ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתי פיטוסי - זיני נגד יהודה רוזנר :

איתי פיטוסי - זיני

ע"י ב"כ עו"ד יונגר ו/או כהן ואח'

נ ג ד

יהודה רוזנר

ע"י ב"כ עו"ד חי עילאי יבלונוביץ

בית משפט השלום בנתניה

כב' השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ

פסק דין

1. תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו שתיהן בהמשך לאירוע שהתרחש בין התובע, עו"ד איתי פיטוסי לנתבע יהודה רוזנר, ביום 9.9.08. כפי שפירט התובע בתביעתו הוא החנה רכבו בדרך חצץ בקרבה למקום עסקו של הנתבע חנות לממכר משקאות ברח' יוחנן הסנדלר 2 אזור התעשיה בכפר סבא. אשתו של הנתבע פנתה אליו וביקשה שיזיז את רכבו שכן הרכב חוסם את דרכן של המשאיות, כן טענה שהשטח הינו שטח פרטי. אשת הנתבע ובנו החלו לקלל אותו ואז הגיע הנתבע שהוא נוהג במלגזה הנושאת מטען גדול, החל לנסוע לאחור תוך שהוא מרים את רכבו של התובע, כן החל לקללו ואף תקף אותו. משכך הגיש התובע תביעתו הן בגין נזק הרכוש שנגרם לו והן בגין עוגמת הנפש והפגיעה בשמו הטוב בשל אותו אירוע.

2. הנתבע הגיש מנגד כתב תביעה שכנגד במסגרתו פירט שהתובע החנה את רכבו בחניה פרטית השייכת לעסק בהתאם להסכם שכירות שצורף לכתב התביעה שכנגד. למרות בקשות אשת הנתבע סירב להזיז את רכבו. במהלך ויכוח שנוצר בין אשתו, בנו והתובע החל התובע להתקרב בצורה מאיימת לבנו של הנתבע. הנתבע שהיה על מלגזה העמיד את שיני המלגזה מתחת לרכב התובע. התובע רץ לכיוונו זרק עליו את תיקו וכן השליך צרור מפתחות, התנפל עליו קרע את חולצתו ותקף אותו תוך שהוא מאיים עליו. משכך הגיש אף הוא תביעה בגין נזקיו.

3. דיון משפטי:

מה התרחש בין הצדדים באותו היום?

התובע הצהיר ואף העיד שהנתבע הגיח עם המלגזה והרים את רכבו כחצי מטר גובה, במצב זה נפגעה חזית הרכב ממטען גדול שהניח הנתבע בחזית הרכב. כן בעודו מנסה לצלם את הנתבע חבט בו בפניו בראשו ובכתפו. הוא התמוטט והתיק שהחזיק בידיו נפל לרצפה. (ראה סעיף 17 לתצהירו).

4. איני יכולה לקבל גרסת התובע שעומדת בסתירה לעדויות שהובאו מטעם הנתבע כפי שאפרט להלן:

5. מר ראובן בן מיכאל, מנהל מכירות שהגיע לצורך פגישה עם הנתבע העיד שכאשר הגיע, חנה רכבו בחניה הקדמית המיועדת לחנית אורחים, אז הבחין באשת הנתבע, ובנו אשר מתווכחים עם התובע. כן ראה במקום את גיא שהינו סוכן מכירות מטעמו. עוד ראה שרכב התובע עמד בחניה כפולה וחסם הדרך. (ראה עמ' 14 שורות 20-21) . בהמשך ראה את הנתבע מגיע משביל המעבר שהוא נוסע במלגזה, התקרב אל רכב התובע והכניס את השינים של המלגזה מתחת לרכב, ואז התובע רץ לכיוון הנתבע השליך עליו את תיקו (ראה עמ' 16 שורות 2-4), וכן צרור מפתחות. התיק לא פגע בנתבע אולם צרור המפתחות כן. בתצהירו פירט שהתובע משך את הנתבע מכסא המלגזה, הנתבע נפצע ונוצרה מהומה כאשר הוא רץ להפריד בין הניצים.

עד זה כך התרשמתי הינו עד אובייקטיבי שאין לו כל ענין בתוצאות משפט זה. כן התרשמתי שהעיד את שאירע וזוכר בבירור האירוע שכן עמד במרחק מאוד קרוב לצדדים. מעדותו ומהאמור בתצהירו עלה מעל לכל ספק שהתובע הוא שתקף ראשונה את הנתבע. כן עלה מעדותו שרכב התובע כלל לא זז למרות ששיני המלגזה הונחו מתחתיו. הנני נותנת אמון מלא בעדותו.

6. חיזוק לעדותו מוצאת אני בעדות מר גיא גואטה סוכן המכירות שאף הוא היה במקום. אף מעדותו עלה שרכב התובע חנה באופן שהפריע מעבר של מלגזה (עמ' 18 שורה 18). כן העיד שהתובע רץ לעברו של הנתבע וזרק עליו את התיק והמפתחות. בתצהירו הצהיר שהנתבע אשר הגיע עם המלגזה הכניס את שיני המלגזה מתחת לרכב מבלי שנגע ברכב. כן הצהיר שהתובע תקף ראשון את הנתבע, משך אותו בחולצתו והפיל אותו מהמלגזה, כאשר הנתבע ניסה להתגונן. אף הוא רץ וניסה להפריד בין הניצים.

אף עד זה הינו עד אובייקטיבי שאין לו כל ענין בתוצאות הליך זה. עדותו היתה בהירה, ניכר היה שמעיד את שזוכר, וכי זוכר בבירור האירוע, משכך מקבלת אני עדותו.

7. עדויות אלה מצטברות לעדות הנתבע ואשתו לפיהן האירוע החל כאשר אשת הנתבע ביקשה מהתובע שחנה רכבו בחניה הפרטית ובאופן המפריע נסיעת משאיות שיזיז את הרכב. התובע סירב והחל להתפתח ריב, אף בנו של הנתבע, יניב, אשר היה בחנות יצא והצטרף לאימו בויכוח. הנתבע עד לרגע זה לא היה כלל במקום שכן היה במחסן. הוא הגיע על מלגזה למקום וראה את הצדדים עומדים ורבים. כאשר הבחין שהתובע מתקרב לבנו, החליט להתקרב עם המלגזה לרכבו של התובע. התובע בתגובה רץ לעברו תוך שהוא זורק את תיקו וכן מפתחות, תפס אותו בחולצתו, זרק אותו מהמלגזה ופגע בו.

8. עלי לציין שקיימות מספר סתירות בעדויות הצדדים - כך למשל העיד גיא שכאשר החל האירוע לא היה ראובן במקום, אולם ראובן העיד ואף הצהיר שראה תחילה את האירוע ממכוניתו שחנתה בקדמת החנות, ועל כן יכול וגיא לא הבחין בו בתחילה אלא רק לאחר מכן.

כך העיד ראובן שהתובע אומנם זרק את תיקו לעבר הנתבע אולם התיק לא פגע בנתבע, בעוד הנתבע ואף גיא העידו שהתיק כן פגע בנתבע. יכול והנתבע שהיה אותה עת בסערת רגשות לא שם ליבו האם גם התיק פגע בו או רק צרור המפתחות. כן יכול וגיא לא ראה האם התיק אכן פגע או עבר את הנתבע, אולם עדיין עלה מעדות כולם שהתובע זרק הן את תיקו והן את צרור המפתחות לעבר הנתבע.

סתירות אלה הינן סתירות מינוריות שאינן פוגעות כלל באמינות הנתבע ועדיו. מכאן מסקנתי הינה שהתובע הוא שהחל ראשונה בתקיפה. משעשה כן אין כל מקום לפצותו על נזקיו שנגרמו בעקבות אירוע תקיפה זה, שכן הנתבע העיד ומקבלת אני שכאשר הותקף התגונן וכך נפגע התובע.

לגבי רכב התובע - כפי שפירטת לעיל עולה מהעדויות שהנתבע לא פגע עם המלגזה כלל ברכב התובע ולא הרימו באוויר. אומנם התובע הציג חוות דעת שמאי הקובעת נזקיו, אולם מעדות השמאי לא השתכנעתי שהנזק נגרם מהמלגזה או מגרירה קודמת אחרת (ראה עמ' 12 שורות 15-16) , כאשר יש לזכור שעסקינן ברכב שאינו חדש, משנת 1996, ועל כן יכול והפגיעות היו ברכב עוד קודם לכן.

9. עוד עלי להוסיף שהנתבע טען שהמקום בו החנה התובע רכבו הינו בחזקתו הפרטית בהתאם להסכם שכירות. הסכם השכירות וכן השרטוט הוצגו. בהסכם ניתנת אופציה להארכת הסכם השכירות כאשר הנתבע העיד שהאופציה הוארכה וכי עד היום משכיר המקום. (ראה עמ' 24 שורות 9-11). משכך הוברר שהמקום בו החנה התובע רכבו הינו בחזקתו הפרטית של הנתבע ולתובע לא היתה כל זכות לחנות במקום. עוד עלי לציין שמתמונות שצורפו לכתב ההגנה עולה שבמקום בו העידו כל העדים מטעם הנתבע שהתובע החנה רכבו, קיים שלט המציין שזו חניה פרטית. משכך לא יכול היה התובע לחנות רכבו שם. לא קיבלתי ממנו כל הסבר מדוע כאשר פנתה אליו לראשונה אשת הנתבע וביקשה שיזיז רכבו שכן זו חניה פרטית והינו מפריע לתנועת המשאיות, לא עשה כן, אלא העדיף להמשיך ולהתווכח. אם היה עושה כן היה נמנע כל האירוע וחבל שכך.

10. לענין נזקי הנתבע- אומנם הוכח מעדויות העדים שהנתבע הגיע עם המלגזה והניח את שיניה מתחת לרכב התובע כך שלא נגע ברכב התובע ולא הזיזו אולם עדיין התקרבות זו לרכבו ככל הנראה גרמה לתובע לאבד את עשתונותיו ולפעול כפי שפעל. אף הנתבע הודה ואף הצהיר שעשה כן על מנת להפחיד את התובע, שכן חשש שהוא הולך לפגוע בבנו (ראה תצהירו סעיף 17) התובע לא יכול היה לנחש מה יעשה הנתבע לאחר מכן, האם יניף את רכבו באוויר? האם יפגע ברכבו בצורה אחרת? רואה אני בחומרה התנהגות זו של הנתבע, אשר ככל הנראה היא שגרמה להסלמת המצב מעבר לקללות ואיומים שהושמעו.

11. משכך איני סבורה בנסיבות הענין שיש מקום לפצות הנתבע על נזקיו, מה גם שעליו לציין שהנתבע לא המציא ולו ראיה לנזקיו, לא הוגשה כל תעודה רפואית ו/או חוות דעת רפואית המצביעות על כך שנגרם לו נזק כתוצאה מאירוע זה. כן העיד שלא שוחח עם רופאיו על אירוע זה מיד לאחריו.

לאור האמור לעיל דין התביעות להדחות גם יחד. בנסיבות הענין אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, טו' כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איתי פיטוסי - זיני
נתבע: יהודה רוזנר
שופט :
עורכי דין: