ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (ליס נורית נגד כהן משה-ב"כ יש )בתיק ליס נורית נגד כנ"ר :

5

בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא021324/07

בתיק פשר 001023/06

בפני:

כבוד השופט אבי זמיר

תאריך:

20/10/2008

בעניין:

ליס נורית

ע"י ב"כ עו"ד

כבירי

החייבת

נ ג ד

כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

פסק דין

ביום 4.11.07 הגישה החייבת בקשה להפטר, לפי פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה").

צו לכינוס נכסי החייבת ניתן ביום 27.9.06, לבקשתה. הושת עליה סכום חודשי של 300 ₪.

בבקשה נטען, כי המבקשת נפלה קורבן להונאה מצדו של עו"ד רונאל הלר. היא עבדה במשרדו כ- 8 שנים, לאחר שהשתחררה משירות קבע בצה"ל. לאחר עזיבתה את משרדו, ניצל עו"ד הלר את הידידות רבת השנים ביניהם, טען בפני החייבת כי הוא זקוק למימון ביניים, לקח ממנה המחאות, אשר הוסבו לצדדים שלישיים, ונתן לה המחאות פרטיות שלו, אשר לא נפרעו. המבקשת מצאה עצמה בפני חובות של מאות אלפי שקלים ובפני נושים אשר לא בחלו באמצעים כדי לגבות את חובם. עוד נטען בבקשה כי מדובר בחייבת מבוגרת, בת 57, המתגוררת אצל אמה, אינה מצליחה להתקיים בכבוד, ומצויה בטיפולים נפשיים עקב דיכאון קליני. לדבריה, התנהלותה לפני הליך הפש"ר ובמהלכו הייתה ללא דופי.

לקראת הדיון בבקשה הגיש הכנ"ר תסקיר. עולה ממנו, כי הסתבכותה הכלכלית של החייבת נבעה אכן מכך שמסרה המחאות פתוחות לעו"ד הלר, שלאחר מכן הועמד לדין פלילי ואף נדון למאסר. עוד נרשם כי החייבת לא הגישה דו"חות חודשיים מזה למעלה משנה וכי צברה חוב פיגורים של 2,100 ₪ (7 תשלומים). כנגד החייבת הוגשו 4 תביעות חוב בסך כולל של 318,545 ₪. באי הגשת הדו"חות ובפיגור בתשלומים רואה הכנ"ר חוסר תום לב מצד החייבת; גם בהתנהגותה בעת יצירת החובות – מסירת המחאות במשך תקופה לא קצרה, גם אשר חלק מההמחאות שקיבלה חזרו – רואה הכנ"ר בעייתיות. עם זאת, הכנ"ר הותיר את שאלת מתן ההפטר לשיקול דעת בית המשפט. לדיון התייצב ב"כ אחד הנושים, שיצא כנגד התנהלותה של החייבת.

כידוע, העיקרון הגלום בצו הפטר הוא הכרה באינטרס הלגיטימי של פושט הרגל, שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפרוע אותם, לפתוח דף חדש בחייו. ראוי לזכור כי "החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993)). מאידך גיסא, מתן הפטר לחייב, המשחרר אותו מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל, פוגע בזכות הקניין של הנושים. על בית המשפט הדן בבקשת הפטר לאזן בין מתן אפשרות לפושט הרגל לפתוח דף חדש בחייו לבין הפגיעה בזכות הקניין של הנושים. בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בבקשה להפטר, ניתן למנות את התנהלות החייב עובר ובמהלך פשיטת הרגל; את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר; את עמדת הנאמן והנושים וכן את התועלת הצפויה שתצמח לנושים מהימשכות ההליך (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' שנייה, 2000, עמ' 193). במילים אחרות, שעה שמבוקש מתן צו הפטר, יש לשקול את תום ליבו של החייב ודרך התנהגותו, את החשיבות שבמתן ההזדמנות "לפתוח דף חדש", את היקף פירעון החובות והסיכוי לשינוי כושר הפירעון וכן את עמדת הנושים.

אין להתעלם גם מנסיבות אישיות; למשקל מיוחד שניתן לנסיבות אישיות קשות ומורכבות בהקשר קרוב (אי-ביטול הליכי פשיטת רגל חרף אי-עמידה בחובות דיווח ותשלום) ראו והשוו: ע"א 1601/07 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי; 13.12.07.

נסיבות העניין אכן מצדיקות מתן הפטר. אינני סבור שמדובר בסיטואציה של "חוסר תום לב" ברמה שיש בה לשלול זאת, במיוחד על רקע של ניצולה של החייבת בידי אותו הלר, גילה, מצבה הנפשי ואפשרויותיה הכלכליות.

החייבת עמדה גם על קבלת תעודה לפי סעיף 66 לפקודה. בסעיף נאמר, כי "בית המשפט רשאי ליתן לפושט רגל, עם ההפטר, תעודה המעידה שפשיטת הרגל באה עקב כשל בלתי צפוי שאין עמו התנהגות רעה מצידו, כדי להסיר ממנו כל פסלות מחמת פשיטת רגל הקבועה בחוק והניתנת להסרה בתעודה מבית המשפט כאמור; סירוב ליתן תעודה כאמור נתון לערעור". לוין וגרוניס מציינים, בספרם הנ"ל (עמ' 202, ה"ש 69), כי יש לקרוא את הסעיף "על רקע הדין האנגלי, שבו קיימות הוראות דין, המונעות החלת הוראות פסלות על פושט רגל שהופטר, אם ניתנה לו תעודה מתאימה... אין לסעיף זה חשיבות מעשית בארץ...". לאור עמדת הכנ"ר, ובהעדר חשיבות מעשית כאמור, לא ראיתי כל טעם להורות על מתן התעודה.

ניתן בזאת צו הכרזת פשיטת רגל והפטר. ההפטר מותנה בכיסוי כל חוב פיגורים לקופת הכנ"ר תוך 90 יום. עם מילוי התנאי ניתן להגיש פסיקתא לסיום ההליך ולהסרת המגבלות (ולצרף לה את אישור הכנ"ר).

ניתן היום כ"א בתשרי, תשס"ט (20 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים. הכנ"ר יודיע לנושים.

אבי זמיר, שופט

בית המשפט המחוזי תל- אביב-יפו