ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רונית לדאני נגד שולמית קלינר :

1. רונית לדאני

2. סינטיה רבקה גורדון

נ ג ד

שולמית קלינר

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בחדרה

כב' השופטת הדסה אסיף

פסק דין

1. התובעות שכרו דירה מהנתבעת. לטענתן, סילקה אותן הנתבעת מהדירה חודשים ספורים לאחר שנכנסו להתגורר בה, אך היא מסרבת להשיב להן את הסך של 13,000 ₪, שהופקד בידיה במזומן כפקדון על פי ההסכם.

התובעות דורשות גם כי הנתבעת תפצה אותן בגין עוגמת הנפש שנגרמה להן, בגין תשלום ששילמו לאינסטלאטור שבדק רטיבות באחד החדרים ובגין הוצאות שכ"ט עו"ד ששילמו בגין מו"מ שנוהל עם התובעת לפני הגשת התביעה.

בנוסף, דורשות התובעות כי הנתבעת תחזיר להן סכום נוסף של 13,000 ₪ שמהווה תשלום שכר דירה לחודשים דצמבר וינואר, שבהם כבר לא התגוררו בדירה, שכן הן עזבו אותה בסוף חודש נובמבר 2010.

לטענתו, פרעה הנתבעת שיק שנתנו לה עבור 3 חודשי שכירות בעוד שהיא היתה זכאית רק לתשלום חודש אחד ועליה להשיב לכן את תמורת שני החודשים האחרים.

2. הנתבעת טוענת כי דין התביעה להדחות.

לטענתה, התובעות הן שהפרו את הסכם השכירות ולכן נאלצה לפנותן מהדירה.

לטענתה, גרמו לה התובעות לנזקים רבים בדירה ולפיכך אין מקום לחייבה להשיב להן את הפקדון, שאמור לשמש לה למימון ביצוע התיקונים הנדרשים בדירה.

הנתבעת טענה כי היא זכאית גם לתשלום דמי השכירות לחודשים שלאחר עזיבת התובעות וזאת משום שלא השכירה באופן מיידי את הדירה ונגרמו לה לכן נזקים בגין הפסד דמי שכירות לחודשים האלה.

3. שמעתי היום את הצדדים.

הנתבעת אינה זכאית לגבות מהתובעות דמי שכירות לחודשים שבהם לא התגוררו בדירה וזאת משום שהנתבעת היא שסילקה את התובעות מהדירה.

מאחר שהנתבעת היא שהחליטה לפנות את התובעות מהדירה, ממילא אין היא זכאית לדמי שכירות לתקופה שלאחר פינויה של הדירה ועליה להשיב להן את השיקים שניתן בידיה לתשלום דמי השכירות ליתרת התקופה.

4. מלבד זאת, אני מאמינה לתובעות ולעדותן לפיה התובעת השכירה בסמוך לאחר עזיבתן שוב את הדירה.

עובדה זו עולה לא רק מעדות התובעות, כי אם גם מעדות הנתבעת שבסופו של דבר הודתה בדיון בפני כי הדירה לא נותרה ריקה חודשיים, כפי שטענה תחילה.

לפיכך על הנתבעת להחזיר לתובעות את השיקים שמסרו לה לתשלום דמי השכירות וכן סך של 13,000 ₪, שגבתה כבר בגין דמי שכירות לחודשים שבהן לא שהו התובעות בדירה.

5. אשר לפקדון - הנתבעת טענה כי זה אמור לשמש לתיקון הנזקים שהותירו התובעות בדירה ולפיכך אין היא צריכה להשיבו לידיהן.

לטענתה, עלות תיקון הנזקים עתידה להיות גבוהה יותר מסכום הפקדון.

לטענת הנתבעת עליה להחליף את השיש בדירה ועלות החלפת השיש, כולל העבודות הנלוות כגון החלפת הקרמיקה שמעל השיש, תגיע לכדי כ- 15,000 ₪. בנוסף, לטענתה, צבעה את הדירה ושילמה עבור כך 5,000 ₪.

6. הנתבעת לא הציגה כל ראיה שהיא לכך שצבעה את הדירה וכל שכן לכך שעלות הצביעה הגיעה ל- 5,000 ₪.

בנוסף, התובעת, למרות שלטענתה נגרמו לשיש בדירה נזקים רבים, לא תיקנה את השיש בפועל.

7. מהצעת המחיר, שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה, עולה כי מדובר בשיש שאורכו כ- 5 מטר והחלפת כל השיש (אף שיתכן שניתן להסתפק בהחלפת חלקו) אמורה לעלות 850 ₪ למטר אורך בתוספת מע"מ ובסך הכל לכן כ- 5,000 ₪.

הנתבעת לא הביאה כל ראיה לכך שעלות העבודות הנלוות תגיע לכדי כ- 10,000 ₪ ומדובר לכן בטענה סתמית שאין לה כל ביסוס, אם כי ברור שתהיינה הוצאות נלוות להחלפת השיש, כגון תיקוני קרמיקה וצבע.

8. אני מאמינה לנתבעת ולטענתה לפיה נגרם נזק לשיש ואולם אין היא זכאית להחזיק בסכום שעולה על שווי הנזק שנגרם לה ושווי זה, לפי הראיות שהציגה, ועל פי אומדן, אינו עולה על 7,000 ₪.

לפיכך, על הנתבעת להשיב לתובעות את הסך של 5,000 ₪ והיא זכאית להותיר בידיה 7,000 ₪ בלבד מתוך הפקדון.

בסך הכל על הנתבעת להשיב לכן לתובעות סך של 18,000 ₪.

9. אשר לתשלום עבור האינסטלטור - התובעות הציגו חשבונית/קבלה ע"ס 120 ₪ מיום 17/11/10. הנתבעת טענה כי כבר ביום 2/11/10 נפגשה עם אינסטלטור בקשר לאותה בעיה אך אי אפשר היה לתאם מועד לביקור בדירה מאחר שהתובעות הערימו קשיים על תאום מועד כזה.

מחילופי המיילים שבין הצדדים נראה כי אכן היתה בעיה בתאום מועד הפגישה הזו, ופגישות נוספות, ולפיכך אינני מחייבת את הנתבעת להשיב לתובעות את הסך של 120 ₪ ששילמו עבור האינסטלאטור. מאידך, גם לא ראיתי מקום לקבוע כי התובעות אחראיות לביצוע התיקון, כאשר מדובר בנזק צנרת שהאחריות לתיקונו מוטלת על הנתבעת.

10. אני דוחה את דרישת התובעות, לפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להן לאחר ששוכנעתי כי גם לתובעות חלק לא מבוטל ביצירת הנסיבות שהביאו לפינויין מהדירה, בין היתר משום שלא המציאו ערבויות בסכומים שנקבעו בהסכם והכניסו שותפה שלישית לדירה ללא אישורה בכתב של הנתבעת.

11. התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעות ביחד ולחוד 18,000 ₪. ולהחזיר לידיהן את השיקים שנותרו בידיה ואשר נועדו לתשלום דמי שכירות לתקופה שבה לא שהו כבר התובעות בדירה.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"ב, 15 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רונית לדאני
נתבע: שולמית קלינר
שופט :
עורכי דין: