ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרגרט דנה נגד יגאל לוי :

מרגרט דנה

נ ג ד

1. יגאל לוי

2. היועץ המשפטי לממשלה

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

הרשמת - כב' השופטת אסתר נחליאלי חיאט

החלטה

1. בפני בקשת המבקשת לפטור אותה מתשלום אגרה (בסך של כ - 480 ₪) בגין בקשת רשות ערעור שהגישה על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות.

2. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובתשובה ראיתי לפטור את המבקשת מתשלום מחצית מסכום האגרה.

3. תקנה 14(ג) לתקנות בתי משפט (אגרות), תשס"ז-2007 קובעת כי:

הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

מכאן, שבהתאם לתקנות תהיה הזכות לקבל פטור מאגרה תלויה בהוכחת שני תנאים מצטברים, האחד - הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה; השני - כי ההליך נשוא בקשת הפטור מאגרה מגלה עילת תביעה.

בהתאם להלכה על מי שטוען שהוא נעדר יכולת לשלם אגרה לפרוש בפני בית המשפט תמונה שלמה אשר למצבו הכלכלי כדי לשכנע בטענה שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה.

כך נאמר בע"א 229/89 חיים מצא נ. ציפורה מצא ואח', כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה. נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על בעל הדין המבקש. לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי... בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד"; כך בש"א 6669/94 מגרפטה נ. מנורה חברה לביטוח בע"מ או בש"א 7664/99 סופר נ. סופר ועוד שורה ארוכה מאוד של החלטות שמכנה משותף להם - כי יש לפרוש תמונה מלאה שיהיה בה להצביע על חוסר יכולת כלכלית.

יש גם לתת את הדעת לכך שפתיחת הליך משפטי מחייב תשלום אגרה וכל סטייה מחיוב זה היא חריגה מהכלל המחייב לבחון ולשקול את כל הנתונים הרלבנטיים ואין לאפשר מתן פטור אלא אם מתמלאים התנאים המלאים וכן כי בית משפט משוכנע בהצדק למתן הפטור.

וכך אומר כבוד השופט ג'ובראן בבשג"ץ 3320/11 ד"ר מעוז נ. הנהלת בתית המשפט:

"נראה כי במקרה דנן חשוב לחזור ולהדגיש מושכלות יסוד של מערכת המשפט. הליכים משפטיים עולים כסף. ניהול ההליך המשפטי מטיל עלויות הן על בעל הדין שפתח את ההליך והן על מערכת בתי המשפט, קרי, הקופה הציבורית, והצד שכנגד. "בעוד שבין בעלי-הדין ובין עצמם מהווה תוצאת ההליך בסיס לחיוב הצד המפסיד בהוצאות הצד הזוכה, הרי שהשירות הניתן על-ידי המדינה - בקיומה של מערכת בתי-משפט - כרוך באגרה שפותח ההליך צריך לשלמה. מטיבו מהווה החיוב באגרה קשר בין השירות הניתן ובין החיוב של משלם האגרה"...

...אגרת בית משפט מגלמת סכום שנדרש יוזם ההליך לשלם לידי המדינה, לא כתמחור מלא של ההתדיינות, אלא כהשתתפות שלו בחלק מן העלות של ההליך המשפטי וכנגד השירות המתקבל ממערכת המשפט...".

4. לטענת המבקשת, היא אם חד הורית לשני ילדים בני 11 ,מתקיימת מהבטחת הכנסה ואין באפשרותה לשלם את סכום האגרה. המבקשת טוענת כי היא מנהלת חשבון בנק בבנק הדואר וכי אין בבעלותה תוכניות חסכון, קופות גמל וכיוב'. עוד נטען, כי שני האחים של המבקשת מסייעים לה כלכלית מדי חודש בסכומים הנעים בין 500 ₪ ל- 1,000 ₪. המבקשת מוסיפה כי בחודש אוגוסט האחרון נזקקה לטיפול שיניים דחוף ומשכך הועבר לחשבונה סך של 10,000 ₪ לשם מימון עלות הטיפול וסיוע בהוצאות השוטפות. עוד נטען, כי המבקשת מתגוררת "בדירה בדמי שכירות מעמידר".

5. המשיב 1 מתנגד לבקשה וטוען שלמבקשת "יש כסף, כי היא מתגוררת "בבית יפה" וכי כל מטרתה להטרידו בהליכים משפטיים. עוד נטען שהמבקשת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו לזכות המשיב על ידי בית המשפט קמא.

6. כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים ראיתי לפטור את המבקשת מתשלום מחצית סכום האגרה.

על פי אישור המוסד לביטוח לאומי שצורף לבקשה, המבקשת אכן מתקיימת מגמלת הבטחת הכנסה. לפי תקנה 14 (ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, מהווה קבלת גמלת הבטחת הכנסה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית של המבקשת לשלם את האגרה. יחד עם זאת, במקרה הנדון לא ראיתי לפטור את המבקשת ממלוא סכום האגרה שכן מעיון בפירוט חיובי כרטיס האשראי של המבקשת עולה בין היתר, כי בוצעו תשלומים למסעדות וכן תשלומים של מאות שקלים לחברת הסלולר "פרטנר תקשורת". לזאת אוסיף, כי מעיון בבקשת רשות הערעור ובפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות ספק אם מדובר בסיכויי ערעור טובים (הגם שכשמדובר באגרה הבחינה הנעשית היא הליך מגלה עילה). במסגרת פסק דינו, דחה בית המשפט את תביעת המבקשת (התובעת שם) נגד המשיב (הנתבע שם) בה נטען כי נגרמו נזקים לדירה בה מתגוררים המבקשת וילדיה כתוצאה מעבודות שיפוץ אותן ביצע המשיב בדירה. בית המשפט קבע כי המבקשת כשלה מלהרים את נטל ההוכחה המוטל עליה ובכלל זה לא הציגה הסכם התקשרות בין הצדדים או הצעת מחיר. כן נקבע שלא ניתן לקבוע בוודאות את הקשר הסיבתי בין עבודות המשיב לבין הליקויים הנטענים וממילא לא ניתן לקבוע מה גובה הנזק ומה עלות התיקון. קביעות אלה -הקביעות נשוא ערעורה של המבקשת- הן קביעות עובדתיות שערכאת הערעור לא נוטה להתערב בהן, וגם מטעם זה לא מצאתי לפטור את המבקשת מתשלום מלוא סכום האגרה אך מאידך, ראיתי לפטרה מתשלום מחצית האגרה כדי לא למנוע ממנה יומה בבית המשפט.

למען הסדר הטוב, אני רואה לציין כי טענות המשיב לפיהן המבקשת לא שילמה את ההוצאות שנפסקו לטובתו במסגרת פסק דינו של בית המשפט קמא אינן רלבנטיות לבקשה דנא שכן סכום האגרה לא נועד להבטיח את הוצאות המשיב במסגרת בקשת רשות הערעור.

7. סיכומו של דבר, המבקשת פטורה מתשלום מחצית סכום האגרה.

המבקשת תשלם את המחצית של האגרה תוך 30 ימים שאם לא כן תמחק בקשת רשות הערעור ללא משלוח הודעות או התראות נוספות.

ת.פ בהתאם.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרגרט דנה
נתבע: יגאל לוי
שופט :
עורכי דין: