ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד סקיי סאן יהלומי בע"מ :

1

בתי המשפט

בית משפט מחוזי תל אביב-יפו

בשא012098/08

בתיק עיקרי: א 002402/07

בפני:

כבוד הרשם אבי זמיר

תאריך:

13/10/2008

בעניין:

כלל חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

גרוס

המבקשת/הנתבעת

נ ג ד

סקיי סאן יהלומים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

קליר

המשיבה/התובעת

החלטה

הנתבעת עותרת להתיר את דחיית המועד לגילוי ראיות מטעמה, לרבות גילוי ועיון במסמכים, עד לאחר החקירה הנגדית של עדי התובעת, או לחלופין עד לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת, המפרטים את גירסתה העובדתית המלאה, ובכפוף להחלטה נוספת לאחר הגשתם.

הנתבעת טוענת, כי הצורך בדחיית המועד האמורה נובע מכך שהידיעה לגבי העובדות הנטענות בתביעה, מצויה בידי התובעת בלבד, ולכן קיימת חשיבות לאמתה, ולמנוע ממנה להתאים את גירסתה בהתאם לראיות הנתבעת עצמה. הנתבעת טוענת, כי חששה נובע בחלקו מאופן התנהלות התובעת עד כה, שנראה כי מעוניינת בעמימות גירסתה באופן מכוון.

במסגרת התביעה, עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בתשלום תגמולי ביטוח בסך 4,206,000 ₪ , שלטענתה, היא זכאית להם בגין יהלומים שנשדדו מאיש המכירות של התובעת, מר עדיאל חדד, ביום 24/2/07, בשיקאגו בארה"ב.

התובעת טענה, כי היא מסרה לנתבעת הודעה על שוד היהלומים, באופן מיידי, ולמחרת טס מר חדד לניו יורק על מנת להיפגש עם חוקר מטעם הנתבעת, לצורך מסירת פרטים לגבי נסיבות השוד, תוך שיתוף פעולה מלא עם החוקר מטעם הנתבעת. התובעת טענה, כי עם הגעת מר חדד לארץ, נערכה בדיקה שמאית על ידי שמאי ביטוח מטעמה, שערך חוות דעת שמאית לגבי שווי היהלומים שנשדדו.

התובעת טענה, כי נכון למועד הגשת התביעה, בחלוף למעלה מששה חודשים מאירוע השוד, הנתבעת עדיין נמנעת למסור את עמדתה בנוגע לתביעה לתשלום תגמולי ביטוח, וזאת למרות שלא התעוררה כל מחלוקת בנוגע לשווי היהלומים שנשדדו. לטענתה, הנתבעת נמנעה גם ממסירת המסמכים והחומר שנמסר לחוקר ולשמאי מטעם חברת הביטוח במסגרת שיתוף הפעולה, ובכלל זאת לא מסרה את חוות הדעת של השמאי וההודעות שגבה, תמלילי שיחות, תיק המשטרה ומסמכים נוספים שהושגו בזכות שיתוף הפעולה של התובעת.

התובעת טענה, כי סירובה של הנתבעת לשלם את תגמולי הביטוח הוביל לחוסר אפשרות מצידה להמשיך במכירת יהלומים בארה"ב, וכן להפסדי הכנסות ואובדן רווחים. בעקבות כך, נאלץ בעל החברה ומנהלה, מר יוסי קובה, לממן את פעילות התובעת מכיסו הפרטי, וכתוצאה מכך נגרמו לו הפסדים ניכרים.

סכום התביעה מורכב מתגמולי הביטוח, פיצוי בגין הפסדים ונזקים נוספים והוצאות עונשיות.

מעיון בבקשה עולה כי מבחינת הנתבעת, הצורך בדחיית המועד להגשת ראיות נובע משתי סיבות עיקריות-

(א) גירסתו של מר עדיאל חדד היא גירסה יחידה לאירוע נשוא התביעה, שכן הוא היה לבדו במהלך השוד, ומכאן כי קיימת חשיבות מכרעת למהימנותו, ולאימות גירסתה של התובעת.

(ב) הנתבעת טוענת, כי במהלך החקירה התובעת לא סיפקה הסברים המניחים את הדעת לגבי ממצאים סותרים שהתבררו במהלך החקירה, וניסתה להעלים מידע מהותי. בתגובתה, טוענת התובעת, כי היא שיתפה פעולה באופן מלא עם נציגי הנתבעת, ומסרה לה את כל המסמכים שהתבקשו, בעוד שהנתבעת לא גילתה את מסמכיה. בסעיף 15 לתשובתה לתגובה, מפרטת הנתבעת את המסמכים שהתבקשו מהתובעת, וטרם גולו (הנתבעת מציינת, כי היא העלתה טיעונים אלה כבר בכתב ההגנה).

התובעת טוענת בתגובתה, כטענה מקדמית, כי הנתבעת הגישה את בקשתה באיחור, שכן על פי הצו מיום 13/2/08, היה עליה להגיש את הבקשה עד ליום 13/5/08 (והבקשה הוגשה ביום 18/6/08). טענה זו היא דיונית במהותה, ואינה מכריעה את הכף, בייחוד שעה שעל פי טענת הנתבעת בתשובתה לתגובה, הצדדים ניסו להגיע להסדר דיוני במהלך התקופה שעד להגשת הבקשה.

לעצם העניין, איני סבור כי הבקשה הנוכחית מהווה את השלב הראוי לדון במידת שיתוף הפעולה של התובעת במסגרת חקירת הנתבעת את אירוע השוד, או במשמעותו היותו של מר חדד עד יחיד לאירוע השוד. מדובר, מטבע הדברים, בסוגייה הקשורה באופן כזה או אחר לזכאות התובעת-המבוטחת לתגמולי ביטוח, ואין להקדים את המאוחר ולדון בה במסגרת בקשה מקדמית.

בנוסף, וחשוב מכך, הנתבעת מאזכרת בבקשתה אסמכתאות שונות הנוגעות לדחיית מועד הגילוי עד לאחר שלב הגשת הראיות, ואני מסכים בהחלט עם התובעת בכך שלא ניתן להיבנות מטענה זו מבלי למסור תצהיר גילוי, גם אם תוך טענה לחיסיון מסמכים מסויימים. בתשובתה לתגובה, טוענת הנתבעת כי בקשתה אינה מבוססת על טענת חיסיון, אלא היא מוגשת מכח תקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

ברע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515 (1999), נבחן אמנם הרעיון של דחיית הגשת התצהירים עד לאחר סיום שמיעת ראיות התביעה, אך עם זאת, נקבע, בנסיבות אותו מקרה, כי העיון בחומר שבידי חברת הביטוח יידחה רק עד לאחר הגשת התצהירים, ולא עד לחקירה הנגדית של העדים מטעם התובע. ככלל, מסורה ההחלטה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, לפי נסיבותיו של כל תיק ותיק. בענייננו, הנתבעת מבקשת להורות על דחיית מסירת הראיות עד לאחר חקירה נגדית של עדי התובעת או לחלופין עד לאחר שיוגשו תצהירי עדות ראשית מטעמה. לא ניתן כרגע להיבנות גם מהוראת תקנה 143, לצורך דחיית מועד שמיעת הראיות באופן המבוקש.

הבקשה, במתכונתה זו, נדחית. על הנתבעת ליתן תצהיר גילוי מסמכים תוך 30 יום; ככל שישנם בידה מסמכים חסויים, יש לפרט זאת במפורש. ככל שתבוא בקשה לעיין במסמכים שיוגדרו כחסויים, היא תבורר בנפרד (ויכול ואבקש אז לעיין תחילה במסמכים אלו בטרם מתן החלטה).

ניתנה היום י"ד בתשרי, תשס"ט (13 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

אבי זמיר, שופט

רשם בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו