ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין החוויה הישראלית שירותי תיירות חינוכית בע"מ נגד ארנון כץ :

החוויה הישראלית שירותי תיירות חינוכית בע"מ

נ ג ד

1. ארנון כץ

2. אריה פרנקל

3. שמואל ישראל

4. מסע יהודי בע"מ

בית דין אזורי לעבודה בירושלים

כב' הרשם כאמל אבו קאעוד

החלטה

1. בפניי בקשת התובעת לגילוי מסמכים מסוימים.

2. בכתב התביעה עתרה התובעת בין היתר, לקבלת פיצויים מהנתבעים ולמתן צו כנגדם לחדול מכל פעילות עסקית מול לקוחותיה, להימנע מעשיית שימוש במידע והשבת אינפורמציה סודית שנטלו ממנה במהלך תקופת עבודתם.

3. בין היתר טענה התובעת כי במהלך עבודתם, התובעים 1 עד 3 נחשפו למידע ייחודי לה שנאסף במשך שנים, וכשהתפטרו מעבודתם חברו יחד כדי להתחרות בה באופן לא חוקי תוך שימוש באותו מידע סודי, לרבות ברשימת לקוחותיה.

4. הנתבעים 1 עד 3 אינם מכחישים כי לאחר הפסקת עבודתם אצל התובעת, פעלו במסגרת הנתבעת 4 באותו תחום פעילות שעסקו בה אצל התובעת, אך לטענתם אין בפעילות זו משום עבירה על הדין או הפרת התחייבות חוזית. לשיטתם, הם אינם מחזיקים בסודות מסחריים של התובעת, ובמהלך עבודתם נחשפו למידע שהוא נחלת הכלל, אשר אין לתובעת בלעדיות עליו.

5. בבקשתה לגילוי מסמכים, לאחר שזו צומצמה במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים בפניי ביום 24.10.11 ובתגובתה מיום 18.12.11, מבקשת התובעת כי הנתבעים יגלו את המסמכים הבאים:

א. רשימת לקוחות הנתבעים שהיו לקוחות התובעת בעבר;

ב. התכתבויות הנתבעים עם לקוחות אשר היו לקוחות התובעת;

6. לשיטת התובעת, המסמכים המבוקשים יורדים לשורשה של המחלוקת בין הצדדים. יש במסמכים המבוקשים, לשיטת התובעת, כדי להבהיר אם עסקו הנתבעים בשידול לקוחותיה של התובעת. לדעת התובעת, יש במסמכים המבוקשים כדי לקדם ולייעל את ניהול ההליך ולשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים.

7. הנתבעים התנגדו לגילוי המסמכים המבוקשים. הנתבעים 1 ו-4 טענו כי התובעת לא הוכיחה בשלב זה ולו לכאורה את טענותיה וזכותה לקבל לידיה את הנתונים הנוגעים לנתבעים. לטענת הנתבעים 1 ו-4 המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים למחלוקת המתעוררת בין הצדדים ואין בגילוים כדי לאפשר "דיון יעיל". בנוסף טענו הנתבעים כי אין להם יכולת טכנית לגלות את התכתובת עם לקוחות התובעת הואיל וניהלו את כלל התכתבויותיהם בדואר אלקטרוני של התובעת ומאז הפסקת עבודתם בה אין להם כלל גישה לתיבת הדואר.

8. הנתבע 2 הוסיף כי בקשת התובעת כללית וערטילאית ואין בה אלא ניסיון פסול של "דיג" ראיות ספקולטיביות. התובעת לשיטתו לא עמדה בדרישת הפסיקה בדבר החובה להראות זיקה ברורה בין המסמכים שגילויים מבוקש לבין טענותיו של בעל דין העומדות להכרעה בהליך המשפטי.

9. הנתבע 3 הצטרף לתגובותיהם של הנתבעים 1, 2 ו-4.

10. הכרעה - בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 מוסמך בית הדין או הרשם ליתן צו לגילוי מסמכים ופרטים נוספים אם היה סבור שיש בכך צורך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.

11. תנאי לקיומו של דיון יעיל, הוא שהמידע המבוקש יהיה רלבנטי למחלוקת הנדונה. ביקש צד להליך צו לגילוי ולעיון במסמכים, יידרש בית הדין בראש ובראשונה למידת הרלוונטיות של המסמך שגילויו מתבקש, לצורך הכרעה בשאלות שבמחלוקת. (עע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון ואח', ניתן 7.5.06).

12. כלל הוא בבתי משפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקות בין הצדדים. (ע"ע 738/05 אקוסול ישראל פתרונות אקולוגיים בע"מ - גור ארי, ניתן ביום 26.12.05).

13. סגנית הנשיא (כתוארה אז) נילי ארד קבעה שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות בע"ע(ארצי) 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, תק-אר 2007(1), 760 , 763 (2007)) (להלן: "פסה"ד בעניין אבנצ'יק"):

"תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי.

בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו. בשלב השני, יבחן בית הדין ב"מבט על" וישקול את מכלול האינטרסים והאיזון ביניהם, של מבקש הגילוי מחד, ושל הצד שכנגד המתנגד לגילוי, וכל זאת, על רקע נסיבותיו של המקרה הספציפי."

14. כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים נוספים, וביניהם יעילות הדיון, הגנה על אינטרסים של הצד השני, מניעת פגיעה בצדדי ג' ועוד. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. (ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר-אילן - ד"ר צמח קיסר ואח', ניתן ביום 24.3.05) (להלן: "פסה"ד בעניין צמח קיסר").

15. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בכתבי בית הדין, בבקשת התובעת, בתגובת הנתבעים ותגובת התובעת לתגובת הנתבעים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להתקבל בסייגים, כמפורט מטה.

16. קיימת זיקה ברורה בין המסמכים המבוקשים וטענות התביעה. הן בכתב התביעה והן בבקשה לגילוי מסמכים, טענה התובעת כי הנתבעים גזלו ממנה את רשימת לקוחותיה על כל המידע הייחודי להם, פנו אליהם ושידלו אותם להעביר את עסקיהם מהתובעת אל הנתבעת 4.

17. 7מכאן, זהות הלקוחות שהועברו, ככל שהועברו, מהתובעת לנתבעים ואופן העברתם של לקוחות אלה מהתובעת לנתבעים אפוא, עומדים ביסוד המחלוקת הפעורה בין הצדדים.

18. ככל שגילוי המסמכים יחשוף פניה של הנתבעים ללקוחות התובעת להעביר אליהם את עסקיהם, יוכרעו חלק מהפלוגתאות בתיק. אם כי, לא באופן המסיים את הסכסוך שבין הצדדים, שכן על התובעת להוכיח בין היתר כי רשימת לקוחותיה סוד מסחרי היא וכי חל על הנתבעים איסור לפנות אליהם. אולם, העובדה כי בגילוי המסמכים יש כדי להשיב על חלק מהפלוגתאות בתובענה די כדי לקבוע כי המדובר במסמכים רלוונטיים.

אינני בדעה כי יש לאפשר גילוי רחב של כל ההתכתבויות בין הנתבעים ללקוחות התובעת, ויש מקום לצמצם דרישה זו לפניות הנתבעים ללקוחות התובעת, ככל שהיו כאלה, להצעת התקשרות בלבד.

19. הנתבעים לא הצביעו על פגיעה באינטרסים כלשהם בגילוי רשימת הלקוחות שעברו אליהם, ככל שעברו, ההפוך הוא הנכון. הנתבעים טענו כי אין ברשימת הלקוחות של התובעת סוד מסחרי. מקל וחומר אין בחשיפת רשימת הלקוחות שעברו מהתובעת לנתבעת גילוי סוד מסחרי כלשהו.

20. אין בידי לקבל את הטענה כי לא ניתן להיענות לדרישת התובעת הואיל ולאחר הפסקת עבודתם של הנתבעים, נחסמה בפניהם הגישה לתיבת הדואר האלקטרוני אצל התובעת, וזאת נוכח טענת הנתבעים 1 ו-4 בכתב ההגנה. שם, לשיטת הנתבעים, ההחלטה להקים את הנתבעת 4, גמלה בליבו של הנתבע 1 רק לאחר הפסקת עבודתו אצל התובעת. קרי, לשיטתו, ככל שפנה ללקוחות התובעת, הרי עשה כן לאחר סיום עבודתו.

21. מכאן, המסמכים המבוקשים רלוונטיים הן בהיבט הצר והן בהיבט הרחב על פי אמות המידה שנקבעו בהלכת אבנצ'יק.

22. בחסימת גישתה של התובעת למסמכים המבוקשים, יש כדי להאריך את ההתדיינות מעבר לצורך, ולסרבל את הדיון. גילוי המסמכים יאפשר לבית הדין לראות את התמונה בכללותה ויחסוך בהוצאות. מנגד, אין בגילוי המסמכים כדי לפגוע באינטרסים לגיטימיים של הנתבעים או צדדי ג'.

23. סוף דבר - מכאן, הבקשה מתקבלת באופן הבא:

א. הנתבעים יגלו את רשימת הלקוחות שעברו אליהם מהתובעת, ככל שעברו לקוחות.

ב. כמו כן, יגלו הנתבעים את פניותיהם (שיש בהן הצעת התקשרות) אל אותם לקוחות שעברו אליהם מהתובעת, ככל שעברו, וזאת ממועד הפניה הראשונה לאותם לקוחות ועד למועד הגשת התביעה.

ג. הנתבעים יפעלו כאמור, בתצהיר ערוך כדין, תוך 30 ימים מהיום. לתצהיר, יצרפו הנתבעים את כל האסמכתאות התומכות בו. הנתבעים יהיו רשאים להשחיר את הפרטים שאינם רלוונטיים במסמכים שיועברו לעיון התובעת, ואשר יש בהם כדי לפגוע בסודותיהם המסחריים, לרבות הצעות מחיר וכיוב'.

24. אין חובת גילוי מסמכים חלה מקום בו נדרש הצד שכנגד לייצר מסמכים שאינם קיימים. על כן, ככל שמסמכים מסוימים אינם קיימים, ימסרו על כך הנתבעים תצהיר כמקובל.

25. הצדדים יגישו רשימת פלוגתאות ומוסכמות בתוך 45 ימים מהיום. לא יצליחו הצדדים לגבש רשימה מוסכמת יגיש כל צד את הצעתו ויתכן ולא יהא מנוס מקביעת דיון מקדמי נוסף במעמד הצדדים.

26. הנתבעים ישאו בהוצאות התובעת, ביחד ולחוד, בסך 1,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ב, 24 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: החוויה הישראלית שירותי תיירות חינוכית בע"מ
נתבע: ארנון כץ
שופט :
עורכי דין: