ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יגאל גפרי נגד עירית טבריה :

יגאל גפרי

נ ג ד

עירית טבריה

בית משפט השלום בטבריה

כב' השופט דורון פורת

החלטה

בפני בקשה לביטול הליכי גביה.

המבקש לא תמך בקשתו בתצהיר לאימות טענותיו, ואך מטעם זה ראוי לדוחות את בקשתו ראה רע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' מנחם שרון.

טענות הנוגעות להתיישנות הקנס דינה להדחות על הסף וזאת מחמת העדר סמכות של בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בכך, כפי שנקבע בע"א 8080/99 וקנס ואח' נ' עירית תל אביב ובע"פ 3482/99 פסי נ' מדינת ישראל, וברע"פ 101/08 משי נ' מ"י, נקבעה הלכה לפיה הערכאה המוסמכת לדון בסוגית התיישנות העונש, מסורה לבית המשפט האזרחי ולא לבית המשפט לעניינים מקומיים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב חזר וחידד הלכה זו תוך ציטוט פסקי דין קודמים ראה תיק בשא (ת"א) 31274/08 עתמ (ת"א) 1239-08 איתן ארז נ' עירית גבעתיים (לא פורסם ניתן ביום 7.7.2010):

"בפס"ד פסי, התייחסה כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן לשאלה איזוהי הערכאה המוסמכת לדון בהתיישנותו של קנס. כב' השופטת שטרסברג-כהן שללה את האפשרות כי השאלה תידון בבתי המשפט לתעבורה, הואיל וגביית הקנס, על פי הודעת תשלום קנס, כמוהו כעונש שנגזר בבית המשפט, ואין בית משפט שסיים מלאכתו נדרש לפסק דין שנתן בהעדר הוראה חוקית מפורשת, ואין הוראה מפורשות בחוק, המקנה לבית משפט לתעבורה סמכות כזו".

"עוד קבעה, כי אין זה ראוי שבית משפט שגדר סמכותו טיפול בעניינים פליליים בלבד, יטפל בהוצאה לפועל של הקנס, ובקשה להצהיר על התיישנותו של עונש קנס, היא במהותה בקשה לסעד הצהרתי שעפ"י סעיף 25 לחוק בתי המשפט, נתונה רק לבית המשפט האזרחי".

למבקש נשלחו ההודעות לתשלום הקנס באמצעות דואר רשום, תוך שנה מיום ביצוע העבירה, לכן קמה "חזקת המסירה". מכוח תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, והמבקש מוחזק כאילו הומצאו לו ההודעות כדין. ראה עפא 080074/07 מור מילמן אפרת נ' עירית תל אביב, שם נקבע כי:

"תקנה 44 א' לתקנות סד"פ, יוצרת חזקת מסירה בעבירות מהסוג שלפנינו, לפיה רואים את ההודעה לתשלום קנס כאילו הומצאה כדין, בלא חתימה על אישור מסירה, כאשר השולח הוכיח כי אכן ההודעות נשלחו בדואר רשום לנמען.

למעשה, ישנן שתי דרכים להוכיח מסירת דבר הדואר לרשות הדואר:

א. ע"י הצגת אישור של רשות הדואר על קבלת דבר הדואר למשלוח.

ב. ע"י אישור הדואר על התוצאות האופרטיביות של המשלוח, דהיינו: "לא נדרש", "סירב לחתום" וכו'.

במקרה דנן עירית ת"א הגישה את ההודעות לשליחה בדואר באמצעות קובץ".

מקריאת הבקשה עולה כי עיקר הטענות הן ביחס להתיישנות העונש ולא ביחס לעצם ההרשעה. הטענה כי כלי הרכב לא היו בבעלותו של המבקש אינה נתמכת בדבר, לא הוצג שום מסמך של ממש, אין תצהיר וכל טענותיו של המבקש נאמרות ביחס ל- 56 דוחות שנרשמו במועדים שונים, ללא התייחסות ספציפית.

המבקש בבקשתו מציין טענה נוספת שהיא לענין הסמכת פקחי העיריה ברישום הדוחות. ענין זה באם יבקש המבקש כי יבחן, יהיה עליו להגיש בקשה מנומקת אשר תעסוק אך ורק בבחינת שאלה זו. לענין זה עוד יוער, כי על המבקש לנקוט הליכים מקדמיים של פניה לרשות לצורך קבלת כתבי ההסמכה בטרם יפנה לבית המשפט.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת הבקשה.

לפנים משורת הדין לא חייבתי את המבקש בהוצאות, חרף העובדה כי בקשתו אינה מפרטת את ההלכים שבוצעו לבקשתו לרבות הפקדת שיקים, הסרת עיקולים קודמים וכו'. אי פרוט הדברים, או אף הסתרתם מגיעים כדי חוסר ניקיון כפיים. חוסר ניקיון כפיים מהווה עילה נוספת לדחיית הבקשה ויכולה היא לשמש עילה להטלת הוצאות כבדות.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ב, 24 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יגאל גפרי
נתבע: עירית טבריה
שופט :
עורכי דין: