ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הראל חברת לביטוח בע"מ נגד זינאדה גורביץ :

הראל חב' לביטוח בע"מ

נ ג ד

זינאדה גורביץ

בית משפט השלום בחיפה

כב' השופטת אילת דגן

החלטה

1. בפני בקשת הנתבעת/המבקשת, להבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 6 ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"חוק הפיצויים") ולמנות מומחה אורטופדי מטעם בית המשפט על מנת שיחווה דעתו בשאלת נכותה הרפואית של המשיבה והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה מושא התביעה.

2. המשיבה, ילידת 1951, נפגעה בתאונת דרכים ביום 06/06/10 כהולכת רגל. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונה עבודה והועדה רפואית של המל"ל קבעה כי למשיבה נותרה נכות כדלקמן:

20% בגין פגיעה בשורש יד ימין.

15% בגין פגיעה בשורש יד שמאל.

5% בגין תסמונת תעלה קרפלית (CTS) מימין

5% בגין פגיעה בעצב אולינרי במרפק ימין.

טענות הצדדים:

3. לטענת המבקשת, עיון בדו"ח הועדה הרפואית מעלה כי בפני הועדה לא עמד תיקה הרפואי של המשיבה מקופת חולים ולוועדה לא הייתה מודעת לקיומו של מצב קודם הרלוונטי לנכויות שנקבעו על ידה. כמו כן המשיבה לא ציינה בפני הוועדה כי סבלה מבעיות רפואיות בתחום האורטופדי, ובכלל אלו תסמונת תעלה דו קרפלית בשתי הידיים, בגינה אף עברה ניתוח. לטענת המבקשת לו היה מונח התיעוד בדבר עברה הרפואי עובר לתאונה הועדה הייתה שוללת קשר סיבתי בין חלק מנכויות המשיבה לבין האירוע מושא התביעה. המשיבה סבלה משלל בעיות בתחום האורטופדי - פרסטזיות ביד שמאל, cervicalagia, היצרות ניכרת בין עצם הסירה והטרפזיום, אוסטאופרוזיס וכאבים בכתף ימין.

4. בנוסף, לטענת המבקשת, הבירור הרפואי אותו ערכה הועדה במל"ל לא היה מלא וממצה ואינו משקף את מצבה הרפואי לאשורו, לא מבחינת שיעור הנכות ולא מבחינת הקשר הסיבתי לתאונה.

4.1. הועדה העניקה למשיבה נכות בשיעור 20% בגין הפגיעה ביד ימין לפי סעיף 41(10)(ב) שעיינינו קישיון נח. ההגדרה של קישיון נוח היא "כף היד נמצאת בכיפוף גבי של 15-25 מעלות ובאבדוקציה אולנרית או ניוטראלית" קרי: אין טווחי תנועה בכף היד. בעוד שעיון בפרוטוקול הועדה מעלה כי הממצאים בבדיקה הקלינית מלמדים על טווח תנועה לכל הכיוונים. כך שאין עסקנן בקישיון אלא הגבלה בתנועות פרק שורש היד עם אפשרות כיפוף 15 מעלות (סעיף 41(10)(ה).

4.2. גם בעניין הפגיעה ביד שמאל העניקה הועדה למשיבה נכות בשיעור 15% לפי אותו סעיף של קישיון נוח, וגם בעניין זה הממצאים בבדיקה הקלינית מלמדים על קיומם של טווחי תנועה לכל הכיוונים.

4.3. עוד העניקה הועדה נכות בשיעור 5% בגין פגיעה בעצב האולינרי ביד ימין בגובה המרפק, ללא שערכה כל בירור בשאלת הקשר הסיבתי. מאחר והפגיעה בתאונה הייתה בשורשי כפות הידיים לא ניתן ליחס הפגיעה בעצב האולינרי שהינה בגובה המרפק לפגיעה בתאונה.

5. לטענת המשיבה, לא ברור מדוע טוענת המבקשת כי התיק הרפואי והמסמכים לא עמדו בפני הוועדה הרפואית. הועדה בדקה את התובעת בצורה מעמיקה בשתי וועדות, ע"י 4 רופאים, כשהתיק הרפואי וכל המסמכים עמדו בפנייה.

לתובעת נקבעה נכות זמנית בשיעור 50% מיום 01/09/10-31/12/10.

מיום 01/01/11 נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 58% לאחר הפעלת תקנה 15. בנוסף התובעת הגישה בקשה ל"נכה נזקק" שאושרה מיום 01/09/10-31/12/10 ובתקופה זו נכותה עמדה על 100%. נוכח קביעתן של הוועדות הרפואיות לרבות וועדה שדנה בבקשת לנכה נזקק, מומחים רבים ודיונים רבים, אין ספק כי טענותיה של המבקשת בדבר מצב קודם היו בפני הוועדות.

6. המצב הקודם אליו מפנה המבקשת אינו קשור בשום דרך לתאונה למעט תסמונת התעלה הקרפלית בגינה ניתן לתובעת 5% נכות. לטענת המשיבה, בשנת 2007 עברה ניתוח שפתר את הבעייה ורק בעקבות התאונה חזרה והחמירה הבעייה. יש בדיקות EMGהמדברות בעד עצמן.

7. טענות המבקשת בדבר הממצאים הקליניים אינן נכונות ואינן מהוות נימוק משפטי. הועדה ביצעה בדיקות רחבות, מצאה חולשה בפריסת האצבעות, קושי בעשיית אגרוף, כן מצאה כי התובעת לא מסוגלת לעשות אופוזיציה של האגודל בשתי הידיים ועוד ממצאים כשבסופו של דבר החליטה הועדה את מה שקבעה ואין מקום לנהאת ראיות לסתור.

8. בית המשפט מתבקש לדחות את הבקשה ולחילופין יש מקום לאפשר הבאת ראיות רק בעניין הCTS. בנוסף בעקבות התאונה החלה התובעת לסבול מבעיות נפשיות שהחמירו ומחמירות ואמורה לפנות בתביעה להחמרת מצב למל"ל. לשם הזהירות, וככל שבית המשפט יקבל את בקשת הנתבעת הם מבקשים למנות מומחה בתחום הפסיכאטרי טרם בדיקתה ע"י המל"ל.

דיון והכרעה

9. הסיפא של סעיף 6ב לחוק הפיצויים מסמיכה את בית המשפט להתיר לבעל דין בתביעה לפי החוק להביא ראיות לסתור "אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו". נוסח זה מצביע על כוונת המחוקק להגביל את זכות הסתירה למקרים חריגים, כאשר ישנם טעמים משני סוגים העשויים לעמוד ביסוד מתן ההיתר: טעמים משפטיים כגון שההליך בו נקבעה הנכות על פי דין אחר, היה נגוע בפגם מהותי, דוגמת תרמית או בטלות מעיקרא, וטעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים כגון מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת (ר"ע 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4)505, 509 (להלן "פרשת עודה"). באשר למהות המקרים החריגים נקבע בפרשת עודה שמן הראוי שהחריגים יעוצבו בדרך האינדוקציה תוך בדיקת כל מקרה נתון ע"פ סיבותיו, ולא בדרך של קביעת רשימה סגורה. במסגרת הטעם המשפטי, פגם מהותי בהליך כגון תרמית,או פגיעה בצדק הטבעי, מהווה נימוק למתן ההיתר (יצחק אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מהדורה שלישית הוצאת יהלום ירושלים, תשס"ה), בעמ' 503).

10. אחד המקרים שבהם עשוי בית המשפט להתיר הבאת ראיות לסתור הוא המקרה שבו מתברר כי בפני הועדה הרפואית לא היו עובדות בעלות-חשיבות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה, שלוּ היו בפניה היו מביאות לתוצאה שונה (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77 (1991).

11. לאחר שעיינתי בטענות ובחומר הרפואי שהומצא ביחס לתקופה שלפני התאונה ועיינתי במלוא תעוד המל"ל שהוגש, דין הבקשה להתקבל.

12. למשיבה היה מצב רפואי אורטפדי קודם במסגרתו סבלה התובעת, בין השאר מכאבים והגבלות במשך שנים בשתי כפות הידיים.

כך למשל תעוד מ-9/12/04 נקבעה אבחנה של תסמונת התעלה הקרפלית.

כך בתעוד מ-28/5/05 שם התלוננה על תחושה ורדימות בכפות הידיים במשך מספר שנים.

במסמך ממרפאות חוץ של ביח"ל רמב"ם מיום 16/6/05 נרשם כי המשיבה סובלת מרדימות בשתי כפות הידיים מזה שנתיים. היא עברה בירור וemgשם נמצא כי קיימת תסמונת לכידה עצב מדיאנוס בשני הצדדים .בעקבות הנ"ל עברה ניתוח ברמב"ם ב11/7/05 לשחרור התעלה הקרפלית.

במסמך מיום 8/11/09 התלוננה המשיבה שוב, בין השאר, על כאבים בכפות הידיים וקיבלה טיפול סימפטומטי.

מובהר כי תלונות אלו באו כ- 4 שנים לאחר הניתוח לשחרור התעלות.

עוד מודגש כי כל התלונות לעיל הן ממועדים הקודמים לתאונת הדרכים מושא התביעה.

13. הואיל והמל"ל קבע נכויות בגין הגבלות בשתי כפות הידיים ובגין תסמונת התעלה הקרפלית שנגרמו בתאונה, מן הראוי שהיתה עומדת בפניו ההסטוריה של המשיבה ביחס לתלונותיה בתחומים אלו. יתכן שנכויותיה בידיים נגרמו כל כולן לפני התאונה וללא קשר אליה, יתכן שהתאונה החמירה מצב קודם, ויתכן שכל נכויותיה נגרמו בתאונה ואין כל קשר בין הגבלותיה ומיחושיה כיום כתוצאה מהתאונה, לבין תלונותיה בעבר. כל אלו מחייבים בדיקה מודעת. בפועל, מפרוטוקלי המל"ל עולה כי אין כל דיון ואף התייחסות למצבה בעבר ולכאורה עולה התהייה שמא רופאי המל"ל כלל לא היו מודעים למצב קודם.

עיינתי במלוא מסמכי המל"ל שהוגשו לתיק ומצאתי כי המשיבה לא דווחה על מצב קודם (לפחות אין כל אינדיקציה במסמכי המל"ל כי דווחה). בעמ' 1 (מתוך 5) של דו"ח ועדה רפואית סעיף 3 שכותרתו: "פרטי הפגיעה" מופיעה רובוריקה למילוי בכתב יד שזו לשונה: "נא פרט על פגימות או מומים שהיו לפני הפגיעה (מצב קודם)". במקום המיועד למילוי לא נכתב דבר.

גם בפירוט המסמכים שעמדו בפני הועדה (סעיף 4 לאותו טופס) נרשמו מסמכים רפואיים שעמדו בפני הועדה- אך אין פירוט של אף מסמך הנוגע למצב קודם.

14. בשים לב לאמור, נראה כי רופאי המל"ל לא ידעו או לא שקלו את המצב הקודם ואפשר שאילו היה בידהם המידע היו מגיעים לתוצאה שונה. משכך, והואיל והמבקשת איננה צד בהליכים שבמל"ל ולא יכלה להפנות תשומת לב הרופאים במל"ל לחסר במידע, נראה לי כי מן הדין להעתר במקרה המיוחד הזה לבקשה להבאת ראיות לסתור על דרך מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה.

אין הצדקה למינוי מומחה בתחום אחר כפי שביקשה המשיבה, וזאת לאור סעיף 6ב לחוק הפיצויים ואם היא סבורה כי חלה החמרה במצבה הנפשי עליה למצות את ההליכים במל"ל

15. לפיכך אני מקבלת את הבקשה וממנה את ד"ר אבנר קרב למתן חוות דעת מטעם בית-המשפט בתיק זה בתחום האורטופדי.

15.1. הצדדים ימציאו למומחה כל תיעוד רפואי למעט חוות דעת .

15.2. המומחה יבדוק את התובעת ויחווה דעתו בדבר מצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה.

כן יחווה דעתו בדבר נכויות זמניות, ככל שהיו, ותקופותיהן הסבירות.

15.3. בהתאם למדיניות הנקוטה בבתי המשפט במחוז חיפה, שכר טרחתו של המומחה לא יעלה על סך של 4,200 ₪ בצירוף מע"מ, לא כולל צילומים ו/או בדיקות עזר הכרחיות.

כ"כ בהתאם להנחיה כולל שכה"ט תשובות לשאלות הבהרה, אלא אם מדובר בשאלות "מכבידות" בגינן יוטל השכר על ה"מכביד".

15.4. בשלב זה תשא הנתבעת בשכר טרחת המומחה.

15.5. המומחה יגיש חוות דעת לבית המשפט תוך 60 יום מיום קבלת החומר מהצדדים עם עותק לצדדים.

שאלות הבהרה ככל שתהיינה יש להפנות למומחה תוך 20 יום מקבלת חוות הדעת.

15.6. המזכירות תשלח החלטה זו בדואר רשום למומחה.

16. המשיבה תשפה את המבקשת בשכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך כולל של 1,740 ₪.

לעיון ביום 1/4/12

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ב, 24 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הראל חברת לביטוח בע"מ
נתבע: זינאדה גורביץ
שופט :
עורכי דין: