ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף גריב נגד רחל לסרי :

יוסף גריב

נ ג ד

רחל לסרי

בית משפט השלום בהרצליה

כב' הרשם צחי אלמוג

החלטה

(התנגדות לביצוע שטר)

התובע הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה בקשה לביצוע ארבעה שיקים שמשכה הנתבעת על חשבונה בבנק הפועלים כדלקמן:

שיק על סך 5,600 ₪ בר פירעון מיום 4.7.08. השיק חולל מהסיבה שעבר זמנו.

שיק על סך 6,000 ₪ בר פרעון מיום 10.7.10. השיק חולל מהסיבה שהחשבון נסגר.

שיק על סך 6,000 ₪ בר פירעון מיום 31.7.10. השיק חולל מהסיבה שהוצג לפני זמנו ולאחר מכן מהסיבה שהחשבון נסגר.

שיק על סך 22,400 ₪ בר פירעון מיום 11.7.08. השיק חולל מהסיבה שעבר זמנו.

כל השיקים הנ"ל הינם לפקודת התובע ואינם משורטטים.

הנתבעת טוענת להגנתה כי לחתנה לא היה חשבון בנק והוא הפקיד את משכורתו בחשבון הנתבעת. במקום זה נתנה לו מידי פעם שיקים לתשלומים למיניהם והסתבר כי הוא נתן את השיקים לשוק האפור בסכומים אסטרונומיים שהיא לא יכלה לעמוד בהם, מאחר והיא אישה אלמנה, מקבלת פנסיה וקצבת שארים. היא איננה מכירה את התובע ולא היה לה שום קשר איתו. עוד היא טוענת כי השיקים נמסרו לחתן לטובת תשלומי שכירות, אולם הוא ניצל אותם לדברים אחרים, וביניהם מסירתם לתובע שהוא מלווה בריבית בשוק האפור.

כל השיקים הופקדו בחשבונה רק שנה וחצי או שנתיים לאחר שנמסרו וחזרו מסיבה טכנית. לאחר בירור שעשתה עם חתנה התברר לה כי התובע קיבל מהחתן המון כספים על חשבון השיקים והם גם עשו הסכם שבו החתן משלם לו כל חודש 1,100 ₪ עבור הלוואה שלקח.

הנתבעת העלתה את טענותיה שלעיל הן בתצהיר והן בבקשה מודפסת בכתב שלא היתה בצורה של תצהיר ערוך כדין. חלק מן הטענות נטענו בתצהיר וחלקן בבקשה המודפסת. כידוע, רק הטענות שהביא הנתבע בתצהיר נחשבות כטענות הגנה ואילו נימוק שהובא בבקשה ולא בתצהיר לא ייחשב כאילו נטען בתצהיר. אילו היתה בוחרת ב"כ התובע שלא לחקור את הנתבעת על טענות שאינן מופיעות בתצהיר, ניתן היה אולי לשעות לטענתה בעניין זה במסגרת הסיכומים (אף שבמקרה זה מדובר בבעלת דין שאינה מיוצגת וממילא לבית המשפט סמכות להורות על תיקון פגמים בהליך מכוח התקנות, כפוף להוצאות). ואולם, במקרה זה, החליטה ב"כ התובע לחקור את הנתבעת גם על הטענות שהעלתה בבקשה ואשר זכרן לא בא בתצהיר. יש, איפוא, לראות את התובע כמי שסבר כי מדובר בטענות המצריכות, לדידו, חקירה נגדית, ולפיכך יש לראות בכך ריפוי הפגם כאמור לעיל.

על פניו מדובר בתביעה של אוחז כשורה כנגד מושך שהינו צד רחוק לו. אמנם, התובע רשום כנפרע בשיקים ולכאורה מבחינה חזותית הינו צד קרוב לנתבעת , אולם, בהתאם להלכת יהודה נ. זלמה, שאלת ריחוקם של הצדדים לשטר נקבע על פי השאלה האם יש ביניהם עסקת יסוד. במקרה זה, אין חולק כי לא היתה כל עסקת יסוד בין התובע לנתבעת ועל כן מדובר בצדדים רחוקים.

הלכה היא כי די לנתבע המבקש רשות להתגונן כנגד תובענה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, שיראה הגנה שהיה מעלה כנגד הצד הסמוך. הגנה זו פוגמת בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם לעניין צד השלישי, שאליו סוחר השטר. משמעלה הנתבע הגנה לכאורה כנגד תביעתו של צד קרוב צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות ולהוכיח את אחיזתו בשטר כשורה. בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט לא ידון בסוגיה זו ויניח אותה להכרעת בית המשפט שידון בתיק לגופו, שכן הדבר מחייב עדות מטעם האוחז בדבר מתן תמורה בתום לב, כאמור בסעיף 29(ב) לפקודת השטרות (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, 235-237. ע"א 218/66 חביה ואח' נגד גליק, פ"ד כ(4)63, 67. ע"א 366/65 תימור חברה להנדסה ובנין בע"מ נגד מ. אנגלרד חרושת ברזל בע"מ, פ"ד יט(4) 229).

מגרסת הנתבעת עולה כי היא מסרה את השיקים לחתנה כשהם פתוחים כאשר רק חתימתה עליהם ללא סכומים. במסגרת ההתנגדות טענה כי הם נועדו לתשלומי שכירות ותשלומים שונים למיניהם, ובחקירה הנגדית אף הדגישה כי לא התכוונה שהשיקים ישמשו לשוק האפור, אלא לעזרה, קניות ושכירות. היא אף הוסיפה כי לא העלתה על דעתה כי השיקים ימולאו בסכומים חריגים וגבוהים (כך בודאי לפחות לגבי השיק על סך 22,400 ₪) וזאת הן לאור הכנסותיה המעטות. מחקירתה עולה כי מסירת השיקים לחתנה היתה כדי לעזור לו ולביתהּ אשר הינם, ככל הנראה, חדלי פרעון.

המהלך השטרי המתואר לעיל, תחילתו במשיכת השיקים על ידי הנתבעת ומסירתם לחתנה למטרה מוגדרת, וסופו באחיזתם והגשתם לביצוע על ידי התובע. מהלך זה נופל לגדר הגדרת שטר טובה או מי שמיטיב בשטר. זהו מצב שבו אדם חותם על שטר ומקבל על עצמו התחייבות שטרית מבלי שקיבל תמורה בעד השטר ולא במסגרת כלכלית. אותו אדם משאיל את שמו לאדם אחר ומאפשר לו ליהנות מחתימתו. ביחסים הפנימיים שבין החותם לבין אותו אדם אין החותם מתכוון לשלם את השטר והאדם שנהנה מן החתימה הוא אשר יצטרך לשלם בבוא העת. זוהי פעולה שבה החותם מיטיב את מצבו של אחר ולכן הוא נקרא "מיטיב" גם בפקודה. מלשון הפקודה חב המיטיב כלפי אוחז בעד ערך ואין חשיבות אם האוחז ידע שאותו אדם הוא מיטיב.

ואכן, במקרה זה העידה הנתבעת כי לחשבון ממנו משכה את השיקים היה אמור החתן להפקיד את משכורתו, ובכל פעם שראתה שהשיק עומד לחזור אמרה לחתן להפקיד כספים. מסירת השיקים לא היתה בגדר עסקה כלכלית כלשהי שהנתבעת צד לה, אלא ניתנה ללא תמורה לחתנה על מנת שזה יוכל ליהנות מחתימתה וידאג לסילוק השטרות בהגיע זמן פרעונם.

לעניין מעמדו של התובע כאוחז בשטר, קובע סעיף 27 (ב) לפקודת השטרות כי העובדה שהמסמך נחתם על ידי מיטיב אינה פוגמת בזכות הקניין של האוחז, ואין צורך שיהא אוחז כשורה, כדי שיוכל להיפרע מן המיטיב, די בכך שהיא אוחז בעד ערך כבכל שטר אחר (ע"א 236/60 - שווירץ נ' ברקליס דיסקונט פדי י"ד 2122). בכל מקרה, שומה על "האוחז" להוכיח כי הוא אוחז בעד ערך. אוחז בעד ערך יכול להיות מי שנתן ערך בעצמו או לחילופין מי שנהנה מן הקביעה בסעיף 26 (ב) לפקודה (כלומר, מי שנתן תמורה בזמן כלשהו מן הזמנים לשטר; תמורה יכולה להחשב כל תמורה המספקת להעמדת התקשרות פשוטה או חוב קודם או חבות קודמת). מכאן, שגם אדם שלא נתן ערך בעצמו יכול לחזור אל המיטיב ולאכוף עליו את השטר. במילים אחרות, די לאוחז שיהא בעד ערך ואינו צריך להיות אוחז כשורה. הנתבעת לא כפרה בכך שהתובע נתן ערך.

אמנם, העובדה כי אדם השאיל את שמו לאחר אינה פוגמת בזכות הקניין (פרשת שווירץ, לעיל), אך זכות הקניין יכולה להפגם מטעם אחר. למשל, כאשר השטר יוטה מהמטרה המיוחדת שלמענה הוצא השטר על ידי המושך (ע"א 496/63 החברה לפיתוח כפר ירוחם נ. שלמה קטש, י"ח(3) 29)

לאור טענות הנתבעת ואף לאחר חקירתה הנגדית, נראה כי בשלב זה לא נסתרה טענת ההגנה שלה, כי מסרה את השיקים לחתנה למטרה מסויימת ומוגדרת, והלה סיחר אותם בניגוד להרשאה לצדדים אחרים. במקרה כזה, עומדת לנתבעת הטענה כי השטר הוסט מהמטרה המיוחדת שלשמה הוצא, ודבר זה עולה כדי פגם בזכות קניינו של המסחר (ע"א 496/63 החברה לפיתוח כפר ירוחם נ. שלמה קטש, י"ח(3) 29). בשלב זה של הדיון אין מקום לדון בטיב אחיזתו של התובע, ודי בכך שהנתבע מעלה טענת הגנה אפשרית, ולו בדוחק.

לאור האמור לעיל אני מקבל את ההתנגדות.

המזכירות תקבע מותב ומועד לדיון ותשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף גריב
נתבע: רחל לסרי
שופט :
עורכי דין: