ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהושע רוזנשטרוך נגד שמעון ישראל פערעלמוטער :

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

המערערים בע"א 9218/08

1. יהושע רוזנשטרוך

ובע"א 9631/08:

2. שרה לאה ברכה רוזנשטרוך

3. פריידי רוזנשטרוך

4. בילא רוזנשטרוך

5. פעסיל רוזנשטרוך

6. מיכאל אליהו רוזנשטרוך

7. נחמה רוזנשטרוך

8. אהובה יהודית רוזנשטרוך

9. יוטא רחל רוזנשטרוך

10. ישראל רוזנשטרוך

נ ג ד

המשיבים בע"א 9218/08

1. שמעון ישראל פערעלמוטער

ובע"א 9631/08:

2. יצחק בנימין שטערן

3. אלישבע שיפר

4. איבסון טריידינג לימיטיד

5. ועד החינוך הטהור

6. שלמה אליעזר בנדיקט

7. בן ציון יוסף בנדיקט

8. לאה בנידקט

9. ברייש הרב שאול

10. סולובצ'יק אלישבע בנדיקט

11. דבורה בנדיקט

12. שיינדל ברכה בנדיקט

13. ישראל בנדיקט

14. חוה בנדיקט

15. מלכה בנדיקט

16. ישעיהו צבי בנדיקט

17. אברהם ישעיהו בנדיקט

18. שלמה אליעזר בנדיקט

19. יצחק יהודה בנידקט

20. גרשון יעקב בנדיקט

21. חברת השמירה

22. חיים שמואל בנדיקט

23. אשר בנדיקט

24. יוסף צבי בנדיקט

25. משה בנדיקט

26. אליהו בנדיקט

27. יפה זלזניק בנדיקט

28. שרה בנדיקט

29. רבקה בלאו

ערעורים על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט י' זפט, סגן-נשיא) מיום 24.10.2008 ומיום

9.11.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בה"פ 488/08 (בש"א

19139/08 ובש"א 19961/08 )

בשם המערערים בע"א 9218/08

ובע"א 9631/08: עו"ד אלקנה בישיץ

פסק-דין

ערעורים על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט י' זפט, סגן-נשיא), מיום 24.10.2008 ומיום 9.11.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים בה"פ 488/08 (בש"א 19139/08 ובש"א 19961/08, בהתאמה).

1. ביסוד הערעורים סכסוך בנוגע למקרקעין הידועים כחלקה 326 בגוש 6190, ברחוב האדמו"ר מגור 26 בבני ברק (להלן: הנכס), אשר הרקע לו פורט בהרחבה בהחלטה ברע"א 8894/08 וברע"א 9219/08 מיום 16.2.2009 (השופט ח' מלצר) וכן בבג"ץ 9011/08 מיום 11.11.2008 (השופטים א' גרוניס, מ' נאור וח' מלצר). במסגרת ניהול ההליכים בנוגע לנכס ניתן בתאריך 16.6.2008 צו מניעה זמני האוסר על ביצוע שינויים בו, לרבות במבנה הבנוי בו, ובכלל זה נאסרו עבודות שיפוץ או בניה כלשהן. כמו כן ניתן בתאריך 7.10.2008 צו למינוי כונס נכסים זמני שהוסמך לתפוס את הנכס באופן בלעדי ולמנוע כל בניה בו, וכל שהות של מאן דהו בו. המערערים טוענים כי שכרו את הנכס (ממי שאיננו רשום כבעלים בו) וכי הינם מתגוררים בו. בתאריך 12.10.08 ניתן צו מניעה זמני המונע את פינויים מהנכס, במסגרת תביעה לסעד הצהרתי שהמערערים הגישו בבית משפט השלום בתל אביב ואשר הכונס לא צורף אליה. בתאריך 22.10.2008 פנה כונס הנכסים הזמני לבית המשפט המחוזי בבקשה למתן הוראות, על מנת שזה ינחה אותו כיצד לפעול לנוכח קיומה של סתירה בין צו המניעה הזמני שניתן במסגרת ההליך בבית משפט השלום, ואשר אסר על פינוים של המבקשים מהנכס, לבין צו המניעה הזמני שניתן במסגרת ההליך בבית המשפט המחוזי, ואשר אסר על כל שימוש בנכס, לרבות אכלוסו.

2. בית המשפט קבע ביום 23.10.2008 כי מינוי כונס הנכסים עומד בעינו וכך גם צו המניעה הזמני שניתן על ידו והאוסר שינוי מצב בשטח. עוד קבע כי לא הובאה כל אסמכתא לטענת המערערים כי הם מתגוררים בנכס והטענה לא נתמכה בתצהיר. יחד עם זאת, הוסיף בית המשפט המחוזי, כי הדרך לתקוף את החלטת בית משפט השלום בתל אביב הינה בהליך ערעורי וככל שתוגש בקשת רשות ערעור, היא תובא לפניו בסמוך לאחר הגשתה. בקשת רשות ערעור (בר"ע 2087/07) שכזו הוגשה לבית המשפט המחוזי עוד באותו יום והוכרעה ביום שלמחרת 24.10.2008 (יום שישי) לאחר דיון בפני אותו מותב (אליו לא הופיעו המערערים), אשר קיבל את בקשת רשות הערעור והורה על ביטול צו המניעה הזמני שמנע את פינוים של המערערים מהנכס. בקשת המערערים כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בבקשת רשות הערעור בטענה כי גילה דעתו הנחרצת יום קודם לכן, באשר לתוצאותיה, נדחתה על ידי בית המשפט ביום 24.10.2008.

3. בית המשפט המחוזי קבע בהחלטתו כי אכן נדרש להליך שהתקיים בבית משפט השלום בדיון ביום הקודם וגם כי אמר שיתכן והיה מחליט אחרת אילו דן בעניין בבית משפט השלום, ואולם, אין בדברים אלה כדי לעורר חשש כי לא יוכל לדון באופן אובייקטיבי וחסר פניות בבקשת רשות הערעור. עוד קבע כי אין בקביעה כי הבקשה תובא לפניו סמוך לאחר בקשתה כדי לבסס עילת פסלות. בית המשפט הסביר כי קבע זאת מטעמי יעילות שכן הוא בקיא בעניין נוכח הטיפול בסכסוך בין שתי קבוצות הבעלים הרשומים של הנכס. העברת הבקשה לידי שופט אחר, בנסיבות אלה, תגרום לבזבוז זמן שיפוטי, קבע. לפיכך דחה את הבקשה.

4. על ההחלטה שלא לפסול עצמו הוגש הערעור, ע"א 9218/08. המערערים שבים וטוענים גם כאן כי שכרו כדין את הדירה שעל הנכס. לדעתם בית המשפט "הזמין" את הגשת בקשת רשות הערעור שהונחה לפתחו של בית המשפט קמא והוא אף החליט שהיא תנותב לדיון בפניו. בית המשפט אף אמר מפורשות כי היה פוסק אחרת לו ישב בבית משפט השלום וקבע את הדיון בפניו למחרת היום, יום שישי, בלא שבא כוחם יצליח להגיע לדיון שכן סעד את בתו בבית חולים. כך הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לפנות את המערערים מהדירה בלא שניתן להם יומם ומבלי שראו כלל את בקשת רשות הערעור. לדעתם, התנהלותו של בית המשפט, הוראתו לנתב את בקשת רשות הערעור אליו והדיון בה בלא שהמערערים זומנו כדין פגעה בזכותם היסודית המהותית להישמע. מכאן שהוכח משוא פנים סדרתי וחריג מצד בית המשפט.

5. בערעור ע"א 9631/08 משיגים המערערים על החלטת בית המשפט מיום 9.11.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בה"פ 488/08. במסגרת הליך זה הוגשה בקשה לאכיפת ההחלטה מיום 23.10.2008 על פי פקודת בזיון בית המשפט אשר נקבעה לדיון ולבקשת המערערים נדחתה למועד אחר. בית המשפט קבע כי במועד זה לא התבקש לפסול עצמו, ואף אין בהכרעה לחובת אדם כדי לבסס עילת פסילה. עוד הוסיף כי המערערים אינם צד להליך בה"פ 488/08. בית המשפט הדגיש כי כל שנאמר והוחלט בעניין המערערים נעשה לגופם של דברים על יסוד החומר שהונח לפניו וללא יסוד לחשש למשוא פנים. המערערים משיגים על כך שבית המשפט קיים דיון ונתן החלטות בהליך, חרף היותה של בקשת פסלות מונחת על שולחנו ומבקשים לראות בכך התנהלות נוספת המצדיקה פסילתו של בית המשפט.

6. עיינתי בערעורים ובהחלטות בית המשפט קמא והגעתי לכלל מסקנה כי דינם להידחות. כבר נפסק בעבר כי בקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות, אפוא, להיות משמעותיות. ברי, כי חשדות, תחושות והשערות הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש לטענת פסלות (ע"א 10064/08 עו"ד יגאל גיל נ' נעמי גל (לא פורסם, 18.12.2008); יגאל מרזל, דיני פסלות שופט, 84-85 (2006)). זאת ועוד, עיקר טרונייתם של המערערים הוא כנגד "הזמנת" בקשת רשות ערעור על ידי בית המשפט. בהקשר זה הובהר בהחלטת בית המשפט מיום 24.10.2008 כי הוצהר בפניו שאכן מי מהמשיבים עומדים להגיש בקשה כזו, ואין מדובר ב"הזמנתה" של הבקשה על ידי בית המשפט. הקביעה כי תועבר לידי בית המשפט אשר בקיא בנושא, בוודאי שאין בה כדי לבסס עילת פסלות, אלא יש בה כדי לייעל את הטיפול בבקשה ולמנוע בזבוז זמן שיפוטי יקר. אשר לקביעת הדיון במועד הגשתה, אין בקביעה דיונית זו כדי להוות עילת פסלות שכן נפסק בעבר כי החלטות בנוגע לאופן ניהול הדיון מקומן בהליכי ערעור רגילים ולא בערעור פסלות (ע"א 2045/07 אברהם סימון נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע''מ (לא פורסם, 30.12.2007)). איני נדרשת לגוף המחלוקת מאחר והמערערים הגישו לבית משפט זה בקשות רשות לערעור אשר נדונו ונדחו בהחלטות מפורטות.

7. אף לא מצאתי בערעור השני שהגישו המערערים משום עילת פסלות. אכן, המערערים אינם כלל צד לתובענה ה"פ 488/08 ואף המועד בו הגישו את הבקשה, לאחר שדחיתי את בקשתם להפסקת המשפט ביום 4.11.2008, אומר דרשני. מכל מקום, אפשר שהמערערים חשים כי אופן ניהול הדיון והחלטות הנוגעות להם שניתנו על ידי בית המשפט קמא מצביעים על קיום משוא פנים כלפיהם. עם זאת, חשש זה אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא אשר אינו מקים עילת פסלות (ע"א 3805/07 סמעאן שוקחה נ' ג'ול שוקחה (לא פורסם, 30.12.2007)), ובית המשפט נתן החלטותיו אלו על יסוד החומר שהונח לפניו ולגופם של דברים. בשולי הדברים אוסיף כי אני מצטרפת לדבריו של השופט ח' מלצר בסוף החלטתו ברע"א 8894/08 וברע"א 9219/08 ואני תקווה כי הסכסוך, לרבות בהקשרם של המערערים, יגיע לידי הסדר בדרכי שלום אשר ייטיב עם כל הצדדים הנוגעים בדבר.

אשר על כן, הערעורים נדחים. משלא הוגשו תשובות אין צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באייר התשס"ט (26.4.2009).


מעורבים
תובע: יהושע רוזנשטרוך
נתבע: שמעון ישראל פערעלמוטער
שופט :
עורכי דין: