ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס הישראלי חברת לביטוח בע"מ נגד אורי כדורי לוי ששון :

הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ

נ ג ד

אורי כדורי לוי ששון

בית משפט השלום בקרית-גת

כב' השופט איל באומגרט

החלטה

לפניי בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת הנכות עפ"י דין כפי שנקבעה לתובע על-ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל) שהוגשה מטעם הנתבעת.

כעולה מפרוטוקול הועדה הרפואית של המל"ל מיום 24/3/2011, לתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 41(8) בגין הפגיעה ביד ימין. הועדה ציינה כי היא עיינה בחוות דעתו של ד"ר רובינסון ואימצה אותה (עמ' 4 לפרוטוקול).

לטענת הנתבעת, קביעה זו של הועדה הרפואית של המל"ל נסתרה על-ידי הועדה הרפואית לעררים מיום 5/6/2011 בערר שהוגש על-ידי התובע לעניין הנכויות הזמניות וזאת בטענה כי לא עבד כחצי שנה לאחר התאונה ובהמשך עבד בהיקף של חצי משרה.

מעיון בפרוטוקול הועדה הרפואית לעררים עולה כי הועדה אכן ציינה כי הינה מודעת לכך ש"הערר דן רק בנכות זמנית אך מצד שני ברור לוועדה כי הגשת הערר פותחת את התיק בכללותו בדיון הן בנכויות הזמניות והן בנכות הצמיתה. הבדיקה כיום אינה מצביעה על קיומה של נכות לא בנוגע לטווחי התנועה ולא ביציבות המרפק. אי לכך הוועדה עוצרת את הדיון ומאפשרת לתובע להגיב. ...".

התובע ציין בתגובתו כי הערר שהוגש על-ידו בוטל.

סעיף 6ב' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כדלקמן:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה שאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

אחד התאנים לתחולת ההוראה כאמור הינו תנאי של קביעת נכות "יציבה" - ראו בספרו של אליעזר ריבלין תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדר דין וחישוב הפיצויים (מהדורה רביעית) בעמ' 731, קרי הקביעה עפ"י דין צריכה להיות קביעה יציבה או קביעה לצמיתות ו"כל עוד לא שונתה קביעת דרגת הנכות הזו על-ידי ערר, או בדיקה מחדש במסגרת ההליכים המתקיימים על פי הדין האחר, היא מחייבת גם בתביעה לפי חוק הפיצויים" (באותו עמוד).

הועדה לעררים בדונה בערר שהוגש על-ידי התובע לא הגיעה לידי הכרעה אלא הפסיקה את הדיון בעניינו של התובע על מנת לאפשר לו להגיב לממצאיה ובעקבות כך, מחק התובע את עררו. הועדה לא קבעה קביעה הסותרת את קביעת הודעה הרפואית ולמעשה, נמנעה מכל קביעה לעניין נכותו הצמיתה.

למעשה, קביעת המל"ל לפיה לתובע 10% נכות בידו הינה הקביעה היחידה של המל"ל בעניינו של התובע והיא מהווה "קביעה עפ"י דין" כמשמעות המונח בסעיף 6 ב' לחוק הפיצויים. לפיכך, משלא שונתה קביעה זו, הרי שהיא מחייבת גם את ביהמ"ש בתביעה שהוגשה על-ידי התובע מכוח חוק הפיצויים.

באשר להיתר להבאת ראיות לסתור את הקביעה של המל"ל, הרי שהיתר כזה מיועד למקרים מיוחדים וחריגים ויינתן במשורה. לעניין זה ראו, למשל את ע"א 5779/90 הפניקס ישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד (פורסם במאגרים) שם נקבע, בין היתר כי ההיתר יינתן במקרים בהם חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על-ידי הוועדה הרפואית של המל"ל ועד לדיון בביהמ"ש או כאשר לא היו לפני הועדה הרפואית עובדות רלבנטיות חשובות הנוגעות למצבן הרפואי של הנפגע אשר היו מביאות לתוצאה שונה.

העיון בפרוטוקול הועדה לעררים מעלה כי "הוועדה עיינה באישור רפואי של ד"ר רובינסון מיום 11/01/11 לא נמצאה הגבלה בטווח התנועות (גם ההגבלה המתוארת במסמך קטנה)". כמו כן, הוועדה מציינת כי היא עיינה במסמך של ד"ר פטיש מיום 21/10/09 אשר "בניגוד לד"ר רובינסון בה פרוסופינציה נמצאה מלאה ומסכימה אתה כי קיימת אפשרות לשיפור נוסף בטווח התנועה...".

ההלכה היא כי מחלוקת מקצועית בין המומחים והעובדה כי ישנו מומחה רפואי הסבור אחרת ממה שסברה הועדה הרפואית אינה מהווה הצדקה למתן היתר להבאת ראיות לסתור (ע"א 5779/08 אליו הפנה ב"כ התובע). המסמך של ד"ר פטיש נכתב כשנתיים לפני שהתובע נבדק על-ידי ד"ר רובינסון כן על-ידי הרכב הועדה הרפואית של המל"ל אשר מסקנתם הייתה שונה מזו של ד"ר פטיש. אי לכך , אין במסמך של ד"ר פטיש, מיום 21/10/09 אשר הובא לפני הועדה לעררים ולא הובא לפני הועדה הרפואית בדרגה הראשונה כדי להוות עילה למתן היתר להבאת ראיות לסתור.

עם זאת, אין להתעלם ממצאי הועדה הרפואית לעררים, לפיהם התובע אינו סובל עוד ממגבלות בטווחי התנועה ולפיכך יש להטיל ספק בדרגת הנכות שנקבעה לו על-ידי הועדה בדרגה ראשונה. בירור ממצאים אלו לא הושלם על-ידי הועדה לעררים, שכן התובע משך את עררו ובכך, למעשה, מנע מהגוף המוסמך להמשיך ולהגיע לכדי מסקנות לעניין שיעור נכותו הצמיתה. במשיכת הערר התובע אולי אף מנע את שינוי הקביעה של הועדה בדרגה הראשונה.

מבלי להיכנס לשאלה האם יש טעם לפגם בהתנהלות זו של התובע , ברי כי ממצאי הועדה לעררים אף אם אינם מהווים "קביעה עפ"י דין" כמשמעותה בסעיף 6 ב', עדין יש בהם כדי להביא להשלמת הבירור ולבחון מחדש את מצבו הרפואי של התובע נכון להיום. הדבר יעשה באמצעות מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש שיקבע את שיעור נכותו של התובע.

אי לכך, הבקשה להביא ראיות לסתור מתקבלת. התובע ישלם לנתבעת סך של 750 ₪ בגין הגשת הבקשה.

החלטת מינוי נפרדת תועבר לצדדים בימים הקרובים.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לבאי כח הצדדים.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ב, 27 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס הישראלי חברת לביטוח בע"מ
נתבע: אורי כדורי לוי ששון
שופט :
עורכי דין: