ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאיר שרביט נגד בנק לאומי למשכנתאות סניף משרד ראשי :

1. מאיר שרביט

2. אברהם יצחק

3. שמואל גבאי

4. אילן חיים

5. משה שאלתיאל

נ ג ד

בנק לאומי למשכנתאות סניף משרד ראשי

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

כב' השופט מרדכי בן-חיים

החלטה

1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דיני מיום 23.5.11 (להלן: "פסק הדין") לפיו קיבלתי את תביעת המשיב בחלקה וחייבתי את המבקשים, ביחד ולחוד, לשלם למשיב סך 200,000 ₪ בצירוף ריבית כפי שפורטה בכתב התביעה, וכן בצירוף הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

2. הורתה של התובענה דנן בהסכם הלוואה על סך 155,000 ₪ שנחתם בין המשיב ללווים (להלן: "ההלוואה"), לשם רכישת בית מגורים (להלן: "הנכס"). המבקשים חתמו כערבים לפירעונה של ההלוואה. בעקבות פיגורים חוזרים ונשנים בתשלומי ההלוואה מומש הנכס אך נותרה יתרת חוב ללווים בגינה ניתן כנגדם פסק דין. משלא צלח המשיב בניסיונותיו לממש את פסק הדין כנגד הלווים, ביקש וקיבל היתר מאת ראש ההוצאה לפועל להגיש תביעה זו כנגד המבקשים מכוח ערבותם.

3. כעת עותרים המבקשים לעיכוב ביצוע פסק הדין בטענה כי קיומו כעת, בטרם ניתנה ההכרעה בערעור שהגישו עליו, תגרום להם נזק גדול יותר מאשר הנזק שיגרם למשיב באם יעוכב ביצוע פסק הדין, ומבקשים לקחת בחשבון את שיהוי המשיב במימוש הנכס משך כ-13 שנה - מחדל שלשיטתם הביא לתפיחת חוב הלווים וחיובם בריביות גבוהות ומיותרות. כמו כן, גורסים המבקשים לעניין סיכויי הערעור כי כתב הערעור מטעמם מעלה טענות כבדות משקל באשר לפסק הדין, לפיו שגה בית המשפט בהכרעותיו בסוגיית ההתיישנות והשיהוי; בסוגיית גובה החוב וגבוה הריביות; ובקביעת רשלנות תורמת למבקשים.

4. המשיב בתגובתו התנגד לבקשה וטען כי סיכויי הערעור נמוכים וכי לא הוכח שהמבקשים יתקלו בקושי לגבות את החוב הפסוק אם יצלח ערעורם.

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות.

תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת את העיקרון המשפטי לפיו דרך המלך הינה מימוש פסק הדין, ועיכובו הינו אך חריג שיופעל במקרים נדירים תוך שבית המשפט שוקל שני שיקולים מצטברים: (1) סיכויי ההצלחה בערעור; (2) הקושי להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בתביעתו (השוו: ע"א 8777/08 מריסאת ואח' נ' מריסאת, פורסם בנבו).

6. לעניין הסעד הכספי, ככלל התפיסה היא כי אין לעכב פסק דין לחיובים כספיים מהטעם שלרוב מדובר באקט שאין בו כדי לגרום לנזק בלתי הפיך (ראה: בש"א 3158/91 פלאטו שרון נ' קומפני פרייזן, פ"ד מה(5) 499). הדבר מתיישב עם הרציונל לפיו אחד השיקולים שישקול בית המשפט בבואו לעכב ביצוע פסק דין הוא, כאמור, היכולת להשיב את המצב לקדמותו.

7. לעניין סיכויי ההצלחה בערעור, אתייחס לטענות המבקשים ראשון - ראשון ואחרון - אחרון:

7.1 סוגיית ההתיישנות - המבקשים טוענים כי בית המשפט נתפס לכדי טעות כשלא דחה את התביעה על הסף מחמת התיישנותה והשיהוי בהגשתה. אומרים ולא מוסיפים. לסוגיית ההתיישנות התייחסתי בסעיף 5 לפסק הדין, שם הבאתי את נימוקיי המפורטים לדחיית הטענה, והדברים מדברים בעד עצמם. משלא פירטו המבקשים כיצד הם חולקים על נימוקים אלו, אין בידי לקבל טענתם בסעיף זה.

7.2 מקור החוב ואופן חישובו - המבקשים טוענים כי בית המשפט שגה בסכומים אותם פסק, שכן המשיב לא טרח לפרט את מקור החוב ואת אופן חישובו. בסעיף נוסף טוענים כי שגה בית המשפט שהסתמך על איזה מחישובי המשיב שעה שזה גבה ריביות חריגות עקב השיהוי בו הוא עצמו נקט.

ראשית - הטענה בדבר העדר פירוט מקור החוב או אופן חישובו לא נטענה בבקשת הרשות להגן מטעם המבקשים ואף לא בהמשך ההליכים, ולפיכך קיים ספק גדול בדבר סיכויי המבקשים להעלות טענה זו כעת בשלב הערעור.

שנית - סעיף 2 לפסק הדין מתייחס לסוגיית השיהוי בו נקט המשיב בהליכי מימוש הנכס, והדבר אף בא לידי ביטוי בהכרעתי בדבר הקטנה משמעותית של הסכום שנתבע. לפיכך, לא ברורה טענת המבקשים בעניין זה.

7.3 חלוקת האחריות - המבקשים טוענים כי בית המשפט שגה עת קבע להם רשלנות תורמת בשיעור של 40%, שכן לא היתה להם כל אפשרות לגרום למשיב לממש את הנכס. בפסק הדין קבעתי בין השאר כי המשיבים היו יכולים לשפר את מצבם, בין אם על ידי הקטנת סכומי החיוב ובין אם במימוש זכותם להצטרף לתביעת המשיב נגד הלווים (שם, סעיף 4.1). לפיכך, דומה כי דין טענה זו להדחות אף היא.

8. ככללו של דבר, לא התרשמתי בדבר סיכויי הערעור של המבקשים, ודי בכך כדי לדחות את בקשתם זו.

9. למעלה מן הצורך, אתייחס גם לנדבך השני בהכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע - הקושי להשיב את המצב לקדמותו אם יזכו המבקשים בערעורם: דומה כי אין צורך להכביר במילים לעניין זה, שכן המשיב הינו מוסד בנקאי שחוזקו הכלכלי איננו מוטל בספק.

10. לסיום אתייחס בקצרה לטענת המבקשים לפיה יש לקחת בחשבון את הנזק היחסי שיגרם לצדדים ממתן או אי מתן הצו - בהתאם לדברי כב' הש' (בתארה דאז) בייניש בפרשת פלאטו שרון הנ"ל (אותם הביאו בתמיכה לטענתם זו), בחינת הנזק היחסי לצדדים תבוא לאחר שבחן בית המשפט את סיכויי הערעור והגיע למסקנה כי הערעור איננו משולל יסוד. לאור מסקנתי שלעיל ודחיית טענת המבקשים בדבר סיכויי הערעור, דומה כי מתייתר הצורך לדון בטענה זו.

11. לסיכומו של דבר, נוכח היות הסעד האופרטיבי בפסק הדין דנן סעד כספי; משדחיתי את טענת המבקשים בדבר סיכויי הערעור; ומשלא הוכח בפני כי קיים חשש כלשהו לפיו לא יוכל המשיב להשיב את סכום פסק הדין במידה ויתקבל הערעור, הרי שדין העתירה לעיכוב ביצוע החיוב הכספי - להדחות.

12. הוצאות בקשה זו בסך 750 ₪ יקבעו לפי תוצאות הערעור.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מאיר שרביט
נתבע: בנק לאומי למשכנתאות סניף משרד ראשי
שופט :
עורכי דין: