ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד בן נחום ידידיה בן נחום ידידיה :

מדינת ישראל

נ ג ד

בן נחום ידידיה בן נחום ידידיה

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בירושלים

בפני כב' השופט מרדכי כדורי

ב"כ המאשימה עו"ד טל בסון

ב"כ הנאשם עו"ד מאיה צרפתי

גזר דין

הנאשם שלפני הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם באופנוע, כאשר רישיון הנהיגה שבידיו אינו מתאים לאופנוע. כפי שהתברר היום במועד האירוע אחז הנאשם ברישיון נהיגה לרכב פרטי בלבד.

אין צורך לפרט את החומרה הרבה של נהיגה ללא רישיון נהיגה, ואת המסוכנות הרבה הנובעת ממנו. הפסיקה חזרה ופירטה את הסכנות הרבות התמונות בעבירה זו, ואת הדופי המוסרי הכפול הטמון בה.

עם זאת, דומה כי לאחרונה נשמעה דעה לפיה חובה על ביהמ"ש להטיל בגינה של עבירה זו עונש של מאסר. דעה זו אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה. בבית המשפט העליון נקבע באופן שאינו משתמע משתי פנים, כי ערכאה דיונית אינה מחויבת להטיל מאסר על כל מי שיורשע בעבירה מעין זו, חרף החומרה הרבה הנלוות לה (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן).

בפסיקה המנחה שנקבעה בבית המשפט המחוזי פורטו מספר מקרים בהם נכון כי ביהמ"ש ימנע מלהטיל על נאשם שהורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה עונש של מאסר. בין היתר, נקבע כי מי שהורשע בעבירה של נהיגה באופנוע ללא רישיון נהיגה לאופנוע, אלא שברשותו היה רישיון נהיגה לרכב פרטי בלבד, ועד מועד גזר הדין כבר החזיק רישיון נהיגה לאופנוע, לא ידון למאסר (ראו ע"פ י-ם 2748/08 שוויקי נ' מדינת ישראל, ע"פ י-ם 5037/09 עוודאללה נ' מדינת ישראל).

נכון הוא כי יש לראות בעברו הפלילי של הנאשם משום נימוק לחומרה, ולשקול להטיל על הנאשם עונש של מאסר על אף העובדה כי כיום הוא מחזיק ברישיון נהיגה לאופנוע, אולם לאור האמור בתסקיר המפורט שערך שירות המבחן, אינני רואה להטיל על הנאשם עונש זה, אלא להסתפק בעונש המוצע על ידי שירות המבחן.

באשר למשך הפסילה הראוי בנסיבות העניין, לא נקבעה בפסיקה עמדה חד משמעית. יש ונקבע כי לאחר שנאשם התאמץ והוציא רישיון נהיגה אין להטיל עליו פסילה (ע"פ י-ם 2748/08 ו- ע"פ י-ם 5037/09 הנ"ל). לעומת זאת נקבע במקרה אחר כי גם אם ביהמ"ש נמנע מלהטיל על נאשם עונש של מאסר, עליו לפסול אותו לתקופה של 3 חודשים (עפ"ת (י-ם) 555-05-11 מדינת ישראל נ' אחמד). במקרה אחר נקבע כי אין להסתפק בתקופת מאסר קצרה וכי יש לחדול מלהטיל על נאשמים פסילות קלות. באותו מקרה נקבע כי מאחר וביהמ"ש של ערעור אינו ממצא את הדין יפסל הנאשם למשך שנה (עפ"ת (י-ם) 7937-09-11 מדינת ישראל נ' הלחמי).

לטעמי, ראויה דרך הביניים אשר מביאה בחשבון מצד אחד את מאמציו של הנאשם להוציא רישיון נהיגה, ומצד שני מביא לידי ביטוי את החומרה שבמעשיו תוך הטלת עונש פסילה שאינו סמלי.

אני דן איפוא את הנאשם לעונשים הבאים:

1. לתשלום קנס בסך 1,000 ₪ אשר ישולם עד ליום 29/2/2012.

2. לפסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 89 יום. הנאשם יפקיד רישיונו או אישור משרד הרישוי על העדר רישיון במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 15/12/2012.

3. לפסילה מלקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

4. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך חודשיים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, אם יעבור על הוראות סעיף 10 א' ו/או 67 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינם נהיגה בפסילת רישיון או נהיגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

5. הנאשם יבצע 100 שעות שירות לתועלת הציבור כמוסכם עם שירות המבחן ויחל בביצוע השירות לא יאוחר מיום 1/2/2012.

שירות המבחן יוכל לשנות את מקום ביצוע העבודות, תוך מתן הודעה לבית המשפט.

לנאשם הוסברו משמעות הצו, מטרת השירות ופרטיו. הנאשם הוזהר כי אם לא ימלא כנדרש אחר צו השירות ישקול ביהמ"ש לבטל את הצו ולהטיל עליו עונש נוסף.

המזכירות תשלח העתק גזר הדין לשירות המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"ב, 24/11/2011 במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: בן נחום ידידיה בן נחום ידידיה
שופט :
עורכי דין: