ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ב. ש. ה. א. נגד המוסד לבטוח לאומי :

ב. ש. ה. א. (קטינה)

באמצעות ב"כ עו"ד איתן כהן

נ ג ד

המוסד לבטוח לאומי

בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב-יפו

כב' השופטת חנה טרכטינגוט

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים - ילד נכה מיום 4.11.09 אשר דחתה את הערר של המערערת לקבלת קצבת ילד נכה.

2. המערערת (להלן - הילדה) הינה ילידת 2003, נולדה עם גוש שומן גדול בצד הפנים הגורם לעיוות חריף במבנה הפנים, קשיים בראיה בשמיעה ובדיבור.

לטענת ב"כ המערערת, הילדה עברה 2 ניתוחים שלא שיפרו את מצבה, נמצאת במצב רפואי ונפשי המשפיע על תפקודה התנהגותה והשתלבותה בבית הספר, מתקשה להשתלב חברתית ועשויה לגרום לעצמה סכנה בהעדר השגחה.

כן טען כי הועדה התעלמה ממכתב הפסיכולוגית הגב' מירי שרגאי המטפלת במערערת.

3. ב"כ המשיב בתגובתו לערעור טען כי המערערת נבדקה ע"י הועדה לעררים ונמצא כי לגבי כל פעולות היומיום אין תלות חריגה.

לענין ההשגחה, הועדה מודעת לתסמונת של המערערת, אולם אין היא מקבלת כל טיפול מיוחד בגין כך. הועדה נתנה החלטתה לאחר בדיקת המערערת ושמיעת תלונותיה ולא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה.

4. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים וביתר מסמכי התיק, להלן החלטתי:

הועדה בדקה את המערערת בביצוע פעולות היומיום והגיעה למסקנה כי אין תלות חריגה.

כך אף ניתן להבין מתיאור ההורים בפני הועדה.

הילדה נמצאת כמי שזקוקה לסיוע מועט בפעולות ההלבשה והרחצה בלבד.

ב"כ המערערת לא השיג על ההחלטה בדבר התלות בפעולות היומיום והערעור התמקד בסוגיית הצורך בהשגחה.

אין מחלוקת כי הילדה סובלת, למרבה הצער, מליפובלסטומיה בפנים ואף עברה בגילה הצעיר כבר מספר ניתוחים.

הן מדברי ההורים והן הדו"ח של הפסיכולוגית המטפלת בה, דר' שרגאי, עולה כי כפועל יוצא ממצבה היא סובלת מקשיי השתלבות חברתית ואיננה רגועה.

5. "השגחה מתמדת" הוגדרה בתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) התשנ"ח - 1998 (אשר הוחלפו בתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) תש"ע 2010), ואשר היו רלבנטיות למועד החלטת הועדה:

"ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי חמור או מחלה כרונית הוא זקוק להשגחה מתמדת צמודה ופעילה של הזולת למניעת סכנה ברורה ומיידית לגופו של הילד או לאחרים, ושעל כן לא ניתן להשאיר את הילד ללא השגחה כאמור אף לא לזמן קצר ביותר".

לא מדברי ההורים ולא ממכתב הפסיכולוגית המטפלת ניתן ללמוד כי הילדה מסוכנת לעצמה או לאחרים ומכאן שלא מתקיימת בה הגדרת הצורך ב"השגחה מתמדת".

6. לפיכך, עם כל ההבנה למצבה, אין מנוס מהמסקנה כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה מושא הערעור.

7. התוצאה, איפוא, כי הערעור נדחה.

הצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מהמצאתו.

ניתן היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ב. ש. ה. א.
נתבע: המוסד לבטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: