ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מייק ואן קול נגד מדינת ישראל. :

מייק ואן קול

נ ג ד

1. מדינת ישראל.

2. משרד המשפטים.

2. היועץ המשפטי לממשלה

3. מועצת יועצי המס

בית משפט השלום בהרצליה

כב' הרשם צחי אלמוג

החלטה

לאחר עיון בתגובת המדינה לבקשת המבקש לפטור מאגרה, הרי שלנוכח נימוקי המדינה בתגובתה, המקובלים עליי, לא מצאתי מקום כי יש להעניק למבקש פטור מאגרה. המבקש, כפי שפירטה המדינה בתגובתה, לא עמד בנטל המינימלי להוכיח כי הוא זכאי לפטור מאגרה, ואין צורך לחזור על נימוקי המדינה המפורטים.

בנוסף, לא ניתן להתעלם מסכומה של תביעה זו. מדובר בתביעה על סך 2,380,000 ש"ח, שהוגשה כנגד המשיבים. המבקש טוען כי מאחר ולא נענתה פנייתו למשיבה 3 לחדש את רישיונו לעסוק בייעוץ מס נגרמו לו נזקים בגינם הוא מבקש פיצויים כדלקמן:

הפסד השתכרות 1,480,000 ש"ח.

עוגמת נפש 500,000 ש"ח.

אובדן הזדמנויות 400,000 ש"ח.

סבורני כי יש ממש בטענת המדינה לפיה התביעה חסרה פרטים ואף נראה שאין בה בסיס הולם לסכום התביעה. סכום הנזקים הנתבעים אינו מוסבר בתביעה ולא הונחה לו כל תשתית עובדתית מינימלית לסכומים הנתבעים.

מדובר בליקוי מהותי בכתב התביעה ובכללו, העדר פירוט באשר לסכום הסעד המבוקש, מרכיביו ודרך חישובו ומהי העילה כנגד כל אחד מהנתבעים. סכום התביעה נראה על פניו, לכאורה, מופרז וזאת מבלי שהמבקש פירט, פירוט כלשהו, את מרכיבי הנזק הנטען ואופן חישובו.

כבר נפסק, כי אין ליתן פטור מאגרה לתביעות מנופחות, המוגשות בסכומים בלתי מציאותיים (ראו: בש"א (חיפה) 5107/00 חאנטולי יוניס נ' מדינת ישראל). ראו גם דברי כבוד הנשיא זיילר בע"א 274/91, קליין נ. מסדה שצוטטו בע"א (מחוזי ירושלים) 473/95 - מנורה חברה לביטוח נ' מדיה סוניק, אשר אמר:

"תוצר הלואי של 'משטר האגרות' הוא מיתון מסויים בתביעות. אלמלא מגבלת האגרות, היו הרבה שהיו "מבהילים" נתבעים בתביעות סרק בסכומי עתק. 'משטר האגרות' נוטע בלב כל מבקש שיקול מסחרי מסויים, ומרתיע אותו מלהעלות תביעות שאין להן בסיס כלשהו".

נראה לי כי מקרה זה מהווה דוגמא מובהקת לצורך ב"משטר אגרות".

לעניין היות סכום התביעה חלק מעילת התביעה, ולענין דחיית בקשה לפטור מאגרה כאשר סכום התביעה, על פניו, הינו מוגזם ומופרז ומובא ללא כל פירוט או הסבר, ראו גם החלטתו של כבוד הרשם גרשון בבש"א (חיפה) 13593/01 - ניצולת הקרטל בע"מ נ' אסם תעשיות, שם נאמר:

"למותר לציין כי גובה הסכום הנתבע הינו אחד ממרכיבי העילה לצורך תקנה 13 (ב) לתקנות האגרות. אין זה מתקבל על הדעת שבעל דין המבקש לפוטרו מתשלום אגרה יגיש תביעה על סכום אסטרונומי ללא כל פירוט וללא כל ביסוס. גם כאשר יש בפיו של אדם טענות נכוחות כנגד בעל הדין יריבו, ואפילו אותו אדם הינו חסר אמצעים לשלם את אגרת המשפט החלה על ההליך, שומה על המבקש שלא לחרוג ממסגרת עתירה לסעד סביר והגיוני בנסיבות העניין. כאשר אדם מבקש סכום פנטסטי, כאמור לעיל, ללא כל פירוט, ללא כל ביסוס וכאילו הסכום "נשלף מן השרוול", הרי שניתן לומר על תביעה כזו כי אין היא מגלה עילה לצורך תקנה 13(ב) לתקנות האגרות".

אמנם, ככל שביהמ"ש מוצא כי התביעה מנופחת, יכול הוא ליתן פטור מאגרה על סכום תביעה סביר, כך שאם ירצה המבקש יקטין את סכום תביעתו, או ישלם אגרה על סכום העולה על הסכום שלגביו ניתן פטור. אלא, שבנסיבות העניין האמורות לעיל, לא מצאתי מקום לנהוג כך שכן, אין בית המשפט צריך לעשות את מלאכתו של המבקש ולהעריך עבורו את התביעה, בפרט, כאשר מדובר בתביעה לקונית שבה נתבעים ראשי הנזק ללא כל פירוט וללא הנחת כל תשתית מינימלית.

לאור האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

על המבקש לשלם את האגרה בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תימחק התביעה לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, ללא כל הודעה נוספת.

ניתנה היום, כ"ה חשון תשע"ב, 22 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מייק ואן קול
נתבע: מדינת ישראל.
שופט :
עורכי דין: