ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת י.י פרוייקטים ונופש בע"מ נגד מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שקמים :

בפני:

כבוד השופט א' רובינשטיין

המבקש:

חברת י.י פרוייקטים ונופש בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שקמים

2. מנהל מקרקעי ישראל

3. סגולה - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ

בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש: עו"ד ש' פלץ

החלטה

רקע והליכים

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ברנט) מיום 19.4.09 בע"פ 6098/09, בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת בית משפט השלום (השופט אקסלרד) מיום 4.2.09 בב"ש 8382/08, שלא להאריך את מועד ביצועו של צו ההריסה שניתן במסגרת הסדר טיעון בת"פ 1368/99. לבקשה נתלוותה בקשה לעיכוב ביצוע.

ב. עיקרי תולדות: המבקשת מחזיקה במקרקעין עליהם מצויים בריכה וגן אירועים,שנבנו ללא היתר. ראשיתם של ההליכים, בצו הריסה שהוצא על ידי המשיבה 1 למבנים בשטח המקרקעין, ובכתב אישום שהוגש ב-1999 כנגד מנהלי המבקשת בגין שימוש בקרקע וביצוע עבודות בניה ללא היתר בהיקף של מעל 1,000 מ"ר. ביום 13.3.02 אישר בית המשפט את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, על פיו הודו מנהלי המבקשת במיוחס להם, אולם לא הורשעו והושת עליהם קנס. עוד נקבע בהסדר, כי יוצאו צו הריסה וצו הפסקת שימוש במקרקעין, אך תוקפם עוכב לשנה. כן סוכם בין הצדדים, כי המשיבה 1 לא תימנע מדיון בבקשת המבקשת לרישוי למבנים, וכי אם לא יעלה בידי מנהלי המבקשת לקבל אישור אכלוס לגן האירועים, אשר יועתק מהמקרקעין הנזכרים למתחם חמי יואב, יהיו רשאים להגיש בקשות להארכת מועד ביצועו של צו ההריסה בהסכמת המשיבה. במתחם חמי יואב נתגלו עתיקות אשר סיכלו את קבלת ההיתר לגן האירועים. משכך, עתרה המבקשת וקיבלה מספר הארכות, האחרונה שבהן משנת 2005. ביום 23.11.06 הורה בית המשפט על הריסת המבנים, ובקשה לשינוי ההחלטה נדחתה. בד בבד הוגש כתב אישום נוסף כנגד מנהלי המבקשת (ת"פ 1256/06) בו הורשעו ביום 13.7.08, ובית המשפט הורה על הריסת המבנים. בית משפט השלום נתבקש ליתן ארכה לביצוע צו ההריסה עד ליום 31.12.09.

ג. בהחלטתו מיום 4.2.09 דחה בית משפט השלום את הבקשה. נקבע, כי הבקשה לעיכוב הביצוע הוגשה באיחור, כי סיכויי ערעורה של המבקשת קלושים וכן, כי:

"המדובר בעבריינות רבתי מצד מנהלי המבקשת, בנייה מאסיבית ובשימוש בלתי חוקי במקרקעין לשם גריפת רווחים כלכליים גרידא ותו לא, במשך תקופה ארוכה ביותר."

"מנהלי המבקשת מגלים זלזול מוחלט בבית משפט ושמים ללעג ולקלס את הצווים שניתנו על ידו. החלטות בית המשפט הן בעיני מנהלי המבקשת כאין וכאפס. אנשים אלה הם פורעי חוק ואינם ראויים לרחמי בית המשפט." (עמ' 63-62 להחלטת בית משפט השלום).

ד. ערעור המבקשת על החלטה זו נדחה אף הוא. בית המשפט המחוזי קבע, ביום 19.4.09,כי לא נפלה בהחלטת בית המשפט קמא שגגה המחייבת התערבות בממצאי העובדה שנקבעו, וכי מנהלי המבקשת לא שמו את צוי בית המשפט נר לרגליהם בהתנהלותם בענין זה. עוד נקבע, כי עשר שנים לא הספיקו להכשרת המבנים, בין היתר בשל מחדלי המבקשת, וכי הכשרתם אינה נראית בעתיד הקרוב. לבסוף נדחתה טענת המבקשת, כי יש לאפשר לה להמשיך בפעילותה האסורה נוכח ההזמנות לאירועים במקום - ונקבע כי הזמנות אלה נתקבלו על ידי מנהל המבקשת בחוסר תום לב, וכי חוטא לא ייצא נשכר.

הבקשות

ה. מכאן בקשת רשות הערעור. לטענת המבקשת, מתעוררת במקרה דנא שאלה בעלת חשיבות כוללת ומהותית, והיא האם יש לעכב ביצוע צו הריסה מקום שהשגת היתר בניה מתעכבת בנסיבות שאינן תלויות במבקשת. עוד חוזרת המבקשת על טענותיה בערכאות הקודמות. לבקשה צורפה בקשה לעיכוב ביצוע, בה נטען, כי ב- 17.3.09 נתקיים במסגרת הועדה המקומית דיון בתכנית בינוי בנכס שהציעה המבקשת, תוך גישה חיובית, אך ב 21.4.09 נמסר למבקשת, כי התכנית חסרת פרטים ויש להגיש תכנית חדשה; המבקשת כבר החלה בהכנת התכנית. עוד נטען, כי אם לא יעוכב הביצוע ייגרמו למבקשת נזקים, והוא הדין לגורמים נוספים, לרבות עובדים בעסק וזוגות שהזמינו אירועים. לחלופין נתבקש לאפשר למבקשת להרוס בעצמה תוך 60 יום את המבנה בשל הציוד היקר שבו.

הכרעה

ו. אין בידי להיעתר לבקשה, וממילא לבקשת עיכוב הביצוע. אין הבקשה באה בגדרי נושאים שתינתן לגביהם רשות ערעור כגלגול שלישי, שכן תחומה היא למחלוקת הצדדים ואינה מעוררת שאלה ציבורית או משפטית חשובה, אין להלום טענה כי מדובר בנסיבות שאינן תלויות במבקשת, שכן ראשית הדברים והמשכם בחטא קדמון משלה. ההליכים נמשכים, אבוי, מזה כעשור. לגופם של דברים, בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי ציטטו ואזכרו את דברי בית משפט זה בע"פ 6720/06 דהרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 2809/05 טסה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 4650/08 ברנס נ' מדינת ישראל (לא פורסם); מ"ח 7045/06 ש.י.צ. אירועים נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 2236/07 גולדשטיין נ' הועדה המקומית לתכנון ובנייה השומרון (לא פורסם); ע"פ 8915/08 מדר נ' עיריית נתיבות (לא פורסם). כחוט השני עוברת בכל אלה מדיניות שיפוטית ברורה וחדה, שעניינה מתן ידו של בית המשפט למאבק בבנייה בלתי חוקית הכוללת הפעלת עסקים ללא רישוי, בגני אירועים ובעסקים אחרים. מקרה זה אינו שונה מאלה, ואין צורך להכביר מלים. צר על העובדים, צר על הזוגות- אך צר מכל על החוק שנעשה פלסתר. על כן אין בידי להיעתר לבקשת רשות הערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע. אשר להוצאת הציוד, חזקה על הגורמים העוסקים בביצוע שיעשו כמיטב יכולתם למנוע ככל הניתן נזק לציוד.

ז. לא אוכל, כאמור, להיעתר לבקשות.

ניתנה היום, ‏כ"ט ניסן תשס"ט (23.4.09).


מעורבים
תובע: חברת י.י פרוייקטים ונופש בע"מ
נתבע: מדינת ישראל - הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שקמים
שופט :
עורכי דין: