ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עופרה טרבלסי נגד חיים טרבלסי - בעצמו :

עופרה טרבלסי

ע"י ב"כ עו"ד צביקה מועלם

נ ג ד

1. חיים טרבלסי - בעצמו

2. קוייבסקי משה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד רפאל קיציס

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

כב' השופטת רחל ברקאי

פסק דין

1. המבקשת הגישה תובענה לפסק דין הצהרתי לפיו, הינה זכאית להירשם בלשכת רישום המקרקעין כבעלת מלוא הזכויות בבית מגורים הנמצא בישוב מעגלים מספר 87, הידוע כגוש 100601 חלקה 46 (להלן: "הנכס"), קודם לרישום העיקול אשר הוטל על הנכס ובהתאם, כי העיקול אשר הוטל על זכויותיו של המשיב 1 בנכס, במסגרת תיק הוצאה לפועל 1604756043 מבוטל.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

2. על פי מידע מפנקס הזכויות המתנהל בלשכת רישום המקרקעין, אין חולק כי המבקשת ובעלה המשיב 1 רשומים כבעלים משותפים בזכויות בנכס (מחצית לכל אחד). המשיבה 2 הינה נושה של המשיב 1 ומשיב 3 מונה ככונס נכסים, במסגרת תיק הוצאה לפועל, לקדם מימוש הנכס לשם פירעון חוב המשיב 1 למשיבה 2.

3. המבקשת והמשיב 1 רכשו את הנכס במהלך חיי נישואיהם. ביום 6.8.09, הגישה המבקשת לבית הדין הרבני תביעה כנגד המשיב 1 בגין מזונות, חלוקת רכוש, החזקת ילדים וגירושין. ביום 6.8.09 נענה בית הדין הרבני לבקשת המבקשת והורה על עיקול זכויותיו של המשיב 1 בנכס.

למחרת היום, ביום 7.8.09, נחתם בין המבקשת לבין המשיב 1 הסכם פירוק שיתוף אשר קיבל תוקף של פסק דין, בבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, ביום 10.8.09.

4. ביום 9.8.09, נרשם בפנקס לשכת רישום המקרקעין עיקול על זכויותיו של המשיב 1 לטובת המבקשת. ביום 17.8.09, דווחה העברת זכויותיו של המשיב 1 למבקשת לרשויות המס, על דרך של העברה ללא תמורה, על פי המוסכם בהסכם פירוק השיתוף. את הדיווח ביצע ב"כ המבקשת.

5. כחודש מאוחר יותר, ביום 10.9.09, נרשם עיקול נוסף על זכויותיו של המשיב 1 בנכס על ידי המשיבה 2, שהינה כאמור נושה של המשיב 1, וביום 27.12.10 מונה המשיב 3, ב"כ המשיבה 2, ככונס נכסים על זכויותיו של המשיב 1 בנכס.

6. בתחרות בין המבקשת למשיבה 2 זכויותיה של מי גוברות? האם זכויותיה של המבקשת הטוענת למלוא הזכויות בנכס, עוד קודם לעיקול שרשמה המשיבה 2 על הנכס? או המשיבה 2 הטוענת כי, המדובר בהסכם למראית עין אשר נחתם בין בני הזוג כדי לקדם הברחת הנכס מידי הנושים, וכי הזכויות בנכס הינן של שני בני הזוג ועל כן רשאית היא להמשיך בהליכי מימוש הנכס כנגד זכויות המשיב 1 בנכס.

7. המבקשת טענה כי פעולותיה קדמו לפעולות העיקול של המשיבה 2 ולכן יש להעדיף זכויותיה בנכס שהינן קודמות בזמן ונעשו בתמורה ובתום לב, על פני זכויות המשיבה 3.

8. מאידך טענה המשיבה 2 כי הסכם פירוק השיתוף שנחתם בין בני הזוג - המבקשת והמשיב 1, על פיו מוותר המשיב 1 על כל זכויותיו בנכס לטובת המבקשת, הינו הסכם למראית עין אשר נחתם זמן קצר לאחר שהמבקשת 2 החלה לפעול כנגד המשיב 1 ואשר נועד אך להבריח את רכוש המשיב 1 מידיה.

9. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ולאחר שחזרתי ובחנתי את התשתית הראיתית אשר באה בפני, בדרך של מסמכים ועדותה של המבקשת, נחה דעתי כי יש לקבל את עמדת המשיבה 2 כי הסכם פירוק השיתוף אשר נחתם בין הצדדים אינו אלא הסכם למראית עין אשר מטרתו הינה להבריח את הנכס מידי הנושים, בפרט המשיבה 2.

10. כך הוכח כי כבר בחודש יוני 2009 ניתן צו לעיקול זכויותיו של המשיב 1 בנכס וכי המשיב 1 ידע כי הנושה - המשיבה 2 בעקבותיו. חודש לאחר מכן - ביום 29.7.09, ביצעה המשיבה 2 עיקולים בנכס המבקשת שם פגשו במבקשת ובמשיב 1 אשר שילם למעקלים סך במזומן של 20,000 ₪ כדי להסיר מעליו את חרב הליך העיקול. נמצא אפוא כי באותם ימים ידעו בני הזוג על הליכי הגבייה בהם נוקטת המשיבה 2 כנגד המשיב 1.

11. שבוע לאחר מכן, ביום 6.8.09, הזדעקה המבקשת ופנתה לבית הדין הרבני וקיבלה צו עיקול על הנכס ותכולתו ויום למחרת, 7.8.09, חתמה על הסכם חלוקת רכוש לפיו הוא מוותר על חלקו בנכס לטובתה ללא תמורה. הסכם זה אושר 3 ימים לאחר מכן על ידי בית משפט לענייני משפחה.

12. סמיכות הזמנים בין המועדים בהם החלה המשיבה 2 לפעול כנגד המשיב 1 בנכס, והבהילות בה פעלו בני הזוג כדי לקדם אישורו של הסכם חלוקת רכוש ביניהם מעידה כאלף עדים כי פעלו יחדיו להברחת הרכוש מידי הנושה - המשיבה 2. ויתורו של המשיב על חלקו בנכס מקרקעין, בית צמוד קרקע, ללא כל תמורה, כאשר סוגיית המזונות והמדור של האשה והקטינים אינה מוסדרת, אינו אלא ניסיון עילג להברחת רכוש. גרסתה של המבקשת, כפי שבאה בפני לפיה, נקטה בצעדים אלו לאחר שגילתה כי בעלה בוגד בה עם אחרת, לא נמצאה מהימנה עלי. גרסתה זו באה לעולם רק במסגרת חקירתה הנגדית וזכרה לא בא לא בתצהיר עדותה וגם לא בתביעה שהגישה לבית הדין הרבני. כך גם לא נמצא בפיה הסבר מניח את הדעת לפשר סמיכות הזמנים בין הליכי גביית החוב בהם נקטה המשיבה כלפי המשיב לבין חתימתם על הסכם הרכוש. ומדוע המתינו בני הזוג עד לגט שניתן כשנה וחצי לאחר מכן.

13. בזהירות הנדרשת אעיר כי נמצא ששני בני הזוג טופלו באותו משרד עורכי דין המייצג את המבקשת בתובענה זו. אין זאת, כי כאשר החלו הגיעו המעקלים לביתם של בני הזוג פנו בני הזוג לקבלת יעוץ משפטי אשר במסגרתו קיבל המשיב 1 שירותים משפטיים אשר במסגרתם חתם על מסמכים אשר הוכנו עבורו לצורך הגשת בקשה מתאימה ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע חקירת יכולת והכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ובמקביל קודם נושא הסכם הרכוש כדי להבטיח את הנכס האמור.

14. בהינתן האמור, לא נותר לי אלא לקבוע כי המבקשת לא הוכיחה כי זכאית היא להירשם כבעלים של מלוא הזכויות בנכס קודם לעיקול שהוטל על הנכס על ידי המשיבה 2. שוכנעתי כי הסכם הרכוש אשר נחתם בין בני הזוג - המבקשת והמשיב 1 - לפיו מעניק לה המשיב 1 את זכויותיו בנכס במתנה, הינו הסכם למראית עין אשר נועד להברחת הנכס מיד הנושה.

15. יתר על כן, מקום שהוכח כי קודם להסכם חלוקת הרכוש בין בני הזוג והעיקול שקבלה המבקשת לטובתה על חלקו של המשיב 1 בנכס, ידעה היא על הליכי הנשייה של המשיבה 2 כנגד בעלה - המשיב 1, שהרי הגיעו אל ביתה מעקלים ובקשו להוציא מיטלטלין מן הנכס, ומקום שניתן לומר כי המבקשת ידעה או לחילופין היה עליה לדעת על צו העיקול שהוצא לטובת המשיבה 2, הרי שכל פעולותיה אשר נעשו לאחר מכן, רשום עיקול על חלקו של בעלה בנכס לרבות הסכם חלוקת הרכוש שבין הצדדים נעשו שלא בתום לב.

16. בנסיבות בהן שוכנעתי כי מדובר בחוזה למראית עין, בהעדר תום לב מצד המבקשת, בנסיבות בהן ידעה על הליכי העיקול מצד המשיבה 2 בטרם רשמה עיקול לטובתה על חלקו של המשיב 1 בנכס, בהעדר תמורה מצד המבקשת בנסיבות של חוזה מתנה, אין לקבוע כי זכויותיה עדיפות על זכויות המשיבה 2. זכויותיה בחלקו של המשיב 1 בנכס כפופות לזכויותיה של המשיבה 2 בנכס, מכוח העיקול שרשמה.

לעניין זה ראה ע"א 11502/05 אילנה לניאדו נ' הולנד ישראל בע"מ -(ניתן ביום 24.2.08)- וכן, ע"א 8127/06 רינה ברוקס נ' דרורת (י. מצקל) בית מסחר לרפואות בסיטונות בע"מ - (ניתן ביום 22.6.11) שם קובע בית המשפט כי "כאמור בית המשפט המחוזי הנכבד קבע כממצא עובדתי כי המערערת ידעה או לכל הפחות היה עליה לדעת על קיומו של צו עיקול הזמני שהוצא.... כיוון שכך הרי שרכישת זכויות הבעלות של ברוקס על ידי המערערת נעשתה שלא בתום לב, במשמעותו ובנפקותו המשפטית, וזכויותיה של המערערת בחלקו של ברוקס בדירה כפופות לעיקול שהוטל לטובת המשיבה בחלק זה".

17. סוף דבר התביעה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה 2 ושכר טרחת בא כוחה בסכום כולל של 10,000 ₪.

ניתן היום, ט"ו כסלו תשע"ב, 11 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עופרה טרבלסי
נתבע: חיים טרבלסי - בעצמו
שופט :
עורכי דין: