ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חנה פיסינגר נגד אברהם משה פיסינגר :

חנה פיסינגר

נ ג ד

אברהם משה פיסינגר

בית משפט השלום בראשון-לציון

כב' השופטת הלית סילש

החלטה ופסק דין חלקי

לפני בקשתה של הנתבעת לתיקון כתב הגנתה.

עניינה של התובענה דנן הוא עתירתו של התובע לפירוק השיתוף במקרקעין.

כתב ההגנה המקורי אשר הוגש מטעם הנתבעת, לא חלק על זכותו של התובע לפירוק השיתוף, כמו גם ניתנה במסגרתו הסכמת הצדדים כי הפירוק ייעשה על דרך של מכירת המקרקעין ושלא על דרך של פירוק בעין.

ביום 14.7.11 הוגשה לי הסכמה דיונית של הצדדים לעניין פירוק השיתוף לרבות על דרך של מינוי באי כוחם של הצדדים דאג ככונסי נכסים במשותף לצורך ביצוע הפירוק.

להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה.

עם זאת הכונסים לא הצליחו לקדם את הליך פירוק השיתוף בפועל, ובהמשך הוגשה לי בקשה לשחרור עו"ד פרס מייצוג הנתבעת תוך שבא כוחה הנוכחי נוטל על עצמו את ייצוגה.

מינוים של בא כוח התובע ושל עורכת הדין פרס ככונסי נכסים בוטל, והוגשה לי בקשת הנתבעת לתיקון כתב ההגנה.

עיון בכתב ההגנה המתוקן מלמד כי עיקר המחלוקת שבין הצדדים אינה נוגעת לעצם זכותו של התובע לעתור לפירוק השיתוף, אלא על הדרך בה יתבצע.

נוכח כך, במסגרת בקשה זו אני נדרשת למעשה ליתן את הדעת למספר סוגיות:

- שאלת ההצדקה במתן ההיתר לתיקון כתב ההגנה בשלב הנוכחי.

- קיומה של הסכמה דיונית לה ניתן תוקף של החלטה.

- משמעות מתן ההיתר לתיקון כתב ההגנה על המשך ההליכים בתיק זה.

- סוגיית ההוצאות.

לכאורה, בית המשפט העליון נתן דעתו לא אחת לכך שיש לנקוט ביד רחבה בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות וייתכנו מקרים שאף בשלב הערעור יינתן בידי בעל הדין היתר לכך.

בבסיסה של הלכה זו עומדת לכאורה המחשבה כי מטרת ההליך הינה הגעה לתוצאה המשפטית והעובדתית הנכונה ביותר.

אפילו מקום בו כשל בעל דין בהגשת כתבי טענותיו, הרי שכל עוד לא נסתם הגולל על ההליך, על בית המשפט לבחון האם הנזק שייגרם לצד שכנגד, כפועל יוצא של היענות לבקשה, ניתן לתיקון על דרך של פסיקת הוצאות.

נוכח כך, היה מקום לכאורה להיעתר לבקשה מייד עם הגשתה.

ואולם, במקרה דנן, מעבר לבקשה לתיקון כתב ההגנה, המשמעות המעשית של ההחלטה הינה ביטול החלטה ששואבת מקורותיה מהסכמה דיונית שהתקבלה בין הצדדים.

בהתאם להוראות תקנה 104 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, רשאי בית המשפט, בכל עת, ולפי תנאים שייראו לו צודקים, להתיר לבעל דין שיתקן כל הודיה שלו בעובדה או שיחזור ממנה.

במקרה דנן מבקשת למעשה הנתבעת לחזור בה מהודיה בטענה עובדתית על פיה פירוק השיתוף במקרקעין נשוא הדיון אפשרי רק על דרך של מכירתם.

עיון בפסקי הדין השונים שנתנו בהתייחס לתקנה 104 מלמד כי בית המשפט לא יטה לאפשר לבעל דין חזרה מהסכמה דיונית, אלא במקרים מוגדרים.

קיימת חשיבות של ממש לוודאות המשפטית הנובעת ממתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, ובמקום בו יתיר בית המשפט, בכל עת, לכל צד, לחזור בו מהסכמות אלו, תיפגם במידה רבה יכולתו של בית המשפט לסייע בידי הצדדים לקדם את ההליך.

דומה כי בבואו של בית המשפט לבחון שאלת מתן היתר לבעל דין לחזור בו מהסכמה דיונית זו או אחרת, הוא נדרש לבחון את משמעות ההחלטה, השלכותיה על הצדדים, מקורה, התנהלותם של הצדדים לאחר מתן ההחלטה ושאלת שינוי מצבו של מי מהם עקב כך.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, אני סבורה כי מכלולם מצדיק ביטולה של ההסכמה הדיונית וזאת, בעיקר, נוכח הנתונים הבאים:

א. במקרה דנן לא הוכח בפני כי עקב ההסכמה הדיונית שינה התובע מצבו לרעה, למעט לעניין הימשכות ההליכים והצורך להידרש לפעולות שונות לצורך מכירת המקרקעין ומינוי כונסי הנכסים.

ב. אי בירור שאלת החלופות האפשרויות למימוש פירוק השיתוף יכול ותגרום לנזק, הן לנתבעת והן לתובע עצמו.

ג. שאלת הדרך המיטבית, או קיומן של החלופות לפירוק השיתוף, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסגרת כתב ההגנה המתוקן, היא שאלה תכנונית ושמאית. יני סבורה כי הדרך להתמודד עמה היא בביטול אפשרותה של הנתבעת לבירורה.

ד. סוגיית הנזק שנגרם לתובע עקב דרך התנהלותה של הנתבעת, יכול וימצא פתרונו על דרך של פסיקת הוצאות.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, אני סבורה כי נקודת האיזון בעניינם של הצדדים שבפני, מצויה על דרך של מתן היתר לתיקון כתב ההגנה, תוך ביטול ההסכמות הדיוניות אליהן הגיעו הצדדים וזאת כנגד פסיקת הוצאותיו של התובע.

ויובהר, פסיקת הוצאות אין מטרתה עונשית אלא שהיא באה להציב את התובע במקום בו היה אלמלא דרך התנהלותה זו של הנתבעת.

כן יובהר כי תשלום ההוצאות אינו מותנה בתוצאות ההליך ועניינו אך השבת המצב לקדמותו.

החלטתה של הנתבעת לשינוי ייצוגה המשפטי, אינו יכול להוות טעם לאי חיובה בהוצאותיו של התובע.

עקב כך, ניתן בזאת היתר לנתבעת לתקן את כתב הגנתה, תוך צירוף חוות הדעת מטעמה, וזאת כנגד תשלום הוצאות התובע בסך של 4,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 21 יום מהיום, שאם לא כן, ייראו את הנתבעת כמי שחזרה בה מבקשתה לתיקון כתב ההגנה.

במקביל ונוכח האמור בכתב ההגנה המתוקן, ניתן בזאת פסק דין במסגרתו אני מורה על פירוק השיתוף במקרקעין נשוא התביעה.

לצורך בחינת אפשרות הדרך המיטבית לביצוע פירוק השיתוף, יודיעו הצדדים בתוך 21 יום מהיום האם ניתנת הסכמתם למינויו של מומחה מטעם בית המשפט, תוך ויתור על העדת המומחה מטעם הנתבעת, ועל מנת לקדם את התיק לגופו.

תשומת לב הצדדים מופנית לכך כי נוכח הוראות תקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, שמורה לי ממילא האפשרות למינויו של המומחה, כעת או בשלב מתקדם יותר.

השאלה לעת הזו הינה לעניין תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי ונוכח העובדה כי לא מונחת, לעת הזו, חוות דעת נגדית מטעם התובע.

המזכירות תשלח העתק החלטתי זו לצדדים.

נקבע לת.פ. ליום 21.1.12

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חנה פיסינגר
נתבע: אברהם משה פיסינגר
שופט :
עורכי דין: