ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ"י נגד סופר אדומית בע"מ :

4

בתי-המשפט

בית משפט השלום ירושלים

פ 004153/04

לפני:

כבוד הנשיא אמנון כהן, שופט מחוזי

תאריך:

05/10/2008

בעניין:

מדינת ישראל - מס הכנסה - חקירות ירושלים

המאשימה

נ ג ד

1. סופר אדומית בע"מ

2. דוד רמי - ע"י ב"כ עו"ד להמן מהסניגוריה הציבורית

3. ששון ששון - ע"י ב"כ עו"ד קימחין

הנאשמים

החלטה

בפני בקשתו של הנאשם מס' 3 לבטל את כתב האישום נגדו.

תחילתו של תיק זה בכתב אישום שהוגש בחודש אוקטובר 2004 נגד הנאשמים 1 ו-2 בגין מספר רב של עבירות מס.

הדיון בעניינם של הנאשמים 1 ו-2 נדחה מעת לעת מסיבות שונות.

ביום 26.04.07 הודיעה התביעה, כי תגיש תוך 30 יום כתב אישום מתוקן. מסיבות בלתי ברורות ובניגוד להודעתה, הגישה התביעה כתב אישום מתוקן רק ביום 11.06.07. לכתב האישום המתוקן הוסף הנאשם מס' 3.

ביום 18.02.08 הודיעה ב"כ המאשימה, כי בעקבות ראיות שהעביר בא כוחו של הנאשם מס' 3, הוא מבקש למחוק את הנאשם מס' 3 מאישומים 15, 17 ו- 18.

בבקשתו בכתב מיום 06.04.08, העלה ב"כ הנאשם מס' 3 מספר נימוקים בבקשתו לביטול כתב האישום כדלקמן:

א. היעדר נימוקים להגשת כתב אישום.

ב. אי קיום הליכי חקירה בכל הנוגע לעבירות הניכויים בתיק.

ג. העבירות נשוא כתב האישום המתוקן המיוחסות לנאשם מס' 3 אינן עומדות בקריטריונים אותם הציבה המאשימה לשם הגשת כתב אישום.

בנוסף, ציין ב"כ הנאשם מס' 3, כי מבלי להודות בכתב האישום, שילם הנאשם את חלקו היחסי בכל הנוגע לעבירות הניכויים המיוחסות לו וכי כל שנותר היום מכתב האישום הינו אי הגשת דו"ח במועד משנת 2001 בלבד.

סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות התשמ"ו - 1985 קובע כדלקמן:

"סמכות תובע

קביעת עבירה כעבירה מינהלית אין בה כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש בשלה כתב אישום, כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שירשמו ובלבד שטרם נמסרה הודעה על הטלת הקנס; סעיף זה אינו גורע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום אם ביקש מקבל ההודעה להישפט על העבירה".

סעיף זה נדון במסגרת בג"ץ 5537/91 אליהו אפרתי נ' עו"ד כרמלה אוסטפלד ואח', פ"ד מו(3) 501.

המגמה בחוק העבירות המינהליות הינה, בין היתר, לא רק הקלה על מערכת התביעה ומערכת בתי המשפט, אלא מתן אפשרות למי שעברו עבירה מינהלית לשאת בעונש המתאים ללא שיוכתמו בכתם של מי שעברו עבירה פלילית.

וכך נקבע בבג"ץ אפרתי על ידי כב' השופט מ' חשין:

"מגמה זו תלמדנו, וזה הפירוש הראוי שיש ליתן לחוק, כי עבירות שנקבעו כעבירות מינהליות - בהן העבירות שבגינן הוגש כתב אישום נגד העותר - דרך המלך היא להטיל בגינן קנס מינהלי ובהליך מינהלי; זו דרך המלך ואילו יוזמת הפרקליטות להגיש אישום פלילי בגין עבירה מינהלית היא החריג והיוצא לכלל. מסקנה זו - כי הגשת אישום בגין עבירה מינהלית הינה חריג ויוצא - נדרשת לא אך ממגמתו הכללית של החוק אלא אף מלשונו של סעיף 15 לחוק גופו: תובע כי יבקש להגיש כתב אישום בגין עבירה מינהלית, סמכותו עומדת לו, ואולם זאת רק 'כאשר הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת מטעמים שירשמו'" (שם, עמ' 509).

בפרשת אפרתי עמד כב' השופט מ' חשין גם על חשיבות הדרישה לרישום הטעמים, אשר נועדה לשמש ערובה - ולו חלקית - לאותו כובד ראש נדרש וזאת, במיוחד, לנוכח הכח והשליטה הכמעט בלתי מוגבלים הנמצאים בידיו של תובע.

אין מחלוקת, כי במקרה דנן לא נרשמו הטעמים להכללתו של הנאשם מס' 3 בכתב האישום. יחד עם זאת, טענה המאשימה, כי אין באי קיום התנאים המקדמיים להגשת כתב אישום, כדי לבטל את כתב האישום וכי ההליך אינו בטל מעיקרו.

בתגובתה, הודיעה לפתע המאשימה לבית המשפט, כי על פי סמכותה לפי סעיף 93 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982, היא חוזרת בה מהאישומים 14-1 כנגד הנאשם מס' 3 בלבד וזאת, בכל הנוגע לעבירות הניכויים (המאשימה לא נימקה צעדה זה, אך נראה, כי קיבלה את עמדת ב"כ הנאשם מס' 3, לפיה, לא קויימו הליכי חקירה בעבירות הניכויים נשוא כתב האישום וכי לא ניתנה לנאשם מס' 3 הזדמנות להתגונן ולהעלות טענותיו בגין אישומים אלה).

בד בבד "הסבירה" המאשימה, כי "נימוקי התובע להגשת כתב האישום כנגד הנאשמים 1 ו-2 נרשמו בתיק אך לנימוקים אלו לא התווסף נאשם 3 לאחר תיקון כתב האישום... במקרה זה שלפני בית המשפט הנכבד מדובר בנימוקים שנרשמו בכתב אישום אשר הוגש כנגד נאשמים 1 ו- 2...".

טענה זו אינה יכולה להתקבל מהסיבה הפשוטה שכתב האישום מייחס לנאשם מס' 2 סך הכל 22 עבירות הכוללות אי הגשת דו"חות, אי העברת ניכויים ואי הגשת הצהרת הון ובנימוקיה להגשת כתב האישום, ציינה המאשימה בשעתו, כי "לאור כמות העבירות והיקפן כאמור, הרי שיש בכך כדי ללמד על שיטתיות והתעלמות מרשויות המס ולפיכך יש להגיש כתב אישום".

דא עקא, כי נימוקים אלה אינם רלוונטיים כלל היום, שכן, כל סעיפי האישום נגד הנאשם מס' 3 נמחקו, פרט לאישום 1. גם נסיונות המאשימה לאתר תחליפים לרישום נימוקים להגשת כתב האישום (כמו: ניהול משא ומתן עם הנאשם), נראים קלושים מאוד.

יצויין ואף זאת לזכותו של הנאשם מס' 3, כי מבלי שהסכים להודות בעובדות כתב האישום המתוקן, הוא שילם לרשויות המס סך 23,100 ₪ בגין חלקו היחסי.

לכך יש להוסיף, כי לב"כ הנאשם מס' 3 ולבית המשפט, לא טרחה המאשימה לצרף את ההנחיות ו/או את הקריטריונים להגשת כתב אישום במקום נקיטה בהליך מינהלי.

אין צריך לחזור ולציין את חשיבותן של ההנחיות הפנימיות ואת הבאתן לידיעת הנאשם מס' 3 וברור, כי בהיעדרן, לא יוכל הנאשם מס' 3 לנסות לסתור ו/או להוכיח, כי התביעה סטתה מההנחיות, בהחלטתה להגיש נגדו כתב אישום (ראה דברי כב' השופט מ' חשין בפרשת אפרתי בעמ' 515).

סיכומו של דבר, התנהלותה של המאשימה לא היתה תקינה וגם העובדה, שכתב האישום תוקן מספר פעמים, מאשש טענה זו.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה לבטל את כתב האישום נגד הנאשם מס' 3.

ניתנה היום ו' בתשרי, תשס"ט (5 באוקטובר 2008) במעמד הנוכחים.

אמנון כהן

שופט בית משפט מחוזי

נשיא בית משפט השלום

קלדנית: זהבה נחום