העבודה תמשך במשך כ-20 ימי עבודה, וזאת בתנאי שהדירה לא תהיה מאוכלסת בזמן העבודה. עוד נקבע שעיכוב בהתקנת דלתות וארונות המטבח לא ייזקף לחובת פרץ, אך משפחת אלבז יוכלו לעכב בידם 5,000 ₪ עד שפרץ ישלים את התקנת הפנלים וחיפוי הקיר ליד ארונות המטבח החדשים.

7. ביום 1.8.10 החלו עבודות השיפוץ בבית הנתבעים.

8. מספר ימים לאחר תחילת השיפוצים הביע אחד השכנים את התנגדותו לבניית הפרגולה, והחדרים, ובניית הפרגולה הופסקה. יתר העבודות נמשכו אף שקיימת מחלוקת בדבר היקפן, איכותן והשלמתן.

9. אין חולק כי עד ליום 14.8.10 עליזה ואברהם אלבז שילמו לפרץ 44,000 ₪ והשאירו בהסכמה 2,000 ₪ על חשבון העיכבון.

10. ב-14.8.10 הודיע פרץ על סיום מרבית העבודה וביקש כי עליזה ואברהם יודיעו לו כאשר יידרש להשלים את העבודה וזאת כמוסכם לאחר שיותקנו הדלתות בבית והארונות והשיש במטבח.

תמצית טענות הצדדים:

11. פרץ טוען כי על עליזה ואברהם אלבז לשלם לו את המע"מ בגין הסכום שכבר שולם על ידם וזאת בסך 7,040₪. בנוסף, הוא טוען כי אלבז הפסיקו את בניית הפרגולה על דעת עצמם ועל כן עליהם לשלם לו את מלוא התמורה בגינה ועבור יתרת כל העבודה שלא איפשרו לו לבצע וזאת על פי ההסכם ובסך הכל 17,000 ₪.

12. עליזה ואברהם אלבז טוענים כי פרץ נמנע מלהשלים חלק גדול מהעבודה על דעת עצמו, כמו הטיח במטבח, השלמת השיפוץ והסיוד של החדר בחוץ וגם גרם לדירה נזקים. לטענתם פרץ בין היתר גרם לרטיבות בכל הקירות בבית, התקין את קו המים לאמבטיה בצורה לא סבירה ולא מקצועית, קטע את כבל התקשורת לחדר החיצוני ועוד.

13. יש לציין כי בני הזוג אלבז לא טוענים ששילמו ביתר בגין העבודה שבוצעה אך מלינים על נזקים ועל עבודות שלא בוצעו. על מלוא הטענות של עליזה ואברהם אלבז אעמוד בהמשך הדברים אך אציין כי סכום התביעה שכנגד שהוגשה על ידם עומד על 29,600 ₪.

מהלך הדיון:

14. אף כי מדובר בהליך שנידון בבית המשפט לתביעות קטנות הרי ששני הצדדים הכבירו בטענות, הזמינו או ביקשו להזמין מספר עדים והציגו ראיות רבות. יחד עם זאת, חלק ניכר מטענות הצדדים אינו רלבנטי לענייננו, ועל כן במסגרת הכרעתי אדון אך ורק בטענות הצדדים שרלבנטיות לסעדים הכספיים המבוקשים על ידם.

15. נוכח העובדה שהתביעה והתביעה שכנגד כרוכות זו בזו הרי שאבחן את טענות שני הצדדים יחדיו, וזאת על פי סעיפי השיפוץ להם התחייב פרץ והטענות לליקויים אותם טענו בני הזוג אלבז.

הפרגולה:

16. בניית הפרגולה והחדרים, שנועדו להיות תחתיה, היא שיצרה את המחלוקת המרכזית בין הצדדים. בעניין זה מתעוררות שתי שאלות:

א. האם היו הסכמות בעל פה בכל הנוגע לפרגולה וזאת מעבר לאמור בהסכם.

ב. באילו נסיבות עצרו בני הזוג אלבז את בניית הפרגולה והאם נסיבות אלו חורגות מן ההסכם ומזכות את פרץ בתשלום מלא, כטענתו.

17. אדון בשאלות אלו אחת לאחת.

18. ראשית, מה סוכם בין הצדדים בכל הנוגע לפרגולה? גרסתם של בני הזוג אלבז בעניין זה הייתה מבולבלת והם טענו למעשה כי היו שני הסכמים בעל פה. ההסכם הראשון לשיטתם הוא הסכם שקדם להסכם בכתב, לטענתם בתחילה ביקשו לבנות פרגולה וחדרים קטנים יותר ואז פרץ שיכנע אותם לבנות את הפרגולה והחדרים במידות שסוכמו בסופו של דבר בהסכם. אף כי בני הזוג אלבז שבו וחזרו על הטענה שההסכם בכתב הוא הסכם שני, הרי שאין נפקות לטענה זו שכן ההסכמות בכתב מאוחרות להסכם הנטען בעל פה, והן מתייחסות במפורש לנושאים להם טוענים אלבז עתה. מכאן שלא מצאתי כי הצדדים הותירו על כנה הסכמה מוקדמת, אלא שההסכם בכתב ממצה את ההסכמות שבין הצדדים.

19. ההסכם השני בעל פה (והשלישי במספר) לו, טענו אלבז נעשה לכאורה לאחר החתימה על ההסכם בכתב ולאחר שעצרו את בניית הפרגולה - לטענתם, הם הגיעו להסכמה עם פרץ ולפיה יקזז 12,000 ₪ מסכום החשבון הכולל. לטענה זו לא היה כל גיבוי בכתב, והיא מנוגדת באופן מפורש להסכם שבו הוסכם על פיצוי חלקי בגין הפרגולה, היה ובנייתה תעצר. על כן אני דוחה את טענותיהם של אלבז בעניין זה.

20. המחלוקת השנייה היא באילו נסיבות עצרו התובעים את בניית הפרגולה: פרץ טוען כי אלבז הטעו אותו ואמרו שלא תהיה התנגדות של השכנים לבניה, ושהם פועלים לצורך קבלת היתר, ועל כן הסכים לבנות את הפרגולה. אלבז לעומת זאת טוענים כי פרץ שכנע אותם לבנות את הפרגולה, אמר שלא יהיה כל קושי לקבל היתר, ואף שכנע אותם להתחיל בבניה חרף התנגדות השכן. מכאן שכל צד מטיל את האחריות לחתימה על ההסכם, לבנייה החורגת ולעצירת הבניה על הצד שכנגד.

21. מעיון בהערות להסכם עולה כי שני הצדדים ידעו באופן ברור וחד משמעי שבניית הפרגולה, הכוללת בחובה גם בנייה של חדרים ממש, ולא רק פרגולה פתוחה - היא ללא היתר. השאלה אם תהיה התנגדות של השכנים אם לאו היא משנית בעניין זה, ושני הצדדים היו ערים לסיכון שבבניה ללא היתר. פרץ שניסח את ההסכם לא קבע כי הבניה תופסק רק בצו של העירייה ומכאן שהצדדים הבינו כי הפסקת הבנייה יכולה להיות בנסיבות שונות, לרבות פנייה של מי מהשכנים והתרעה בטרם פנייה לעירייה.

22. על כן פרץ זכאי לתשלום על פי ההסכם ולא על פי עלותה המלאה של הפרגולה. טענתם של בני הזוג אלבז לפיה פרץ שכנע אותם להמשיך בבנייה, חרף התנגדותם, והבטחתו לכאורה "שיהיה בסדר" - נדחית. בני הזוג אלבז היו ערים לסיכונים שבבניית הפרגולה, ועל כן דאגו להבטיח בהסכם שלא יידרשו לשלם את מלוא התמורה בגין הפרגולה אם ייאלצו להפסיק את בנייתה. מכאן שאין הם פטורים מהתשלום על פי האמור בהסכם.

23. היות ואין חולק כי אחד השכנים התנגד נחרצות לבניה הרי שיחול האמור בהסכם ועל אלבז לשלם לפרץ בגין הבניה החלקית ובלבד שסך התשלום לא יעלה על 11,500 ₪. מהתמונות שהוצגו בפני, עולה כי עצירת הבניה הייתה בזמן שבניית הקירות הושלמה והונחה מסגרת הגג. מנגד בשלב זה הקירות לא חופו ולא הותקן להם בידוד, לא נבנו מחיצות פנימיות, הגג הותקן באופן חלקי בלבד, ולא הונח ריצוף כלל. בשים לב לכך שבניית הפרגולה נמשכה 5 ימים מתוך 20 ימי עבודה מתוכננים הרי שאני קובעת על דרך האומדנא כי פרץ זכאי בגין הפרגולה לתשלום של 3,500₪ בלבד.

24. יש לציין כי פרץ טען כי הוא זכאי להחזר עלות העובדים והחומרים שנדרש לקנות בגין הפרגולה, אך טענה זו לא נסמכה בכל מסמכים, והיא אף מנוגדת להסכם שבין הצדדים. משכך טענה זו דינה להידחות.

אילו עבודות נוספות פרץ לא השלים ובאילו נסיבות:

25. בני הזוג אלבז מלינים על כך שפרץ לא חיפה את הקירות שבנה מבלוקים בגבס, לא בנה קיר מחיצה פנימי, לא ציפה את הקיר עם השכן ואף לא בנה את התקרה, החלונות ולא ריצף את היחידה. דינן של טענות אלו להדחות שכן כל רכיבי הבניה הללו הם חלק מהבניה ללא היתר מתחת לפרגולה, ואלבז בעצמם הם שעצרו את פרץ מלהמשיך ולבנות את הפרגולה והחדרים הנוספים.

26. מקובלת עלי טענתו של פרץ כי לא ביצע את העבודות הבאות: חיפוי המטבח בטיח ועל גביו קרמיקה, תיקוני צבע בכל הבית לאחר התקנת הדלתות בבית, התקנת ברזים באמבטיה וצביעת הסטודיו. פרץ טוען כי לא ביצע את העבודות, בשל העובדה שאלבז לא פנו אליו וזאת מטעמיהם שלהם. עוד מוסיף פרץ וטוען שהוא לא צבע את חדר הסטודיו כי אלבז לא פינו את הסטודיו מריהוט וחפצים שונים ובכך מנעו את צביעתו. אלבז חולקים על טענות אלו אחת לאחת וטוענים כי פרץ סירב לטייח את המטבח ועל כן נתקלו בקשיים בהתקנת המטבח, וכאשר התקינו אותו לבסוף פרץ סירב להתקין את הקרמיקה. בנוסף הם טוענים כי פרץ לא הסכים להגיע לעשות תיקוני צבע לאחר התקנת הדלתות. בכל הנוגע לצביעת הסטודיו בני הזוג אלבז טוענים כי פרץ לא ביצע עבודה זו למרות האמור בהסכם.

27. אין חולק כי הברזים באמבטיה לא הותקנו, ללא הצדקה, ועל כן אלבז אינם צריכם לשלם עבורם.

28. אלבז הציגו בפניי תמונות של המטבח שבו הותקנו ארונות תחתונים בלבד ואילו הקיר הוא ללא טיח. פרץ מצידו טוען כי שלח איש מקצוע לדירה לצורך השלמת העבודה אך עליזה ואברהם אלבז סירבו לאפשר לו לעבוד וזאת בטענה שהם לא סומכים עליו. בני הזוג אלבז מכחישים שמישהו מטעמו של פרץ הגיע להשלים את השיפוץ. פרץ גם טוען כי התקנת הארונות התעכבה לא בשל הטייח אלא בגלל סכסוך נפרד בין הנגר לבין בני הזוג אלבז, ועל כן אין לזקוף את העיכוב לחובתו.

29. לאחר ששמעתי את עדות הנגר, שהוזמן על ידי פרץ לתת עדות, אני קובעת כי אין בעדות הנגר כדי לתמוך בגרסתו של פרץ. הנגר אכן העיד שהייתה בעיה להתקין את המטבח בגלל הטיח ובגלל בעיית אינסטלציה וגם העיד כי בשלב מסוים בני הזוג אלבז הודיעו לו שמצאו איש מקצוע זול יותר. יחד עם זאת הנגר גם העיד על המצוקה של אלבז ועל רצונם בהתקנת המטבח מהר. התרשמותי היא כי הנגר נזהר בעדותו כדי לא לפגוע בפרנסתו, שהרי הוא הודה שפרץ ממשיך להפנות אליו עבודה, אך עדות הנגר לא תומכת בגרסתו של פרץ. התקנת הארונות התחתונים התעכבה בגלל שהמטבח לא היה מוכן, והרצון של בני הזוג אלבז להחליף נגר התעורר בשלב מאוחר יותר. על כן אני מקבלת את גירסתם של אלבז כי פרץ דחה את פניותיהם ולא הגיע להשלים את העבודה במטבח.

30. פרץ טען כאמור שבני הזוג אלבז מעולם לא ביקשו שישלים את השיפוץ בביתם. טענה זו עומדת בסתירה לגירסתו שהוא שלח איש מקצוע להשלים את השיפוץ, שכן לא ברור מדוע שישלח איש מקצוע ללא תיאום מוקדם, להשלים שיפוץ ללקוחות שלא מעוניינים בכך. מנגד עליזה אלבז הציגה בפני מסרון מיום 20.9.10 שבה התבקשה על ידי אשתו של פרץ שלא להתקשר אליה ו"להטריד אותה" טלפונית, שכן פרץ נמצא בחו"ל. מכאן שאני מאמינה לגרסתם של אלבז כי הם פנו לפרץ מספר פעמים שיבוא וישלים את השיפוץ אך פרץ לא הגיע.

31. לטעמי פניות שהן כחודש לאחר תום השיפוץ הינן פניות במועד סביר, והיה על פרץ להגיע למקום ולדאוג להשלמת הצביעה והטייח והתקנת הקרמיקה והברזים. מכאן שגם בגין צביעת החדר בחוץ ועבודות הטיח, הפנלים והקרמיקה במטבח אלבז לא נדרשים לשלם דבר.

פינוי האשפה:

32. עליזה ואברהם אלבז טוענים כי פרץ הותיר בחצר ביתם אשפה רבה ולא הגיע לפנות אותה. לתמיכה בטענה זו הציגו צילום של האשפה בחצר. פרץ טען כי פינה את האשפה במלואה אך הותיר במקום את העצים והחומרים לצורך בניית הפרגולה, וזאת על פי בקשתם של אלבז. לטענתו, אלבז קיוו לשכנע את השכנים שיאפשרו להם להמשיך בבנייה, ועל כן ביקשו כי החומרים יישארו בחצר. פרץ אף טוען כי אלבז צילמו את התמונות במהלך הבניה אך מאז הוא פינה את האשפה מהחצר וגם את העצים. אלבז מצידם הציגו דרישה של עירית ירושלים מחודש נובמבר 2011 כי יפנו את הפסולת מהחצר. על כן אני קובעת כי אלבז הוכיחו שהפסולת לא פונתה והם זכאים לפיצוי כספי בגין כך. אלבז לא הציגו הצעת מחיר בעניין זה, ועל כן על דרך האומדנא אני קובעת כי הפיצוי יהיה בסכום של 2,000 ₪.

ליקויים בבנייה:

33. אלבז טוענים כי בנייתו של פרץ הייתה לקויה והוא גרם להם נזקים שונים. ראשית, הם טוענים שלא היו מים חמים לבית ונותרו במצב זה מספר ימים עד שפרץ הגיע והתקין צינור מחוץ לבניין בצורה לא אסתטית. על אף שבני הזוג אלבז טוענים שאינסטלאטור שבדק את הדירה קבע, שפרץ ניתק את המים החמים, הרי שלא הוגשה כל ראיה על כך. יודגש כי האינסטלאטור לא זומן למתן עדות ומכאן שאלבז לא הרימו את הנטל ולא הוכיחו טענה זו.

34. אלבז מוסיפים וטוענים כי בשל התקנה לקויה של קופסת הניקוז באמבטיה נגרמה להם רטיבות קשה בכל הדירה. טענה זו לא נתמכה בכל ראיה. אמנם אלבז צירפו הצעת מחיר להחלפת מערכת האינסטלציה בבית ולתיקון הרטיבות, אך שוב נותן ההצעה לא התייצב לעדות, ואין בהצעה זו כדי להעיד על כך שהרטיבות נגרמה בשל פעולותיו של פרץ. אוסיף ואציין כי אלבז אפילו לא תמכו את טענותיהם בתמונות שיעידו כי אכן הבית כולו סובל מרטיבות ועל כן גם עילת תביעה זו דינה להדחות.

35. אלבז גם טוענים כי פרץ פגע תוך כדי השיפוץ בכבל תקשורת שעובר מהבית לסטודיו בחוץ, ותיקן אותו בצורה מאולתרת בלבד. היות ואלבז לא הציגו כל ראיה לכך שנדרשו לתקן את הכבל שוב או ששילמו עבור תיקון זה, הרי שלטעמי מדובר בנזק שולי בלבד, שתוקן על ידי פרץ, ואין הוא נדרש לפצותם בגין כך.

36. לבסוף טוענים אלבז כי הריצוף שהתקין פרץ בחדר המדרגות של הבניין פגום שבור ובעל צבע לא אחיד. אלבז מודה כי הרצפות שהתקין שונות מהרצפות המקוריות, אך טוען שהדבר נובע מכך שהרצפות המקוריות הינן ישנות, ולא ניתן היה להשיג רצפות זהות להן לטענתו מדובר על הבדלי צבע בלבד, היות והרצפות המקוריות הינן ישנות. מעיון בתמונות שהוצגו על ידי אלבז עולה כי פרץ החליף שורת מרצפות והמרצפות שהתקין הן פגומות ובעלות גוון כהה, ולמעשה נראות כישנות יותר מהמרצפות המקוריות.

37. פרץ טוען כי אם ועד הבניין לא התלונן על הרצפות, הרי שבני הזוג אלבז אינם יכולים להלין על כך. אין בידי לקבל טענה זו שכן אלבז שילמו עבור העבודה ועל פרץ היה לבצע אותה כראוי. גם בעניין זה פסיקתי ניתנת על דרך האומדנא ופרץ יפצה את אלבז בסך של 1,500 ₪.

38. לבסוף אציין כי בכתב התביעה המקורי טענו אלבז כי הם זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש. לאחר הדיון הראשון תיקנו בני הזוג אלבז את תביעתם על ידי המרת התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, בתביעה בגין נזקי הרטיבות. נראה כי פעלו באופן זה, כדי לא לעבור את סכום הסמכות של בית המשפט לתביעות הקטנות. משכך לא דנתי בדרישתם המקורית לפיצוי בגין עוגמת נפש.

מע"מ:

39. פרץ טוען כי על בני הזוג אלבז לשלם לו מע"מ על פי ההסכם. באותה נשימה פרץ עצמו מודה כי טרם שילם מע"מ ולא הוציא חשבוניות, שכן הוא המתין לתשלום מלוא החשבון. בעניין זה יש להפריד בין דיני החוזים לדיני המס. על פי ההסכם, אין חולק כי על אלבז לשלם לפרץ מע"מ. על פי הדין אין ספק שעל פרץ להעביר את המע"מ לידי רשויות המס, ונראה לכאורה כי פרץ לא העביר מע"מ גם לא בגין הסכומים שקיבל, תוך חישוב החלק היחסי מתוכם בגין המע"מ. מכאן שעל אלבז לשלם לפרץ מע"מ ואת ההתחשבנות בדבר המע"מ ומועד תשלומו יערוך פרץ מול רשויות המס. לפיכך על אלבז לשלם לפרץ 7,040 ₪ בגין מע"מ וזאת בנוסף לסכום המע"מ שיש להוסיף לסכומים שנפסקו על ידי דלעיל.

סיכומו של דבר :

על אלבז לשלם לפרץ תשלום חלקי בעבור בניית הפרגולה על סך של 3,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין וכן לשלם בגין המע"מ סך של 7,040 ₪.

מנגד על פרץ לשלם לאלבז פיצוי בשל אי פינוי אשפה בסך של 2,000 ₪ ובשל התקנת רצפות ישנות ושבורות סך של 1,500 ₪. סכום העיכבון שנותר בידי בני הזוג אלבז בסך של 2,000 ₪ יוותר בידם שכן מדובר בעבודה שלא בוצעה על ידי פרץ ללא הצדקה.

מובהר כי סכומים אלו הם ברי קיזוז ויתר התביעות והטענות של שני הצדדים נדחות.

בנסיבות העניין נותר רק להביע צער על כך שהצדדים לא השכילו לפתור את הסכסוך ביניהם בדרכי נועם ונדרשו להגיע לבית המשפט עם טענות רבות ושונות. התרשמותי היא כי אילו הצדדים היו מנהלים משא ומתן בזמן התרחשות האירועים הרי שניתן היה לפתור את המחלוקת בדרך שתספק את שני הצדדים. בנסיבות אלו, ונוכח התוצאה אליה הגעתי, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רמי-תחזוקת בית שירותים כללים
נתבע: עליזה אלבז
שופט :
עורכי דין: