ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בקוש נגד בן יוסף :

27

בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 002902/06

בפני:

כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ

בעניין:

בקוש בנימין

ע"י ב"כ עו"ד יעקב שבת

התובע

נ ג ד

בן יוסף יעקב

ע"י ב"כ עו"ד מור וולברום

הנתבע

פ ס ק ד י ן

זוהי תביעה להחזר הלוואה שניתן התובע לנתבע. התובע טוען כי הלווה לנתבע סכום של 44,500 ₪, ותובע החזרתו. הנתבע הודה בכך שלווה סכום של 16,250 ₪, שתמורתם מסר לתובע 25 שיקים בסך 650 ₪ מחשבונה של אשתו, אך כופר בסכום הנוסף. מחלוקת נוספת בין הצדדים נוגעת לרכב שנרכש על ידי הנתבע: לטענת התובע אמר לו הנתבע שהרכב יושכר לאחרים ההכנסות ישמשו להחזר חובו, ולכן ביקש הלוואה נוספת לרכישת הרכב, אך החזיק בו לצרכיו הפרטיים ולא החזיר את החוב. הנתבע טוען כי ניסה לפעול לשם השכרת הרכב לאחרים, אך כשהדבר לא עלה בידו פנה לתובע והציע למכור עבורו את הרכב.

אני מעדיפה את גרסת התובע והעד מטעמו על פני גירסת הנתבע והעדה מטעמו, ומקבלת את התביעה, כפי שאפרט:

לכאורה מעשיו של התובע - מתן הלוואות ללא הסכם, ללא תמורה וללא מעקב, אינם סבירים. התובע העיד כי הלווה כסף לנתבע ללא תמורה, רק מתוך סימפטיה למצוקתו. ואכן, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי מתן הלוואה כזו בסכום של כ-16,000 ₪ אלא לגבי יתרת הסכום בלבד. עצם העובדה שהתובע נתן לנתבע הלוואה בתנאים בלתי כלכליים לחלוטין מהווה חיזוק גם לטענה בדבר מתן ההלוואה הנוספת, אם כי אין מדובר בהלוואה בתנאים זהים ותנאי ההלוואה של הסכום הנוסף, ללא קבלת שיקים דחויים, היו פרוצים עוד יותר. אולם הדבר מתיישב עם הרושם שהותיר התובע בעדותו: התובע נראה כאדם תמים באופן קיצוני, וניתן להניח שאופן התנהלותו בענייני כספים לא היה כשל מרבית בני האדם. על כן אני מאמינה לתובע שנוסף על ההלוואה שאת תמורתה קיבל בהמחאות דחויות, הלווה לנתבע סכום נוסף.

אמנם התובע לא ידע לציין סכום מדוייק, אך הוא העיד כי ערך חישוב ע"י דפי חשבון הבנק (פרוטוקול עמ' 9 שורה 13). מדפי החשבון עולה כי ההוצאות בסכומים של אלפי ₪ הן אכן חריגות, כך שבדפי החשבון יש משום תמיכה אובייקטיבית לעדות התובע.

תמיכה נוספת לעדות התובע ניתן למצוא בעדותו של אהרון אלירן ברוך. אני מקבלת את עדותו ואת העובדה שמאחוריה עומד נסיון כן לסייע לאדם תמים שטוב ליבו עלול להיות מנוצל לרעה. עד זה העיד כי הנתבע הודה בפניו שהוא חייב לתובע מעל 20,000 ₪, בנוסף לחוב בגין רכישת הרכב (עמ' 6 שורה 20 ואילך, עמ' 7 שורה 25).

אין מחלוקת שלתובע אין כלל רשיון נהיגה. עצם העסקה של רכישת הרכב על שם התובע ובמימונו, כשבפועל מחזיק בו הנתבע, מעוררת חשש כבד של ניצול. גם החזרת הרכב לתובע, אשר כאמור לא היה בעל רשיון נהיגה או בעל זיקה ונסיון כלשהם לרכב, נראית תמוהה.

הנתבע הודה, כאמור, בחוב של 16,250 ₪ שרק חלק קטן ממנו נפרע. מצד שהנתבע העידה גם אחותו, שולמית בן יוסף, אולם עדותה לא נגעה לשאלות המרכזית של סכום החוב והחזרתו. הנתבע הודה גם בכך שרכש את הרכב מכספי הנתבע ובכך שבפועל הרכב לא הושכר, כאשר עצם רכישת הרכב עבור ועל שם התובע אינה הגיונית.

על כן אני מעדיפה את גירסת התובע וקובעת כי הסכום ההלוואה עמד על 44,500 ₪, כטענתו.

הנתבע טוען כי החזיר חלק מסכום ההלוואה. פרעון של שיק אחד מוכח בדפי החשבון של חשבון התובע. לגבי שיקים נוספים טוען הנתבע כי שילם תמורתם במזומן. אינני מקבלת טענה זו: אין זה סביר שהנתבע פרע חלק מהחוב, ולא טרח לקבל בתמורה את השיקים שמסר, או לכל הפחות אישור כלשהו על ביצוע התשלום. התובע אף לא טוען שהעלה טענת פרעתי בהוצל"פ, והטענה עולה עתה לראשונה. התמימות הבלתי סבירה שנראה שמאפיינת את התובע, אינה מתקיימת לגבי הנתבע, והוא לא סיפק הסבר לכך שנמנע מקבלת אישור אובייקטיבי כלשהו להחזרי התשלומים.

על כן, על הנתבע לשלם לתובע כדלקמן:

סכום של 44,500 ₪ נכון להיום הגשת התביעה. ממנו ינוכו סכום של 650 ₪ נכון ליום 27.5.05, וכן הסכומים ששולמו בתיק ההוצל"פ בגין החוב, ע"פ דין. כן ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום וישאו הצמדה וריבית כדין עד תשלומים בפועל.

ניתן היום ו' בתשרי, תשס"ט (5 באוקטובר 2008) בהעדר.

המזכירות תעביר עותקים מפסק הדין לצדדים.

חגית מאק-קלמנוביץ, שופטת

קלדנית: מ.א.