ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רונית רומי נגד דוד דיין :

1

בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

בשא006004/08

לפני: כב' השופט אברהם רובין

תאריך:05/10/2008

בעניין:

רונית רומי

המבקשת

הנתבעת

ע"י ב"כ עו"ד חגי מזרחי

נ ג ד

דוד דיין

המשיב

התובע

ע"י ב"כ עו"ד יהודה אריה שמעון

החלטה

1. לפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף ולחילופין להעברת הדיון בה לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת בשל חוסר סמכות עניינית.

2. התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר לסילוק ידה מדירה ברחוב התבור 3/94 במבשרת ציון, ולתשלום דמי שכירות. התובע טוען כי הנתבעת שכרה ממנו את הדירה על פי הסכם מיום 01/08/06, וכי היא הפרה את ההסכם בכך "שעד כה טרם שלמה הנתבעת ולו תשלום אחד עבור השכירות".

3. הנתבעת הגישה בקשת רשות להגן בגדרה היא טוענת כי הדירה נרכשה על ידי התובע בנאמנות עבור אחיו דני דיין ועבור גיסו מאיר מלכה. לטענת הנתבעת דני דיין ומאיר מלכה הרשו לאח נוסף – יהודה דיין – להתגורר בדירה ללא תמורה, והיא עצמה וילדיה גרים בדירה יחד עם יהודה דיין, שהוא בן זוגה לחיים. לתמיכה בבקשתה צירפה הנתבעת תצהירים שלה ושל יהודה דיין. הבקשה נדונה בפני כב' הרשמת נמרודי, ובמועד הדיון ויתר ב"כ התובע על חקירת הנתבעת והסתפק בחקירת יהודה דיין, אשר טען כי לפי הסכם בעל פה שיש בינו לבין מאיר מלכה ודני דיין הוא אמור לקבל את הדירה לבעלותו "לאחר שימולאו פרטים שנקבעו".

4. בטרם הספיקה הרשמת הנכבדה להכריע בבקשת הרשות להגן הגישה הנתבעת את הבקשה שלפניי. בבקשה, הנתמכת בתצהיר, טוענת הנתבעת כי לנוכח העובדה שהיא ידועה בציבור של יהודה דיין, ומאחר ויהודה הוא אחיו של התובע, הרי שהסמכות לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

5. התובע טוען כי טענת הנתבעת בדבר היותה ידועה בציבור הועלתה לראשונה בבקשה ולכן יש לדחותה. כמו כן טוען התובע כי הנתבעת אינה ידועה בציבור של יהודה דיין, ולראיה שכתובתו של יהודה דיין במשרד הפנים שונה מכתובת הדירה בה עסקינן. התובע מוסיף וטוען כי הנתבעת אינה ידועה בציבור של יהודה דיין מאחר והשניים אינם מקיימים משק בית משותף. ולבסוף התובע טוען כי העברת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה לא תקדם את הדיון בתובענה.

6. על פי סעיפים 1 ו-3 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, מוסמכים בתי משפט אלו לדון בתובענות אזרחיות בין אדם לבין בן משפחתו שעילתן סכסוך בתוך המשפחה. סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מותנית, איפוא, בקיומם של שני תנאים: הראשון – שהתובענה תוגש על ידי אדם נגד בן משפחתו, והשני – שעילת התובענה הינה סכסוך בתוך המשפחה (רע"א 6558/99 חבס נ' חבס פ"ד נד(4) 337). המונח "בן משפחה" מוגדר בסעיף 1(2) לחוק והוא כולל, בין היתר, ידועה בציבור של התובע (סעיף 1(2)(א) לחוק), וכן את אחיו ואחיותיו של התובע או של בן זוגו. (סעיף 1(2)(ו) לחוק). במקרה שלפניי הנתבעת אינה ידועה בציבור של התובע, והיא גם אינה אחות של בת זוגו של התובע, ומכאן, לכאורה, שהנתבעת איננה בת משפחתו של התובע לפי ההגדרה שבחוק, והסמכות לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום. ואולם, פרשנות זו יוצרת מצב לא סימטרי, כיוון שאילו הנתבעת היתה מגישה תביעה נגד התובע אין ספק שלפי סעיף 1(2)(ו) לחוק הוא היה נחשב לבן משפחה כיוון שהוא אחיה של בן זוגה. על כן, הפרשנות הנכונה היא, שבכל מקרה אשר בו ניצבים זה מול זה "בני משפחה" כהגדרתם בחוק הרי שהסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט בלי קשר לשאלה מי הוא בן המשפחה התובע ומי הנתבע. (ראו – בש"א (י-ם) 58137/04 ש.ס.נ.מ.ב. ; בש"א (י-ם) 1445/98 פלונים נ' אלמונית – פורסמו באתר נבו).

7. כאמור, אין די בכך שהסכסוך הוא בין בני משפחה כדי שהתביעה תידון בפני בית המשפט לענייני משפחה, אלא נדרש שהעילה לתביעה תהיה סכסוך בתוך המשפחה. את קביעתו בעניין זה על בית המשפט לבסס על העובדות שנטענות בכתבי בי הדין ובמיוחד בכתב התביעה (ראו – פרשת חבס הנ"ל, וכן – בש"א (מחוזי י-ם) 535/05 עזבון המנוחה ענת אלימלך ז"ל נ' עזבון המנוח דוד אפוטה – פורסם באתר נבו). במקרה שלפניי אין בכתב התביעה, או בבקשת הרשות להגן, או בבקשת הסילוק על הסף, כל ביסוס לטענה שעילתה של התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה. הרושם שנוצר מקריאת הטענות הינו שמדובר במשפחה עניפה שבין בניה ובנותיה יש קשרים כלכליים כאלו ואחרים, שבגינם מתעוררות מחלוקות כספיות. בכך אין די כדי לבסס טענה שהסכסוך שלפניי חורג מגדר סכסוך כספי עסקי ובא בגדרו של סכסוך משפחתי. כיוון שכך דין הבקשה להידחות והתביעה תידון בבית משפט השלום.

8. מאחר והרשמת הנכבדה כבר החלה לדון בבקשת הרשות להגן יוחזר התיק אליה למתן הכרעה בבקשה.

9. הנתבעת תישא בהוצאות התובע בגין הבקשה בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק ללא קשר עם תוצאותיו הסופיות של ההליך.

ניתנה היום ל' בסיון, תשס"ח (3 ביולי 2008) בהעדר הצדדים.

אברהם רובין, שופט