ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין א.א. נגד ר.א. :

א.א.

נ ג ד

ר.א.

בית משפט לענייני משפחה בנצרת

כב' השופטת רונית גורביץ

 

בשם המבקשת - עו"ד גיא אופיר

בשם המשיב - עו"ד טל זלץ

החלטה

בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעת המשיב מיום 9.11.09 להפחתת דמי המזונות שנפסקו לו בפסק דין מיום 14.7.05, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה המשיב ישלם עבור מזונות שני הקטינים, י' וע', כיום בני 6, סך של 3500 ₪ לחודש (בקשה מספר 33 ובקשות 21 -23 השלמות תצהירים מטעם המשיב לעניין המזונות והסדרי הראייה והודעה לעניין הטלת צו עיקול על משכורתו) ולמחיקת ו/או דחיית התביעה גם בכל הנוגע לעתירה להורות על ביטול ו/או פריסת חוב מזונות העבר.

ביני לביני, עתר המשיב בבקשה לעיכוב הלכי הוצל"פ מזונות בתיק שמספרו 11-00017-07 בלשכת ההוצל"פ בית שאן זאת עד לקבלת החלטה אחרת בעניין הצדדים (בקשה 32).

א. טענות המבקשת

1. המבקשת טענה כי הוכח שלא התקיים כל שינוי נסיבות, ולהיפך, אם קיים שינוי נסיבות הרי שעסקינן בשינוי לרעה שחל אצלה, שכן השתכרותה פחתה ופוטנציאל השתכרותה נפגע משמעותית. כך גם קצבת הנכות עבור הקטין י' (להלן: "הקטין") הינה נמוכה כיום מכפי שהייתה בעת אישור ההסכם ביולי 2005.

במועד מתן פסק הדין נתקבלה קצבת נכות עבור הקטין ע"ס 2118 ₪ וכיום היא עומדת ע"ס 1033 ₪ בלבד.

עוד שינתה המבקשת מצבה לרעה לאחר שפוטרה מעבודתה ונאלצה לקבל דמי אבטלה עד שהחלה בעבודתה החדשה והשתכרותה כיום עומדת ע"ס כ- 3500 ₪ והינה נמוכה מכפי שהייתה בעת מתן פסק הדין.

מנגד, אצל המשיב חל שינוי לטובה, שכן במועד אישור ההסכם המשיב לא עבד עקב פיטוריו מעבודתו החל מ- 6/05. ועל פי מסמכי המל"ל הוא קיבל דמי אבטלה, עבור החודשים 11 7-לשנת 2005, בעוד כיום הינו עובד ומשתכר.

המבקשת טענה כי במהלך כל אותה השנה לא עבד המשיב ועובדה זו נלקחה בחשבון בעת פסיקת המזונות אשר צפו פני עתיד.

2. המבקשת טענה כי מהאמור בכתב התביעה עולה כי הוא אינו מגלה עילה, שכן אין בו ולו נימוק אחד שיש בו כדי להוות שינוי נסיבות כלשהו וודאי שלא שינוי נסיבות מהותי אשר יצדיק התערבות בית המשפט בהסכם הגירושין.

3. לגישתה, טענת המשיב כי לכאורה נערך ההסכם במסגרת שלום בית לא יכולה להתקבל שעה שדווקא קריאת פסק הדין מחזקת העובדה כי הצדדים צפו פני העתיד והתייחסו למצב בו ייכשל הניסיון והמשיב היה מיוצג על ידי עורך דין.

4. זאת ועוד. סכום המזונות הינו סכום נמוך, ובייחוד לאור הצרכים החריגים הקיימים הכרוכים בקטין נכה 100% עם נקז בראשו הזקוק להשגחה צמודה, טיפולים, חוגים, סיוע התפתחותי, פיזיותרפיה ועוד.

5. לטענתה, חוסר תום הלב של המשיב בעתירה זו, נעוץ בעובדה שגם היום אינו משלם את המזונות אשר נפסקו בפסק הדין, ולמעשה מרבית התשלומים אשר ביצע במהלך השנים וגם בתקופות בהם אין חולק כי עבד והשתכר, נעשו רק לאחר שאולץ בהליכי גבייה לשלמם.

בקשתו כיום להפחתת דמי מזונות נעשית מכוח מחדליו ובשם אותו חוב מזונות שצבר.

בזיקה לאמור, הפנתה המבקשת לע"א 364/62 דגני נ' דגני, פ"ד יז 1989 (להלן: "פס"ד דגני") שם דחה בית משפט העליון בעניין דומה ערעור של אב שטען כי הוא מצוי ב"מעגל קסמים" של חובות גדולים למזונות ילדיו שאינו יכול להיחלץ מהם.

עוד הפנתה לתצהיר בו מפרט המשיב את תקבולי המזונות אשר נתקבלו לכאורה אצל המבקשת, המעצים לדעתה את חוסר תום הלב בהתנהלות המשיב.

כך למשל, במהלך כל שנת 2006 לא שלם המשיב ולו שקל אחד למזונות הקטינים ורק ביום 25.12.06 לאחר הליך גבייה גבתה סך זעום של 5697 ₪. ובשנת 2007 נגבה סכום זעום של 7591 ₪ בלבד. לטענתה, המשיב עבד והשתכר בשנים אלה ועדיין בחר שלא להעביר ולו שקל אחד ורק בהליכי גבייה נתקבלו הסכומים הזעומים לעיל.

6. המבקשת ציינה כי חוב המשיב בלשכת ההוצל"פ בגין מזונות הקטינים עומד על סך כ-210,000 ₪.

7. בנוסף הפחית המשיב את הסדרי הביקור עם הקטינים לפעם אחת בשבוע במקום פעמיים ואף חזר בו מהשתתפותו בחופשות בטיעון כי עסקינן בנטל כלכלי כבד אשר אין ביכולתו לעמוד בו.

8. המבקשת הבהירה כי אין היא ממצה את הליכי הגבייה ואינה נוקטת כיום בפקודות מאסר. ובעבר המתינה תקופה של חודשיים ממועד השתלבותו של המשיב במקום עבודה בטרם גבתה באמצעות ההוצל"פ את דמי המזונות.

לחלופין, העובדה כי המשיב מבקש להציג השתכרות הנמוכה מהשתכרותו האמיתית ומפוטנציאל השתכרותו ו/או לחילופין אינו משתכר כפי יכולתו במטרה להפחית המזונות אין בה כדי לאפשר הגשת תביעה זו.

9. בעניין הסעד החלופי לו עתר המשיב, להורות על ביטול ו/או פריסת חוב מזונות העבר, הרי שיש לנקוט בהליך נפרד לפי סעיף 69 (ד) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967.

10. בתגובתה לטיעוני המשיב ובהודעתה על צירוף מסמך בהמשך לטיעוניה הוסיפה כי :

מצבו הרפואי של הקטין לא השתנה אלא אחוזי זכאותו לגמלה מהמל"ל ששיעורם כיום 50% נכות וזו הסיבה להפחתת הקצבה באופן הפוגע דווקא במבקשת.

וכן כי המבקש היה מחוסר עבודה כבר בחודש 6/05 ובחודש 7/05 מועד מתן פסק הדין לא עבד, ואף חודשים קדימה, כך שאינו יכול לטעון לשינוי נסיבות.

זאת ועוד, לפרוטוקול הדיון מיום 19.7.11 טען ב"כ המשיב כי הינו עתיד להשתכר הסך של 5000 ₪.

11. לטענתה, המשיב ידע גם ידע על קצבת הנכות שמקבל הקטין במועד פסק הדין, הואיל ולפרוטוקול הדיון מ6/06 טען ב"כ "..ידוע לנו שהמבקשת הגישה בקשה לביטוח לאומי לקבל נכות עבור אחד הילדים, טרם קיבלנו תוצאות הבקשה". וחודש לאחר מכן, בעת מתן פסק הדין נלקח הדבר בחשבון, שכן המזונות כעולה אף ממהלך הדיון שהתקיים צפו פני עתיד ובכל מקרה בעת מתן פסק הדין ידע המשיב היטב על הקצבה.

זאת ועוד. בתביעה דנן ובזו שקדמה לה בשנת 2007, לא מצוין כי הנתון של קצבת הקטין לא היה קיים בעת מתן פסק הדין, והמדובר בטענה אשר קמה לצורך ההליך המשפטי בלבד.

לאישוש טענותיה צרפה המבקשת מסמך המאשר ומוכיח כי האב ידע במועד פסק הדין כי המבקשת מקבלת קצבה, שכן קודם לדיון הומצא לבית המשפט ולבאת כוחו של המשיב "הודעה על הוצאות וצירוף מסמכים" שם צוין דבר קבלת הקצבה, וזו נתקבלה במשרדה של ב"כ המשיב טרם הדיון.

12. לסיום, ציינה כי המשיב עתר להורות על הפחתת המזונות אשר הינו למעשה הסעד הסופי בתביעתו שעה שמצויים אני בבחינת עצם בירור התביעה אם לאו, ולפיכך כל שיכול לעתור הוא לבירור תביעתו.

13. באשר לבקשת המשיב לעיכוב הליכים, נטען כי אף אותה יש לדחות על הסף הן לאור המפורט בבקשה לסילוק התביעה על הסף והן לאור העובדה כי עסקינן בחוב עבר על תשלומי מזונות קטינים מכוח פסק דין חלוט, אשר לא ברור מכוח איזו עילה ו/או איזה דין עותר המשיב לעיכוב הליכים לגביית מזונות חוב עבר.

ב. טענות המשיב

14. המשיב טען בכתב תביעתו כי ההסכם נערך בעת שהצדדים שקלו לשוב לשלום בית, והם אף הצהירו לפרוטוקול כי הם יפנו ליועץ נישואין בניסיון לשקם את נישואיהם.

בעת ההצהרה על הסכם שיעור דמי המזונות, ההחלטה להתגרש עדיין לא הייתה מוגמרת, ופני הצדדים היו למעשה לשלום בית. מתוקף נסיבות אלה, נהג המשיב באדיבות ובנדיבות שמעבר ליכולתו ומתוך רצון שלא להתעמת עם המבקשת.

ניסיון שלום הבית לא צלח וכשנה לאחר ההסכם ופסק הדין, ביום ה-.xx/xx/06התגרשו הצדדים זמ"ז.

15. המשיב טען כי סכום דמי המזונות שהוסכם ונפסק גבוה מיכולתו לשלם, ועל כן ביום 4.7.07 הגיש המשיב תביעה להפחתת מזונות, אשר בשל מחדלים דיונים נמחקה, והיא חודשה כעת.

המשיב הדגיש כי הוא אינו מסוגל לעמוד בתשלום דמי המזונות שנפסקו, אין לו נכסים, רכב, דירה וזכויות מהם יוכל לפרנס את ילדיו ויש לו יתרות חובה בחשבונו.

נכון למועד הגשת התביעה לא עבד המשיב מזה כ- 7 חודשים. לפני כן עבד כנהג משאית. לתביעה צורפו תלושי שכר לחודשים 9/08 ועד ל- 3/09, בפרק זמן זה שכרו החודשי הממוצע היה 5970 ₪.

לטענתו, החל מיום 3.7.11 הוא עובד כנהג משאית בחברת ... בע"מ והוא אמור להשתכר 5000 ₪ לחודש.

16. נכון למועד הגשת התביעה היה המשיב סמוך לשולחן אימו הקשישה המתקיימת מקצבת מל"ל.

כיום הוא מתגורר עם חברתו לחיים בביתה במושב ...

17. נכון למועד הגשת התביעה, המשיב לא נפגש עם הקטינים בשל חששו מפקודות המאסר התלויות ועומדות כנגדו ואשר הוצאו בתיק הוצל"פ שנפתח בגין חוב המזונות.

18. המשיב טען כי הוא מצוי במרכזו של מעגל שוטה, לפיו הוא אינו מסוגל לשלם את דמי המזונות שנפסקו, ובשל כך הוא עומד בפני מאסר, ובשל פקודת המאסר הוא חושש מלהיפגש עם הקטינים.

19. המשיב הצביע על חוסר האיזון בין הכנסות הצדדים נכון להגשת התביעה וטען כי יש להפחית ממזונותיו של הקטין י. סך של 1250 ₪ לכל הפחות, ולהעמיד את דמי מזונותיו ע"ס 500 ₪ לכל היותר זאת הואיל וקצבת נכותו הינה בסך של 2100 ₪ ובנוסף קיבלה המבקשת גמלה רטרואקטיבית עבור הקטין בסך של 20,000 ₪.

20. בהשלמת טיעונים מטעמו, הוסיף המשיב כי ביום 31.7.11 הוטל צו עיקול על משכורתו מלשכת ההוצל"פ בבית שאן על סך של 209,857 ₪ בגין חוב מזונות עבר.

וכי מעסיקו היה מוטרד מאוד מקבלת הצו מאחר והוא אמור להעביר את מלוא משכורתו לידי לשכת ההוצל"פ.

21. המשיב ציין כי הוא ממשיך לעמוד בהסדרי הראייה כפי שנקבעו (ראה גם תצהיר שהוגש מטעמו ביום 2.8.11), כאשר הנטל הכלכלי, שוב נופל על כתפי בת זוגו אשר, הלכה למעשה, קורסת תחת העול. צוין כי בת הזוג הינה גרושה ואם לשלושה קטינים, אשר אינה מקבלת כלל מזונות מאביהם.

לאור חוב העבר כל משכורתו של המשיב מעוקלת, הוא נותר חסר כל, אינו מסוגל לרכוש לילדיו דבר והחיוב השוטף במזונות אינו משולם.

המשיב הדגיש כי הוא נתון ב"מעגל קסמים", אשר אינו מאפשר לו להתקיים ואי פעם לנסות ולהשתקם. חוב העבר ישולם בעוד 60 חודשים - שהם 5 שנים, שאז יתווסף מלוא החוב השוטף לאותה תקופה, שהינו סך זהה של 200,000 ₪.

22. המשיב הפנה לתצהיר שהוגש מטעמו ביום 2.8.11 לעניין מזונות הקטינים, ובו פירט את התשלומים שביצע במשך השנים לטובתם.

23. המשיב הפנה לכתבי בי דין שהוגשו על ידי המבקשת בהם נטען כי נכות הקטין י. הינה 100% על אף שהחל מיום 1.2.10 הופחת אחוז הנכות ל- 50%.

24. לעניין העובדות שנלקחו בעת פסיקת המזונות, ציין כי ממסמכי המל"ל עולה כי המשיב עבד חודשים רבים במהלך שנת 2005 למעט החודשים 9/05 ו- 11/05.

עוד הפנה לכתבי בי הדין של המבקשת ולפרוטוקולי הדיונים מיום 16.6.05 ומיום 14.7.05 לרבות ההחלטה בדבר המזונות הזמניים ופסק הדין שניתנו באותם המועדים, בהם לא צוינה העובדה כי המבקשת מקבלת לידיה קצבת נכות עבור הקטין לרבות העברת סכום רטרואקטיבי של 18,361 ₪ נטו. ואף בפסק הדין גופו, צוין כי קצבת הילדים מהמל"ל תמשיך להיות משולמת למבקשת ולא נתנה כל התייחסות לקצבת הנכות של הקטין.

לטענתו, מהאמור עולה כי בעת מתן ההחלטה ופסק הדין בסוגיית המזונות, לא היה ידוע למשיב ו/או לבית המשפט כי למבקשת הכנסות נוספות מהמל"ל בגין קצבת הנכות של הבן הקטין, ועל בסיס המידע אותו ציינה המשיבה בתביעה למזונות ובבקשה למזונות זמניים בלבד, הסכים המשיב לשאת בתשלום המזונות, כפי שהוסכם בין הצדדים.

25. בדיון שהתקיים בפני ביום 19.7.11 ביקש המשיב כי במהלך של שנה מהיום יופחתו המזונות השוטפים לסך של 2000 ₪ בתוספת 1000 ₪ על חשבון חוב העבר, כסעד זמני על מנת לאפשר למשיב להשתלב בעבודה ולקיים את הסדרי הראייה.

ובצד סעד זמני זה תעמוד הסנקציה לפיה בשל אי עמידה בהסדר, יחזור פסק הדין על כנו בתוספת קנס חודשי של 1000 ₪ והחייאת תיק ההוצל"פ.

כמחווה של רצון טוב והמחשת רצינות מצד המשיב לביצוע התשלום, הוצע כי הסכום שהופקד בקופת בית משפט בסך של 8000 ₪ בצירוף 2000 ₪ יועברו למשיבה.

26. בבקשה שהגיש המשיב ביום 5.10.11 לעיכוב הליכי ההוצל"פ מזונות עד לקבלת החלטה אחרת בעניינם של הצדדים חזר על טיעוניו והדגיש כי לאור חוב העבר כל משכורתו מעוקלת, לא נותר לו דבר, והחיוב השוטף במזונות אינו משולם.

הכרעה

ג. המתווה הנורמטיבי

27. ההלכה הפסוקה היא כי פסק דין למזונות אינו פסק דין חלוט וניתן להגיש תביעה להפחתת מזונות בשל שינוי נסיבות מהותי.

בע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד ל"ו (3) 187 בעמ' 188 נקבע כי :

"כידוע, פסק-דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות, אך זאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני, שחל שינוי מהותי בנסיבות. אין המדובר בשינוי של מה בכך, ולכן אין בכלל המשפטי, היוצר אפשרות לדיון חוזר, כדי פתיחתו של שער רחב, המתיר התדיינות חוזרת בעניין המזונות, כל אימת שהטינה ההדדית או ניגודי האינטרסים בין הצדדים דוחפים לכך. נהפוך הוא, ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר, כאמור, רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על-ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו, בלי לשוב ולפנות לערכאות. עיקרו של דבר, מבחינה זו אין שוני בין פסק-דין, שהושג על יסוד הסכמה בין הצדדים, לבין פסק-דין, שהכריע בפלוגתאות על יסוד הראיות".

ראה גם ע"א 177/81 גלעדי נ' גלעדי, פ"ד לו (3) 179, עמ' 185 (להלן: "פס"ד גלעדי"):

"פסק דין מזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, אלא ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בקשר למזונות, כאשר חל שינוי מהותי בנסיבות בהשוואה למצב שבעבר".

28. עוד נפסק כי הנטל להוכיח את שינוי הנסיבות, ואת היותו מהותי, מוטל על התובע לשינוי סכום המזונות בבחינת המוציא מחברו עליו הראייה.

(ראה ע"א 1880/94 קטן נ' קטן, פ"ד מט (1) 215).

29. כאשר המדובר בדמי מזונות, אשר נקבעו בהסכם, על התובע להוכיח את המצב ששרר עובר לאישור ההסכם לעומת המצב ששרר ביום הגשת התביעה להפחתה.

(ראה תמ"ש (ב"ש) 2642/05 ג.גג נ' נ' (פורסם בנבו)).

וביתר פירוט, יש לעשות לזיהוין של הנסיבות, שעל יסודן הושגה בזמנו ההסכמה- כדי לבחון האם חל מאז אותה הסכמה שינוי מהותי בנסיבות, המצדיק את שינויו של הפסק. (ספרו של הרב אבישי גריידי עו"ד וניסים שלם עו"ד "מזונות ילדים הלכה ומעשה" כרך שני עמ' 285).

30. בנוסף נפסק כי:

"אב המסכים, בהסכם לשלם סכום מסוים לילדיו כמזונות, יש בכך משום הודאה או מעין הודאה מצדו כי ילדיו, אכן זקוקים לסכום המוסכם לכיסוי צרכיהם והוצאות החזקתם. מכאן, שכאשר רוצה אב להראות שצרכי הילדים אינם מצדיקים תשלום הסכום שהוא עצמו התחייב והסכים לו, בהסכם שבינו לבין אם הילדים, עליו להביא ראיות כבדות משקל, כדי לשנות ולהקטין גובה הסכום המוסכם"

(ראה פס"ד גלעדי עמוד 182).

ד. לגופה של הבקשה

31. זוהי ההלכה לעניין תביעת הפחתת סכום מזונות בהסכם שאושר בפסק דין.

ואולם, לאור העובדה כי נדרשת כעת הכרעתי בבקשה לסילוק על הסף ולא בתביעה גופה, עלי לבחון האם קיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה המשיב בסעד שאותו הוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה.

(ראה ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4)721, ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671 רע"א 1708/02 ניר בנים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' ראובן נוימן [פורסם בנבו] ).

32. עיינתי במכלול כתבי בי הדין שהוגשו בתיק לרבות פרוטוקולי בית משפט, תסקירים והחלטות קודמות שניתנו על ידי בהליכים אחרים בין הצדדים לצורך מתן הכרעתי בבקשה זו.

מצאתי לנכון להפנות לשתי סוגיות שיש בהן משום פרצה המצביעה על סיכויי התביעה לעיון מחדש בגובה המזונות שנקבעו בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין.

32.1. הסוגיה הראשונה עניינה בהתחייבות המשיב לתשלום מזונות הקטינים שעה שהצדדים שקלו לשוב לשלום בית, והם אף הצהירו לפרוטוקול כי הם יפנו ליועץ נישואין בניסיון לשקם את נישואיהם. במסגרת ההסכמות ניתנו להמלצות יועץ הנישואין משקל רב בשיקום חיי הנישואין. (ראה שורות 9-16 לפרוטוקול מיום 14.7.05).

ניסיון שלום הבית לא צלח, ובחלוף שנה מאישור ההסכם ופסק הדין התגרשו הצדדים.

בהקשר האמור, טען המשיב כי כשלנגד עיניו עמד שלום בית הוא היה מוכן להתחייב מעבר ליכולתו. והראייה לכך, שבתכוף לאחר הגירושין הוגשה מטעמו התביעה הקודמת להפחתת מזונות אשר נדחתה בשל מחדלים של אי כיבוד סדרי דין.

32.2. לאמור, חוברת הסוגיה השנייה, טענת המשיב כי בעת מתן ההחלטה במזונות הזמניים ופסק הדין לא היה בידיעתו ו/או בידיעת בית המשפט כי למבקשת הכנסות נוספות מהמל"ל בגין קצבת נכות הקטין. ומשום כך, הסכמתו לשאת בתשלום המזונות כפי שהוסכם בין הצדדים ניתנה אך ורק על בסיס המידע שנמסר על ידי המבקשת.

32.3. ערה אנוכי למסמך שצורף מאוחר יותר על ידי המבקשת שכותרתו "הודעה על הוצאות וצירוף מסמכים" שם צוין דבר קבלת הקצבה ואף רשום על גביו בכתב יד עלום כי ב"כ המשיב מאשרת קבלת הפקס ששוגר, ככל הנראה, ערב הדיון.

32.4. ואולם, אף כי מסמך זה מעיד, לכאורה, על מסירת מידע בנוגע לתשלום בגין נכותו של הקטין סמוך למועד מתן פסק הדין, בהעדר שמיעת ראיות, לא אוכל להתעלם מהעובדה כי אין נתון זה בא לידי ביטוי בהסכמות ב"כ הצדדים שהוכתבו לפרוטוקול ובפרט לחסרונו של נתון זה בפסק דינו של כבוד המותב.

האמור מקבל משנה תוקף שעה שבפסק דינו קובע כבוד המותב מפורשות כי "קצבת הילדים המשולמת עבור התובעים מס' 2 ו-3 (הקטינים - ר.ג.) תמשיך להיות משולמת לידי האם, והסכומים שנפסקו כמזונות קבועים הינם מעבר לקצבה זו". ובכל הקשור לקצבת הנכות בסכום של 2000 ₪ שתק ולא פירש.

32.5. הוסף לכך, כי לא הובהר לי די צרכו מדוע נתון קבלת הקצבה שוגר כביכול לב"כ המשיב ערב הדיון במזונות הקבועים ה- 14.7.05, בעוד לחשבונה הופקד כבר ביום 12.5.05 סכום של 18,361 ₪ רטרואקטיבית בגין קצבת הנכות עבור הקטין ארבעה ימים טרם קיומו של הדיון בדבר המזונות הזמניים ביום ה- 16.6.05 ותשלום קצבה קבוע בוצע החל מיום 28.6.05.

32.6. זאת ועוד. עיון בהחלטה ובפסק הדין בסוגיית המזונות מצביע על פער של כ- 300 ₪ בלבד בשיעורם. דמי המזונות הזמניים נקבעו בסך של 2000 ₪ ובנוסף להם חויב המשיב לשאת בדמי השכירות, ארנונה וחשמל בדירה בה התגוררו המבקשת והקטינים.

כאשר מכתב התביעה שהגישה המבקשת למזונות בשנת 2005 עולה כי דמי השכירות עמדו ע"ס 1800 ₪ לחודש ולכך יש להוסיף חשמל וארנונה באופן שדמי המזונות הזמניים עמדו ע"ס למעלה מ- 3800 ₪ לחודש.

הפער המצומצם בין דמי המזונות הזמניים לדמי מזונות הקבועים, מחזק את גרסתו של המשיב לפיה לא ידע כי המשיבה מקבלת הכנסה נוספת מהמל"ל בגין קצבת נכות הקטין.

33. לאור האמור, הבקשה לסילוק על הסף של התביעה להפחתת דמי מזונות הקטינים נדחית.

ה. דיון בסעד החלופי להורות על ביטול ו/או פריסת חוב מזונות העבר ולחילופין עיכוב הליכיהוצל"פ מזונות

34. המבקש עתר להורות על סילוקו של הסעד לביטול ו/או פריסת חוב מזונות העבר.

35. המשיב עתר בבקשתו לעיכוב הליכי הוצל"פ מזונות מן הטעם כי לאור חוב מזונות העבר כל משכורתו מעוקלת, הוא אינו יכול לרכוש לקטינים דבר, כאשר עלות קיום הסדרי הראייה נופל על כתפי בת זוגו, והחיוב השוטף במזונות אינו משולם.

36. לצורך בחינת היענות לאחד משני הסעדים החלופיים המבוקשים, ראיתי לנכון לבדוק תחילה את התנהלות המשיב לאור הפן העובדתי העולה מהתצהירים שהוגשו על ידו לבקשתי וכן ממסמכים שהתקבלו מהמל"ל, ולאורם לבחון האם יש מקום להפעלת הסמכות השיפוטית.

באשר לפן העובדתי-

37. היקף השתכרותו של המשיב נכון למועד מתן פסק הדין למזונות קבועים הוערך על ידי המבקשת בכתב תביעתה לפסיקת מזונות בשיעור של 5000 ₪.

מעיון בתדפיסי מל"ל עולה כי נכון לשנת פסיקת המזונות דווח כי המבקש לא עבד בחודשים 9 ו- 11 לשנת 2005 ובגין כל שנת 2005 שולמו לו דמי אבטלה ברוטו בשיעור 21,035 ₪.

38.בשנים הבאות עבד המשיב אצל תשעה מעסיקים שונים, חלקם לסירוגין, כדלקמן:

שנת 2006 במלואה, שנת 2007 11 חודשים (חודש/ים היה עצור), שנת 2008 במלואה, שנת2009 חמישה חודשים ובשנים 2010 ומחצית 2011 אין נתוני השתכרות. המשיב שב לעבוד החל מ- 3.7.11.

39. בתצהיר שהגיש המשיב ביום 2.8.11 פורטו תקבולי המזונות שנפסקו החל מ- 7/05 ועד כה, ומתוכו עולה כי במהלך כל שנת 2006 לא שילם המשיב מאומה למזונות הקטינים, ורק ביום 25.12.06 שולם סכום של 5697 ₪. בשנת 2007 שולם סכום של 7591 ₪. בשנת 2008 שולם סכום של 35,781 ₪. בשנת 2009 שולם סכום של 900 ₪. בשנת 2010 שולם סכום של 7321 ₪ ובשנת 2011 שולם סכום של 10000 ₪ (והופקד סכום ערובה של 8000 ₪ לשם הבטחת הוצאות המבקשת באם תביעתו תידחה).

40. המשיב לא הראה כל נכונות לתשלום דמי המזונות בשנים 2006-07 בהן עבד והשתכר, שילם בצורה עקבית בשנת 2008 ואילו בשנים 09-10 בהן לא עבד שילם סכומים זניחים.

41. ראוי לציין כי מתסקירי העו"ס עולה כי הסדרי הראייה במהלך השנתיים בהם לא עבד המשיב שונו על ידו ולא היו יציבים ורצופים באופן שלא היטיב עם הקטינים.

גם במהלך השנה האחרונה צומצמו הסדרי הראייה (פעם בשבוע במקום פעמיים וללא חופשות ארוכות ואי לקיחת הילדים לחוג בטענה שאין לו רכב לקחתם) בשל העסקתו במקום עבודה חדש ורצונו להתמיד במקום זה, על מנת שיוכל לכסות את חובותיו ותשלום המזונות.

בתצהירו שהוגש ביום 2.8.11 הוצהר על ידו כי התנגד להרחבת הסדרי הראייה משום שבת זוגו לא יכולה לעמוד בהוצאות המרובות הכרוכות בשעות נוספות עם הילדים אשר מתארחים בביתה.

העו"ס הדגישה בתסקיריה האחרונים כי הגמישות בהסדרי הראייה על פי יכולות המשיב גורמת נזק למבקשת אשר צריכה לדאוג לסידור להוצאת הילדים מהמסגרות כאשר אף היא עובדת במקום עבודה חדש. בנוסף, הודגש כי המבקשת משקיעה שעות רבות בטיפול בילדים ובמיוחד בקטין הזקוק לטיפול רפואי, מפרנסת אותם ולוקחת אותם לבד לחוגים.

המשיב הצהיר על התחייבותו לעמוד בהסדרי הראייה ולא לשנותם מכל סיבה שהיא.

בזיקה לאמור, אציין כי בפסק דיני מיום 20.2.11 בהליך אחר של קביעת מקום ביצועם של הסדרי הראייה בין המשיב לקטינים (תמ"ש 314-10-09) ציינתי כי לא ראוי לקשור בין קיומם של הסדרי הראייה לבין חוב המזונות של המשיב ותשלומי המזונות השוטפים, וכי מוטב כי חובת תשלום המזונות עימה מתמודד המשיב לא תשליך על טיב הקשר עם הקטינים שהתקדם בצורה משמעותית.

לאור האמור, ולנוכח העובדה כי המשיב מתמיד בהסדרי הראייה, לא מצאתי לנכון לזקוף לחובתו את צמצומם של הסדרי הראייה שנעשו מתוך מטרה, לשמור על מקום עבודתו כדי לעמוד בחיובי תשלום המזונות.

באשר להפעלת הסמכות השיפוטית-

42. המשיב טען כי פנייתה של המבקשת להליכים מבצעיים בלשכת ההוצל"פ לצורך גביית דמי המזונות פגעה באפשרות העסקתו. עם קבלת צו עיקול על משכורתו אצל המעביד הופסקה עבודתו הואיל ואיש אינו מעוניין להעסיק עובד שמשכורתו המלאה מעוקלת ולא נשארת לעובד מוטיבציה לעבוד ללא שכר. וזוהי למעשה הסיבה לאי יכולתו להחזיק במקום עבודה במהלך השנתיים האחרונות. כאשר גם המשך העסקתו במקום העבודה הנוכחי מוטל בספק.

43. ערה אנוכי להימצאותו של המשיב בתוך "מעגל קסמים" שאומנם נוצר באשמתו שלו, אך חיובו בסכום שלמעלה מכוחו, כפי טענתו, מונע ממנו את האפשרות לחלץ עצמו ממעגל זה כי עליו לסלק את הפיגורים בנוסף לחוב המזונות השוטף.

ואולם, בשלב דיוני זה, אין בידי ממצאים המוכיחים כי אכן הסברו של המשיב הוא הסיבה האמיתית לעובדה שלא השתכר במהלך השנתיים האחרונות. לא ניתנה הזדמנות למבקשת לסתור את טענתו כי לא עבד במשך תקופה כה ארוכה ולחילופין כי אומנם עשה מאמצים ניכרים למצוא עבודה. אילו עשה המשיב מאמצים רבים לשלם את המזונות, לכל הפחות בחלקם, בשנתיים בהן עבד היה החוב המעיק עליו כיום נמוך יותר והייתי אף נוטה לשקול מתן סעד זמני עד לבירור התובענה מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט (ראה סעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984, אשר מסמיך כל בית משפט אזרחי להעניק כל סעד שיראה לנכון).

44. בד"נ 22/73 בן שחר נ' מחלב, פ"ד כ"ח (2) 89 נקבע כי לבית המשפט סמכות טבועה, כאשר הדבר דרוש על מנת למנוע עוול ולממש עשיית צדק, להתערב בביצוע פסק דין ולהאריך מועד שנקבע בו לביצוע תשלומים, כאשר מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות זאת.

(וכן ראה ע"א 201/80 ארגמן חברה לבניין בע"מ נ' ברנפל, פ"ד לו (2) 362).

בע"א 230/87 שקולניק נ' זכאי, פ"ד מו (3) 279 בעמ' 284 נקבע כי "קיום "סמכות טבועה" הוא פועל יוצא של הנסיבות הקוראות למתן סעד דיוני, שבית המשפט אינו רשאי, משיקולי עשיית צדק, למונעו מן הנזקק לו".

וכן כי "השימוש ב"סמכות טבועה", במקרה המחייב מתן סעד לשם עשיית צדק ןמניעת עוול, פוטר את בית המשפט מהיזקקות על דרך הפרשנות למקור של דין או של הסכם, שמידת תחולתם על המקרה שלפניו אינה כה מובנת מאליה" (עמ' 285).

45. ואולם, השימוש בסמכות זו סויג רק למקרה שבו אי ההימנעות מכך מובילה לאי צדק ברור ובולט. ורק במקרים מיוחדים וחריגים, ובהתקיים נסיבות כבדות משקל ויוצאות דופן, כאשר ההיצמדות לכללים נוקשים תוביל לתוצאות אשר חוש הצדק אינו יכול להשלים עמן.(שם בעמ' 285).

46. ברע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה (1) 299 בעמ' 264-265 ו- 268 הציג כבוד השופט חשין (בתוארו דאז) את "הסמכות הטבועה" כסמכות של מהות החלה גם על שיקול הדעת בנושא הסעד שבעל דין יזכה בו, ולא אך סמכות של דיון ונוהל במובנם המצומצם.

47. בענייננו, לא מצאתי כי יש מקום להפעיל את סמכותי הטבועה בבחינת ייקוב הצדק את הדין.

טרם שוכנעתי כי אכן יש מקום להיעתר לתביעת המשיב להפחתת דמי המזונות שנקבעו בהסכם ואושרו בפסק דין, ובמסגרת החלטתי זו רק פתחתי בפניו צוהר להוכיח את טענותיו.

בנוסף, לא מצאתי כי באי עיכוב הליכי הוצל"פ נגרם למשיב עוול ממשי וזאת לאור קביעתי כי המשיב לא נקט במרב המאמצים לשלם את המזונות, לכל הפחות בחלקם, בשנתיים בהן עבד ועל כן יש לו חלק בלתי מבוטל בחוב אליו נקלע, ולאור העובדה כי אף אם תימצא תביעתו מוצדקת, עדיין החיוב במזונות יעמוד על תילו רק בסכום נמוך יותר.

48. דומני כי הפיתרון, לכל הפחות, לגבי פריסת חוב העבר מצוי בקיומו של דין ספציפי שמסדיר את מתן הסעד המבוקש אשר נקבע בסעיף 69 (ד) ו-(ה) לחוק ההוצל"פ, על פיו רשאי חייב במזונות לבקש חלוקה לתשלומים של הפרשי מזונות העבר.

מבקש כזה אינו רשאי לפנות ישירות לבית המשפט שנתן את פסק-הדין. אלא בקשה לחלוקת תשלומים של חוב מזונות העבר מוגשת לראש ההוצאה לפועל, והוא רשאי להפנות את החייב לבית המשפט למשפחה.

החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, ניתנת לפי שיקול-דעתו ומטעמים מיוחדים שירשמו, והיא עומדת כחיץ בפני החייב על-פי פסק-הדין, המבקש לחזור ולהביא בקשתו לפני בית-המשפט שפסק בעניין. (ראה: ע"א 78 / 105 רבקה ו-גיל גינזבורג נ' גדעון גינזבורג, פ"ד לב (2) 490, 490, בעמ' 492-493).

יוצא אפוא כי בכל הקשור לבקשה לפריסת חוב מזונות עבר, לבית משפט זה אין סמכות שיורית לדון בכך כבקשה עצמאית, מכוח הסמכות הכללית המוקנית לו בענייני מזונות לפי הוראת סעיף 1(3) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, והוראות החוק הספציפי לעניין פריסת חוב מזונות לשעורים תגברנה על פניו (ראה תמ"ש (חי') 5097/98 ש.מ. נ' ש.ר. פורסם בנבו).

49. לאור האמור, אני מורה על מחיקת הסעד של ביטול ו/או פריסת חוב מזונות העבר מכתב התביעה, ואף לא סברתי כי יהיה זה לנכון להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק המזונות.

50. הואיל והבקשה התקבלה רק בחלקה, לגבי הסעד החלופי בלבד, לא מצאתי לנכון להשית הוצאות.

51. התיק ייקבע לשמיעת הוכחות ויינתנו הוראות להגשת תצהירים בהחלטה נפרדת.

המזכירות תמציא החלטה זו לב"כ הצדדים.

מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

ניתנה היום, ‏כ"ח כסלו תשע"ב, ‏24 דצמבר 2011, מוצ"ש, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: א.א.
נתבע: ר.א.
שופט :
עורכי דין: