ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד פלוני :

מדינת ישראל

נ ג ד

פלוני

בבית המשפט העליון

כבוד השופטת מ' נאור

בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996

 

בשם המבקשת - עו"ד נילי פינקלשטיין

בשם המשיב - עו"ד מוסטפא יחיא

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים שיחלו ביום 20.11.2011, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 37310-02-11 בבית משפט השלום בירושלים, לפי המוקדם מביניהם.

כתב האישום

1.    נגד המשיב הוגש ביום 20.2.2011 כתב אישום, אשר תוקן בהמשך, ובו יוחסו למשיב מספר עבירות של תקיפת קטין לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין ועבירת כניסה ושהייה בישראל שלא כדין לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התש"ב-1952.

2.    על פי המפורט בכתב האישום, המשיב אינו תושב ישראל ובזמנים הרלוונטיים לכתב האישום לא היה בידו היתר שהייה או עבודה כדין בישראל. לפי הנטען, המשיב, היה נשוי לס.ק (להלן: המתלוננת) ולהם שלושה ילדים קטינים. החל משנת 2005, נהג המשיב, בהזדמנויות שונות, להכות את המתלוננת ואת ילדיו. המשיב נהג להכותם באמצעות אגרופים, סתירות ובעיטות. עוד נטען כי המשיב נהג לנעול את ילדיו בחדרם כדי שהוא יוכל לשבת בחדרו ולצפות בסרטים פורנוגראפיים ללא הפרעה. עוד פורט בכתב האישום כי לאחר שנעל את ילדיו בחדר, הגיעה המתלוננת וניסתה לברר את פשר המעשה. המשיב בתגובה, כעס על בתו, ע', והרים את הנעל שלו במטרה להכות אותה. בתגובה לכך, ניסתה המתלוננת להרחיק את המשיב מ-ע' והמשיב החל לתפוס את המתלוננת בשערה, משך אותה אל הסלון ואיים עליה כי יכניס לתוך עיניה את נעליו. עוד מתואר כי ביום 15.2.2011 בשעה 2:00 לפנות בוקר, ביקשה המתלוננת מהמשיב לקיים עמו יחסי מין תוך שהיא מזכירה לו שהיא נוטלת תרופות שיסייעו לה להיכנס להיריון. בתגובה, החל המשיב להכות את המתלוננת, בכך שמשך בשערותיה, הכה אותה באגרופים בראשה ובגבה, ובעט בה בבטנה.

הליכי המעצר בעניינו של המשיב

3.    עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. בבקשת המעצר פורט כי בידי המבקשת יש ראיות לכאורה נגד המשיב. עוד פורט בבקשה כי נגד המשיב קמה חזקת מסוכנות לפיה קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב ימשיך ויסכן את בטחון הציבור. צוין גם כי העובדה שהמשיב אינו תושב ישראל, מקימה נגדו עילת מעצר לפיה קיים יסוד סביר לחשש ששחררו יביא להתחמקות מהליכי שפיטה או מריצוי עונש מאסר. עוד פורט בבקשה כי למשיב 4 הרשעות קודמות בעבירות אלימות ורכוש, הכוללות הרשעה בעבירה של בעילה בכוח של המתלוננת.

4.    הדיון בבקשה להארכת המעצר נדחה ליום 22.2.2011 לבקשת בא כוח המשיב דאז, אשר ביקש להורות על מינוי הסנגוריה הציבורית לצורך ייצוג המשיב. בדיון מיום 22.3.2011 ביקשה המבקשת לתקן את כתב האישום ובא כוח המשיב ביקש את דחיית הדיון לצורך צפייה בקלטות חקירות הילדים. בעקבות בקשות אלה נדחה הדיון ליום 1.3.2011. גם דיון זה נדחה לבקשת בא כוח המשיב, וזאת משום שלטענתו המבקשת טרם העבירה לידיו את קלטות חקירת הילדים. הדיון נקבע מחדש ליום 9.3.2011. הצדדים טענו ביום 9.3.2011 לעניין הראיות לכאורה ובית המשפט קבע בהחלטה מיום 10.3.2011 כי קיימות ראיות לכאורה באשר לאלימות המיוחסת למשיב כלפי המתלוננת וילדיו. בהחלטה נקבע כי קיים ספק בראיות אם אכן המשיב עבר עבירה של שהייה בישראל שלא כדין. בית המשפט הוסיף כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר על פי חוק, וקיים חשש ששחרורו יהווה סכנה לבטחון המתלוננת וילדיו. יחד עם זאת, מאחר ובא כוח המשיב לא קיבל לידיו את חקירות הילדים, שלטענתו מהווה חלק חשוב ומרכזי בחומר הראיות, הורה בית המשפט למבקשת להעביר חומר זה בהקדם ודחה את הדיון ליום 16.3.2011, לצורך השלמת טיעון ההגנה לעניין תוכן הקלטת. הדיון בתיק נדחה מספר פעמים נוספות וזאת בשל שביתת העובדים הסוציאליים שבגללה לא הוכן תסקיר בעניינו של המשיב. ביום 22.5.2011 הגיש שירות המבחן תסקיר בעניינו של המשיב, בו לא המליץ של שחרור, נוכח הערכת הסיכון הגבוהה, עברו הפלילי והתנהגותו האלימה כלפי המתלוננת. לאחר עיון בתסקיר ובהעדר חלופה, הסכימה ההגנה "בלית ברירה" על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, תוך שמירת הזכות להציע חלופה בעתיד.

מהלך הדיונים בתיק העיקרי

5.    ביום 4.4.2011 היתה הקראה והתיק נקבע לדיון מקדמי ליום 28.4.2011 ולהוכחות ולסיכומים ליום 3.7.2011. הדיון המקדמי נדחה לבקשת הצדדים ליום 3.5.2011. בדיון הוכחות מיום 3.7.2011 ביקשה המבקשת לתקן את כתב האישום על דרך של הוספת עד תביעה וכן ביקשה לדחות את מועד שמיעת עדות חוקרת הילדים ששהתה בחו"ל באותה העת. בישיבת הוכחות זו, סיימה המתלוננת להעיד בחקירה ראשית והדיון נדחה ליום 20.7.2011 לצורך שמיעת הראיות וסיכומי הצדדים.

6.    ביום 20.7.2011 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון אשר נחתם על ידי הצדדים, אולם ביקשו דחייה לצורך קבלת עמדת המתלוננת בכל הנוגע להסדר הטיעון. אולם, כשלושה שבועות אח"כ, ביום 15.8.2011, חזר בו המשיב מהסדר הטיעון וטען כי לא הבין על מה חתם ועל כן אינו מסכים להסדר הטיעון שהוצג בישיבה הקודמת. עוד ביקש המשיב שימנו לו סנגור אחר מטעם הסנגוריה הציבורית. על כן שוחרר עורך דין יחיא מייצוגו של המשיב. התיק נקבע לדיון נוסף בטרם יחודשו ההוכחות ליום 22.9.2011. בדיון ביום 22.9.2011 הודיע עו"ד יחיא על המשך ייצוגו של המשיב. המשיב ביקש את המשך שמיעת ההוכחות בעוד המבקשת ביקשה לקבל את הסדר הטיעון. בית המשפט קבע כי הסדר הטיעון לא הוצג באופן פורמאלי, לא ניתנה הכרעת דין ועל כן ההסדר אינו מהווה הודיה מעטם המשיב. על כן הורה על המשך שמיעת הוכחות והדיון נקבע ליום 17.11.2011. במועד זה טענה המדינה כי היו בשעות שקדמו לכך ארועים הנוגעים לתיק (אותם ביקשה המדינה להציג גם לפניי במעמד צד אחד). בית המשפט קבע המשך הוכחות וסיכומים ל-21.12.2011. מן הטעמים עליהן אעמוד לא ראיתי צורך לעיין במעמד צד אחד בכל חומר נוסף.

הבקשה להארכת מעצר

7.    המבקשת טענה בבקשה כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מן המעשים המיוחסים לו ומהנסיבות הקשות של המעשים המתוארים בכתב האישום. עוד הוסיפה המבקשת כי מסוכנותו של המשיב מתחזקת נוכח הרשעותיו הקודמות, בעבירות רכוש ואלימות, לרבות עבירה של בעילה בכוח של המתלוננת. המבקשת ציינה בנוסף כי המשיב ריצה בעבר, בגין הרשעתו בעבירת בעילה בכוח מאסר בן 30 חודשים. לטענת המבקשת, הערכת שירות המבחן באשר לרמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהמשיב, מחזקת אף היא את המסקנה כי יש להורות על המשך מעצרו. עוד ציינה המבקשת כי בעניינו של המשיב יש חשש לשיבוש מהלכי משפט, וזאת נוכח העובדה שהוא שוהה בלתי חוקי. המבקשת ציינה כי היא מודעת לכך ששמיעת הראיות התעכבה בשל עיכובים שחלו בהעברת קלטת חקירות הילדים, אך היו עיכובים גם בשל חזרתו של המשיב מהסדר הטיעון שנחתם על ידי הצדדים. המבקשת ציינה כי שמיעת ההוכחות בתיק בעיצומה, וכי משפטו של המשיב צפוי להסתיים במהלך הארכת המעצר המבוקשת.

8.    בא-כוח המשיב השאיר את ההכרעה לשיקול דעתי אך גם לא הסכים למעצר.

הכרעה

9.    אף מבלי להיזקק לראיות נוספות מטעם המדינה איני רואה מנוס מלהיעתר לבקשה, ולו בשל כך שאין אפשרות לשחרר את המשיב בחלופה בהעדר כל חלופה. בא כוח המשיב שמר על זכותו להציע חלופה וזו לא הוצעה. המסוכנות עומדת לכאורה בעינה. אם במהלך התקופה יבקש המשיב להציע חלופה - יפעל בית המשפט כחוכמתו, והמשיבה מצידה תוכל לבקש להסתמך על אותו אירוע מאוחר שפרטיו אינם ידועים כרגע לסניגור.

10.  אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצר ב-90 יום שתחילתו ב-20.11.2011 או עד למתן פסק דין ב-ת"פ 37310-02-11 בבית המשפט השלום בירושלים, לפי המוקדם מביניהם.

ניתנה היום, ‏כ"ז חשון, תשע"ב (24.11.2011).


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: פלוני
שופט :
עורכי דין: