ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר חי אלפי נגד אזורים בנין בע"מ :

מאיר חי אלפי

נ ג ד

אזורים בנין (1965) בע"מ

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות ברחובות

כבוד השופט בדימוס גדעון ברק

פסק דין

1. א. התובע רכש מהנתבעת פנטהאוז (להלן: "הנכס") ולטענתו, נחתם ביום 23.11.10 זיכרון דברים, כאשר בטרם החתימה על זיכרון הדברים נוהל מו"מ עם התובע, אשר במהלכו הוצגו לו, בין היתר, עיקרי המפרט הטכני - עליהם הסתמכו הצדדים במסגרת המו"מ ביניהם. בסופו של המו"מ, הסכים התובע להצעה לרכישת הנכס לרבות הפרטים המצוינים בעיקרי המפרט הטכני ובהתאם לכך חתם התובע על זיכרון הדברים.

עוד מוסיף התובע ומציין בתביעתו, שבמסגרת עיקרי המפרט הטכני צוין מפורשות, שבמידה והתובע ירכוש הנכס יהא זכאי, בין היתר, לקבל אותם פריטים המפורטים בסעיף 4 לכתב התביעה ובין היתר: הכנה למערכת מיזוג אוויר מיני מרכזי ומזגן מפוצל בחדר דיור ובהתאם להסכמות אלו - נחתם הסכם הרכישה.

ב. א) כאשר הפרויקט עמד לפני סיומו, בדק התובע והתברר לו, שלא יינתנו לו הפריטים הנ"ל וכאשר התובע פנה אל הנתבעת, הפנתה אותו הנתבעת למפרט הטכני שצורף להסכם הרכישה והצביעה על כך שהוא לא זכאי לאותם פריטים.

אז גם גילה התובע שמדובר במפרט טכני השונה מעיקרי המפרט הטכני שהוצגו לתובע בטרם הסכמתו לחתום על זיכרון הדברים והסכם הרכישה.

ב) התובע עמד על כך, שהנתבעת תעמוד בהבטחותיה ובתחילה הסתייגה הנתבעת מהאמור בעיקרי המפרט הטכני וטענה שהוא למראית עין בלבד וכי המפרט המחייב הוא אותו מפרט אשר צורף להסכם הרכישה ודרישת התובע נדחתה.

ג. בתביעתו, עומד התובע על כך, שעל הנתבעת לקיים את הבטחותיה ולהעניק לו גם את המזגן שהובטח לו או את עלותו - כולל התקנה - בסך של 19,000 ₪ בתוספת מע"מ ובנוסף לכך גם לפצותו בסכום של 3,000 ₪ בגין הוצאות בהן נשא לצורך הגשת תביעה זו.

2. א. הנתבעת סבורה שיש לדחות את תביעת התובע, בהיותה טורדנית וקנטרנית, חסרת תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית המשפט, שכן הנתבעת מכחישה את טענות התובע לפיהן הובטח לו מזגן מפוצל בחדר דיור וטענתה העיקרית של הנתבעת היא, שכל שהתחייבה סיפקה לתובע וטענתה העיקרית בנדון דנן היא, שהמחייב את הצדדים הוא ההסכם והמפרט עליו חתמו הצדדים ולא מסמך אשר היה נושא למו"מ בטרם נחתמו המסמכים הרלוונטיים לביצוע העסקה.

ב. הנתבעת מפרטת - בכתב ההגנה - את ההטבות שקיבל התובע במסגרת המו"מ, אך בין אותן הבטחות לא הובטח מזגן - כטענת התובע.

3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים - כפי שהן הובאו בהרחבה בכתבי הטענות ולאחר שבחנתי את חומר הראיות שצורף לכתבי הטענות, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות - זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) דין התביעה להידחות ולו רק לאור העובדות, שהעלה התובע בעצמו בכתב התביעה, שכן שאלה זו היא גם השאלה השנויה במחלוקת מה באמת מחייב את הצדדים.

בסעיף 3 לכתב התביעה כותב התובע כך: "ביום 23.11.10 נחתם זיכרון דברים בין התובע לבין הנתבעת לרכישת הנכס, כאשר בטרם החתימה על זיכרון הדברים נוהל משא ומתן עם התובע, במהלכו הוצגו לתובע, בין היתר, עיקרי המפרט הטכני ...עליהם הסתמכו הצדדים במסגרת המשא ומתן ביניהם.

בסופו של המשא ומתן, אשר נוהל בעיקר על מחיר העסקה ומועד ביצועה, הסכים התובע להצעתה של הנתבעת לרכישת הנכס, לרבות הפרטים המצוינים בעיקרי המפרט הטכני, ובהתאם חתם על זיכרון הדברים..."

גם בעדותו בבית המשפט מעלה התובע, את המו"מ שנוהל בין הצדדים ומה סוכם בדין ודברים בניהם, אך מהמשך הדברים יובהר, שלא כל מו"מ מסתיים עם ההבטחות שהובטחו באותו מו"מ, אלא שבסופו של יום ההתקשרות בין הצדדים בכתב - היא הקובעת (ראה דברי התובע בעמ' 1 לפ').

ב) כאשר התובע מזכיר את עיקרי המפרט הטכני - כוונתו לפרוספקט שנמסר לתובע המפרט את דגם הפנטהאוז והמכיל אכן את: "עיקרי מפרט טכני", שם צוין בין היתר: "הכנה למערכת מיזוג אויר 'מיני מרכזי' ו- מזגן מפוצל בחדר דיור" (ראה המסמך שהוגש על ידי התובע - ת/1).

על פי עיקרי מפרט זה, סבור התובע, שהיה על הנתבעת לספק "מזגן מפוצל בחדר דיור", אך בפועל לא סופק המזגן, אך כפי שיובהר בהמשך, בפרוספקט זה עסקינן בעיקרי המפרט, אך מה שמחייב את הצדדים הוא המפרט עליו חותמים הצדדים.

בעניין מפרט זה (ת/1) טוענת הנתבעת, שהוא אינו מחייב את הנתבעת ולטענתה, כך אף צוין על גבי הפרוספקט.

בחנתי טענה זו ואילו הייתה אותה הערה קובעת לענייננו, ייתכן ובית המשפט היה מתייחס לשאלה - אם יש בצורת כתיבת ההערה כדי לפגוע בהחלטתו של הרוכש, ברם בהתייחס אל אותה הערה ברצוני להעיר, שאמנם בשולי הפרוספקט ובאחת הפינות נכתב, שתכנית הדירה והפרטים הכלולים בה, לרבות המידות הינם לצורך ההתרשמות בלבד. ועוד נאמר שם: "תקציר עיקרי המפרט הטכני הינם למידע כללי. את החברה יחייב מפרט לפי חוק מכר דירות שייחתם בין החברה לקונה".

עיינתי בהערה זו והשאלה היא, האם הנתבעת מספקת לרוכשים הפוטנציאליים גם זכוכית מגדלת על מנת לראות את אותה הערה או האם הנתבעת מפנה את הרוכשים לאמור באותה הערה, שכן מוטב לה לנתבעת לנהוג בכלל: כשם שהיא רוצה להבליט את מהות המכר ולמשוך קונים - מוטב לה גם להבליט הערות שחשובות מאד להחלטתו של הרוכש.

ג) מהאמור לעיל עלה, שהתובע מסתמך על מו"מ ועיקרי מפרט טכני שהוצג בפניו במהלך המו"מ ובטרם נערך זיכרון הדברים והסכם הרכישה ולעניין זה יש להשיב לתובע, שמה שמחייב את הצדדים הוא אומד דעתם כפי שבא לידי ביטוי בהסכם הרכישה ומפרט הטכני החתומים וכל מה שקדם להסכם הרכישה הוא במסגרת מו"מ בלבד.

ד) טענתו העיקרית של התובע היא, השוני בין המפרט הטכני אשר הוצג בפניו במסגרת המו"מ בטרם נחתם זיכרון הדברים והסכם הרכישה ובין המפרט הטכני שצורף בפועל להסכם הרכישה ובתביעה זו מבקש התובע לספק לו את שהוצג בפניו במפרט הטכני בעת המו"מ.

התובע טוען, שעל פי המפרט הטכני שהוצג לפניו בעת המו"מ הובטחו לו הפריטים: הכנה למערכת מיזוג אוויר מיני מרכזי, מזגן מפוצל בחדר דיור, נקודת הכנה לגז במפרסת דיור, ברז גינה, כיור במרפסת וארונית בחדר האמבטיה.

ב. א) במהלך דין ודברים בין התובע ובין נציגי הנתבעת ולאחר שהתובע העמיד את נציג הנתבעת על השוני בין המפרט הטכני שהוצג בפניו בעת המו"מ ובטרם עריכת זיכרון הדברים והסכם הרכישה, הסכימה הנתבעת ליתן לתובע את הפריטים המפורטים לעיל, למעט "מזגן לקירור חדר הדיור" (להלן: "המזגן") ועניין זה הוא השנוי במחלוקת בין הצדדים: האם היה על הנתבעת לספק לתובע מזגן זה - כטענת התובע או שמזגן כזה לא נכלל במפרט הטכני עליו חתם התובע ולכן אין להעניק לתובע מזגן זה.

ב) אמנם, ישנם מקרים וניתן יהיה לראות במו"מ שקדם לכריתת הסכם רלוונטיות ואפשר שיהיה מקור פרשני המסייע לחשיפת אומד דעתם של הצדדים, ברם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע באופן מפורש מלשון החוזה - יפורש החוזה בהתאם ללשונו. עוד נקבע, בנדון דנן, שרק אם חוזה ניתן לפירושים שונים והייתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו - פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו (ראה סעיף 25 (א)(ב)(ג)לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג- 1973).

ג. א) כפי שעולה מעובדות ומהנסיבות ומעיון בהסכם הרכישה וממפרט הטכני עליו חתם התובע , הרי שלעניין המזגן צוין במפורש "מיזוג אוויר מרכזי: אין", "מזגן מיני מרכזי: הכנות בלבד" ואף פורט מיקום ההכנה ומה נכלל באותן הכנות (ראה סעיפים 7.1, 7.2 למפרט הטכני).

בכתב התשובה טוען התובע, שבמעמד החתימה על החוזה והנלווים אליו לא היה נוכח עו"ד מטעמו וגם לא מטעם הנתבעת, אלא היו שם פקידות אשר זירזו את התובע ואת בניו לחתום מהר על שלל החוברות ולא אפשרו לתובע לקרוא על מה הוא חותם.

גם בעדותו בבית המשפט טוען התובע, שלא קרא את החוזה בטרם חתם עליו, משום שלא היה זמן ולא קרא את המפרט עליו חתם (ראה בעמ' 5 לפ', ש' 3-13).

אינני מקבל טענה זו, שכן התובע היה זכאי בהחלט להיוועץ בעו"ד והתובע חתם על כל דף בנפרד מהמפרט הטכני ולכן כל טענה, שלא קרא ולא ראה ולא הבין - לא יכולה להתקבל.

בעניין זה הלכה פסוקה היא, שאדם נחשב כמי שקרא על מה שחתם ומי שחתם על מסמך לא יישמע בטענה שלא קרא אותו ולא ידע על מה חתם ולמה התחייב (ראה ע"א 413/79 אדלר חב' לבנין בע"מ נ' מנצור פ"ד לד(4) 29).

ועוד נקבע בנדון דנן, שאם לא ניתנה למתקשר ההזדמנות לקרוא תחילה את המסמך, צריך היה להימנע מלחתום ואם לא קרא מסיבה אחרת או ללא כל סיבה, אין לו להלין אלא על עצמו ורואים אותו כאילו לקח על עצמו סיכון מרצון הכרוך בחתימתו על המסמך (ראה ע"א 121/70 גלעדי נ' אוריון חב' לביטוח בע"מ, פ"ד כה(1) 648, 661 וכן ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים, פ"ד מד(1) 341, 348).

ב) באותו מפרט גם נאמר באופן מפורש: "ככל שישנם הבדלים בין התכניות המצורפות למפרט זה ולבין תכניות אחרות (כגון תכניות בפרוספקט), התכניות המחייבות הן התכניות המופיעות במפרט זה בלבד" (ראה סעיף 11.1 למפרט - שגם על עמוד זה חתם התובע).

ג) מאחר והמפרט עליו חתום התובע ברור ומפורש, אין עוד מקום להיזקק למקורות של המו"מ או עמדות הצדדים, אשר קדם לחתימת ההסכם והמפרט.

המתקשר בהסכם הסבור, שיש התחייבות שניתנה לו בעל פה במסגרת המו"מ או בכל מסגרת אחרת והתחייבות זו לא באה לידי ביטוי בהסכם החתום - על המתקשר להעלות עניין זה לפני חתימת החוזה ולדרוש לכלול בהסכם החתום את שהובטח לו במסגרת המו"מ.

4. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל בהרחבה ומאחר ובנדון דנן קובע החוזה והמפרט הטכני עליו חתמו הצדדים ולאור תוכנם ולאור האמור בסעיף 7.1, 7.2 ו-11.1 למפרט - כאמור לעיל - אני מחליט לדחות את תביעת התובע.

אין ספק, שלאור התוצאה אליה הגעתי, היה מקום לחייב את התובע בהוצאות, ברם לאור התנהלות העניינים ולאור הערת בית המשפט על אופן כתיבת אותה הסתייגות על גבי הפרוספקט (שנכתבה באותיות קטנות מאד) החלטתי שלא לחייב בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

לכ"א מהצדדים הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

ניתן היום 16.12.11 (כ' בכסלו התשע"ב) בהיעדר הצדדים והמזכירות תעביר העתק פסק הדין לכ"א מהצדדים.


מעורבים
תובע: מאיר חי אלפי
נתבע: אזורים בנין בע"מ
שופט :
עורכי דין: