ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הרב יצחק פיק נגד נתן פרקוביץ :

1. הרב יצחק פיק

2. הרב אליהו למברגר - עניינו הסתיים

3. הרב בנימין וועקסלשטיין - עניינו הסתיים

4. הרב אברהם פלוטשניק

5. הרב אברהם סנקביץ מרדכי

6. הרב שלמה לוי - עניינו הסתיים

נ ג ד

נתן פרקוביץ

בית משפט השלום בירושלים

כב' השופטת אנה שניידר

החלטה

1. ביום 20.2.11 ניתן פסק דין לפינויו של הנתבע מדירה שבבעלות הקדש שהתובעים הם נאמניו במתחם "בתי ורשה" בירושלים (להלן - הדירה).

2. במסגרת פסק הדין נדחתה טענתו של הנתבע כי הוא מתגורר בדירה מאז 2002 ביחד עם סבו, שהיה דייר מוגן ונפטר ביום 1.8.04, וכי לא הייתה לנתבע דירה אחרת למגוריו באותה עת.

פסק הדין הסתמך, בין היתר, על תעודת עובד ציבור של עיריית ביתר עילית (להלן - התע"צ), אשר ממנה עלה כי על פי ספרי עיריית ביתר עילית הנתבע החזיק בנכס ברחוב החיד"א 8/1 בין התאריכים 22.2.04 ועד 26.5.05, ובמהלך שנת 2004 נמצא זכאי להנחה בארנונה, על פי מבחן הכנסה, בשיעור של 80%.

לתע"צ צורף חוזה שכירות מיום 23.2.04 בין המשכירים, בן ישי מימון ורוויטל, לבין השוכרים, הנתבע ורעייתו תהילה פרקוביץ, כאשר תקופת השכירות הייתה מיום 23.2.04 עד 22.2.05.

3. התע"צ הוגשה כראיית הזמה מטעם התובעים, בהתאם להחלטה מיום 6.10.10, שבה נקבע כי על התובעים לצרף את התע"צ לסיכומיהם (שהיה עליהם להגישם עד ליום 1.12.10) והנתבע יוכל להתייחס בסיכומיו לתע"צ ולצרף אליהם כל מסמך אשר יש בו כדי לסתור את האמור בתע"צ.

סיכומי התובעים הוגשו ללא התע"צ, ורק לאחר שהוגשו סיכומי הנתבע - הגישו התובעים את התע"צ לבית המשפט, ביום 25.1.11.

על אף שהנתבע הגיש בקשה ביום 30.1.11 להוצאת התע"צ מהתיק לאור האיחור בהגשתה - לא ניתנה החלטה נפרדת אלא הייתה התייחסות לכך בפסק הדין, בסעיפים 12 - 13, שם נקבע כי הואיל ומדובר בראיה מרכזית ואובייקטיבית - התע"צ מתקבלת כראיית הזמה, על אף האיחור בהגשתה.

4. לאור האמור בתע"צ, נקבע בסעיף 23 לפסק הדין:

"בנסיבות אלה, אין לקבל את טענותיו של פרקוביץ לפיהן התגורר עם סבו עובר לפטירתו של הסב ביום 1.8.04 הואיל ומתצהירו לעיריית ביתר עילית לצורך קבלת הנחה מארנונה עולות עובדות אחרות.

כמו כן, לאור האמור בתצהיר, לא עמד פרקוביץ בתנאי הנוסף שבחוק הגנת הדייר לפיו לא הייתה לו בזמן פטירתו של הסב דירה אחרת למגוריו שכן היה לו חוזה שכירות לגבי הדירה בביתר עילית".

5. הנתבע הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי (ע.א. 49730-03-11).

בפסק דינו מיום 3.7.11 קבע כב' השופט בן ציון גרינברגר כי לאור העובדה שנמנעה מהנתבע הזדמנות להגיש מסמכים אשר בכוחם, לטענתו, לאיין את המסקנות הנובעות מהתע"צ ובכך נפגעה זכות הטיעון של הנתבע - יש לבטל את פסק הדין ולהחזיר את התיק לבית המשפט קמא להמשך ההליכים, על בסיס שמירת זכותו של הנתבע להגיב לתע"צ ולנספחיה.

6. כמצוות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ניתנה החלטה ביום 7.7.11 לפיה הנתבע יגיש תגובה לתע"צ ולנספחיה עד ליום 1.9.11.

בקשותיו של הנתבע להארכת מועד להגשת התגובה מטעמו התקבלו, והתגובה הוגשה ביום 2.11.11.

התובעים הגישו תגובה לתגובת הנתבע ביום 13.11.11, ואף התקבלה, לפנים משורת הדין, בקשת הנתבע, להגיש תגובה לתגובת התובעים לתגובתו לתע"צ, וזו הוגשה ביום 20.11.11.

7. בתגובתו אשר אליה צורפו נספחים רבים, טוען הנתבע כי המסמך שצורף לתע"צ, והמתיימר להיות תצהיר מטעמו מעולם לא נחתם על ידו והוא אף לא ידע על עריכתו והגשתו, ולכן ערכו כדף נייר ריק.

8. עוד נטען, בסעיפים 3 - 4 לתגובה, כי ככל שעולה מהודאות התובעים ומכתבי בי-דין שהוגשו בערכאות השונות, מצטיירת תמונה ברורה וחד משמעית כי הנתבע התגורר בדירה בתקופה הרלבנטית ליצירת הזכות, דהיינו בין ה - 1.2.04 ועד 1.8.04, וזאת בניגוד לאמור בתע"צ.

לטענת הנתבע, לא הועלתה טענה שהנתבע התגורר, בו זמנית, בשתי הכתובות ועל כן ישנה אפשרות אחת - או שהתגורר בדירה או שהתגורר בביתר עילית.

9. לעניין התע"צ עצמה טוען הנתבע, בסעיף 5 לתגובתו, כי זוהי ה"הוכחה" היחידה לטענה שהנתבע, כביכול, לא התגורר בדירה, אך גם "הוכחה" זו אין בה כדי להתגבר על מכלול הראיות שהוצגו ואין בה כדי להוכיח שהנתבע התגורר בביתר עילית.

הנתבע מכחיש שהתגורר בנכס נשוא התע"צ ושהגיש בקשה להנחה מארנונה, שכאמור איננה חתומה על ידו.

לטענתו, אי חתימתו על התצהיר שצורף לתע"צ מעידה שהפרטים הרשומים בתע"צ אינם נכונים, אינם מאומתים, ואינם מאושרים על ידו. לפיכך, אין התע"צ בגדר רשומה מוסדית לפי פקודת הראיות ואין היא מעידה על האמור בה.

10. עוד טוען הנתבע, כי מי שנחזה כחתום ומאשר התצהיר, תחת הכותרת "אישור רב", הינו הרב אשר לעמיל הכהן, הרב של קהילת חב"ד בביתר עילית, אשר טוען כי התצהיר מזויף. (ראה נספח כד' לתגובה).

11. לעניין חוזה השכירות שצורף לתע"צ טוען הנתבע כי הוא אכן חתם עליו אך מעולם לא עבר להתגורר בביתר עלית.

לטענתו, החתימה על חוזה השכירות נעשתה לבקשת חמיו, הרב קנטור דוד, אביה של תהילה אשתו (להלן - הרב דוד), אשר התנה את הסכמתו לנישואי בתו לנתבע בכך שהזוג יעבור לביתר עילית, שכונת מגוריו, אולם לאחר מכן "התרכך" והסכים שבתו תעבור לגור ביחד עם הנתבע בדירה נשוא התביעה. הנתבע צירף תצהיר של הרב דוד.

לטענת הנתבע, הנכס בביתר עילית הועמד לרשות הרב דוד והנתבע עצמו מעולם לא התגורר בו.

הנתבע מצביע על אי הצגת דו"ח החוקר מטעם התובעים על מקום מגורי הנתבע כעל ראיה כנגד טענתם שהנתבע התגורר בביתר עילית.

לטענתו, הדו"ח לא הוצג על ידי התובעים הואיל והוא מתייחס לטענת השכנים שמעידים כי ראו באופן יומיומי את הרב דוד בדירה בביתר עילית ולא את הנתבע.

12. התובעים טוענים כי הנתבע פעל שלא כדין ובניגוד לדיני הראיות ולסדרי הדין כאשר צירף לתגובתו, מבלי לקבל רשות לכך, נספחים הכוללים עדויות ותצהירים.

לאור האמור בהחלטה מיום 6.10.10, שבה ניתנה אפשרות לנתבע לצרף כל מסמך אשר יש בו כדי לסתור את האמור בתע"צ - היה הנתבע רשאי להגיש את המסמכים אולם, יש מקום ליתן לתובעים אפשרות לחקור את העדים המופיעים במסמכים האמורים, בין אם נתנו תצהירים ובין אם לאו.

על כן, מתבקשים התובעים להודיע לבית המשפט, עד ליום 1.12.11 אלו עדים בדעתם לבקש לזמן לצורך חקירתם.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הרב יצחק פיק
נתבע: נתן פרקוביץ
שופט :
עורכי דין: