ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא נגד איסר חאג' יחיא בן אחמד :

מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא

באמצעות ב"כ עו"ד קייסי ואבישר

נ ג ד

איסר חאג' יחיא בן אחמד (עציר)

באמצעות ב"כ עו"ד ג'לג'ולי

בית משפט השלום בכפר-סבא

כב' השופט מיכאל קרשן

ב"כ המאשימה עו"ד אבישר

ב"כ הנאשם עו"ד ג'לג'ולי

גזר דין

1. נגד הנאשם, איסר חאג' יחיא יליד 1984, הוגש לבית משפט זה כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירות של קבלת רכב גנוב, זיוף סימני זיהוי של רכב והפרת הוראה חוקית.

2. לאחר שמיעת פרשת התביעה ועדותו הראשית של הנאשם, נתקשרו הצדדים בהסדר טיעון, בגדרו תוקן כתב האישום, והנאשם הודה בעובדותיו.

3. כאמור בעובדות האישום הראשון בכתב האישום המתוקן, קיבל הנאשם לידיו רכב גנוב מסוג הונדה, אשר נגנב מבית בעליו בכפר יונה ביום 3.8.08. הנאשם סייע לאחר להשחית את מספר השלדה ואת מספר המנוע של הרכב הגנוב. עוד סייע הנאשם לאחר להסיר את תווית הנתונים מעל גבי "קיר האש" ולהסיר את לוחיות הרישוי של הרכב הגנוב. הנאשם המשיך וסייע לאחר להטביע ברכב הגנוב מספר מנוע ומספר שילדה, להתקין לוחיות רישוי, לצבוע את הרכב בצבע כסף ולהדביק בשמשת הרכב הגנוב מדבקת רישוי שנתית - כולם פרטי זיהוי השייכים לרכבו של הנאשם.

לפי עובדות האישום השני שבכתב האישום, הנאשם בעבירה של הפרת הוראה חוקית, שיסודה בכך שביום 23.12.08 הפר תנאי "מעצר בית" מלא שנקבעו לו בהליך אחר, בכך שנמצא שוהה בחנות לאביזרי רכב בטייבה.

הנאשם הורשע בעבירות של קבלת רכב גנוב, סיוע לזיוף סימני זיהוי של רכב והפרת הוראה חוקית.

4. בהתאם להסכמת הצדדים נתבקש שירות המבחן לערוך תסקיר אודות הנאשם, והדיון נדחה לטיעונים לעונש. ביום בו אמורים היו להישמע טיעונים לעונש ביקש הנאשם להודות בעובדות כתב אישום שהוגש נגדו לבית משפט השלום בראשון לציון (ת"פ 43903-01-11) ולצרף את התיק האמור.

התרתי את הצירוף, והנאשם הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן בשלישית בת"פ 43903-01-11 האמור.

5. כתב האישום המתוקן בשלישית בת"פ 43903-01-11 (להלן - כתב האישום הנוסף) מחזיק שמונה אישומים וכולל עשרה נאשמים. הנאשם הוא נאשם 1 בכתב האישום הנוסף, והוא מואשם בששה מן האישומים המנויים בו.

לפי החלק הכללי בכתב האישום הנוסף, במועדים הרלבנטיים לאותו כתב אישום, מחודש דצמבר 2010 ועד חודש ינואר 2011 היה הנאשם ראש כנופיה המהווה התארגנות עבריינית של גנבי רכב, והנאשמים 10-2 היו חברים בהתארגנות עבריינית זו. הנאשם עבד בשיתוף פעולה עם סוחר רכב תושב אזור יהודה ושומרון (להלן - האזור), בשם מאהר טמבור ( להלן - מאהר), אשר ביקש מהנאשם שישלח לו נהגים שיעבירו את המכוניות הגנובות לשטחי האזור, ויחד עמם ישלח גם מחשבי רכב, המשמשים ככלי פריצה לגניבות מכוניות. נאשמים 5-2 ("כנופיית טייבה) פעלו בשליחותו של הנאשם בתפקידים של תצפיתנים, פתיחת צירים, עיקוב ואיתור ניידות משטרה ואיתור כלי רכב גנובים. נאשמים 10-6 (כנופיית צפון רמאללה) פעלו בשליחותו של הנאשם בתור נהגים, שתפקידם היה להעביר את כלי הרכב הגנובים לשטחי האזור, לידי מאהר. הנאשם הנחה את כלל הנאשמים בכל האישומים בשיחות טלפוניות. בחלק מן המקרים הורה הנאשם לחברי הכנופיה לגשת למקומות שונים בישראל ולאסוף כלי רכב גנובים שהוחנו באותם מקומות בהמתנה להעברתם לשטחי האזור.

אישומים 4-1 לכתב האישום הנוסף, בהם הורשע הנאשם, מתארים מקרים פרטניים של גניבת 10 כלי רכב מישראל לשטחי האזור, בהכוונת הנאשם, ותוך תיאום רציף בינו לבין הנאשמים האחרים מצד אחד ומאהר מצד השני. באישום 1 נגנבו שני כלי רכב והועברו לאזור לידי מאהר, באישום 2 נגנבו והועבר שלושה כלי רכב, באישום 3 נגנבו והועברו שני כלי רכב, ובאישום 4 נגנבו והועברו שלושה כלי רכב.

אישום 6 לכתב האישום הנוסף עניינו שלוש עבירות של קשירת קשר, בין הנאשם לאדם שעבד בחברה להשכרת רכב: קשר לשכפל את זהותו של רכב מסוג סובארו B4, קשר לגנוב רכב מסוג מזדה MX5, וקשר לגנוב רכב מסוג מזדה לנטיס.

אישום 7 לכתב האישום הנוסף עניינו התנהגות הנאשם, ושלושה משותפיו, בעת שהגיעו שוטרים לביתו של נאשם 4 על מנת לעצור את הנאשם ביום 10.1.11. הנאשם סרב להוראות העיכוב של אחד השוטרים תוך שהוא צועק ומקלל, ושותפיו צעקו, השתוללו ואחד מהם אף איים על השוטרים.

להשלמת התמונה יצוין כי אישום 5 לכתב האישום הנוסף עניינו עבירת הפרת הוראה חוקית המיוחסת לנאשם 4 לכתב האישום הנוסף, ואילו עניינו של אישום 8 לכתב האישום הנוסף עבירות של התחזות לאחר, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר, המיוחסות לנאשם 10 לכתב האישום הנוסף.

6. כאמור הנאשם הודה בעובדות כתב האישום הנוסף, והורשע בעבירות הבאות: שבע עבירות של קשירת קשר לפשע; עשר עבירות של גניבת רכב; עבירה אחת של איומים וארבע עבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

7. הצדדים לא התקשרו בהסכמה כלשהי לעניין העונש.

8. לבקשת הנאשם הוכנו בעניינו שני תסקירים מטעם שרות המבחן. משני התסקירים גם יחד עולה כי קיים פער בין התייחסות הנאשם למצבו לבין התנהגותו העומדת ברקע כתבי האישום בהם הורשע. הנאשם תאר עצמו כמושפע ונגרר, היה ממוקד בקורבנותו, והתקשה לבחון לעומק התנהגותו העבריינית. שרות המבחן התרשם כי הנאשם מצוי בשלב מתקדם של התדרדרות, והוא מאופיין בנטייה להתנהגות פורצת גבולות וממוקד בסיפוק צרכיו תוך קושי בראיית האחר והפגיעה בזולת. הסיכון הנשקף ממנו להתנהגות בעייתית חוזרת לא פחת, ומכאן הימנעות שרות המבחן מכל המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם.

טיעוני הצדדים לעונש

9. המאשימה טענה לעונש מאסר של שבע שנות מאסר, הפעלת עונשי מאסר על-תנאי במצטבר, וכן מאסר על-תנאי, קנס ופסילת רישיון.

לדעת באי כוחה של המאשימה, עו"ד אבישר ועו"ד קייסי, ניכרת הסלמה בהתנהגותו העבריינית של הנאשם, אשר מגיל צעיר הסתבך בביצוע עבירות פליליות. המאשימה סבורה כי בתי המשפט שגזרו את דינו של הנאשם בגין עבירותיו הקודמות נטו לו חסד, אך העונשים הקלים שריצה לא הרתיעו את הנאשם מהמשך דרכו הרעה, אלא להפך. על כן ראוי כעת למצות את הדין עם הנאשם.

נציגי המאשימה טענו כי בתי המשפט נוטים לגזור עונשי כבדים על עבריינים בתחום גניבות הרכב, והוגשה על ידם לבית המשפט פסיקה ענפה לעונש במקרים דומים.

עוד נטען כי הנאשם ניהל את ההליך בבית משפט השלום בראשון לציון כמעט עד תומו, והודייתו בשלב כה מאוחר אינה צריכה להיחשב לזכותו.

10. ב"כ הנאשם, עו"ד ג'לג'ולי, טען כי הנאשם דווקא ויתר על עדי תביעה לא מעטים בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון, ואין לבוא עמו חשבון בגין התנהגותם של נאשמים אחרים לאותו כתב אישום.

לגוף העניין טען הסנגור המלומד כי העבירות בהן הורשע הנאשם הן בסך הכול עבירות רכוש. נטען כי יש להקל בעונשו של הנאשם משום שעבר את העבירות על מנת לסייע לפרוע חובות כספיים של המשפחה ולא בשל תאוות בצע כסף. ועוד נטען כי הענישה בישראל היא אינדיבידואלית, ואין מקום לגזור גזירה שווה מן הפסיקה שהגישה המאשימה. כן נטען כי חלק מן הפסיקה שהוגשה אינה רלבנטית משום שעסקה בעניינם של תושבי האזור שנכנסו למדינת ישראל על מנת לעבור בה עבירות.

עוד טען ב"כ הנאשם כי נאשם 4 לכתב האישום הנוסף, הודה בעובדות כתב אישום מתוקן ואף הוא צרף את ההליך שהתנהל נגדו בבית משפט השלום בראשון לציון, לתיק אחר שהתנהל בבית משפט זה. נאשם 4 נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל, ועו"ד ג'לג'ולי טען כי חלקו של אותו נאשם זהה לחלקו של הנאשם כאן.

ב"כ הנאשם אף התקומם נוכח הגדרת נציגי המאשימה את הנאשם כראש הכנופיה, שכן סעיפי האישום שיוחסו לשותפיו הם אותם סעיפי אישום שיוחסו לו.

נתבקשתי להתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובהודייתו. עוד נתבקשתי להורות על חפיפת המאסרים המותנים שיופעלו לעונש שאגזור על הנאשם בהליך זה.

11. הנאשם בדברו האחרון לעונש הביע חרטה על מעשיו.

דיון

12. הנאשם הורשע בגניבת עשרה כלי רכב בישראל והעברתם לשטחי הרשות הפלשתינאית. כתב האישום הנוסף מגולל מסכת מאורגנת ושיטתית של כנופיית גנבי רכב, בראשה עמד הנאשם, אשר שמה לעצמה למטרה להתעשר על חשבון הזולת בדרך עבריינית נועזת ומתוחכמת. בהכוונתו הישירה והרציפה של הנאשם, נגנבו המכוניות, לאחר מכן הוחנו יחד בנקודות מפגש מוסכמים מראש ומשם נלקחו על ידי חלק מחבר הכנופיה והועברו לשטחי האזור. לכל אחד מחברי הכנופיה היה תפקיד מוגדר מראש, וחלק מהם שימשו תצפיתנים ואנשי קשר, אשר דאגו לכך שכל הרכב יועברו לשטחי האזור בצורה "חלקה", מבלי שיופרעו על ידי אנשי מערכת אכיפת החוק.

נוסף על כך ובאותה תקופה ממש קשר הנאשם קשר עם אדם שעבד בחברת השכרת רכב, לגנוב לשכפל את זהותו של רכב אחד ולגנוב שני כלי רכב אחרים, ועוד הורשע בכך שבעת מעצרו התפרע יחד עם מקצת משותפיו ואיים על שוטרים.

עוד הורשע הנאשם בכתב האישום המקורי בכך שקודם למתואר בכתב האישום הנוסף, סייע לאחר לשנות את זהותו של רכב, קיבל לחזקתו רכב גנוב וכן הפר תנאי שחרור בערובה שקבע בית משפט.

13. העונש המרבי הצמוד לעבירה אחת של גניבת רכב (והנאשם הורשע בביצוע עשר עבירות כאלה) הוא שבע שנות מאסר. על הצורך להחמיר בעונשם של גנבי רכב מישראל והעברתם לשטחי האזור, דבר המהווה "מכת מדינה", נוכח הקלות הרבה שבה ניתן לבצע עבירות מן הסוג האמור והקושי לאתר את המעורבים ולהביאם לדין, עמד בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין [ע"פ 5128/97, 344/98 מנסור נ' מדינת ישראל, לא פורסם (1998), ע"פ 5724/95 אבו דחל נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2006), ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2006), רע"פ 10899/08 אבו עישה נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2008), ע"פ (ת"א) 71383/04 מדינת ישראל נ' סרחאן, לא פורסם (2004)].

וכך באו הדברים לידי ביטוי באחת הפרשות:

"אין צורך להכביר מלים על מפח הנפש של אדם היוצא מביתו ומגלה כי רכבו, רכוש יקר ובעל חשיבות רבה מכל בחינה, אינו עוד. לכך מצטרף הנזק הכלכלי במעגל רחב יותר, במונחי המשק. הרוצה ליהנות בזדון מעמל הזולת ולשלוח יד ברכוש שלא הוא צבר, ראוי לענישה מחמירה, לא כל שכן מי שקופת שרצים גדולה מאחוריה, לרבות בתחום זה עצמו."

(רע"פ 7890/10 מליטאת נ' מדינת ישראל, לא פורסם (1.11.2010))

זאת ועוד. הפסיקה שהוגשה לי על ידי נציגי המאשימה מלמדת בבירור על כך שבתי המשפט נוטים להחמיר החמרה יתרה בעונשם של חברי כנופיות מאורגנות של גנבי רכב, ולא כל שכן בעונשם של ראשי אותן כנופיות [ע"פ 9454/09 עביד נ' מדינת ישראל, לא פורסם (25.10.2010), ע"פ (י-ם) 2501/08 מדינת ישראל נ' אבו חריבה, לא פורסם (2008), ע"פ (מרכז) 44800-05-10 דאוד נ' מדינת ישראל, לא פורסם (13.10.2010), ע"פ (י-ם) 4279/09 חן נ' מדינת ישראל, לא פורסם (2009)], והדבר מובן נוכח הנזק הקשה שהתארגנויות שכאלה מסבות לציבור.

14. הנאשם כאן עמד כאמור בראש כנופיית גנבי רכב נועזת ומתוחכמת. מעשיו הסבו נזק ניכר לנפגעי עבירותיו וכן לציבור כולו. מטעם זה בלבד ראוי הנאשם לעונש חמור, שיהיה בו כדי לשמש תמרור אזהרה לנאשם ולציבור, כי בתי המשפט אינם מקלים ראש בעניינו של שחוטא בסוג זה של עבירות, ולא זו בלבד אלא עומד בראש ההתארגנות העבריינית - כעולה מעובדות כתב האישום הנוסף בהן הודה הנאשם.

15. זאת ועוד. הנאשם ראוי לעונש מכביד מאחורי סורג ובריח על מנת להגשים את אחד האינטרסים המוכרים בענישה, והוא מניעת יכולתו של העבריין המועד לשוב ולחטוא.

16. הנאשם החל את דרכו העבריינית בשנת 2001, עוד בהיותו נער. בית משפט השלום לנוער בכפר סבא נמנע, ביום 6.1.03, מלהרשיע את הנאשם בביצוע עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, קשירת קשר לפשע, החזקת מכשירי פריצה והחזקת נכס החשוד כגנוב, וחייב אותו באמצעי טיפול קלים באופן יחסי; בשנת 2005 הורשע הנאשם, אשר בגר בינתיים, בביצוע שתי עבירות של תקיפת שוטר. בית המשפט גזר עליו עונש מאסר בן חודש ימים וכן קנס ומאסר על-תנאי; בשנת 2006 שוב הורשע הנאשם בגין ביצוע עבירות כלפי שוטרים וכן בנהיגה בקלות ראש. בית המשפט גזר על הנאשם חודשיים מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס, וכן פסילה בפועל ועל-תנאי.

בשנת 2009 הורשע הנאשם, במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמה מלאה לעניין העונש, בקבלת נכסים שהושגו בפשע - עבירה שבוצעה בשנת 2006. בית משפט זה גזר בת"פ 2005/08 על הנאשם עונש קל יחסית שעיקרו ששה חודשי מאסר על-תנאי, כי במשך שלוש שנים לא יעבור עבירת רכוש. תנאי זה הוא חב הפעלה בענייננו, מן הטעם שהנאשם הורשע בהליך הנוכחי ביותר מעבירת רכוש אחת.

באותה שנה הורשע הנאשם על ידי בית משפט זה (ת"פ 2411/08, כב' השופטת רג'יניאנו), גם הפעם במסגרת הסדר טיעון שכלל הסכמה מלאה לעניין העונש, בביצוע עבירות של קשירת קשר לפשע וקבלת רכב גנוב. הנאשם נדון לעונש מאסר בן ששה חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, 12 חודשי מאסר על-תנאי למשך שלוש שנים בעבירות רכוש מסוג פשע וששה חודשי מאסר על-תנאי לשלוש שנים בעבירות רכוש מסוג עוון. שני המאסרים המותנים הללו אף הם חבי הפעלה בענייננו.

17. עינינו הרואות, הנאשם הלך והסלים במשך שנות חייו את מעורבותו בפלילים, ובמיוחד בכל הקשור בעבירות הרכוש. מעבריין קטן, הפורץ לכלי רכב ומחזיק ברשותו רכוש גנוב או חשוד כגנוב, עבר הנאשם לעסוק באופן עיקרי בכלי רכב גנובים, וגם בעניין זה ניכרת התפתחות: תחילה קבלת רכב גנוב, המשך בסיוע בזיוף זהותם של כלי רכב, וכלה בהפיכתו לראש כנופיית גנבי רכב רבת זרועות ופנים והכוונת פעילותה.

מי שחוטא בביצוע עבירות רכוש, ושב וחוטא בביצוע עבירות מאותו סוג תוך שהוא מעצים את פעילותו העבריינית ומסב נזקים שהולכים וגדלים לציבור, והכול בעת ששלושה מאסרים מותנים ארוכים תלויים ועומדים מעל לראשו באין מפריע, ראוי לענישה מחמירה - כזו שתרחיק אותו מקורבנותיו בכוח למשך תקופה משמעותית.

18. אף אין להקל ראש בעבירות הנוספות בהן הורשע הנאשם - הכשלת שוטר במילוי תפקידו, איומים והפרת הוראה חוקית. עבירות אלה שעבר הנאשם, בנסיבות המתוארות בשני כתבי האישום שעמדו נגדו, מחזקות את הרושם שלפיו הנאשם הוא אדם שאין עליו מורא החוק ומורא אנשי החוק. העונש לו ראוי הנאשם חייב להביא בחשבון גם ביצוע עבירות אלה.

19. עיינתי בגזר דינו של נאשם 4 לכתב האישום הנוסף, סינאן זידאן (להלן - זידאן). זידאן הורשע אף הוא תחילה בבית משפט זה (ת"פ 18080-12-10), במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות רכוש הנובעות ממעשה התפרצות שלו ביחד עם אחר לכלי רכב משטרתי מתוך מטרה לגונבו. זידאן צרף להרשעה זו את אישומים 3, 5 ו-7 לכתב האישום הנוסף, בנוסח מתוקן, והורשע בעבירות הנובעות מכך שביום 30.12.10, בעודו אמור לשהות בתנאי "מעצר בית" נהג ברכב גנוב והעבירו מישראל לשטחי האזור, וביום 11.1.11 השתתף, יחד עם מקצת משותפיו, באותה התפרעות שנועדה למנוע את מעצרו של הנאשם כאן.

אינני סבור כי העונש שהושת על זידאן, 20 חודשי מאסר בפועל, הכוללים הפעלת מאסר על תנאי בן 12 חודשים (חלקו בחופף), צריך לשמש אמת מידה לעונש שיש להשית על הנאשם. זאת משום שחלקו של זידאן בכתב האישום הנוסף קטן לאין שיעור מחלקו של הנאשם, אשר שימש כראש הכנופיה העבריינית של גנבי הרכב, והיה היד המכוונת שלה. זידאן פעל בהתאם להוראותיו של הנאשם, וכעולה מגזר דינו של זידאן, הוא לא הורשע במלוא המעשים שיוחסו לו בכתב האישום הנוסף (אישום 2 נמחק). ועוד: זידאן הורשע בשותפותו להעברת כלי רכב גנוב אחד מישראל לשטחי האזור, בעוד הנאשם הורשע בשותפות בדרגה הגבוהה ביותר להעברת עשרה כלי רכב גנובים.

סיכומו של דבר, עונשו של זידאן אינו יכול לשמש אמת מידה לעונש שיש להשית על הנאשם.

20. הנאשם הודה בעובדות כתבי האישום וראוי הוא להקלה בעונש בשל כך. עם זה, בעובדות כתב האישום המרכזי שהוגש נגד הנאשם (הלא הוא כתב האישום המצורף), הודה הנאשם רק לאחר שנשמעו מרבית עדי התביעה במשך ישיבות ארוכות. אף בכתב האישום המקורי הודה הנאשם רק לאחר שנשמעה פרשת התביעה כולה. לפיכך ההקלה לה זכאי הנאשם בעניין זה אינה משמעותית.

ב"כ הנאשם ביקש לשכנעני כי הנאשם עבר את העבירות בהן הורשע כאן לא מתוך בצע כסף, אלא על מנת לסייע למשפחתו. לא מצאתי אחיזה מתאימה לדברי הסנגור המלומד בתסקירים שהוגשו לבית המשפט, ובכל מקרה אינני סבור כי ניתן להצדיק פעילות עבריינית ענפה כל כך (ומן הסתם רווחית מאוד) בקושי כלכלי כזה או אחר.

הנאשם אינו אדם בא בימים, אך בניגוד לנטען על ידי בא כוחו המלומד, לא מדובר בעלם צעיר שניתן להגדיר את מעשיו כמשובת נעורים. כפי שראינו, חרף גילו הצעיר יחסית, הנאשם התמיד בהתנהגותו העבריינית לאורך שנים, עד שהפך לראש חבורת פשע. בנסיבות אלה, אין הנאשם זכאי להקלה כלשהי בשל גילו.

הנאשם הביע לפני חרטה. דעתי היא כי חרטתו של הנאשם היא מן השפה לחוץ, והתרשמותי זו עולה בקנה אחד עם האמור בתסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם, המציירים כאמור אדם מחוסר תובנה, שאינו נוטל אחריות על מעשיו.

אינני סבור כי לנאשם נסיבות יוצאות דופן שיכולות להתגבר על הצורך בהטלת ענישה מחמירה ההולמת את חומרת מעשיו.

21. נטען לפניי על ידי ב"כ הנאשם לחפיפת המאסרים על-תנאי, שהינם כאמור חבי הפעלה, בחופף לעונש המאסר שאשית על הנאשם, אך לא הוצגה לי כל סיבה משכנעת לנהוג כך. מאסר על-תנאי הוא עונש שביצועו נדחה, ו"הבלעת" המאסר האמור בעונש בגין מעשים אחרים שוללת ממנו כל אפקט מרתיע ומרוקנת אותו מתוכנו וממגמתו (ראו ע"פ 384/78 מדינת ישראל נ' משעלי, פ"ד לב(3) 245, 248).

עם זה, אורה לחפוף את עונשי המאסר על-תנאי שנגזרו על הנאשם בת"פ 2411/08 זה לזה, משום שתכליתם הייתה ליצור הבחנה בין המאסר שייגזר על הנאשם אם יעבור עבירות רכוש מסוג עוון או פשע, ואינני סבור שכוונת בית המשפט שם הייתה לצבור אותם זה על גבי זה.

22. בדעתי לגזור על הנאשם קנס כספי משמעותי נוכח טובת ההנאה המשמעותית שללא ספק צמחה לו כתוצאה ממעשיו. מצאתי טעם רב גם בבקשת המדינה לפסול את הנאשם מנהיגה. ראוי בהחלט למנוע מראש כנופיית גנבי רכב את היכולת לעשות שימוש בכלי רכב.

23. לאחר שבחנתי את מלוא הנתונים לקולה ולחומרה, והדרכתי עצמי מן העונשים שאושרו על ידי בית המשפט המחוזי בעפ"ג (מרכז) 44800-05-10 דאוד נ' מדינת ישראל, לא פורסם (13.10.2010)), החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל בן 70 חודשים, החל ביום מעצרו - 11.1.11, ובניכוי שבעה ימי מעצרו בת"פ 2655/08 של בית משפט זה.

ב. אני מפעיל נגד הנאשם את המאסר על-תנאי בן ששת החודשים שגזר עליו בית משפט זה בת"פ 2005/08 ביום 15.2.09 במצטבר לעונש הנוכחי.; אני מפעיל נגד הנאשם את שני המאסרים על-תנאי, האחד בן 12 חודשים והשני בן ששה חודשים, שגזר עליו בית משפט זה בת"פ 2411/08 ביום 9.6.09 בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר הנוכחי. סך הכול ירצה הנאשם עונש של 88 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

ג. מאסר על תנאי בן 12 חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ד. מאסר על-תנאי בן 6 חודשים למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירת רכוש מסוג עוון, או עבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק), או איומים לפי סעיף 192 לחוק, או הפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק.

ה. קנס בסך 100,000 ₪ או 200 ימי מאסר תמורתו.

ו. פסילה מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של חמש שנים מיום שחרורו של הנאשם ממאסר.

ז. פסילה על-תנאי מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של שנתיים, והתנאי הוא כי במשך תקופה בת שנתיים מתום הפסילה בפועל לא יעבור הנאשם עבירת רכוש מסוג פשע, או עבירה של הפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: מ.י. שלוחת תביעות כפר סבא
נתבע: איסר חאג' יחיא בן אחמד
שופט :
עורכי דין: