ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עיריית אשדוד נגד א.י.ב הנדסה והשקעות בע"מ :

עיריית אשדוד

נ ג ד

1. א.י.ב הנדסה והשקעות בע"מ (בפירוק)

2. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

בבית המשפט העליון

 

כבוד השופט נ' הנדל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 11.8.2011 ברע"א 33132-06-11 שניתן על ידי כבוד הנשיא ס' אלון

בשם המבקשת - עו"ד מיכאל שחור; עו"ד עדי טל

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (הנשיא ס' אלון) ברע"א 33132-06-11 מיום 11.8.2011 לפיו התקבלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריית-גת (השופט י' אקסלרד) וניתן צו מניעה זמני האוסר על חילוט ערבות בנקאית שהוצאה על ידי המשיב 2 להבטחת ביצוע התחייבות המשיבה 1 כלפי המבקשת על פי הסכם שנערך ביניהן.

העובדות הצריכות לעניין והליכים קודמים

1. ביום 9.1.2008 נערך הסכם בין המבקשת לבין המשיבה 1 (להלן: החברה) לפיו התחייבה החברה לבצע עבודות שונות בהיכל התרבות באשדוד (להלן: ההסכם הראשון). בהתאם להסכמת הצדדים הנפיק המשיב 2 (להלן: הבנק) ערבות בנקאית עד לסכום כולל של 327,330 ש"ח בקשר להתחייבויות החברה כלפי המבקשת על פי "חוזה לביצוע עבודות גבס, קונסטרוקציות מתכת, צבע ופירוקים בהיכל התרבות באשדוד" הוא ההסכם הראשון.

2. ביום 3.3.2009 נערך הסכם נוסף בין הצדדים שכותרתו "תוספת לחוזה לביצוע עבודות גבס קונסטרוקציית מתכת, צבע ופירוקים" (להלן: ההסכם הנוסף). על פי הסכם זה הורחב היקף ההתקשרות עם החברה כך שזו תספק שירותי קבלן ראשי וכן שירותים נוספים בקשר לפרויקט בהיכל התרבות באשדוד. בנוסף, התחייבה החברה להמציא למבקשת ערבות בנקאית על סך של 250 אלף ש"ח להבטחת התחייבויותיה על פי הוראת ההסכם הנוסף או להגדיל בסך האמור את הערבות הבנקאית שניתנה להבטחת התחייבויותיה על פי ההסכם הראשון. יחד עם זאת צויין כי החברה תהיה רשאית לעשות שימוש בערבות הבנקאית שכבר הופקדה בידי המבקשת. אין חולק כי לאחר עריכת ההסכם הנוסף הוארכה הערבות הבנקאית שניתנה, אך כי נוסחה לא שונה.

3. לאחר שהחברה נקלעה לקשיים ניתן ביום 9.4.2010 צו לפירוקה ומונה לה מנהל מיוחד.

4. ביום 8.8.2010 פנתה המבקשת לבנק בדרישה לחילוט הערבות. בעקבות זאת פנה המנהל המיוחד לבית המשפט לפירוק בבקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על חילוט הערבות. במסגרת הבקשה נטען כי הדרישה לחילוט הערבות הינה שרירותית ואינה מפורטת דיה ועל כן מקרה זה נמנה על אותם מקרים חריגים בהם יש לאסור על חילוט הערבות. בנוסף, נטען כי המבקשת אמנם טוענת כי נגרמו לה נזקים בעקבות אי השלמת העבודות על פי ההסכם הראשון אך לא פירטה דבר באשר לאותם נזקים או היקפם ולא פנתה בפנייה מוקדמת בעניין לחברה. בהחלטתו מיום 31.8.2010 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ד' מינץ) כי הערבות לא תחולט עד ליום 1.11.2010 על מנת לאפשר לצדדים לנסות ולהגיע להסכמות באשר להתחשבנות ביניהם.

5. הצדדים לא הגיעו להסכמות כאמור וביום 17.1.2011 פנתה המבקשת בשנית לבנק בדרישה לחילוט הערבות. בגדר הבקשה ציינה כי חילוט הערבות נעשה בין היתר בשל הפרת ההסכם הראשון וההסכם השני ובשל נזקים שנגרמו למבקשת בשל התנהלות החברה בפרויקט. בעקבות זאת, ובהתאם להיתר שניתן למנהל המיוחד על ידי בית המשפט שלפירוק, הגישה החברה ביום 27.1.2011 תביעה כספית כנגד המבקשת לבית משפט השלום בקריית-גת. בד בבד הגישו החברה והבנק בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על חילוט הערבות וזאת עד להכרעה בתביעה. במסגרת הבקשה נטען כי הערבות נועדה להבטחת התחייבות החברה על פי ההסכם הראשון ואינה נוגעת כלל להסכם הנוסף בעוד שטענות המבקשת נוגעות בעיקרן להתנהלות החברה בקשר עם ההסכם השני. משכך נטען כי לא התמלאו התנאים לחילוט הערבות. בנוסף, נטען כי דרישת החילוט הינה שרירותית, אינה מפורטת דיה והועלתה בחוסר תום לב וכי היא נועדה אך ורק על מנת להפעיל לחץ על החברה.

6. בית משפט השלום דחה את הבקשה למתן צו המניעה הזמני. נקבע כי הערבות שהונפקה היא ערבות אוטונומית להבטחת התחייבות החברה על פי שני ההסכמים שנערכו בין הצדדים. את מסקנה זו סמך בית משפט השלום על נוסחו של ההסכם הנוסף ממנו למד כי כוונת הצדדים הייתה לראות בשני ההסכמים כמקשה אחת ובערבות שהונפקה ערבות להבטחת התחייבויות החברה על פי שני ההסכמים גם יחד. בנוסף נקבע כי מן העובדה כי החברה לא הפקידה ערבות בנקאית נוספת בידי המבקשת יש ללמוד כי היא בחרה באופציה שהייתה נתונה לה לעשות שימוש בערבות הבנקאית שכבר הופקדה להבטחת התחייבויותיה על פי ההסכם הנוסף. עוד נקבע כי התנאים למימוש הערבות הבנקאית התקיימו וכי לא התקיימו במקרה זה נסיבות מיוחדות המצדיקות את עיכוב חילוט הערבות שכן אין מדובר בדרישה שרירותית מצד המבקשת וכן מאחר שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת.

7. בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי התקבלה. בית המשפט המחוזי קבע כי על פי נוסחו המפורש של כתב הערבות צריכה דרישת הפירעון מצד המבקשת להיות בקשר להתחייבות החברה על פי ההסכם הראשון בעוד שבדרישת החילוט כרכה המבקשת את החילוט בהפרת התחייבויות החברה על פי שני ההסכמים ובנזקים שנגרמו לה בעקבות התנהלות החברה בקשר עם שני ההסכמים. עוד ציין בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא פנתה בדרישה לחילוט הערבות אלא לאחר חתימת ההסכם השני ולאחר שניתן למנהל המיוחד היתר להגיש תביעה כנגד המבקשת וכי המבקשת לא הציגה כל מסמך לפיו הבנק הסכים להרחבת הערבות אף ביחס להתחייבויות החברה על פי ההסכם הנוסף. בנוסף, ציין בית המשפט המחוזי כי על פי הראיות שהובאו לפני בית משפט השלום דרישת החילוט מתמקדת ביתרת מקדמות נטענות ששילמה המבקשת לחברה בקשר עם ההסכם הנוסף ולא בקשר עם ההסכם הראשון.

על יסוד האמור ונוכח הספקות בדבר עצם קיומו של חיוב נטען או היקפו והתאמות לדרישת הפירעון קבע בית המשפט המחוזי כי יש מקום לעכב את חילוט הערבות הבנקאית. בהקשר זה אף נתן בית המשפט המחוזי דעתו לשיקולי מאזן הנוחות לרבות המשמעות של חילוט הערבות ביחס לחברה בהליכי פירוק ולהיות הבנק בעל חוסן פיננסי נאות.

8. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני בגדרה טוענת המבקשת כי בית המשפט המחוזי טעה כשהתערב בהחלטת בית משפט השלום שכן מקרה זה אינו נמנה על אותם המקרים הנדירים בהם ערכאת ערעור תתערב בהחלטת הערכאה הדיונית בנוגע לסעדים זמניים. עוד נטען כי מסקנותיו וקביעותיו של בית משפט המחוזי עומדות בניגוד לראיות ולעדויות שהובאו לפני בית משפט השלום. בנוסף נטען כי החלטתו של בית המשפט המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה המנחה בנוגע לחילוט ערבות אוטונומית. בהקשר זה מצביעה המבקשת על כך כי נגרמו לה נזקים שונים כתוצאה מהפרת ההסכם הראשון ומהפרת ההסכם הנוסף ומוסיפה כי התמלאו התנאים לחילוט הערבות. המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיבים נמנעו מלהציג מסמכים שונים לבית המשפט המחוזי, כי העלו לראשונה טענות עובדתיות בשלב הדיון לפני בית המשפט המחוזי וכי לא תמכו את בקשתם בתצהיר כנדרש. לבסוף, נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת וכי לא הוכח קיומו של נזק בלתי הפיך כתוצאה מחילוט הערבות.

9. דין בקשת רשות הערעור להידחות. סוגיות חילוט ערבות בנקאית עשויה לעורר שאלות משפטיות מעניינות. עיון בהחלטת בית משפט השלום, בהחלטת בית המשפט המחוזי ובפרוטוקול הדיון לפני בית משפט השלום, מותיר רושם כי התשתית העובדתית - שהינה כמובן מרכיב חיוני ביישום הדין - אינה נהירה וכי יש בה פנים לכאן ולכאן. על רקע זה ניתן להבין את הגישות השונות בהן נקטו בתי משפט קמא. אדגיש כי המחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לתוקף הערבות בתור שכזו אלא עניינה ברוחב התפרסותה על התחייבויות המשיבה ובפרט האם נועדה היא להבטיח אף את התחייבויותיה על פי ההסכם הנוסף. בנסיבות אלה, סבורני כי מוטב, מבחינת מאזן הנוחות, לשמור על המצב הקיים. על כך אוסיף כי עסקינן בדיון ב"גלגול שלישי" בעוד שההכרעה בעניין שלפני נעשתה על יסוד הנסיבות הקונקרטיות של המקרה.

בהינתן כל אלו, החלטתי להורות על דחית הבקשה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, א' בטבת תשע"ב (27.12.11).


מעורבים
תובע: עיריית אשדוד
נתבע: א.י.ב הנדסה והשקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: