ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד מוחמד מקדאדי ואח' :

בתי-המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

פ 005074/07

לפני

כבוד השופטת אילתה זיסקינד

תאריך:

05/10/2008

בעניין:

מדינת ישראל - ענף תביעות ירושלים

ע"י ב"כ, עו"ד עמוס כהן

המאשימה

נ ג ד

1. מוחמד מקדאדי

ע"י ב"כ, עו"ד חלבי

2. מאהר עתמאן

ע"י ב"כ, עו"ד סואעד

הנאשמים

גזר דין

הרקע

1. הנאשמים הורשעו לאחר ניהול הוכחות, בשלוש עבירות של נסיון גניבת רכב, בעבירת החזקת כלי פריצה, ובעבירה של שהייה בישראל שלא דין, בכך שביום 15/11/07 בסמוך לשעה 22:30 ברחוב שמחה הולצברג בירושלים, הם ניסו לגנוב - רכב דייהטסו שמספרו 9653907, רכב טויוטה שמספרו 5766219 ומונית מסוג סקודה שמספרה 60230250. בעת שניסו לפרוץ את מנעולי שלושת הרכבים הם החזיקו מכשירי פריצה לרכב בלא שהיה בידם הסבר סביר לכך - הנאשם 1 החזיק מפתח צינורות מוסלק בתחתוניו ומברג בכיסו והנאשם 2 החזיק באמתחתו מברג. הנאשמים נתפסו לאחר שנצפו במקום ע"י כוח משטרה מנסים לפרוץ לרכבים, ובאותן נסיבות הם שהו בישראל שלא כדין.

טיעוני המאשימה לעונש

2. לשני הנאשמים עבר פלילי בעבירות דומות, הנאשם 1 שוחרר ממעצרו הקודם 4 ימים לפני ביצוע העבירות בתיק זה, והנאשם 2 שוחרר ממאסרו הקודם פחות משנה לפני ביצוע העבירות. שניהם עברייני רכוש בעבירות דנן ותלויים נגדם מאסרים על תנאי כלהלן:

כגנד הנאשם 1 - תלויים 14 חודשי מאסר על תנאי על עבירות כנגד רכב ועוד 5 חודשי מאסר על תנאי על עבירת כניסה לישראל שלא כדין, שניהם מת"פ 3467/05 בית משפט השלום ברמלה, וכב' השופטת בוסתן אמרה השופטת באותו תיק כי ביצוע עבירות הרכוש בישראל שלא כדין על רקע מצוקה כלכלית הינו מעשה חמור, כי זה עיסוקו של הנאשם, הוא ביצע את העבירות לאחר שהשתחרר מהמאסר הקודם על עבירות דומות בת"פ 1154/05, וההרתעה שם לא הייתה מספקת. דברים אלה נכונים שבעתיים כש-4 ימים בלבד לאחר שהשתחרר, הוא חזר וביצע את אותן עבירות.

כנגד הנאשם 2, תלויים 10 חודשי מאסר על תנאי על עבירות נגד רכב ועוד 6 חודשי מאסר על תנאי על עבירת כניסה לישראל שלא כחוק מת"פ 3887/05 של בית משפט השלום בירושלים, שם אמר כב' השופט רומנוב כי הנאשם 2 הינו שותף לעבירה של נאשם נוסף לאותו תיק, הם ביצעו את העבירות בתקופה קצרה, אך התחשב בכך שזה המפגש המשמעותי הראשון שלהם עם החוק ובכך שמאסר ארוך עלול לדרדר את הנאשם שלפנינו לדרך הפשע, ולכן לא מיצה עמו את העונש, הקל עמו והסתפק בהטלת 18 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי משמעותי של 10 חדשים, שישמש תמרור אזהרה. ואולם תמרור אזהרה זה לא הועיל לנאשם 1, ועתה הנאשמים הורשעו ב-3 עבירות של ניסיון לגנוב רכב, תוך החזקת כלי פריצה, כשגם כאן העבירות בוצעו בצוותא כמו בעבר, אך בחילופי השותף.

3. לטענת המאשימה, הענישה על עבירות גניבת רכב לרבות עבירת הניסיון של מי שלא הצליח, במיוחד כשהנאשמים נכנסו לישראל ללא היתר כדין, לצורך ביצוע העבירות, חייבת להיות מחמירה ומרתיעה, שכן מדובר במכת מדינה שקשה למנוע, הרכב נעלם, קיים קושי באיתור הראיות, ויש להגן על זכות האזרח לחיות חיים שקטים ושלווים, ולהחזיק ברכבו בבטחה.

הנאשמים הם בבחינת שור מועד, אשר משלא הצליחו לגנוב את הרכב הראשון, המשיכו לרכב השני ולשלישי, זה אורח חייהם, ובתי המשפט קבעו שיש לגזור עונשי מאסר מרתיעים בעבירות גניבת רכב, לרבות נסיון גניבת רכב. לפיכך עותרת המאשימה כי ביהמ"ש יגזור על הנאשמים עונשי מאסר מרתיעים במקסימום הקבוע בחוק לעבירה אחת, להפעיל את מאסרים על תנאי התלויים נגדם במצטבר, שכן לא קיימת נסיבה מקלה להפעלתם בחופף, ולגזור עונש מאסר על תנאי.

טיעוני הנאשם 1 לעונש

4. הנאשמים נמצאים במעצר החל מיום 16.11.07. אמנם הם הורשעו ב-3 עבירות של ניסיון גניבת רכב, אך יש לראות באירוע זה מסכת עובדתית אחת, שכן מקום ביצוע העבירות הינו מגרש חנייה של בנין דירות, בו חנו הרכבים אחד ליד השני, באותו מועד ובאותו מקום.

5. הנאשם 1 תושב הרש"פ, יתום מאב שהותיר אחריו 5 ילדים, אחד מהם גם נפטר מסכרת. המשפחה במצב כלכלי קשה, ובשל היותו תושב שטחים לא ניתן להגיש תסקיר, שיפרט את נסיבותיו.

הדיון בתיק זה התנהל רק ביחס לעבירות ניסיון גניבת הרכבים, בעוד לגבי עבירות השב"ח והחזקת כלי הפריצה, הנאשם 1 הודה ביום 14.1.08, וזכותו החוקית היתה לנהל משפט.

6. הנאשם 1 נתון 10 חודשים במעצר, ובהתחשב בתקופות המאסר על תנאי הארוכות יחסית התלויות נגדו, 10 חדשים ביחס לעבירות הנסיון לגניבת רכב והחזקת כלי פריצה, ו-5 חודשים לגבי העבירה של החזקת כלי פריצה, עותר הסניגור כי בית המשפט יסתפק בתקופת מעצרו ויורה על הארכת התנאי. לחלופין, הוא עותר כי אם יגזור בית המשפט עונש מאסר בפועל מעבר לתקופת התנאי, יורה שהמאסר על התנאי יופעל בחופף.

טיעוני ב"כ הנאשם 2 לעונש

7. מדובר במסכת עובדתית אחת בה 3 הרכבים בגינם בית המשפט הרשיע את הנאשמים חנו בסמיכות אחד ליד השני.

לנאשם 2, הרשעה אחת קודמת בעבירות רכוש והרשעה נוספת בהחזקת סכין שאינה מסוג העבירות שלפנינו. זוהי למעשה הרשעתו השנייה ויש להביא בחשבון כי הוא גדל בסביבת עוני במחנה פליטים עם עוד 5 אחים, הוריו מובטלים, ללא מקור הכנסה, והדבר הוביל לביצוע העבירות. מדובר בעבירת ניסיון בלבד, שלא הצמיחה למי מהנאשמים תועלת כלכלית כלשהי, לרכבים לא נגרם נזק כלשהו, לא נדרשת השקעה כספית כלשהי לתיקונם, ואין צורך אפילו בפניה לחברת הביטוח. בהיותם תושבי שטחים, הנאשמים לא יוצאים לחופשות כמו האסירים הישראליים והם גם אינם זוכים לביקור המשפחות.

לפיכך יש להסתפק לגבי הנאשם 2 בהטלת מאסר שתבטא את תקופת מעצרו, כתקופה הכוללת בחופף את שני המאסרים המותנים שנגדו בגזר דינו של כב' השופט רומנוב, כשהתקופה הארוכה בגין עבירות הרכוש, תכלול את הקצרה בגין עבירות השב"ח.

דיון

8. מעברם הפלילי של הנאשמים, ניתן להיווכח כי הם הורשעו כבר באותן עבירות ממש, אך לא הפנימו את המסר, אלא ניצלו לרעה את העונשים המקלים, שבתיהמ"ש גזרו עליהם, וחזרו בתוך תקופה קצרה ביותר לבצע את אותן עבירות ממש, לפיכך אין מקום להמשיך ולהקל עם הנאשמים, שכן ההקלה הקודמת של ביהמ"ש בעונשם בעבר, מלמדת כי נדרשת עתה הצבת גבולות ברורה ומרתיעה, על מנת למנוע את הישנות העבירה. לא זו אף זו, הנאשמים חזרו לבצע את העבירות כשמתלוות להן נסיבות לחומרא, של ביצוע בצוותא חדא, כשהאחד מחזק בכך את השני, כפי שכל אחד מהם נהג גם בעבר, ובנוסף לאחר שלא הצליחו לפרוץ רכב אחד, הם עברו מיד לרכב השני, ומשלא הצליחו בשני, ידיהם לא רפו, והם מיד עברו לשלישי כדי לממש בדבקות את מטרתם לגנוב רכב. התנהגותם מלמדת על תעוזה, ועל תיחכום בדרך הפעולה שנעשתה בעבודת צוות באישון לילה, בחצר פנימית של בנין, הנסתרת מעוברי אורח, כשברשות הנאשמים כלי פריצה, והם שוהים בישראל שלא כדין. לא די בתעוזתם העולה מהתנהגות זו, הם לא בחלו לבצע את העבירות הללו, לאחר שחרורם ממאסר קודם, הנאשם 1 לאחר 4 ימים בלבד ממעצרו הקודם, והנאשם 2 לאחר פחות שנה מאז שוחרר ממאסרו הקודם, וכל זאת חרף 2 המאסרים על תנאי ממושכים התלויים כנגד כל אחד מהם, בעבירת גניבת רכב ו/או נסיון לגניבת רכב והן בעבירת השב"ח.

הנאשם 1 כבר הורשע בת.פ. 1154/05 (ביהמ"ש השלום רמלה) בעבירות פריצה לרכב בכוונה לגנוב, גניבת רכב, וכניסה לישראל שלא כדין, בגינן נדון ביום 29.3.05 ל-6 חודשי מאסר ו-9 חדשי מאסר על תנאי. כן הורשע בת.פ.3467/05 ביהמ"ש שלום ברמלה, בעבירת גניבת רכב, בעבירת נסיון גניבת רכב, בעבירת חבלה במזיד ברכב, בעבירת פריצת רכב וב-3 עבירות שב"ח, בגינן הוא נדון ביום 16/2/06 ל-18 חודשי מאסר ממש ו- 14 חודשי מאסר על תנאי למשך 36 חדשים. חרף זאת תוך 4 ימים לאר שיחרורו ממעצרו בתיק הנ"ל הוא ביצע את העבירות נשוא התיק שלפניי.

הנאשם 2 כבר הורשע בת.פ. 563/03 (בימ"ש השלום לנוער) בעבירות החזקת אגרופן/ סכין, נסיון תקיפת שוטר והשתתפות בהתפרעות בגינן נדון ביום 12/3/08 ל-3 ­­­­חדשי מאסר ממש ו-3 חודשי מאסר על תנאי. כן הורשע בת.פ. 3887/05 בימ"ש השלום בירושלים ב-3 עבירות של נסיון גניבת רכב, 3 עבירות התפרצות לרכב וגניבה מרכב, 6 עבירות שב"ח ובעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, בגינן הוא נדון ביום 25/5/06 ל-18 חדשי מאסר ממש, 10 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים על כל עבירה בקשר לרכב, ו-6 חדשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים בגין עבירת שב"ח.

9. עברם של הנאשמים וחזרתם המהירה לבצע שוב את העבירות, מלמדת כי לא הפיקו כל לקח, מעידה על מסוכנותם לשלום הציבור, ומחייבת הפעם הטלת עונשי מאסר מרתיעים ומשמעותיים, וזאת גם אם אקבל את טענת הסניגורים כי מדובר בפרשה אחת. המעבר המיידי מרכב לרכב כדי להשיג ולממש בכל מחיר את מטרת גניבת הרכב, כשהם פועלים בצוותא דווקא באישון לילה, כשמאסרים על תנאי תלויים נגדם – מלמדת על מסוכנותם, תוך תעוזה ללא חת, וללא מורא חוק, המחייבים עתה הטלת עונשי מאר משמעותיים ומרתיעים, גם כדי להרחיקם מהחברה ולמניע באופן ברור את הישנות העבירה, וגם כדי להרתיעם בעתיד.

בנוסף, הנאשמים ניהלו משפט והוכחות. אמנם הם זכאים לכך, אך משהורשעו, אינם זכאים להנות מהקלה בעונש בשל חיסכון בזמן שיפוטי, ובעיקר בשל חוסר הפנמתם הקיצוני, פעם אחר פעם, את חומרת מעשיהם. ויצויין כי הדיונים לא הצטמצמו רק לעבירות נסיון גניבת הרכב, כנטען ע"י הסניגורים, שהעלו בסיכומיהם טענות נוספות והרחיבו כמו טענת הנאשם 2 ביחס לעבירת החזקת כלי הפריצה, על אף שבתחילה הנאשמים הודו בה, אך היא שינה לפתע את עמדתו, שגרמה באופן לא ראוי לסרבול הדיון במשפט, ומשום כך, למען הזהירות, ניתנה גם לכך התייחסות מפורטת בסעיפים 33,32 בהכרעת הדין.

10. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני גוזרת הנאשמים את העונשים הבאים:

על הנאשם 1

א. מאסר לתקופה של 18 חודשים שמניינם יחל מיום מעצרו 16/11/07.

ב. אני מפעילה את שני המאסרים על תנאי בני 14 ו- 5 התלויים כנגד הנאשם במצטבר אחד לשני ובמצטבר לעונש מאסר שגזרתי עליו בתיק זה.

סה"כ ירצה הנאשם 1 - 37 חדשי מאסר ממש.

ג. מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, והנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, על כל עבירה כלפי רכב, ו/או על חוק הכניסה לישראל.

על הנאשם 2

ד. מאסר לתקופה של 18 חודשים שמניינם יחל מיום מעצרו 16/11/07.

ה. אני מפעילה את שני המאסרים על תנאי בני, 10 ו-3 חדשים התלויים כנגד הנאשם במצטבר אחד לשני ובמצטבר לעונש המאסר שגזרתי עליו בתיק זה.

סה"כ ירצה הנאשם 2 - 31 חדשי מאסר ממש.

ו. מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים, והנאשם לא ירצה עונש זה, אלא אם יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום שחרורו מהכלא, על כל עבירה כלפי רכב, ו/או על חוק הכניסה לישראל.

11. אני מורה על חילוט ו/או השמדת המוצגים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, 6 באוקטובר 2008 (ז' בתשרי תשס"ח), במעמד ב"כ המאשימה, עו"ד רוני מלר-יצחק, הנאשם 1 וב"כ עו"ד חלבי, הנאשם 2 וב"כ עו"ד סואעד.

אילתה זיסקינד, שופטת

קלדנית: יהודית ל.נ.