ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אכרם גמיל רמדאן נגד מפקד כוחות צה"ל ביו"ש :

בפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

כבוד השופט נ' הנדל

כבוד השופט ע' פוגלמן

העותר:

אכרם גמיל רמדאן

נ ג ד

המשיב:

מפקד כוחות צה"ל ביו"ש

עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר:

עו"ד איוב חוסיין

בשם המשיב:

עו"ד מוריה פרימן

פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

עניינה של העתירה שלפנינו הוא בדחיית בקשתו של העותר, תושב האזור, לקבלת היתר כניסה ועבודה לישראל, וכן בדחיית בקשתו, לכאורה, של העותר לקבלת היתר כניסה ועבודה במרחב התפר.

העובדות בקליפת אגוז

העותר גר בכפר יעבד, והינו בעליה של חברת גולדן מיטאלס לסחר ברזל וגרוטאות. החברה עוסקת בהעברת ברזל וגרוטאות משטחי האזור לשטחי ישראל, ולשם כך מחזיקה מגרש באזור קו התפר (בכפר ברטעה).

עד לשנת 2009 החזיק העותר בהיתר כניסה לשטחי מדינת ישראל לצרכי סחר, אך זה לא חודש. בקשתו של העותר לחידוש ההיתר נדחתה בנימוק של קיומו של מידע מודיעיני כנגדו. בהמשך, ביום 7.7.2010, במענה לפניה בכתב, נענה העותר כי בקשתו לחידוש ההיתר נדחתה על סמך מידע משטרתי הקושר אותו לעבירות רכוש ואמל"ח.

ביום 22.8.2010 הגיש העותר עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים (עת"מ 38246-08-10, כבוד השופט י' מרזל). ביום 18.10.2010 ניתן פסק דינו של בית המשפט, במסגרתו נמחקה העתירה על הסף. זאת, משני טעמים. ראשית, קבע בית המשפט כי אין לו הסמכות לדון בבקשתו של העותר, שכן זו מתייחסת להיתר כניסה למרחב התפר ולא בהיתר כניסה לישראל, ושנית, בגין אי מיצוי הליכים על ידי העותר.

עם מתן פסק הדין, הגיש העותר בקשה נוספת לקבלת היתר כניסה למרחב התפר, וזה ניתן לו לתקופה שבין 1.11.2010 עד 9.4.2011. בקשת העותר לקבלת היתר כניסה ועבודה בישראל נדחתה ביום 20.3.2011.

בשלב זה, מתפצלות טענותיהם העובדתיות של הצדדים.

לגישת העותר, בקשותיו לחידוש היתר הכניסה למרחב התפר, ולקבלת היתר עבודה בישראל, נדחו שתיהן.

מנגד, המשיב טוען כי בקשה של העותר מחודש יוני 2011 לקבלת היתר כניסה למרחב התפר התקבלה, וכי תוקפו של ההיתר הוא עד ליום 23.1.2012.

עקב המחלוקת העובדתית בין הצדדים, הורה בית המשפט לעותר להשיב לטענות המשיב עד ליום 16.10.2011 (החלטה מיום 18.9.2011). חרף זאת, נמנע העותר מהמצאת כל מסמך מטעמו לבית המשפט. ביום 3.11.2011 הגיש העותר הודעה במסגרתה ביקש לקבוע דיון דחוף בעתירה. זאת, מאחר שלטענתו, ביום 2.11.2011 נשלל ממנו היתר הכניסה לקו התפר בו החזיק.

במענה, הודיע המשיב כי על פי רישומי היועץ המשפטי לאזור יהודה ושומרון העותר עודנו מחזיק בהיתר מסחר במרחב התפר. יתר על כן, על פי רישומיהם, העותר נכנס למרחב התפר מספר פעמים לאחר ה-2.11.2011 באמצעות ההיתר המצוי בידיו. תימוכין לכניסתו של העותר למרחב התפר נמצאו אף במערכת הממוחשבת של רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון.

מכאן, לטענות הצדדים.

טענתו המרכזית של העותר היא כי ההסתמכות על הרישום המודיעיני, בגינו סורבה בקשתו לקבלת היתר כניסה לישראל, אינה סבירה. לשיטתו, הסתמכות זו נוגדת את חופש העיסוק וחופש התנועה, וכן פוגעת בשמו הטוב של העותר ובכבודו. את טיעוניו אלו מפנה העותר אף לעבר דחיית בקשתו לקבלת היתר כניסה ועבודה בקו התפר.

בתגובה, טוען המשיב כי דין העתירה להדחות על הסף. בכל הנוגע להיתר העבודה בקו התפר, טוען המשיב כי מאחר שהיתר כניסה ועבודה מצוי בידי העותר, אין מקום להידרש כלל לטענותיו בסוגיה. באשר להיתר הכניסה לישראל, טוען המשיב כי עתירה בנושא זה מצויה בסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים. לפיכך, מבקש המשיב לדחות את העתירה על הסף.

לאחר שעיינו בעתירה על צרופותיה ובתגובות המשיב, נחה דעתנו כי דין העתירה להדחות על הסף.

כידוע, נטל ההוכחה הראשוני בעתירה, כל זמן שלא הוצא צו על תנאי, מונח על כתפיו של העותר. בעתירה הנוכחית, כשל העותר מלהוכיח את טענותיו העובדתיות, ולו ברף ההוכחה הנמוך ביותר. תשובתו של המשיב, על פיה יש לעותר היתר כניסה ועבודה במרחב התפר, לא הופרכה על ידי העותר כלל. אף אם נתעלם מחוסר ניקיון הכפיים של העותר, שכלל לא הודיע בעתירתו על קיומה של הבקשה לקבלת היתר מחודש יוני האחרון, הרי שבהתעלמו מהחלטת בית המשפט להשיב לתגובת המשיב ויתר העותר אף על הניסיון להוכיח את טענותיו. יתר על כן, בהודעתו מיום 3.11.2011 טוען העותר כי היתר הכניסה שהיה בידיו נשלל על ידי המשיב. טענה זו עומדת בניגוד לעתירה עצמה, בה נטען כי מעולם לא הונפק היתר שכזה. בהמשך לאמור, לא העמיד העותר בפנינו אף לא ראשית ראיה לכך שטיעוני המשיב בדבר כניסתו למרחב התפר לאחר אירוע שלילת ההיתר הנטען על ידו שגויים. משכך, ובהעדר כל תימוכין ראייתיים לעתירה בהקשר זה, כלל איננו נדרשים לדון ברף הראייתי שהיה על העותר לעמוד בו בכדי להעביר את נטל ההוכחה לכתפי המשיב.

באשר לדחיית בקשת העותר לקבלת היתר כניסה ועבודה בישראל, צודק המשיב כי על בקשה זו להיות מוגשת לבית המשפט לעניינים מנהלים, לו הסמכות העניינית לדון בה. משקיים לעותר סעד חלופי, לא תשמע עתירתו בפני בית משפט זה כבית דין גבוה לצדק (ראו בג"ץ 8018/08 תורכמן נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 11.6.2009); בג"ץ 3397/08 איסמעיל נגד המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית (לא פורסם, 30.4.2009)).

סוף דבר, העתירה נדחית על הסף.

ניתן היום, י"ט בחשון התשע"ב (16.11.2011).


מעורבים
תובע: אכרם גמיל רמדאן
נתבע: מפקד כוחות צה"ל ביו"ש
שופט :
עורכי דין: