ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אלי אמסלם :

מדינת ישראל

נ ג ד

אלי אמסלם

בית המשפט המחוזי בירושלים

כב' השופטת חנה בן עמי

החלטה

ערר על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' מילנוב) מיום 22.11.11 במ"ת 19850-08-11, בה נדחתה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת של בית המשפט, בה שוחרר המשיב למעצר בית בתנאים מגבילים, באופן שהוא ייעצר עד תום ההליכים המתנהלים נגדו.

1. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אלימות כלפי בת זוג ואיומים, בהתאם לסעיף 382(ב)(1) בנסיבות של סעיף 380, ולסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על-פי המתואר, ביום 30.7.11 או בסמוך לכך תקף המשיב את המתלוננת בראשה, בפניה ובגופה באמצעות פחית משקה, וכן באגרופים ובעיטות. עוד כנטען בכתב האישום, באותו מעמד איים המשיב על המתלוננת כי יהרוג אותה ו"יקראו עליה בעיתון".

2. נוכח מצבו הבריאותי של המשיב, שעבר ניתוח לב פתוח בסמוך למועד בו הוגשה התלונה על-ידי המתלוננת, לא הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים נגדו, והעוררת השתהתה עד לקבלת ממצאי הערכת המסוכנות בעניינו.

3. בדיון שנערך ביום 16.8.11 בפני בית משפט קמא, ועל יסוד הסכמת הצדדים, הורה בית המשפט כי המשיב ישהה במעצר בית מלא בפיקוח אמו, בתנאי איזוק אלקטרוני. עוד הורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו.

4. עם קבלת תסקיר שירות המבחן, בו התרשם השירות ממסוכנות גבוהה מצידו של המשיב עד כדי סכנה ממשית לחייה של המתלוננת, הגישה העוררת ביום 4.10.11 בקשה דחופה לעיון חוזר ולמעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.

5. לאחר מספר החלטות ביניים, ניתנה ביום 22.11.11 ההחלטה נשוא הערר שבפניי, בה קבע בית המשפט קמא כי משהמשיב שוחרר לחלופת מעצר לא בנקל הוא יוחזר אל מאחורי סורג ובריח, מה גם שעל-אף פרק הזמן הרב בו היה משוחרר לחלופת מעצר, העומד על כ-3 חודשים, לא הפר המשיב את תנאי השחרור שנקבעו בעניינו. עוד נתן בית משפט קמא משקל לכך שהמתלוננת מצויה במקלט לנשים מוכות וממילא הסכנה הנשקפת לה במצב דברים זה מהמשיב היא פחותה, אם בכלל. עם-זאת נקבע, כי יהיה מקום לשקול שוב את תנאי השחרור, ככל שהמתלוננת תבקש לעזוב את המקלט בו היא שוהה, בכפוף להגשת תכנית טיפולית על ידי שירות המבחן.

6. למען שלמות התמונה יצויין, כי על-פי תסקיר משלים משירות המבחן, שהוגש בהתאם להחלטתו של כב' השופט נ' סולברג בערר על אחת מהחלטות הביניים שניתנו בבית משפט קמא (עמ"ת 28991-11-11), אחיו של המשיב, שביתו באילת הוצע כחלופת מעצר, אינו מעוניין לפקח על המשיב במסגרת החלופה כאמור.

7. לטענת העוררת, שגה בית משפט קמא עת דחה את בקשתה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה, ובמשמע, למעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. זאת, הן מאחר שהמשיב הפר פעמיים את תנאי המעצר: פעם אחת הלך, ללא אישור, ל"יד שרה" לצורך השתתפות בתוכנית טיפולית, ופעם שנייה לצורך קבלת טיפול רפואי. עוד ציינה, כי תקופת שהותה של המתלוננת במקלט אמורה להסתיים בקרוב, ומשכך עתידה אינו לוטה בערפל, כפי שקבע בית משפט קמא. זאת ועוד, כעולה משיחה טלפונית שקיימה עם המתלוננת, היא מבקשת לצאת מהמקלט לצרכים שונים, אולם חוששת מהמשיב, כאשר, כנטען, החלטתו של בית משפט קמא מביאה הלכה למעשה לפגיעה במתלוננת.

8. לאחר ששמעתי את הצדדים נחה דעתי כי דין הערר להתקבל בחלקו. אין כלל מחלוקת בנוגע לחומר הראיות הלכאורי הקיים למעשים המיוחסים למשיב, כמו גם לחזקת המסוכנות הנובעת ממעשים אלו, העולים לכאורה לגדר עבירות אלימות במשפחה. השאלה היחידה העומדת לדיון הינה, האם בנסיבות הקונקרטיות של המשיב ובחלופה שהוצעה מצדו יש כדי לאיין את המסוכנות הנובעת ממנו. על שאלה זו ענה בית משפט קמא בחיוב, אולם זאת כל עוד שהמתלוננת מצויה במקלט לנשים מוכות. כך נקבע, כי ככל שהמתלוננת תבקש לעזוב את המקלט לנשים מוכות עליה לגבש באמצעות שירות המבחן, תוכנית טיפולית, ולאחר מכן תוגש על ידי העוררת בקשה לעיון חזור בהתייחס לכך.

9. החלטה זו היא ראויה כשלעצמה ואיני רואה מקום לשנות ממנה, למעט התנאי בו אמורה להיות מוגשת הבקשה לעיון חוזר, שעניינו, כאמור הגשת הבקשה לאחר גיבוש תוכנית טיפולית על ידי שירות המבחן. לטעמי, די שהמתלוננת תגיש הודעה באמצעות המאשימה על כוונתה לעזוב את המקלט, ואישור המקלט על המועד שנקבע לכך, על מנת שניתן יהיה להגיש בקשה לעיון חוזר, ואין מקום וצורך להוסיף על מצבה הקשה כשלעצמו, על ידי הצבת תנאים פורמאליים להגשת הבקשה האמורה, דבר שעשוי להימשך זמן ממושך ולעכב דיון בבקשה לגופה.

10. בהתייחס לכך אני קובעת כי הערר נדחה. עם זאת, ככל שהמתלוננת תבקש לעזוב את המקלט ובכפוף להגשת אישור כאמור, תוגש, באמצעות העוררת, בקשה לעיון חוזר, ובית משפט קמא ידון בה, בפרק זמן של חמישה ימים לפחות קודם למועד בו עתידה המתלוננת לעזוב את המקלט.

ניתנה היום, כ"ז חשון תשע"ב, 24 נובמבר 2011, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אלי אמסלם
שופט :
עורכי דין: