ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דאנמיה גורונג נגד מדינת ישראל-משרד הפנים :

דאנמיה גורונג

ע"י ב"כ עו"ד רוני הראלי

נ ג ד

מדינת ישראל-משרד הפנים

ע"י ב"כ עו"ד ציפי קימיאגרוב חיים

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

כב' השופט, ד"ר קובי ורדי

החלטה

1. בפני בקשה למתן צו ביניים למניעת הרחקת העותרת מן הארץ עד להכרעה בעתירה.

זאת, במסגרת עתירה בה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה שלא להכיר בעותרת כפליטה ולהעניק לה מעמד של פליטה המבקשת מקלט בישראל. העותרת מבקשת להורות על הארכת אשרת עבודתה בישראל בשנתיים נוספות.

לטענת העותרת נשקפת לה סכנת חיים במולדתה, שכן היא נרדפת לטענתה על-ידי ארגון בשם "המאובדי" שרצח את בעלה בנפאל. כן טוענת העותרת כי אין לגרשה מישראל הואיל והיא מנהלת חיים משותפים עם אזרח ישראלי ובכוונתה להתגייר ולהתחתן עם בן זוגה הישראלי.

עוד טוענת העותרת, כי התשובות שנרשמו במהלך הראיון אינן משקפות את תשובותיה בפועל.

2. כפי שפירטתי בהחלטותי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיבה לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 33921-08-11 טרזה גראף נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, 25.9.11), בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים:

(א) במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן הן לפי הנוהל הישן והן לפי הנוהל החדש, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לכך שמדובר בפליט ו/או לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, ניתן לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה או לא ליתן צו ביניים (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה).

(ב) במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה מדובר בפליט ו/או כי נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות השונות.

(ג) במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם מדובר בפליט ו/או האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה. יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי היותו של אדם פליט ו/או לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחון את המקרים הספציפיים לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה.

(ד) כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'...

בחינה פרטנית - יישום לנסיבות המקרה

3. כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו.

4. בענייננו, העותרת נכנסה לישראל ביום 23.3.06 באשרת עבודה מסוג ב/1 לתחום הסיעוד.

ביום 14.9.08 הפסיקה העותרת לעבוד אצל מעסיקיה בתחום הסיעוד, וממועד זה היא שוהה בישראל בניגוד לדין.

ביום 14.9.09 הגישה העותרת את בקשתה למקלט מדיני בישראל, ונערך לה ראיון ראשוני.

ביום 30.11.11 נערך לעותרת ראיון בחינה מקדמית, ולאחר בחינת בקשתה דחתה המשיבה את בקשתה של העותרת למקלט בישראל.

5. בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתה של העותרת, בתגובה של המדינה לבקשה זו, ובתגובת העותרת לתגובת המדינה, אני סבור כי בנסיבות העניין יש מקום ליתן צו ביניים עד לבירור טענותיה של העותרת במסגרת העתירה, וזאת מהטעמים הבאים:

אכן, כפי שטוענת המשיבה בתגובתה, מתשובות העותרת בראיון עולה כי העותרת הגיעה לישראל על-מנת לעבוד, כאשר העותרת אינה מציינת כי היא נרדפת על-ידי ארגון "המובאדי" שרצח לטענתה את בעלה, וזאת בניגוד לנטען בעתירה.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מטענות העותרת לפיהן תשובותיה לשאלות שנשאלו בראיון לא נכתבו במלואן, וזאת בעיקר בהתחשב בכך שמפרוטוקול הראיון עולה לכאורה, שהעותרת לא הבינה את השאלות שנשאלה, שכן צויין: "עד כה האם הבנת את תוכן הראיון והשפה?" והעותרת השיבה: "לא.".

לאור האמור, על-אף שעל פניו נראה כי סיכויי העתירה אינם גבוהים בהתחשב במשך שהותה של העותרת בישראל ובכך שהעותרת "נזכרה" להגיש את עתירתה למעלה מ-3 שנים לאחר כניסתה לישראל, אני סבור כי לא ניתן לשלול בשלב זה את טענותיה של העותרת בדבר סכנת חיים ונרדפות, וטענותיה לעניין זה תיבחנה במסגרת העתירה.

יצויין, כי טענותיה של העותרת לניהול חיים משותפים עם אזרח ישראלי אינן מן העניין, וטענות מסוג זה דינן להתברר במסגרת ההליך המתאים אצל המשיבה.

בנסיבות העניין, ובהתחשב במאזן הנוחות, ניתן בזאת צו ביניים האוסר על הרחקתה של העותרת מישראל עד למתן פסק דין בעתירה.

המזכירות תקבע את התיק לדיון בעתירה.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דאנמיה גורונג
נתבע: מדינת ישראל-משרד הפנים
שופט :
עורכי דין: