ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרקליטות מחוז חיפה - פלילי נגד חורב דוד :

פרקליטות מחוז חיפה - פלילי

נ ג ד

חורב דוד

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בחדרה

כב' השופט גיל קרזבום

החלטה

לפני בקשה לפסילתו של המשיב עד תום ההליכים נגדו לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום בעבירות של סטייה מנתיב נסיעה וגרימת מוות ברשלנות (ת.ד. 4886-10-11) .

על פי עובדות כתב האישום ביום 03.02.09 שעה 13:15 נהג המשיב ברכב משא אחוד מסוג מזדה בכביש 2 מדרום לצפון כשבמושב לצידו ישב מר מיכאל ברגר ז"ל (להלן: "המנוח"). לאחר שחלף את מחלף אולגה לכיוון צפון, המשיב נרדם, איבד את השליטה על הרכב, סטה לימין והתנגש בעוצמה במעקה הבטיחות מימין. כתוצאה מההתנגשות מעקה הבטיחות שהיה עשוי מברזל התנתק, חדר לרכב, פגע במנוח וגרם למותו.

לטענת המבקשת התאונה נגרמה כתוצאה מרשלנותו של המשיב אשר התבטאה בכך שנהג עייף, נרדם בעת הנהיגה וסטה לימין ללא כל סיבה הקשורה ברכב או בתנאי הדרך.

מיד לאחר התאונה נפסל רישיונו של המשיב מנהלית והוחזר לו לאחר 90 ימים. ביום 25.10.11 הוגשו כתב האישום ובקשה זו.

טיעוני המבקשת

המבקשת הדגישה את העובדה שמדובר ברשלנות חמורה והפנתה להודעותיו של הנאשם במשטרה מהן עולה כי היה עייף ואף עצר במחלף חבצלת לצורך התרעננות. כן הפנתה להודעתה של עדת ראייה אשר מסרה כי הנאשם זיגזג בנסיעתו, התיישר ושוב סטה ימינה.

הפנתה לסעיף 46(ב) לפקודת התעבורה המורה על פסילת רישיונו של נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים בה נגרם מותו של אדם עד תום ההליכים נגדו. הדגישה כי הנטל לסתור את חזקת המסוכנות מוטל על המשיב.

לעניין השיהוי שבהגשת כתב האישום טענה כי זה נבע מעומס עבודה רב ולאור יציאתה של הפרקליטה שטיפלה בתיק לחופשת לידה. בהקשר זה הפנתה לפסיקה רלוונטית בה נפסק כי שיהוי בהגשת כתב האישום אינו השיקול היחיד ובוודאי שאינו השיקול המכריע.

טיעוני המשיב

המשיב אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה. עם זאת, ביקש ליתן משקל לכשל הבטיחותי החמור במעקה הבטיחות אשר הביא לחדירת המעקה לרכב ולמותו של המנוח. בהקשר זה הפנה לדו"ח המשטרה שעסק בעניין.

בכל הנוגע לשאלת מסוכנותו של המשיב, טען כי הזמן הרב שחלף ממועד התאונה ועד להגשת כתב האישום מצביע על כך שהמבקשת אינה באמת צופה סיכון מנהיגתו של המשיב. עוד טען כי המשיב זקוק לרישיונו לצורך פרנסתו.

דיון והכרעה:

ראיות לכאורה

כאמור אין מחלוקת באשר לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב בכל הנוגע לגרימת התאונה ותוצאותיה כמתואר בכתב האישום.

כן שוכנעתי כי הכשל בגדר הבטיחות לא ניתק את הקשר הסיבתי בין רשלנותו של המשיב למותו של המנוח, ולו מהטעם שהיה זה המשיב שסטה באשמתו הבלעדית לימין ופגע במעקה הבטיחות (ראה ע.פ 467/09 עמרי זילברמן נ' מ. ישראל - בימ"ש העליון פסק דין מיום 2.2.10).

עם זאת הוכח לטעמי לפחות לכאורה, כי אותו כשל תרם לתוצאות התאונה ולמותו של המנוח.

עילת פסילה

בהתאם לסעיף 46ב.(א) לפקודת התעבורה יש להורות על פסילת רישיונו של מי שהואשם בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, אלא אם שוכנע בית המשפט כי אין בנהיגת הנאשם משום סכנה לציבור. למעשה נקבעה חזקת מסוכנות והנטל עובר למשיב להוכיח אחרת. מדובר בנטל כבד נוכח הצורך להגן על הציבור מפני נהג שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית.

אני סבור כי במקרה זה המשיב הרים את הנטל והראה כי פסילתו עד תום ההליכים אינה מחויבת המציאות ואין בנהיגתו משום סכנה לציבור.

רשלנותו של הנאשם הינה ממשית. הרדמות בזמן נהיגה מלמדת על רשלנות גבוהה ובמקרים מסוימים יכולה ללמד על הלך נפש של פזיזות.

אינני מתעלם מאותו כשל טכני שנתגלה במעקה הבטיחות ואשר תרם לתוצאותיה הקשות של התאונה ויכול שיהיה בו כדי להשליך על הענישה שתוטל על המשיב במידה ויורשע. עם זאת, אין באותו כשל כדי להשליך על שאלת מסוכנותו של המשיב הנובעת מאופן נהיגתו באירוע הנדון.

המשיב נוהג משנת 1981 ולחובתו 23 הרשעות קודמות האחרונה משנת 2009 ולא היה מעורב עד לאירוע נשוא הבקשה בתאונת דרכים או בעבירות תעבורה חריגות בחומרתן. לא מדובר בעבר מקל אך גם לא בעבר המלמד על מסוכנות.

אל מול חזקת המסוכנות, רשלנותו הממשית של המשיב ועברו התעבורתי, בולט השיהוי החריג כל כך בהגשת כתב האישום יותר משנתיים וחצי לאחר התאונה. למעשה חלפו כ- 29 חודשים ממועד סיום פסילתו המנהלית ועד להגשת כתב האישום.

אכן, שיהוי אינו מהווה גורם מכריע בשאלת הפסילה אך ככל שמתארכת התקופה שבין התאונה לבקשת הפסילה, כך נחלשת אותה חזקת מסוכנות.

ראה בהקשר זה:

בש"פ 8645/07 אליהו חדש נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2007).

בש"פ 2327/08 דוד ליפשיץ נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2008).

בפ"ת (מחוזי חיפה) 7849-04-09 מדינת ישראל נ' רדואן משילח - 9.6.09.

בחלק מההחלטות הנ"ל מדובר בתיקי הריגה בתאונת דרכים.

המבקשת הסבירה את השיהוי בעומס עבודה ויציאת הפרקליטה שטיפלה בתיק לחופשת לידה. אינני מתעלם מנסיבות אלו, אך אין בהן כדי להצדיק שיהוי כה חריג ויוצא דופן.

המבקשת לא מיהרה בהגשת כתב האישום וזאת בלשון המעטה. יש בכך כדי ללמד לפחות לכאורה, כי לא צפתה סיכון מהמשך נהיגתו של המשיב. כך גם המשיבה לא פנתה לבית המשפט בבקשה להאריך את פסילתו של המשיב לאחר סיום הפסילה המנהלית, למרות שיכולה היתה לעשות כן.

לאור השיהוי הרב עד להגשת כתב האישום במהלכו המשיב המשיך לנהוג מבלי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך, אני סבור כי המשיב הוכיח בשלב זה, שלא נשקפת סכנה מהמשך נהיגתו.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ב, 16 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרקליטות מחוז חיפה - פלילי
נתבע: חורב דוד
שופט :
עורכי דין: