ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פלוני נגד פלוני :

1. פלוני

2. פלונית

נ ג ד

1. פלוני

2. פלונית

3. מינהל מקרקעי ישראל

4. פלונית

בבית המשפט העליון

כבוד השופט י' דנציגר

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעמ"ש 12445-01-11 מיום 15.9.11 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיאה א' שילה והשופטים א' מקובר ו-או פלאוט

בשם המבקשים - עו"ד ג' מיכאלי; עו"ד ע' זאוברמן

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (סגן הנשיאה א' שילה והשופטים א' מקובר ו-ו' פלאוט) בעמ"ש 12445-01-11 מיום 15.9.2011 בו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא (השופטת ר' מקייס) מיום 22.11.2010 והתקבל ערעור שכנגד שהוגש על ידי המשיבים 2-1.

רקע והליכים קודמים

1. המשיבים 2-1 (להלן: ההורים) הם בעלי מעמד של ברי-רשות במשק חקלאי במושב באזור השרון. ביום 13.7.1982 מינו ההורים את המבקשים שהם בנם וכלתם כ"בנים ממשיכים" במשק. המבקשים בנו את ביתם על מגרש הסמוך למשק ההורים המהווה חלקה נפרדת (להלן: המגרש) ועברו להתגורר בו בשנת 1990. באותה השנה חתמו ההורים והמבקשים לפני עורך דין על "כתב ביטול בן ממשיך" (להלן: כתב הביטול). על פי כתב הביטול המבקשים ויתרו על מעמדם כ"בנים ממשיכים" במשק. העתק מכתב הביטול הומצא לסוכנות היהודית שהייתה צד להסכם מכוחו הוענקו להורים הזכויות במשק (אם כי בשנת 1986 התקשר מינהל מקרקעי ישראל ישירות עם האגודה השיתופית של המושב בהסכם המסדיר את זכויות החברים במקרקעי המושב). בשנת 1996 נתנו ההורים רשות למבקשים לנטוע ולעבד מטע זיתים בשטח של 12 דונם במשק ורשות להחנות כלי רכב המשמשים את המבקש 1 בעבודתו בשטח נוסף. בשנת 2006 חתמו ההורים, בנם הנוסף דרור (להלן: האח דרור) ורעייתו על מסמכים לפיהם מונו האח דרור ורעייתו כ"בנים ממשיכים" במשק. יצויין כי האח דרור לא עזב את המשק לעולם ואף בנה את ביתו בשטח המשק והתגורר בו עם משפחתו.

2. המבקשים הגישו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בה עתרו למתן צו מניעה קבוע שיאסור על רישום האח דרור ורעייתו כ"בנים ממשיכים" ולמתן צו שיורה על רישומם כ"בנים ממשיכים". לחלופין עתרו לפיצול המשק ולרישום המגרש כיחידה נפרדת תוך שההורים יישאו בהוצאות הכרוכות בכך. כן עתרו המבקשים לפיצויים בגין השקעותיהם במטע הזיתים ובשטח ששימש להם כחניה. ההורים הגישו תביעה שכנגד בה עתרו כי יוצהר שהמבקשים אינם "בנים ממשיכים" וכי האח דרור ורעייתו הם "בנים ממשיכים" במשק. כן עתרו לסילוק ידם של המבקשים ממטע הזיתים ומשטח החניה. בנוסף עתרו ההורים לפיצול המשק תוך שהמבקשים יישאו בעלויות הפיצול.

3. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת המבקשים וכן את התביעה שכנגד שהגישו ההורים. נקבע כי המבקשים אינם בעלי מעמד של "בנים ממשיכים" מאחר שכתב הביטול נחתם כדין וכי אין בהתנהלות ההורים לאחר מכן כדי לשנות ממסקנה זו. עוד נקבע כי השטח של מטע הזיתים ושטח החניה ניתן למבקשים כמתנה וכי לא קמה עילה להורים לחזור בהם מנתינתה. באשר לפיצול המגרש מן המשק נקבע כי לא הוכח שפיצול כאמור אפשרי, כי לא נקבעו הסדרים מחייבים באשר לנשיאה בנטל עלויות הפיצול, וכי הצדדים יכולים להגיע להסכמות בעניין בימי חייהם של ההורים ואם לא יגיעו להסכמה כאמור, יוכלו המבקשים להסכים עם האח דרור בעניין והוא יישא בעלויות הפיצול כחלק מהפיצוי שהצהיר כי בכוונתו לשלם למבקשים.

4. ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה נדחה והערעור שכנגד שהגישו ההורים התקבל.

באשר לאי ההכרה במבקשים כ"בנים ממשיכים" קבע בית המשפט המחוזי כי אין עילה להתערב בממצאיו העובדתיים של בית המשפט לענייני משפחה שביססו קביעה זו שכן אלו מבוססים היטב על חומר הראיות שהונח לפניו.

באשר לזכויות המבקשים במטע הזיתים ובחניה, מצא בית המשפט המחוזי כי קמה עילה להתערבותו בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. נקבע כי לקביעת בית המשפט לענייני משפחה באשר למתן הזכויות בשטחים אלו במתנה אין יסוד בחומר הראיות והיא סותרת ממצאים אחרים שנקבעו בפסק הדין לפיהם המבקשים קיבלו רשות בלבד לשימוש בשטח כמטע זיתים וכחניה. כן נקבע כי קביעה זו סותרת את טענות המבקשים אשר עתרו לפיצוי כספי בגין השקעותיהם בשטחים אלו ולא טענו כלל להיות שטחים אלו בגדר מתנה שניתנה להם. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע בהקשר זה כי אין מקום לחייב את ההורים בפיצוי המבקשים בגין השקעותיהם שכן אלו האחרונים לא הביאו כל ראיה להוכחת השקעותיהם או שיעורן.

באשר לעלות הכרוכה בפיצול המגרש מן המשק קבע בית המשפט המחוזי כי יש לבטל את חיובו של האח דרור בעלות זו שכן לא היה כלל צד להליך לפני בית המשפט לענייני משפחה. כן נקבע כי בנסיבות העניין, בהן המגרש ניתן למבקשים במתנה מן ההורים, החובה לשאת בעלות הכרוכה בפיצול זה מוטלת על המבקשים. צויין בהקשר זה כי האח דרור נשא בעלות פיצול המגרש שהוא קיבל מן ההורים.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

טענות המבקשים

5. המבקשים טוענים כי בית המשפט המחוזי טעה כשחייב אותם לשאת בעלות פיצול המגרש מהמשק. בהקשר זה נטען כי המבקשים שינו מצבם לרעה על יסוד התחייבות ההורים כי הם יהיו הבנים הממשיכים במשק ועל יסוד התנהגותם, אף לאחר חתימת כתב הביטול, ממנה השתמע כי יתירו להם להתגורר בבית אותו בנו על המגרש. עוד נטען כי בית המשפט המחוזי טעה בקביעתו לפיה אין בהתנהגות ההורים לאחר החתימה על כתב הביטול כדי לאיין את תוקפו. בנוסף, תוקפים המבקשים את התערבות בית המשפט המחוזי בקביעתו של בית משפט לענייני משפחה לעניין זכויותיהם במטע הזיתים והחניה. נטען כי קביעת בית המשפט המחוזי אינה עולה בקנה אחד עם מלוא חומר הראיות שהוצג לפני בית המשפט לענייני משפחה. לבסוף, טוענים המבקשים כי מקרה זה מעורר שאלות החורגות מגדר עניינם הקונקרטי באופן המצדיק מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

דיון והכרעה

6. דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת באותם מקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר עניינם הפרטני של הצדדים או מקום בו נדרשת התערבות בית משפט זה מטעמי צדק בשל החשש לגרימת עיוות דין [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)]. מקרה זה אינו נמנה על אותם המקרים שכן טענות המבקשים כולן תחומות לנסיבות הקונקרטיות של הסכסוך בינם לבין יתר בני משפחתם. אף טענותיהם הנוגעות ליישום שגוי של בית המשפט המחוזי של הלכות מושרשות אין בהן כשלעצמן להקים עילה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (ראו למשל: רע"א 2750/11 באיבסקי נ' י.ע.ש.ב.ד. בע"מ (לא פורסם, 15.5.2011), בפסקה 6 להחלטת השופט ע' פוגלמן). בנוסף, איני סבור כי נדרשת התערבות בית משפט זה מטעמי צדק: שתי ערכאות נדרשו לסכסוך בין הצדדים והכריעו בו לגופו לאחר שטענות המבקשים נדונו על ידן ונדחו. לא נגרם איפוא למבקשים כל עיוות דין.

7. למעלה מן הצורך אציין כי איני סבור שקמה עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

באשר לרכישת מעמד של "בנים ממשיכים" מכוח התנהלות ההורים לאחר החתימה על כתב הביטול, הרי שעיון בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מעלה כי דחיית טענות המבקשים בעניין זה מבוססת כדבעי על חומר הראיות ועל עדויות הצדדים, תוך העדפת עדויות אחרות על פני עדות המבקש 1. אעיר בהקשר זה כי בית המשפט לענייני משפחה נתן את דעתו לעדויות שהובאו בפניו הן לעניין הרקע למינוי המבקשים כ"בנים ממשיכים", הן לעניין הרקע לחתימה על כתב הביטול והן לעניין התנהלות ההורים לאחר החתימה על כתב הביטול. מסקנתו כי בכתב הביטול ביקשו ההורים לחזור בהם מהסכמתם למינוי המבקשים כ"בנים ממשיכים" הינה קביעה המבוססת כדבעי על הראיות ועל העדויות שהובאו. כך גם הקביעה כי אין בהתנהלותם לאחר מועד החתימה על כתב הביטול כדי ללמד על חזרתם מכתב הביטול. על יסוד האמור, לא מצאתי כי נפלה טעות בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה לא קמה עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין זה.

באשר לשטח מטע הזיתים ושטח החניה, הרי שלא מצאתי כי טענות המבקשים, לפיהן מעדותו של המשיב 1 ניתן ללמוד על נתינת השטחים במתנה להם, מקימות עילה להתערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. בהקשר זה אציין כי המשיב 1 התייחס בעדותו לעובדה כי נתן למבקשים רשות לנטוע את מטע הזיתים ולעשות שימוש בשטח נוסף לשם חניה אך לא עולה ממנו כי עסקינן במתנה או ברשות בלתי הדירה.

באשר לחיוב המבקשים בעלות פיצול המגרש, סבורני כי אף בעניין זה לא נפל דופי בקביעת בית המשפט המחוזי. ביטול קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה באשר לחיובו של האח דרור בעלויות הנלוות לכך נעשתה בהסכמת הצדדים (ראו: עמ' 5 לפסק הדין). חיוב המבקשים נעשה על רקע נסיבות העניין בו התברר כי אף האח דרור שילם על פיצול מגרש אחר שקיבל בהרחבת המושב ולאחר שעמד על כוונת ההורים שעה שהתירו למבקשים לבנות ביתם על המגרש.

8. על יסוד האמור, אני דוחה את הבקשה. משלא התבקשה תגובת המשיבים, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, א' בטבת תשע"ב (27.12.2011).


מעורבים
תובע: פלוני
נתבע: פלוני
שופט :
עורכי דין: