ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק דיסקונט נגד לוי נח :

בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

א 009324/03

לפני: כב' השופט אברהם רובין

תאריך:05/10/2008

בעניין:

בנק דיסקונט

התובע

ע"י ב"כ עו"ד מיכל סיני

נ ג ד

לוי נח

הנתבע

ע"י ב"כ עו"ד יונתן רבינוביץ

פסק דין

1. הנתבע ניהל אצל התובע (להלן: "הבנק") חשבון בנק. בשלב מסויים פנה הנתבע למנהל סניף הבנק, העד מאיר ציוני, (להלן – "מנהל הסניף") וסיפר לו כי בכוונתו להתקשר בעסקה לאספקת מכשירי מודם לחברה בשם סיוטק. לצורך ביצוע העסקה נזקק הנתבע לאשראי ומר ציוני הציע לו לנכות בבנק את השיקים הדחויים שיקבל מסיוטק. אין חולק כי ציוני הבטיח לערוך בדיקה לגבי חברת סיוטק לפני שתצא אל הפועל עסקת הנכיון, כדי שלא יתברר שהשיקים שלה חסרי כיסוי. על סמך הבטחה זו הסכים הנתבע לעסקה וניכה בבנק בשתי הזדמנויות שונות שלושה שיקים של סיוטק על סך כולל של 111,256 ש"ח. כמו כן ניכה הנתבע בבנק בשתי הזדמנויות אלו גם שיקים של חברות נוספות. לימים חוללו השיקים של חברת סיוטק באי פרעון ונוצרה בחשבון יתרת חובה בסך של 242,170 ש"ח. ודוק, יתרת החובה לא נוצרה רק כתוצאה מחילולם של שלושת השיקים של חברת סיוטק, אלא גם מחיובים נוספים שנרשמו בחשבון בגין משיכת שיקים, חיובי כרטיס אשראי וכדומה. הנתבע לא פרע את יתרת החובה ומכאן התביעה שלפניי.

2. הנתבע הגיש בקשת רשות להגן אשר נדחתה. הנתבע ערער לבית המשפט המחוזי אשר קיבל את הערעור בחלקו ופסק בהסכמת הצדדים כי:

"תינתן למערער רשות להתגונן בשתי טענות - האחת, על כך שחתימתו על תנאי ההתחייבות (קרי - תנאי ניהול החשבון - א.ר.) לא לוותה בכוונה או ברצון לחתום על כתב ההתחייבות; השנייה, על כך שהמשיב באמצעות מנהל הסניף, התחייב בפניו שלא לתת אשראי מימון על בסיס נכיון שיקים, אלא לאחר שכל שיק נבדק על ידי הבנק ונמצא שיש לו כיסוי".

על אף הסכמה ברורה זו טען הנתבע במהלך עדותו כי הבנק התחייב לבדוק את כל השיקים הדחויים שהופקדו בחשבון ולא רק את השיקים שנוכו, ברם ב"כ הבנק התנגדה להעלאת טענה זו בנימוק של הרחבת חזית והתנגדותה התקבלה. (עמ' 21 לפרוטוקול). חרף העובדה שההתנגדות התקבלה חזר הנתבע על הטענה בסיכומיו, אולם החלטתי בעינה עומדת ואין לי להוסיף עליה אלא דבר אחד, שגם מהתצהיר שצירף הנתבע לבקשת הרשות להגן עולה במפורש שטענתו מתייחסת לשיקים שנוכו בלבד. (סעיפים 12-13 לתצהיר).

דיון והכרעה

3. החתימה על טופס "תנאים בחשבון עו"ש"

אין חולק כי הנתבע חתם על טופס "תנאים בחשבון עו"ש" אשר צורף כנספח א'1 לתצהיר מנהל הסניף, ברם טענת הנתבע הינה שהחתימה הוצאה ממנו במרמה. הנה כך, הנתבע כותב בתצהירו (סעיפים 39-45), כי לאחר שמצב החשבון התחיל להתדרדר עקב חילול השיקים של סיוטק ביקש מנהל הסניף להפגש עמו בדחיפות בבית קפה. הנתבע התייצב לפגישה ואז ביקש ממנו מנהל הסניף לחתום על טופס תנאי ניהול החשבון בתואנה שהפקידה שפתחה את החשבון שכחה להחתים את הנתבע על הטופס. הנתבע מציין כי הוא סירב לחתום על הטופס, במיוחד מפני שבאותה שעה "החשבון כבר הסתבך" - כלשונו, ולטענתו לנוכח ההתנגדות מנהל הסניף החזיר את הטופס לתיקו. הנתבע ממשיך וטוען כי הוא ומנהל הסניף המשיכו לשוחח, ואז ביקש מנהל הסניף מהנתבע לחתום על טופס אחר שיאפשר לבנק לתבוע את חברת סיוטק בגין השיקים שחוללו. הנתבע הסכים לבקשה זו ואז הוציא מנהל הסניף מתיקו "טופס עם רובריקות למילוי פרטים מזהים ובצידם מקום לחתימה" - כלשון הנתבע בתצהירו. על טופס זה חתם הנתבע והצדדים נפרדו לדרכם. כאמור, בסופו של דבר אין חולק שהטופס עליו חתם הנתבע באותה פגישה הוא טופס "תנאים בחשבון עו"ש" שצורף כנספח א 1 לכתב התביעה. עד כאן גרסתו של הנתבע וכפי שיפורט להלן אני סבור שיש לדחותה, כיוון שהיא איננה הגיונית ואיננה עקבית.

4. מבחינה הגיונית לא נראה לי סביר שהנתבע כאדם זהיר שסירב לחתום על טופס "תנאים בחשבון עו"ש" יסכים דקות ספורות לאחר מכן לחתום על טופס ריק, שהוגש לו בתואנה שהוא דרוש לצורך הגשת תביעה נגד סיוטק. זאת ועוד, בראשית הדרך טען הנתבע בתצהירו שצורף לבקשת הרשות להגן כי:

"חתימתי, לכאורה, הוצגה בפניי כדף מנותק משאר המסמכים ואף חתימתי על דף בודד זה, הוצאה ממני באמתלה שלא ביושר עת ביליתי בבית קפה יחד עם מנהל סניף המשיב, מבלי שידעתי כי דף זה "יחובר" אחר כך לשאר המסמכים... למיטב הבנתי המסמכים "הושלמו" "והוספו" שלא ביושר על ידי המשיב רק במועד מאוחר יותר".

לפי גרסה זו הוחתם הנתבע על עמוד בודד שאליו צורפו מאוחר יותר יתר הדפים שמרכיבים את הטופס "תנאים בחשבון עו"ש". גרסה זו של הנתבע נמסרה עת היה בפניו רק צילום של דפי הטופס שצורפו כנספח א'1 לכתב התביעה. ואולם, משהוגש הטופס המקורי לבית המשפט התברר שמדובר בטופס בצורת "מניפה" שבו כל הדפים מודפסים על יריעת נייר אחת שמהווה טופס גדול אחד. (נספח א 1 המקורי לתצהיר ציוני). לפיכך גרסת הנתבע בבקשת הרשות להגן פשוט בלתי אפשרית טכנית. אין פלא איפוא, שבתצהיר העדות הראשית תיקן הנתבע את גרסתו והשמיט את הטענה בדבר שידוך הדף החתום ליתר דפי הטופס.

5. גם בעדותו בפני לא עורר הנתבע אמון. כאשר נשאל הנתבע על מה הוא נדרש לחתום בפתיחת החשבון הוא הכחיש כי חתם על טפסים כלשהם מלבד ערבות של אמו וטופס כלשהו הקשור לשיקים (עמ' 23 ש' 16). ואולם, בהמשך העדות הציגה ב"כ הבנק לנתבע מסמכים נוספים שנחתמו על ידו בעת פתיחת החשבון והוא אישר את חתימותיו (עמ' 25 ש' 1 ואילך).

6. בחקירתו נשאל הנתבע האם הוא הבין שהוא פותח חשבון בנק ותשובתו המפתיעה והמיתממת בעליל היתה "מה זה פתיחת חשבון"? (ראו - עמ' 23 ש' 24 שם מופיעה רק השאלה ובשל שגגה נשמטה התשובה). לנוכח התממות זו ביקש בית המשפט מהנתבע לתאר את עברו התעסוקתי, ומשהתברר שעברו התעסוקתי עשיר נאלץ הנתבע להודות כי הוא הבין שהוא פתח חשבון בנק (עמ' 24 ש' 3-4). נסיון ההתממות של הנתבע פוגע, כמובן, באמינותו.

7. ולבסוף, בחקירתו התבקש הנתבע לתאר את אותו הטופס שהוגש לחתימתו בבית הקפה ולדבריו: "חתמתי על הדף הלבן שרשום שמי לוי נח.... בדף היה רשום שם ותעודת זהות חוץ מזה כלום, לא היתה שום הדפסה" (עמ' 24 ש' 16-18). ברם, מאוחר יותר הודה הנתבע כי הוא חתם בבית הקפה על העמוד האחרון של טופס "תנאים בחשבון עו"ש", וטופס זה בפירוש איננו טופס לבן שבו אין הדפסה. שוב, נוצר הרושם כי בלהיטותו לבסס את גרסתו לא מהסס הנתבע למסור תשובות לא מדוייקות שנראות לו נכונות לאותו הרגע, וכמובן שגם מן הטעם הזה, אמינות הנתבע מוטלת בספק.

8. לאור כל האמור לעיל אינני יכול לתת אמון בעדות הנתבע שהיא עדות יחידה של בעל דין במשפט אזרחי, ולפיכך טענתו לפיה לא התכוון לחתום על טופס "תנאים בחשבון עו"ש" נדחית.


9. התחייבות מנהל הסניף לבדוק את השיקים שנוכו

הנתבע טוען כי מנהל הסניף הבטיח לו לבדוק כל שיק שינוכה והוא לא עמד בהבטחתו זו. לטענת הנתבע מנהל הסניף כלל לא ביצע בדיקה מול סניף הבנק של חברת סיוטק, וגם אם ביצע בדיקה הרי שזו היתה רשלנית. מנגד, מנהל הסניף העיד כי הוא התחייב לבדוק את אמינותה של חברת סיוטק פעם אחת בלבד, עובר לעסקת הנכיון הראשונה מאוקטובר 2002, ולא בכל פעם שיוגשו לנכיון שיקים של סיוטק. מנהל הסניף מודה, איפוא, כי לא בדק את מצב סיוטק עובר לביצוע עסקת הנכיון השניה בינואר 2003 אך, כאמור, לטענתו הוא לא התחייב לבדוק את מצבה באותו מועד.

10. בטרם אכריע במחלוקת העובדתית האמורה אעיר כי טענת הנתבע לגבי התחייבות מנהל הסניף אינה יכולה להוות הגנה מפני כל סכום התביעה, מן הטעם הפשוט שסכום כל השיקים של חברת סיוטק אשר חוללו באי פרעון עמד נכון ליום הגשת התביעה רק על סך של 123,452 ש"ח (כולל ריבית חריגה), ואילו סכום התביעה עמד על 242,170 ש"ח (ראו - דף חישוב שהגישה ב"כ הבנק בקדם המשפט מיום 25.9.07). יוצא אם כן, שגם אם אקבל את טענת הנתבע במלואה עדיין יהיה מקום ליתן פסק דין נגדו על סך של כ- 120,000 ש"ח.

11. כמו כן אעיר, כי יש להבחין הבחן היטב בין עסקת הנכיון הראשונה שבוצעה באוקטובר, לבין עסקת הנכיון השניה מינואר. הטעם לכך נעוץ בעובדה שמעיון בדפי החשבון של חברת סיוטק, אשר הומצאו לבית המשפט על ידי בנק לאומי, עולה כי באוקטובר טרם החזיר בנק לאומי שיקים של סיוטק, ולכן גם אם מנהל הסניף היה משוחח עם נציג בנק לאומי באותו מועד, הוא היה מקבל תשובה שאין בעיה עם חברת סיוטק. הנתבע כופר בקביעה זו כיוון שלטענתו דפי החשבון מלמדים שכבר באוקטובר סיוטק היתה ביתרת חובה שחרגה ממסגרת האשראי, והיא אף פגרה בהחזר הלוואות (ראו - ההערה המופיעה בתחתית דפי החשבון לגבי יתרת אשראי בפיגור). דין טענה זו להידחות משום שפקידת בנק לאומי שהוזמנה לעדות - הגב' בן ישי - העידה שגם אם מנהל הסניף היה מתקשר לסניף בנק לאומי לא היו מוסרים לו את היתרה בחשבון סיוטק, אלא רק שלושה נתונים אלו - האם החשבון ותיק, האם מוחזרים שיקים בחשבון והאם סכומי העסקה שבה מדובר תואמים את היקף הפעילות בחשבון. העיון בדפי החשבון של סיוטק מלמד שבכל שלושת הפרמטרים הללו לא היתה אינדיקציה שלילית לגבי חברת סיוטק באוקטובר 2002, ולכן האינפורמציה שהיה מקבל מנהל הסניף לא היתה אמורה לעורר חשד. ואולם, שונים הם פני הדברים לגבי חודש ינואר 2003, עת בוצעה עסקת הנכיון השניה, שכן אז כבר הוחזרו שיקים של חברת סיוטק ולכן ברור שאם מנהל הסניף היה מברר את מצב סיוטק באותה עת הוא היה מקבל אינדיקציות שליליות לגביה, שהיו שומטות את הקרקע מתחת לעסקת הנכיון.

התוצאה היא, איפוא, שבין אם בדק מנהל הסניף את מצב חברת סיוטק עובר לביצוע עסקת הנכיון הראשונה ובין אם לאו, יש לדחות את טענת הנתבע לגבי השיק שנוכה באותה עסקה מפני שבאותה עת מצב חברת סיוטק טרם התדרדר. מסקנה זו נכונה ביתר שאת לנוכח העובדה שגרסת מנהל הסניף לפיו הוא ערך בדיקה עובר לעסקת הנכיון הראשונה נראית לי אמינה, כיוון שגם לבנק עצמו יש אינטרס לערוך בדיקה כזו ואינני סבור שמנהל הסניף היה פועל בניגוד לאינטרס של הבנק.

12. נותר, אם כן, לדון בשאלה האם הבטיח מנהל הסניף לבדוק את מצב חברת סיוטק לפני כל עסקת נכיון או רק לפני העסקה הראשונה. זוהי שאלה עובדתית ולכאורה לנוכח הפגמים שמצאתי במהימנות הנתבע היה עלי לקבל את עדות מנהל הסניף בעניין זה. ובכל זאת, שוכנעתי שבנקודה זו גרסת הנתבע עדיפה. ראשית, יצויין כי בעדותו הראשונה לפניי בישיבת קדם המשפט מיום 28.11.05 לא טען מנהל הסניף שהוא התחייב לבדוק את מצב סיוטק רק פעם אחת, אלא הוא טען שהמידע שקיבל לגביה היה חיובי. שנית, מעדות מנהל הסניף עולה שגם הוא מודה כי היה חשוב לנתבע שעסקת הנכיון תבוצע רק לאחר שיבדק מצבה של חברת סיוטק. במצב דברים זה היה חייב מנהל הסניף להבהיר לנתבע כי הוא מתכוון לעשות רק בדיקה חד פעמית של חברת סיוטק, ולא שוכנעתי שהוא אכן הסביר זאת לנתבע. שלישית, מעדותו של מנהל הסניף עולה כי ציפייתו של הנתבע שמצב סיוטק יבדק בכל פעם מחדש לא היתה משוללת יסוד לחלוטין, כיוון שגם מנהל הסניף הודה שנהוג לחזור על בדיקה כזו אחת לחצי שנה או שנה. כיווך שכך, סביר בעיני שמנהל הסניף לא אמר לנתבע כי הבדיקה תהיה חד פעמית, אלא המסר המפורש או המשתמע שהועבר לנתבע היה שיבוצעו בדיקות תקופתיות של סיוטק. ורביעית, קריאה זהירה ומדוקדקת של תצהיר מנהל הסניף מלמדת כי גם שם הוא לא טען שהוא לא התחייב לבדוק את מצב סיוטק לפני כל עסקת נכיון, אלא טענתו בתצהיר הינה שהשיקים לא הוחזרו בשל חוסר כיסוי אלא בשל ביטולם על ידי סיוטק (סעיף 22 לתצהיר). יצויין כי גרסתו הנוכחית של מנהל הסניף נולדה רק כאשר בית המשפט העיר בישיבה מיום 25.9.07 כי לכאורה יש לקזז מסכום התביעה את סכום שני השיקים שנוכו בינואר. ב"כ הבנק נטתה להסכים להערה, אולם לאחר שיחת טלפון שקיימה עם מנהל הסניף היא חזרה לאולם ובפיה, לראשונה, גרסת מנהל הסניף לפיה הוא לא התחייב לבדוק את מצב סיוטק לפני כל עסקת נכיון. גרסת מנהל הסניף היא איפוא גרסה כבושה ולכן מהימנותה מוטלת בספק.

13. לאור כל האמור, אני סבור שיש להפחית מסכום התביעה את סכום שני השיקים שנוכו בחודש ינואר בצירוף ריבית חריגה, ולפי החישוב שהגישה ב"כ הבנק מדובר בסכום של 85,816 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה.

14. אשר על כן, אני פוסק כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 156,354 ש"ח בצירוף ריבית חריגה הנהוגה בבנק החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. הריבית תתרבה בכל שלושה חודשים ותצטרף לקרן בסוף כל רבעון. הנתבע ישא בהוצאות הבנק וכמו כן ישלם לבנק שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

פסק הדין יבוצע תוך 30 יום מהיום.

ניתן היום י"ב בסיון, תשס"ח (15 ביוני 2008) בהעדר הצדדים.

אברהם רובין, שופט