ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רפאל רביבו נגד בנק לאומי לישראל בע"מ :

רפאל רביבו

נ ג ד

בנק לאומי לישראל בע"מ

בית משפט השלום באשדוד

כב' הרשם יניב בוקר

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי אתיר לו להתנגד לבקשה לביצוע שטר שהגיש כנגדו המשיב, בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא, במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 1708496111.

המבקש והמשיב הינם צדדים רחוקים לשטר. עסקת היסוד הראשונה בשטרות הייתה בין המבקש ובין חברת "שורש", בגין טיפולי שיניים שהזמין אצלה המבקש. לאחר מכן סוחרו השיקים למשיב.

לאחר שעיינתי בבקשה לביצוע, בהתנגדות על נספחיה, בחקירת המבקש בפני ובסיכומי טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

ראשית, אין חולק שב"כ המבקש פנה לב"כ המשיב בבקשה לקבלת מסמכים שונים, הדרושים לו לשם הגנתו, וסורב, למעט בנוגע לכרטיס הטיפולים שנעשו במבקש אצל מרפאת שורש.

חלק מן המסמכים שהתבקשו נוגעים לתדפיסי חשבון של חברת שורש אצל המשיב ו/או התראות שהוציא הבנק כנגדה ו/או הודעות סירוב לכבד שיקים.

מסמכים אלה נועדו לסייע למבקש בשאלת תום-ליבו של המשיב בעת שסוחרו השיקים לידיו, והדברים מדברים בעד עצמם (ראה מכתב הדרישה נספח ט' להתנגדות).

ההלכה בעניין זה היא כי: "כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים כדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה, אך אם אלו לא צורפו, אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו. אם לא ייענה לבקשה כזו יוכל לקבל רשות להתגונן, שתחייב את התובע להוכיח את תביעתו".

(ע"א 688/89, הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה (3) 188).

טענת המשיב כי משסורב המבקש, בצורה כה נחרצת וגורפת על ידי ב"כ המשיב, היה עליו לפנות בבקשה לגילוי מסמכים אל בית המשפט אינה מקובלת עלי כלל ועיקר, שאחרת אין כל תועלת בכלל שנקבע לעיל בהלכת הילולים ולעולם לא תינתן הרשות להתגונן בשל הסירוב למסור מסמכים.

המשיב, שסירב לפנייה באופן גורף, נטל על עצמו את הסיכון כי חלק מן המסמכים אכן דרושים לשם הגנתו של המבקש ולפיכך, מטעם זה בלבד, יקבל המבקש רשות להתגונן.

שנית, די בטענות כנגד הצד הקרוב בתביעה השטרית בלבד, כדי להתיר לנתבע רשות להתגונן גם כנגד הצד הרחוק.

כך נקבע, למשל, כי: "אם וככל שטענות אלה בין הצדדים הקרובים יוכחו בסופו של יום, ונוכח היות המשיבה צד רחוק בשטר, הרי שיהא עליה להוכיח, בהליך העיקרי, עדיפות שטרית, בין מכוח אחיזה כשורה ובין מכוח סיחור השטר לידיה קודם לכשלון התמורה."

(מתוך בשא 175356/07 ברנץ רזיאל נ' מירסני סחר ושיווק בע"מ (תל-אביב-יפו), פורסם בפדאו"ר).

וכן נאמר כי "נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. וכעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר"

(ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006 בעמ' 235).

ועוד נאמר: "השאלה אם התובע (שהוא צד שלישי) הוא אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן" (ד' בר אופיר, לעיל, בעמ' 236).

אמנם, ביסודה של גישה זו עומדת הלכת ע"א 218/66, ממנה עולה כי על המצהיר לטעון טענות בדבר מועד סיחורו של השיק. ברם, כאמור לעיל, כאשר מנע זאת ממנו המשיב בסירוב למסור מסמכים, אני רואה טעם רב לקביעה שעל שאלת טיב אחיזתו של המשיב להתברר במסגרת ההליך העיקרי.

המבקש טען טענות קיזוז שונות כנגד השטרות, והן פורטו, לטעמי, במידה המספקת בשלב דיוני זה, שכן, בניגוד לטענות המשיב, "בהליך שבו נדונה בקשת רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה; אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו. כך, למשל, אין בודקים אם בידי הנתבע מצויה ראיה בכתב להגנתו כנגד הראיה בכתב של התובע. כשנתבע טוען טענה בעל פה כנגד מסמך יש ליתן לו רשות להתגונן (בהנחה שמראה הגנה לכאורה), שכן אין למנוע ממנו להעלות טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד" (עמ' 310).

(כב' השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית תשס"ג - 2003).

לאור כל האמור לעיל, אני מתיר למבקש להתגונן בפני התביעה השטרית שהגיש כנגדו המשיב.

התביעה תידון בסדר דין מהיר והצדדים יפעלו בהתאם לאמור בתקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד ייקבעו על ידי בית המשפט בתום הדיון בתיק העיקרי.

ניתנה היום, ל' כסלו תשע"ב, 26 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רפאל רביבו
נתבע: בנק לאומי לישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: