ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רפי אזולאי ו-14 אחרים נגד מדינת ישראל - משטרת ישראל :

רפי אזולאי ו-14 אחרים

ע"י ב"כ עו"ד משה דנוך

נ ג ד

1. מדינת ישראל - משטרת ישראל

2. מדינת ישראל - המשרד לביטחון פנים

3. מדינת ישראל - משרד האוצר

ע"י ב"כ עו"ד שלומי ירדן

בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע

כב' השופט יוחנן כהן

פסק דין

1. עניינו של פסק דין זה הינו החלטת כב' הרשם צביקה פרנקל (להלן: "הרשם"), ולפיה נדחתה בקשת המערערים לגילוי מסמכים משלטונות צה"ל (להלן: "הבקשה").

2. המדובר בבקשה אשר הוגשה במסגרת תובענה להשוואה בין שכרם של המערערים המשרתים במשטרת ישראל כ"בוחני תנועה" לבין בעלי תפקידים זהים המשרתים בצה"ל.

3. הרשם בהחלטתו דחה את הבקשה, הן מהסיבה שצה"ל אינו צד להליך והן מהסיבה שהעלאת התמריץ בצה"ל ניתנה, לטענת המדינה, ללא אישור האוצר, כפי שפורט בכתב הגנתה.

טענות הצדדים:

4. טענות המערערים:

א. לטענת המערערים, נפלה שגגה בהחלטת הרשם, שכן לא ניתנה להם ההזדמנות להשיב לתגובת המדינה כמקובל ובמקביל לתקנה 241(ג1) לתקנות סדר האזרחי, תשמ"ד - 1984.

ב. עוד טענו המערערים, כי כב' הרשם שגה בדחיית הבקשה מהטעם שצה"ל אינו צד להליך, שכן המדובר בתביעה אשר הוגשה כנגד משטרת ישראל המיוצגת על ידי המדינה וצה"ל הינו אחד מהגופים שלה.

ג. המערערים הוסיפו, כי החלטת הרשם נתמכת כאמור בכתב ההגנה אשר טרם התבררו אמיתות הטענות האמורות בו.

ד. המערערים ציינו בבקשתם, כי בית הדין נוהג כבדרך של שגרה בתביעות מעין אלו ונעתר לבקשות תובעים להורות על גילוי מסמכים משלטונות צה"ל.

5. טענות המשיבה:

א. המשיבה בתגובתה ביקשה לדחות את הערעור וטענה כי הליכי גילוי מסמכים אינם נוהגים אלא בין בעלי דין שבתובענה ומאחר וצה"ל אינו בעל דין, הרי שאין לחייבו.

ב. עוד טענה המשיבה, כי ככל שהתובעים מעוניינים לקבל מידע מצה"ל, באפשרותם לפנות לצה"ל בבקשה מתאימה בהתאם לחוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998.

ג. המשיבה הוסיפה כי המסמכים והמידע המבוקש הינו בהיקף רחב ואינו רלבנטי לצורך בירור התובענה, שכן החלטת צה"ל ניתנה שלא בידיעת משרד האוצר וללא אישורו.

דיון והכרעה

6. אקדים אחרית לראשית ואומר כי מעיון בהודעת הערעור ובתגובת המשיבה מצאתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

7. הוראות תקנה 46 לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי-דין) התשנ"ב - 1991 קובעות כי: -

"(א) בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל-דין, אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

...

(ג) בהחליטו בבקשה כאמור בתקנה משנה (א) או (ב), ישקול בית-הדין או הרשם, כל הצעה שתבוא מצד בעל-דין, למסור פרטים או להודות בעובדות או להראות או להמציא מסמכים".

תקנה 46 הנ"ל, היא מקור הסמכות ליתן צו למתן פרטים נוספים ולגילוי או לעיון במסמכים על מנת לאפשר דיון יעיל.

7. השיקול המרכזי במתן צו לגילוי מסמכים הינו שאלת הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש, כאשר יש בגילוי, כדי לסייע לדיון יעיל או לחסכון בהוצאות. צו לגילוי מסמכים לא ינתן מקום בו יש בכך משום הכבדה קשה על צד לדיון. במקרה כזה, יאזן בית הדין בין נחיצותם של המסמכים לסייע בגילוי האמת לבין הנטל אשר הגילוי ומתן זכות עיון, יטילו על הצד שכנגד.

מדיניותו של בית הדין לעבודה היא להרשות גילוי מסמכים הנחוצים כדי להגיע לחקר האמת ולאפשר בירור יעיל של הפלוגתאות, תוך שמירה על איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים.

8. במסגרת בחינת האינטרסים של הצדדים, על בית-הדין לאזן בין הצורך בגילוי האמת מחד, לבין ההכבדה אשר היענות לבקשה תטיל על המשיבים, אגב בדיקת הרלוונטיות של הפרטים והמסמכים המבוקשים (ע"א 3576/94 השקמה הוצאה לאור נ' רום, פ"ד מח (4) 388).

9. בעניין הגדרת הרלבנטיות של המסמכים לצורך גילו מסמכים נפסק כי:

"...הרלבנטיות של מסמך לעניין גילוי רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלבנטיות לצרכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים.

מסמך שיש בו כדי לסייע לקו החקירה הוא רלבנטי. לעומת זאת מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בעניינו של בעל דין אין לגלותה..."

(ראה בר"ע 6546/94 בנק איגוד - אזולאי, פד"י מט (4) 54).

10. בבסיס המחלוקת בין הצדדים ניצבת השאלה האם המערערים זכאים להשוואת תנאי שכרם לעמיתהם המשרתים בצה"ל ולשם כך נדרשים נתונים המצויים בתחום ידיעתה או השגחתה של המשיבה.

11. עם זאת עיון בבקשה מגלה כי המערערים חפצים בקבלת מידע רחב ומקיף, אשר נראה כי רק לגבי חלק ממנו קיימת רלבנטיות לתובענה וזאת מבלי להתייחס בשלב זה לטענת ההגנה כפי שתיארה המדינה בטיעוניה כפי שציין הרשם בהחלטתו.

12. לפיכך, הריני סבור כי יש לאפשר קבלת חלק מהנתונים המבוקשים על ידי המערערים מצה"ל, באמצעות תעודת עובד ציבור.

13. לנוכח האמור, ניתן בזה צו לרמ"ד שכר באגף משאבי אנוש בצה"ל, רס"ן מרטין בורשטיין (להלן: "רמ"ד שכר") או מי מטעמו, להגיש תעודת עובד ציבור אשר בה ישיב על השאלות כדלקמן:

א. מה מספר התקנים ואיושם של חוקרי תאונות הדרכים בצה"ל בחלוקה למחוזות ו/או יחידות?

ב. ככל שזכו חוקרי התאונות בצה"ל לתמריץ ו/או למענק חד פעמי, ממתי ועד מתי ניתן תמריץ זה?

ג. בהמשך לשאלה קודמת, האם ניתן תמריץ לחוקרי תאונות דרכים לנוכח סיכום בין משרדי, בין משרד האוצר לצה"ל במהלך חודש מאי 2010? ככל שניתן תמריץ מה היקפו?

ד. מהי הגדרת תפקיד של חוקר תאונות דרכים בהתאם לפקודת מטכ"ל?

14. ב"כ המדינה ידאג למסירתו של צו זה לרמ"ד שכר לא יאוחר מיום 10/1/12.

15. רמ"ד השכר ימסור באמצעות ב"כ המדינה, את תעודת עובד ציבור לבית הדין בצירוף העתק לב"כ המערערים עד ליום 9/2/12.

16. לעיון ביום 15/2/12.

17. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א בטבת תשע"ב, 27 בדצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רפי אזולאי ו-14 אחרים
נתבע: מדינת ישראל - משטרת ישראל
שופט :
עורכי דין: